“המייסדים” – סדרת תוכן ב BIKEPANEL בה אנחנו יוצאים להכיר את האנשים שיצרו יש מאין בענף האופניים הישראלי.

סדרת התוכן של בייקפאנל על האנשים שהקימו דברים מאפס ושקידמו או מקדמים את הענף. לא הוספנו את המילה “דור” ל”מייסדים” כי זו לא בהכרח סדרה על הכי ותיקים בענף. מי שנחשוף בה הם לאו דווקא מבוגרים במיוחד (אם כי בד”כ כבר לא ילדים), והם לא בהכרח הכי מתוקשרים או מוכרים (למרות שחלקם כן יהיו כאלה). “המייסדים” היא סדרת תוכן שתלווה את בייקפאנל בתדירות משתנה ותעסוק באנשים שיצרו יש מאין. ביזמים שהקימו עסקים וחנויות אירועים מסורות מקומות ומפעלי תרבות שהטביעו חותם על ענף האופניים הישראלי, תרמו לו והשפיעו עליו.

הקבוצה השקטה של בייקפאנל בווטסאפ, כנסו לראות את זה:
בייקפאנל ווטסאפ

לכל כתבות סדרת “המייסדים”:

1

 

ארנון פישר הוא האיש מאחורי חנות האופניים גורדון בנט והמתכנן והיוצר של מותג האופניים מידלאיסטה עם אופני סגל. החנות גורדון בנט (רחוב ברזילי 4, ת”א) חגגה לא מזמן 7 שנות פעילות במסיבת רחוב מדליקה שכללה תחרויות, מוזיקה והרבה בירה. החנות מהווה מקום מפגש לרוכבים אורבניים שמגיעים להרכיב אופני עיר חדשים או ישנים, לתקן משהו קטן ולהתייעץ עם ארנון בכל נושא שנוגע לאופניים.

ארנון הוא מוביל תרבות אופניים אמיתי והתרומה שלו לעניין בעיר היא ממש אדירה. חוץ מהעוגן שהחנות מספקת לרוכבים הוא גם ארגן עם קהילת הפיקסרים (פיקסי – אופניים עם הילוך אחד, מקובע לגלגל האחורי ללא פריילוף) שנוצרה שם תחרויות פיראטיות מגניבות כגון M.A.C.H 1 ו- M.A.C.H 2,
Middleasta alley cat hell- תחרות שהתקיימה לפני כשנה- תחרויות אלה דורשות בדר”כ מהרוכב להגיע הכי מהר בדרך שהוא בוחר ברחובות העיר לנקודה מסוימת שם מחכה לו מישהו שמוסר את מיקום הנקודה הבאה. כך הרוכב לא יכול לתכנן מראש מסלול עד הסיום. בתחרות האחרונה המתחרים רכבו וציירו בעזרת אפליקציית סטראבה ציור על מפת תל אביב ועל פי כך דורגו בסופה.

גילוי נאות: אנחנו חברים של ארנון ומתים על העבודה שלו, ועל התרומה שלו לתרבות בענף. זו כבר שנה שנייה שהוא משתתף בנדיבות בתחרות העיצוב של בייקפאנל ותורם את הפרס הראשון – השנה אלה אופני מידלאיסטה. הפרס הכי מתאים שאנחנו יכולים לחשוב עליו לתחרות שמרוממת את היצירתיות, הסטייל, והאומנות.

ישבנו בצהרי שישי לשיחה ב4 עיניים על הספסל בכניסה לחנות של ארנון.

 

3

 

מי אתה, ארנון פישר

בן 38, גרוש + 2. לפני החנות עבדתי כקופירייטר פרילנס ולאחר מכן כמנהל פרסום בחברה גדולה. יש לי תואר שני בתקשורת ומדעי החברה. הרקע שלי באופניים הוא בעיקר מהרחוב. אני על אופניים מאז שאני זוכר את עצמי ואת התיקונים הייתי עושה אצל חומי בטבעון, הייתי עוזר לו בחנות ומתקן פנצ’רים עם דלי מלא במי סבון. זר לא יבין זאת. על ההכשרה המקצועית שלי אחראי שלדון בראון עליו השלום (!).

לא מזמן חגגת 7 שנים לחנות. אני מכיר אותך מהחנות הראשונה בדיזינגוף סנטר ואז באמת היו כמה הזויים, משוגעים לדבר… זכור לי שרוב האנשים שהגיעו אליך לטיפול היו עם אופני כביש ישנים והרוסים שנזרקו ברחוב והסדנא אצלך נתנה איזה מענה של שיפוצים ותיקונים לאופני כביש ישנים עם גלגלי 27″ וביניהם גם אני . עכשיו ממרחק הזמן אני מבין שזה גדל למימדים עצומים ואפשר לומר שזאת קהילה ולא רק חנות.

בפייסבוק העמוד של גורדון בנט מוגדר כ”נייט קלאב”. זה מועדון חברים. עד היום כשמישהו נכנס לחנות זה לא לקוח זה אורח ואם יש לי טלפון בדיוק, אני אומר שאני לא יכול לדבר עכשיו כי יש לי אורחים. זה משהו שהוא חלק מההתנהלות היומיומית ואורח החיים שלי וככה גם החנות עובדת. לא רציתי לפתוח סתם חנות אופניים כמו רבים אחרים- רציתי משהו אורגני וזה מה שזה. כל ההתפתחות של גורדון בנט נבעה מעצמה מתוך צורך אורגני וטבעי. זה לא משהו שהחלטתי על ההתחלה להיכנס בו. היה סיפור של שאיפה להיות מרכז שמאחד מלא דיסיפלינות אופניים וגם בגדים ואביזרים נלווים…

אני לא חושב שיש עוד חנות כזאת. נוצרה פה קהילת אופניים מעניינת. אתה עומד חמש דקות בתל אביב ואתה רואה דברים נורא מיוחדים שמישהו צריך לטפל בהם. הריבוי והגידול בתחום זה טבעי וצריך לתת לו מענה. הקהילה היא קהילה שמבלה ביחד – אנחנו עושים אירועים ומבלים ביחד. יום ההולדת של החנות היה מאוד מרגש. בירות מכבי נתנו חסות לאירוע והביאו כמות כפולה, איזה 800 בקבוקים שזה מטורף ואפילו היו כמה 7.9 אחוז אלכוהול ופתאום אתה שיכור. אמרו לי אנשים שהם נרדמו ב8 בערב וגם אני לא זוכר הרבה מהאירוע.

 


5

 

MIDDLEASTEA, אחלה שם…

ארנון המציא אותו והוא מספר: “יש לו וייב חזק לדעתי… הוא קול! שכבתי במיטה בלילה, לא הצלחתי להרדם כי הייתי עסוק מאוד בפיתוח של המוצר ופתאום באמצע הלילה זה בא לי.. פשוט קפצתי על השם הזה, זה היה מדהים… אמרתי פאק זה בול! זה זה! זה לא רק משדר מיקום גאוגרפי זה מן חוצפה כזאת. זה גם משדר תואר של מי שבא מהעולם הזה, מהאזור הזה.”

המידלאיסטה, ניתן להגדיר זאת כפרוייקט חיים?

“לגמרי, המטרה של כל המהלך הזה בעצם זה להפוך למותג אופניים בינלאומי לגיטימי, השוק בארץ מאוד מצומצם והשאיפה היא לגדול ולהגיע לחו”ל. כרגע אני עדיין בסוף התהליך של פיתוח המוצר, כל כמה זמן יש נויאנסים קטנים בגאומטריה שאני משנה. אני עושה כל מיני שינויים בפיצ’רים של האופניים ובממשק עם החלקים השונים.”

כשבשוק האופניים כמעט הכל מיוצר בסין וטאייוואן. מספר חברות ממשיכות לייצר באופן שמרני באזור המולדת כמו קולנאגו וגם אז מייצרים רק כ- 10% מהשלדות קצה במפעל באיטליה, ולכן זאת אקזוטיקה מודרנית – פתאום שילדה שמיוצרת בישראל. אני מסתכל על השלדות שלי (יש לי קולנאגו בבית משנת 1986)- לא מייצרים כאלה קלאסיקות כיום. אני לא יכול להגיד שמידלאיסטה זו קלאסיקה אבל זה בהחלט לגמרי אקזוטי. אני פה והכוונה היא להישאר אני לא רוצה להיות גחמה חולפת.”

 

6

הצינור היורד הזה… זה לא פחות נוח?

אני אשמח שתרחיב בנושא הגאומטריה, אני כרוכב כביש ושטח פחות מכיר את התנוחה הזאת בעיר על אופני פיקסי, אני יודע שזה נלקח מעולם הוולודרום – זה נוח?

“השלדה דומה מאוד לשלדות נג”ש שזווית הרכיבה בהם יותר אגרסיבית, שלא כמו אופני נג”ש אמיתיים, פה במקרה הזה הלכתי על האגרסיביות שבמראה אבל עשיתי שינויים קלים בגאומטריה שהופכים את הרכיבה ליותר נינוחה לאו דווקא אגרסיבית וקשוחה. עושים זאת בעזרת זווית צינור הראש, משחק עם זווית הכסא והחלק של הצ’יין סטייס (צינור מוט האוכף מוטה אחורנית  א.ד)  שבו אתה בעצם יושב מעט רחוק יותר מהפדלים ולא ממש מעליהם. וזה בעצם מאפשר רכיבה זקופה יותר. אני יודע שהרבה אנשים מחפשים את המראה הקשוח הזה.

האפשרויות הן מדהימות מבחינת המנח של הרוכב. אתה יכול לייצר תנוחת רכיבה מאוד אגרסיבית, אני באופן אישי רוכב במנח אגרסיבי, ככה אני אוהב את זה. רוב האנשים מזמינים את המידלאיסטה מקבלים אופניים עם מנח רכיבה שהוא לא שונה מאופניים עם שלדה קלאסית (כלומר דומה לתנוחת רכיבה באופני כביש ואף מתונה יותר א.ד).”

 

 

 

2

 

האם אני כלקוח פוטנציאלי של המידלאיסטה מקבל שירות של בנייה והרכבה של אופני קאסטום?

“כשמישהו חכם שיודע מה טוב בשבילו מזמין מידלאיסטה, אני מודד אותו מדידות בסיסיות כדי להתאים לו את השלדה לנתונים הפיסיים שלו. המדידות שמשפיעות בעיקר על גאומטריית השלדה הן אורך היד, אורך הרגל פנימית, טורסו (פלג גוף עליון) וכמובן גובה כללי. בנייה של שלדה לוקחת בין 3 שבועות לחודש, תלוי במורכבות של הבנייה. מרגע הגעת השלדה לחנות, אני מרכיב אותם בשעתיים.

זה קאסטום ברמת הרכבת החלקים ויצירת המראה והתכולה הכוללים של האופניים. פחות משחקים עם הגאומטריה, זה משהו שאני עובד מול חברת סגל ולהם יש את הניסיון הטכני של בניית שלדות. הרבה מהשיקולים שלי בעיצוב האופניים נובעים מעצם הרכיבה שלי על האופניים. התחלתי עם המידלאיסטה במבנה קלאסי עם טופ טיוב (צינור עליון א.ד) ישר ומקביל לרצפה. ולאט לאט זה הפך לצורה גאומטרית כזאת של לאו פרופייל (LOW PRO- צינור עליון יורד מהחלק האחורי לקדמי א.ד). זה נותן איזה מראה שהוא קצת יותר ייחודי בנוף הזה של האופניים ולא רציתי שיהיו עוד זוג אופניים כמו כולם.”

 

9

 

הבחירה בחומר ממנו עשויה השלדה (מגנזיום) מוסיפה עוד אלמנט של ייחודיות…  

“למגנזיום היו חבלי לידה, אני לא מדבר על מותג ספציפי כזה או אחר, מרידה פינראלו ועוד כבר בנו שלדות ממגנזיום בעבר… נקודת התורפה בשלדות האלו לא היו בחומר עצמו או בסגסוגת אלא בריתוכים שהיו נשברים ומחלישים את הצינור בתהליך הייצור. היום הריתוכים הם מאוד חדשניים ועברו פיתוחים מאוד מורכבים. בסגל מייצרים היום שלדות עם מערכות שלא משתוות בכלל למערכות שעבדו איתם לפני שנתיים או שלוש.
הנסיון של סגל בתחום הוא עתיר שנים, והם חד משמעית מובילים בעולם בתחום שלדות המגנזיום. כבר שנתיים וחצי אני רוכב על האופניים וכל פעם משנה אותם.”

בארץ זה נתפס כאופניים יקרים יחסית?

“כן, ברור זה מוצר יקר… 5,500 ש”ח הוא מחיר האופניים. אופניים מאבוזרים באופן מלא, ויש גם אופצייה לרכישת שלדה ומזלג פול קרבון (כולל הסטירר) ב3,600 ש”ח. המחיר הגבוה הזה נובע בעיקר בגלל החומר, מגנזיום זה חומר יקר מאוד.

מה משקל השלדה והמזלג?

שלדה במידה 54 שוקלת 1.4 ק”ג, זה קל! השלדה לבדה שוקלת מעט מתחת לק”ג. מעבר למשקל הנמוך המגנזיום כאילו לקח את כל התכונות הטובות של כל המתכות בעולם ושאב את כולם.”

 

4

 

כאחד שרוכב על שלדות אלומיניום כבר זמן מה, אני מכיר טוב טוב את התחושה הקשיחה והלא מפנקת של המתכת הזאת, עם ביצועים מעולים כמו קרבון אבל פשרה בנוחות.
“הכל שאלה של הפונקציה של מה אתה מחפש… אני באתי מרכיבת כביש ושטח, אני מבין את הפונקציה של שלדות קשיחות, ככל שהשלדה יותר קשיחה ככה הכוח של הרגליים שלך עובר ישירות אל הכביש. ברכיבת עירונית אתה לא צריך את הדבר הזה, יש לך מוצר שאתה יכול להשתמש בו בעדינות, יותר בכיף, יותר ולא לשבור את הגב או להרגיש את זה על העמוד שדרה שלך. המגנזיום הוא החומר המושלם לכך, יש לו תכונות מדהימות הוא מקסים בקטע הזה, הגמישות שלו…”

וביחס לשלדות כרומולי?

“דווקא שלדות כרומולי איכותיות הן קשיחות ביותר. המגנזיום אולי דומה יותר לשלדות פלדה וברזל פשוטות שבגמישות שלהן מתחבאת רכות מסוימת וספיגת זעזועים.
מישהו שהזמין מידלאיסטה לקח סיבוב על האופניים והוא תיאר את זה מושלם: הוא אמר שכשהוא רוכב על הכביש זה מרגיש לו כמו אלומיניום כי השילדה מגיבה נורא מהר אבל כשהוא עולה מדרכות והכביש טיפה משובש אז זה מרגיש לו כמו אופניים מברזל. זה בדיוק הקסם בשלדה הזאת יש בה מניפולציות שעושים בצינורות שמאפשרים את שתי החוויות. זה היופי במגנזיום שנותן לך את האופציה לרכוב מהיר וגמיש עדין ונעים בעיר ונותן מענה ברכיבות סופש של נפח ורכיבות מצויינות זה מדהים.”

 

7

 

כמה זוגות של מידלאיסטה מכרת בתל אביב?

“מעל מאה זוגות בתל אביב. האופניים נמכרים בשוק כשנה וחצי בערך. יש מספר זוגות בודדים של מידלאיסטה מסתובבים בניו יורק, אמסטרדם ואנגליה… אלה הזמנות מחו”ל שאני שלחתי באופן אישי. לכולם יש איזו זיקה לישראל – משפחה, חברים או כאלה שביקרו והתלהבו.”

איך אתה רואה את הפוטנציאל הבינלאומי? יש אתר אינטרנט?

“אני רואה את הפוטנציאל. יש אתר של גורדון בנט ויש דף של Middleasta עם טופס יצירת קשר אבל בלי אפשרות לרכישה ישירה באתר כרגע. אני עובד על כיוון של רכישה ישירה און-ליין בינלאומית (גם בארץ), למרות שהצרכן הישראלי פחות נוהג לרכוש בצורה הזאת אלא אם זה ממותג מוכר וגדול.”

רציתי שנרחיב על השיווק לחו”ל. על הקשיים באופן כללי אם יש כאלה בלייצר את המוצר ולקיים אותו גם בארץ ומה הקשיים לגדול איתו לחו”ל, מה מהווה מגבלה?

“כרגע האתגר הוא בעצם לחשוף את המוצר לחנויות בחו”ל והדרך לשם היא מאוד ארוכה ומסובכת. הכיוון הוא אנשים בגדול. העבודה היא סיזיפית אתה יושב וכותב מיילים ומנסה לתקשר. יש המון עניין אבל אנחנו רק בשלב מוקדם עדיין בתוך האש. אנחנו זה רק אני כרגע במותג. אני לבד וזה בדיוק האתגר הגדול. אני מחפש שותף.

זה דורש קשב גדול – כי יש לי גם מידלאיסטה וגם גורדון בנט. כל המשאבים כרגע הם בחנות וקשה להתהלך. יוצא לי עוד המון ללכלך את הידיים בגריז. יש לי מכונאי אבל זה עדיין משהו שגוזל ממני המון זמן ותשומת לב וריכוז. אין תחליף לניסיון וקשה להשתחרר מהמכונאות ולסמוך על מישהו אחר.  אין ספק שתשומת הלב מתפצלת פה בצורה לא שווה. אני מנסה להיות כמה שפחות בחנות כדי להתרכז במותג וזה קשה כי אי אפשר לא להיות בחנות. זה בהחלט מרגיש כמו בייבי/סטארט אפ מאוד דינאמי…”

 

8

צילום של יוג’ין לויט ממסיבת הסיום והפרסים של BIKEPANEL וגורדון בנט בתחרות העיצוב הקודמת

 

“אני מפתח עוד שני דגמים למידלאיסטה: יש את האורבן עכשיו ואני רוצה עוד 2 מוצרים לצד זה. אי אפשר להיות מותג לגיטימי בלי מגוון של מוצרים נלווים.

יש מחשבה לעבור לברזל לפחות ברמת המזלג, בא לי לעשות גרסא יותר קלאסית עם מזלג ברזל וצינורות טיפה יותר דקים, אבל נעשה את זה בשלב יותר מאוחר כי התשוקה שלי כרגע היא בסייקלוקרוס. משהו שאני מפתח שיוכל להכיל ברקס יותר איכותי וצמיג יותר רחב וכמובן מזלג וצ’יינסטיי (תומכות שרשרת) שונים לחלוטין. זו תיהיה שילדת סינגלספיד ויהיו דרופאאוטס מתאימים (אופקיים). הכוונה לעשות את זה אולי עם מערכת הילוכים פנימית כזאת בנאבה. האופניים עדיין נהנים מהגמישות של השילדה ומהקפיציות של הצמיגים הרחבים יותר ועדיין להיות עם מומנט של גלגלי 700.”

מה הדגם שני? דגם נשים. אני מנסה לראות איך אפשר לפתח צינורות של מגנזיום שיש להם עובי דופן מאוד דק אז אני בודק את האופציה להרחיב את הצינורות.

יש ליין שהוא לא רק אופניים של מידלאיסטה? טי שרטים ואביזרים? זה לגמרי הכיוון, אני לא עוסק רק באופניים אלא גם בתרבות אופניים. אם זה אקססוריז כמו כובע אז ברור שיהיו גם אביזרים של כובעים וחולצות… זה חלק משפה אחת שקשורה כולה לתרבות. הפיתוח של המוצר לא מסתכם רק באופניים.

מאת: אור דיין
צילם: ירדן מן, אור דיין, יוג’ין לויט

אור דיין, מולטי טאלנט. תל אביבי מלידה, אוהב עליות, מכור לקפה ובעל חיבה מוזרה לשלדות אלומיניום. מנגן על בס בהרכב רוק, מדריך אופניים ומתחרה בכל מרוץ על 2 גלגלים