גיאחה בוחן לא מעט אופניים חדשים, אבל את הזוג הפרטי שלו בן 9 השנים לא רוצה להחליף. אז איך מיישבים את הרצון להתחדש עם החלטה רציונלית לא להיגרר לשדרוג מיותר? הופכים אותם לחדשים!
מדוע לצבוע ולא לקנות?
לא מזמן רכבתי עם שני חברים שרוכבים שנים ארוכות: רוני ואיתי. אחד על סרוולו R3 והשני על רידלי נואה בני 6-10 שנים. רכבנו עם אופניים וותיקים, רכבנו הרבה. אף אחד מאיתנו לא קונה את המרוץ אחרי החלפה כל שנה, אף אחד לא השתכנע שלהוציא עכשיו 30-40 אלף ש"ח זה יתן לו משהו מהותי. כשאנחנו רוכבים ביחד, זה מופע של מיקוד ברכיבה, כבלים חיצוניים, מעצורי חישוק, והילוכים מכניים. הרכיבה עצמה היא העיקר.
מתי כן כדאי ומתי פחות כדאי להחליף
לטעמי כן יש מצבים שבהם מאוד כדאי להחליף: את הרידלי נואה של איתי אני הייתי מחליף. הדגם האווירודינמי הישן מלפני כמה שנים נראה כבר פחות מהיר, יותר קשה ולא מפנק ביחס לאווירודינמיים המודרניים. אבל את אח של הנואה- הרידלי הליום SL שלי בהחלט שווה להחזיק וכך גם את הסרוולו R3. לעומת הקטגוריה האווירודינמית שמאוד התפתחה במהירות, עיצוב ונוחות, קטגורית העליות (או "קשיחות-משקל") נשארה די דומה כל השנים למעט קצת שיפורי אווירודינמיות ואותם הבדלי אבזור.
לחצו פה להצטרף לערוץ הווטסאפ של BIKEPANEL!
קבוצה שקטה עם 2-3 הודעות בשבוע ותוכן מעולה:
מה רציתי לשפר
למרות שאני אוהב אותם, יש מה לשפר. במקביל להנאה הרבה שלי מהאופניים, מהמשקל שלהם, ומתחושת הרכיבה בהם, אף פעם לא הייתי מרוצה עד הסוף מהצביעה. יותר נכון, מהגרפיקה של הפסים הדקיקים הלבנים, מהכיתובים בלבן על הקוקפיט, מהצבע הלבן של האוכף, ומהמראה של גלגלי הטיפוס שטוחי הפרופיל. שנים פזלתי לצביעות יפות יותר עם קצת קנאה על הנקיון העיצובי, הסטייל וההקפדה.
עוד דבר שאני רוצה לעדכן הוא את הגלגלים לקרבון עמוק (כמעט 50מ"מ) ורחב שיתאים טוב יותר לצמיגי ה28 מ"מ הנהוגים היום. היה לי כבר כזה בעבר אבל הוא לא שרד עקב אמינות המוצר ואיכות העצירה. הפעם החלטתי להשקיע בצמד יקר, עם אחריות מדהימה של בונטרגר- XXX מהדור האחרון התומך במעצורי חישוק. אז ההחלטה נפלה: חידוש ולא החלפה.
את התהליך ביצעתי אצל שלומי לוי עליו קראתם בראיון בכתבה המקדימה.
איך בחרתי את העיצוב
שנים של מעקב מודע אחרי צביעות ועיצובים לוו בשאלה: מה עושה לי את זה? איזה עיצובים אני אוהב? איזה צבעים אני רוצה ומה מתאים לאופניים האלה? פה נאמר שבתחום הצביעה, ההבדל בין אווירודינמי לאופני עליות הוא משמעותי. לא בכדי אופניים אווירודינמיים נראים תמיד הרבה יותר טוב: המשטחים הגדולים מאפשרים ליצוק לעיצוב הרבה יותר חופש והשפעה עיצובית. באופני טיפוס קלילים מהסוג הזה, המקום שיש לצבע הוא שונה והסגנונות שמתיישבים טוב יותר על אופניים כאלה הם אחרים.
הניוזלטר שלנו מעולה:
הרבה אנשים שצובעים בעצמם הולכים על צביעות מאוד קיצוניות, מפורטות וייחודיות מאוד. הם מחפשים חתימה אישית בעיצוב ויצירת שלדה שהיא אחת ויחידה. אני מבין את הכיוון הזה, כי אם כבר לצבוע, למה ללכת על משהו שנראה בסיסי יותר? אחרים יכולים לאמר שלא עשיתי הרבה בצביעה הזו, אבל עבורי ההבדל בין עיצוב מגניב לבין מאופק, הוא לא פעם בין אופניים שנמאס לך מהם אחרי זמן קצר, לבין אופניים לשנים ארוכות. לטווח הארוך המתח בין מוחצן למאופק משתחרר בעיני בצורה אחת בלבד: מאופק, נקי, שקט. לבחירה שלי בצביעה מאוד מינימליסטית ולא יקרה יש גם קשר לכך שהתהליך שעשיתי בוצע ללא עלות עבור הסיקור (גילוי נאות), אבל בראש ובראשונה הסיבה היא טעם אישי והעדפה ברורה.
התכנסות לסגנון ספציפי
אז הסכמנו, אני מקווה, שאלה לא אותן צביעות שמתאימות לאופניים אווירודינמיים לעומת אופני עליות דקיקים. כעת נותר למצוא השראה בקרב כמה דגמים מהמשפחה הזו: רידלי הליום כמובן, סרוולו R3, ג'יאנט TCR, קניון אולטימייט, ויצרני בוטיק שונים גם בתחום הפלדה.
החפירה מהנה מאוד: יש כמה וכמה עמודי אינסטגרם שזה הקטע שלהם, וגם חיפוש בגוגל תמונות עובד מעולה. אחת משתי האופציות היא מה שרידלי יצרו וקוראים לו Ridley Heritage Design שמגיע בכל מני צבעים ושילובים, חלקם מוחצנים יותר:
התבוננתי שוב ושוב בכל גרסאות ה Ridley Heritage האלה, והגעתי למסקנה שלמרות שהיא יפהפיה ומדברת בצורה מקסימה עם הרטרו הרומנטי של ענף הכביש, אני רוצה משהו אולטרה מודרני, מינימליסטי, ונקי. מצאתי תמונה של צביעת רידלי, כנראה מקורית, באתר של משווק רידלי בריטי והיא תפסה אותי ומה שאתם רואים דומה לה. כל השאר שוב ושוב נפסלו ביחס אליה. תהליך האלימינציה הזה הקל עלי מאוד לסגור את ההחלטה. עם זה באתי לשלומי, אומן הצביעה, פתחנו את הצבעים בקטלוג שלו, וסגרנו את העניין.
מה עושים עם הלוגו והמותג?
בעיני אחת הטעויות של האנשים שצובעים היא נסיון ליצור שם חדש משל עצמם. שאלו אותי למשל למה לא מיתגתי את זה "BIKEPANEL" או משחק אחר על תימה של פאנלים, או משחק מיתוגי סביב שלושת העיגולים של האתרים בצבעי כחול-ראנפאנל, צהוב-בייקפאנל וירוק-אאוטפאנל. אבל לא… זה לא עלה על דעתי לרגע. שמתי רידלי לא בגלל שאני חובב מותגים ולוגואים ואפילו לא מי יודע מה עף על רידלי ספציפית לעומת מותגים אחרים. כן, יש לי חיבה לרידלי: היה Good time בליאז' בסטון ליאז', ויש להם חיבור נהדר לישראל אבל לא עד כדי כך שבשל זאת ארצה את הלוגו שלהם בענק על האופניים שלי.
הסיבה היא אחרת: בלי זה, האופניים נראים כמו אופני עלי-אקספרס. כמו מותג סיני חסר זהות, היסטוריה, והקשר תרבותי סמלי. מותג אופניים הוא לא רק שם וגרפיקה, בא איתו מטען שמייצר חתימת איכות, יוקרה ואופי ספציפי לאופניים. עם המותג הזה ניצחו קלאסיקות, סטייג'ים בטור, רוכבי ענק רכבו עליו. זה יכול להיות כל מותג אופניים אחר שמביא את המטען שלו- בלגי, איטלקי או אמריקאי. כשמפשיטים מהמוצר את המותג, מקבלים חומר גלם ללא תרבות. הופכים את המקור לסוג של חיקוי סיני של עצמו.
מפרקים ומרכיבים בחנות Trek
יש עוד מוקש קטן שצריך לעבור בדרך לסדנת הצביעה, והמוקש הזה בד"כ יעלה לכם בהוצאה, או התפנקות, על עוד כמה דברים חדשים לאופניים: פירוק מלא של האופניים כהכנה לצביעה, והרכבה לאחר מכן. כבר בפירוק בישרו לי שהשרשרת הגיע לסיום דרכה, והגיע הזמן גם לחדש ציר מרכזי. הגיוני. את כל הכבלים זורקים לפח ושמים חדשים.
אבל העקיצה התקציבית הגדולה ביותר הייתה בהחלפה לגלגלי קרבון חדשים ועמוקי פרופיל. כדי לא להרגיש ירידה קשה באיכות החיים שלי מהדורה אייס הקלילים (1360 גרם), נאלצתי לרכוש גלגלי בונטרגר XXX. המחירון הוא 12,500 ש"ח אז גם אחרי ההנחה שקיבלתי זה יצא לא מעט ושידרג את החוויה ברכיבה לתחושה אחרת לגמרי: יציבה, נעימה, משמרת מהירות, ושקטה מאוד. מרגישים את היעילות והמהירות שהתווספו. גם כל הכבלים הוחלפו, השרשרת, סרט כידון חדש, אוכף חדש ו… יש אופניים חדשים, מדגם שהציג איכות נדירה ומצליח לשמר אותה גם מול אופניים חדשים, לעוד כמה שנים.
מאת: גיא חלמיש
רוצים לחדש אופניים אצל שלומי?
שלומי לוי הוא אומן תיקוני קרבון וצביעת אופניים ברמה"ש. העלויות: לצביעה כ 2000-4500 ש"ח. תיקוני קרבון וצבע החל מ500 ש"ח. מלאו פרטים ונעביר אליו (בייקפאנל לא חותך קופון ואנו עושים זאת פשוט כדי לעזור לקוראים ולספק):