החלטתם לקחת הפסקה מהחיים הרגילים, לעלות על אופניים ולצאת לטיול חובק עולם. איך תבחרו את האופניים האולטימטיביים לבייקפאקינג שיחסכו מכם כאבי ראש ויאפשרו לכם להנות כמה שיותר מהמסע?
כדאי להבהיר: אפשר לעשות טורינג ובייקפאקינג כמעט על כל סוג אופניים עם מספיק רצון. אל תתנו לתקציב נמוך או חוסר בציוד לעצור אתכם מלעשות את זה. אם יש לכם אופניים שאתם אוהבים ואתם מוכנים להתפשר על דברים מסויימים לכו על זה. זאת תהיה הרפתקה של החיים שלכם גם אם אתם לא עם הציוד ה”מושלם”.
בייקפאקינג: מתחילים לפדל
באחד בינואר, 2019 התחלתי לפדל מהבית של חבר שלי בסן חוזה, קליפורניה – דרומה. היעד, לפחות מה שאמרתי לעצמי ולאנשים היה הנקודה הכי דרומית בדרום אמריקה, בפטגוניה שבארגנטינה אבל בינינו, בראשי כבר תכננתי להמשיך לשאר העולם. אחרי כשנה בדרכים, התחילה מגפה עולמית שגרמה לי לעצור את המסע שלי כשאני רק בגואטמלה.
למרות כל הידע והניסיון שצברתי ועם כמה שנות עבודה כמכונאי אופניים לפני המסע יצא לי לחשוב הרבה על האופניים שלי. חשבתי על איזה אופניים הייתי רוצה לקחת איתי אם הייתי יכול להחזיר את הזמן אחורה או בכללי לטיולים עתידיים. מהי התצורה האופטימלית ביותר למסע בייקפאקינג ארוך בתנאים לא ידועים ואזורים לא מוכרים? הדגש היה על תועלת-עלות גבוהה, פשטות, זמינות חלפים, קלות תיקונים ונוחות. אני נמנע מלהמליץ על מותגים ספציפיים ולחילופין אתמקד על חלקים בצורה רחבה כך שתוכלו לבחור איזה מותג שתרצו בעצמכם. אז עכשיו, להלן מסקנותיי האישיות.
שלדה
קודם כל, חומר השלדה. לכו אך ורק על פלדה, כולל המזלג. שלדת פלדה נעימה לרכיבה, חזקה, ניתנת לתיקון על ידי ריתוך יחסית בקלות וגם תהיה בדרך כלל יותר זולה משלדות מחומרים אחרים. החסרון היחיד הוא המשקל, אבל כשיש כבר 20-30 קילו נוספים של ציוד על האופניים, עוד קילו או שניים לשלדה עצמה לא ממש משנים.
חשוב מאוד שיהיו הברגות שונות על השלדה ועל המזלג לסבלים, בקבוקים וכד’ כדי שיהיה כמה שיותר קל לסחוב ציוד על האופניים. לדעתי הדרך הכי נוחה לסחוב ציוד, גם בתנאי שטח זה פניריים יעודיים שמתלבשים על סבל, וכמה תיקי בייקפאקינג קטנים על הכידון, טופ טיוב, מוט אוכף ואולי תיק קטן במרכז השלדה. אני אישית מאוד אוהב סלסלה גדולה מקדימה על הסבל, אבל זאת בחירה אישית. כשכל יום אתם מורידים ציוד, מלבישים ציוד, נועלים את האופניים מחוץ למקומות, מרימים את האופניים מעל מכשולים וכד’ אתם תודו על זה שיש לכם פניריים ואתם יכולים להוריד את רוב הציוד מהאופניים במספר רגעים ולא להתעסק עם סקוטשים למיניהם במקרה של תיקי בייקאפקינג.
נסו להימנע מכל מיני סטנדרטים מתחכמים למיניהם וזה נכון לכל דבר באופניים. לא לקנות שלדה אם יש לה הברגות/מרווחים וכד’ שעובדים רק עם חלקים יעודיים. זה יגביל אתכם מאוד מבחינת חלפים ותיקונים בדרכים. לכן לכו על סטנדרטים יחסית אוניברסליים ולא סופר חדישים שיהיה קל למצוא בדרך:
- הברגות למעצורי דיסק “רגילים”, לדוגמא IS/Post Mount.
- מרווח ציר אחורי של 135 מ”מ ואם הלכתם על 142 מ”מ אז להביא איתכם מתאמים למקרה ותצטרכו להחליף גלגל ואין 142מ”מ בנמצא.
- עדיפות למרווח לQR של 9/10 מ”מ ושוב, אם הלכתם על Thru-axle אז להביא איתכם מתאמים לQR רגיל.
- מבחינת המזלג – מרווח של 100 מ”מ וציר 9/10 מ”מ.
- לוודא שההברגה של ה BB “רגילה”, למשל 73מ”מ.
- הד טיוב שיכול לקבל הד-סט “סטנדרטי”, לא טייפרד וכל מיני סטנדרטים שיקשו עליכם במציאת הד-סט חלופי במקרה הצורך.
- וכמובן, שתהיה אופציה בשלדה לשים מעביר קדמי.
- בנוסף, לדעתי עדיף לקחת שלדה שיכולה לקבל גלגלי 29″ ועם מרווח יחסית גדול לצמיגים של 2″ ומעלה.
גלגלים
אם תחפשו באינטרנט כל מיני המלצות לאיזה גלגלים מומלץ לקחת למסע אופניים ארוך, הרבה מקומות יגידו לכם ללכת על גלגלי 26″ שמתאימים למעצורי חישוק. מניסיוני, העולם התקדם. לפחות באמריקה הלטינית ואסיה, שלא לדבר על צפון אמריקה ואירופה, כבר קשה מאוד למצוא גלגלי 26″ ברמה גבוהה. גם אם תמצאו אחד, הוא לא יתאים למעצורי חישוק וכנראה שיהיה באיכות ירודה ולא ישרוד יותר מתקופה קצרה של רכיבה עם הרבה משקל עליו. ברוב החנויות, פרט להכי פשוטות במקומות נידחים ממש תוכלו למצוא או להזמין גלגלי 29″ חזקים ועמידים לאופני שטח שיהוו חלופה טובה לגלגל שזקוק להחלפה ויוכלו להמשיך איתכם הלאה לעוד הרבה זמן. לכן, לדעתי עדיף לקחת אופניים עם גלגלי 29″ ובמקרה וקרה משהו לאחד הגלגלים, תתפסו טרמפ/אוטובוס ותגיעו לעיר הבינונית הקרובה ותלכו לחנות אופני שטח ותתארגנו על גלגל 29″ חדש בלי יותר מדי כאבי ראש. אני למשל עשיתי את המסע שלי על גלגלי 700с שהם כמו 29″ אך על האופניים שלי היו מעצורי חישוק ככה שלא היה לי אופציה פשוט לקנות גלגל שטח במקרה ויקרה משהו לאחד הגלגלים, מה שהוסיף קצת לחץ כשהדרכים נהיו ממש קשוחות או כשנכנסה בי מונית בגלגל הקדמי למשל.
מבחינת סטנדרטים:
- חישוק 29″ אלומיניום חזק עם רוחב מתאים לצמיגי שטח (2″ ומעלה) ועם 32-36 חורים לשפיצים.
- נאבה לבחירתכם ברוחב 135/142 כמו שהוזכר מקודם, אם 142 עדיף להביא מתאמים ל 135 איתכם.
- עדיפות למיסבים סגורים, אך גם מיסבים פתוחים סטייל שימנו יעבדו מעולה אך ידרשו מעט יותר תחזוקה תקופתית.
- הברגות לדיסקים 6 חורים רגילים, ולא כל מיני Centerlock למיניהם.
- לב של שימנו יותר זמין ברחבי העולם.
צמיגים
אני עשיתי את המסע שלי על דרכי אספלט, דרכי עפר, סינגלים, גראבל וכל מה שעולה בדעתכם על צמיגי 1.50″ יעודיים לטורינג של חברת Schwalbe, ולקראת הסוף החלפתי ל 1.75″ שזה בערך המקסימום שהשלדה שלי אפשרה. האמת היא שכן, אפשר לעשות כמעט הכל עם צמיגים בעובי כזה. לפחות כל עוד רוכבים לאט ובזהירות אבל זה לא תמיד הכי כיף, נוח או נעים. לכן אם אנחנו מדברים על אופניים אולטימטיביים, הייתי הולך על מינימום של צמיגי 2″ עד מקסימום של 2.8″ בערך. עובי צמיגים כזה ייתן לכם המון נוחות בתנאי דרך משתנים, יוריד לחץ מהגוף, האופניים והציוד שלכם, יוסיף שיכוך וייתן לכם אופציה להחליף לצמיגים חדשים בחנויות אופני שטח יחסית בקלות. אולי כשתהיו על כביש המהירות שלכם תקטן מעט, אך לעומת שאר היתרונות אתם תשכחו מהר מאוד מה 2 קמ”ש שאיבדתם על הדרך.
יש מבחר עצום של צמיגים לכן קשה להמליץ על דברים ספציפיים אבל תחפשו מותגים מוכרים, הגנה גבוהה לפנצ’רים, לא אגרסיביים מדי, פרופיל קוביות יחסית נמוך ואם יש אפשרות אז עדיף צמיגים מתקפלים כי לרוב יהיו באיכות גבוהה יותר ועם משקל נמוך יותר. מניסיוני, יש הרבה חברות שמציעות צמיגים יעודיים לטיולים ארוכים שכאלה ורובם שווים את המחיר הנוסף שמבקשים עליהם.
מעצורים
השאלה העיקרית לגבי מעצורים היא האם עדיף מעצורי חישוק בסגנון v-brake, cantilever או מעצורי דיסק. מבחינתי אין פה בכלל ויכוח, וכמישהו שרכב עם מעצורי חישוק מעולים מסדרת XTR של שימנו אני יכול להעיד שאפילו שמבחינת יעילות הבלימה הם היו לא פחות טובים ממעצורי דיסק מכאניים. החסרונות עולים על היתרונות הבודדים שלהם אל מול מעצורי דיסק. מבחינת היתרונות שלהם בטיול בייקפאקינג, הטיעון העיקרי הוא מערכת פשוטה וקלה לתחזוק למרות שבפועל הם די דומים למעצורי דיסק מכאניים מבחינת הפשטות שלהם ומבחינת הקלות למציאת רפידות כמעט בכל חנות אופניים. פה בערך היתרונות אל מול מעצורי דיסק נגמרים.
החסרונות של מעצורי חישוק לעומת זאת הם:
- אורך חיים מוגבל של החישוק: ככל שתרכבו ותבלמו יותר, כך ישחק פס העצירה בחישוק של הגלגל ובשלב מסוים זה ידרוש החלפה של כל החישוק/גלגל. אם אתם מתכננים לעשות טיול ארוך, זה שיקול מאוד חשוב.
- בבלימות ממושכות כמו בירידות ארוכות ובמיוחד עם המשקל הרב על האופניים, הרפידות ובעיקר החישוק יתחממו בצורה לא רגילה וזה יכול אפילו לגרום לכדי פיצוץ של הצמיג מהחישוק. משהו שתרצו להימנע ממנו תוך כדי רכיבה בירידה ב 50-60 קמ”ש. זה דורש מכם לעצור כל כמה זמן כדי לתת לחישוק זמן להתקרר כדי שתוכלו להמשיך ברכיבה. זה משהו שתצטרכו לעשות גם עם מעצורי דיסק כדי למנוע עיוות של הדיסק, אבל לא בתכיפות כמו עם מעצורי חישוק.
- אם תבחרו את המסלולים הנכונים והכי הרפתקניים, יש סיכוי מאוד גבוה שתרכבו בדרכי אבק, בוץ, מעברי מים ושלל תנאי דרך מלוכלכים אחרים. הקרבה של הפס עצירה לצמיג גורמת לכך שמאוד קל ללכלוך/בוץ להגיע לפס עצירה ולזהם אותו. זה יגרום להמון רעש מהבלמים, ירידה ביעילות העצירה, שחיקה יותר מהירה של פס העצירה ובוץ שנתקע בתוך הברקסים עצמם מה שידרוש עצירה וניקיון, ולפעמים זה פשוט לא אפשרי. את כל זה אפשר למנוע על ידי שימוש במעצורי דיסק.
לכן מבחינתי, אין בכלל ויכוח לעליונות של המעצורי דיסק אל מול מעצורי חישוק לשימוש בטיול ארוך. ועכשיו השאלה היותר חשובה:
מעצורי דיסק הידראוליים או מכאניים?
האמת, בשביל טיול בייקפאקינג אין כאן תשובה פשוטה. מצד אחד מעצורי דיסק מכאניים פשוטים יותר, יותר קלים לתיקון ותחזוקה בשטח, אבל היעילות בלימה שלהם לא מתקרבת אפילו למעצורי דיסק הידראולי הפשוטים ביותר אלא אם כן קונים מעצורים מכאניים ברמה מאוד גבוהה, מה שיגרור מחיר בהתאם. הצורך ביעילות בלימה מאוד גבוהה בטיול אופניים שכזה גם נתון לויכוח.
לעומת זאת, מעצורים הידראוליים הם בעלי יכולת עצירה מרשימה מאוד, התחזוקה שלהם לא מסובכת כמו שחושבים: לפחות במעצורי שימנו, שאני אישית ממליץ עליהם. סך הכל לקחת בקבוקון שמן קטן וכל כמה חודשים שמרגישים שהבלמים נהיים פחות נושכים למלא טיפה שמן ולהוציא בועות אוויר מהמערכת ופעם בהרבה זמן לעשות בליד מלא למעצורים שאפשר לעשות בחנות אופניים מקצועית. נכון, אם תקבלו פיצוץ לצד של האופניים שאיכשהו יפגע בכבל שמן, זה יהיה קשה מאוד לתקן אם אתם באמצע שום מקום ועכשיו כל השמן נוזל החוצה. הכבל בדרך כלל מאוד חזק, ואם הגעתם למצב קיצוני שבו נקרע הכבל, רוב הסיכויים שיש לכם דברים אחרים לדאוג לגביהם.
לגבי חלפים ותיקונים בחנויות, רוב החנויות הטיפה יותר מתקדמות שמתעסקות עם אופני שטח יוכלו לעשות את רוב התחזוקה, תיקונים וחלפים שמערכת בלימה עם שמן הידראולי צריכה. כל עוד שתלכו על מעצורים יחסית פשוטים של שימנו, שמשתמשים ברפידות סטנדרטיות יהיה לכם מאוד קל לתחזק את המערכת. לכן, כמו שאמרתי, אין באמת תשובה פשוטה בנושא. פה תצטרכו לעשות את השיקולים שלכם ולהחליט. אבל רק שתדעו, יש שני צדדים למטבע וזה לא תשובה חד משמעית כמו שאחרים יגרמו לכם לחשוב. מילה אחת לגבי הדיסקים עצמם: רק דיסקים של 6 ברגים, לא כל מיני center-lock וטכנולוגיות מתחכמות למיניהן.
מערכת הנעה
תשכחו ממערכות עם גלגל שיניים קדמי יחיד (1x), אין לזה מקום לסוג הטיול שאותו תעשו. שחיקת החלקים גבוהה מדי, זמינות החלפים נמוכה והמחיר גבוה. גם הטווח של ההילוכים לא יהיה טוב כמו מערכות עם 2 או 3 גלגלי שיניים מקדימה שדרושות לכם ברכיבה עם כל הציוד ומשקל גבוה.
בחרו או מערכת של 2x או 3x לאופני שטח. אני אישית עשיתי את הטיול שלי עם מערכת 3×9 והיה לי מאוד כיף עם טווח מאוד רחב של הילוכים, זמינות חלפים גבוהה במחיר נמוך ואורך חיים מקסימלי לחלקים. לדעתי, גם מערכת 2x זאת בחירה מצויינת, בעיקר כי הרבה יותר קל לכוון את המעביר הקדמי במערכת שכזו, לעומת מערכת 3x שדורשת מעט יותר ניסיון עם הכיוון של המעביר. מבחינת מעביר קדמי אמליץ על שימנו Deore ומעלה לפחות.
עכשיו לאחר שהחלטתם כמה הילוכים אתם רוצים וצריכים מקדימה, תצטרכו לבחור כמה הילוכים יהיו מאחורה: לדעתי, אל תבחרו יותר מ-10 הילוכים. כנראה המספר הילוכים האידיאלי יהיה 8 – למה 8? לא קצת ישן? נכון, 8 הילוכים זה משהו מהעבר הרחוק אבל זה ייתן לכם זמינות חלקים עצומה כמעט בכל חנות שתיכנסו אליה כי למערכות 8 הילוכים יתאימו שרשראות של 6/7/8 הילוכים שמאוד קל למצוא. אולי טווח ההילוכים ירד מעט אבל תוכלו למצוא שרשרת או חלפים אחרים כמו המעביר עצמו ביתר קלות. אבל שוב, גם 9 ו- 10 הילוכים זאת בחירה מעולה. ואם מדברים על מעביר אחורי – גם כאן אני ממליץ על שימנו Deore ומעלה.
כמה גלגלי שיניים לבחור מקדימה ומאחורה בקסטה?
אני אמנע מלענות על השאלה הזאת פה כי יש אין סוף דיונים בנושא באינטרנט, ואין באמת תשובה חד משמעית כי התשובה היא גם מאוד אישית. דעתי האישית בנושא היא כזאת: תדאגו בעיקר לגלגל שיניים קטן כמה שניתן מקדימה, וקסטה עם גלגלי שיניים כמה שיותר גדולים. הסיבה היא כי את רוב זמן הרכיבה שלכם אתם תעבירו בטיפוס, מעט במישור וכמעט כלום בירידות. וכשתהיו בירידות זה כבר כנראה יהיה אחרי הרבה שעות טיפוס אז הדבר האחרון שידאיג אתכם זה כמה מהר אתם מפדלים וכנראה רק תרצו לנוח ולהנות מהתנועה בלי הצורך לפדל.
הכי חשוב שיהיה לכם נוח וכמה שיותר אופציות להחליף הילוכים כשאתם מטפסים הר במשך שעות עם המון קילוגרמים של ציוד על האופניים. זה גם ייתן יותר זמן חיים למערכת הנעה שלכם כי לא תפדלו על אותם שני גלגלי שיניים כל העלייה וגם יקל לכם על החיים בכללי.
לגבי בחירת השרשרת – אין לי תשובה בנושא, ניסיתי שימנו, סראם וKMC וכולן היו טובות ושרדו כמעט את אותה כמות קילומטרים. אולי לחנונים בפורומים תהיה תשובה יותר טובה בנושא. עדיף כנראה להתאים את השרשרת למערכת שבחרתם בשביל ההתאמה הכי טובה בין הרכיבים. אבל סך הכל הן כולן יעבדו.
איזה שיפטר לבחור?
המערכת כנראה הכי פשוטה לתיקון ותחזוקה והכי אמינה זה שיפטרים Thumb-shifters. הם שיפטרים מאוד לא מתחכמים, שמאוד קל להבין איך הם עובדים ובכך לתקן אותם במידת הצורך, אך הסיכוי שיקרה להם משהו הוא נמוך מאוד. לדעתי אם יש אפשרות תבחרו בשיפטרים כאלה.
לעומת זאת אני את הטיול שלי עשיתי עם שיפטרים STI רגילים של אופני שטח והכל עבד מעולה בלי שום בעיות, וגם אם היה קורה להם משהו, לא קשה למצוא שיפטרים חלופיים כמעט בכל חנות שטח. גם כאן אמליץ על שימנו מסדרת Deore ומעלה.
מילה אחרונה בנושא הציר המרכזי (BB): כרגיל, לא להתחכם עם כל מיני חלקים מיוחדים וייחודיים. לבחור קראנק שמתאים או לביבי מרובע בסגנון של פעם. במקרה הזה רק לקנות משהו ברמה טובה ולא הכי פשוט שיש. או אם בחרתם בקראנק עם ציר חלול אז BB רגיל של שימנו יהיה הבחירה הכי טובה כנראה.
חלקים שונים
אעבור בקצרה על החלקים הפחות קריטיים שאין לי הרבה מה להגיד עליהם:
- פדלים: פלאטים, עדיפות לפלסטיק עם ניטים מפלסטיק או לא אגרסיביים מדי. כך זה יהיה פחות כבד ופחות כואב כשתקבלו אותם לרגליים כשתדחפו את האופניים בעליות. כדאי בעלי מיסבים סגורים. אני השתמשתי בפדלים של Wellgo מפלסטיק שאני מעביר מאופניים לאופניים כבר עשור כמעט והם היו לי מאוד נוחים. אישית אני מעדיף פלאטים ולא קליטים כי לא בא לי לסחוב עוד זוג נעליים רק בשביל מעט יותר יעילות דיווש.
- מוט אוכף: לא קריטי, משהו מאלומיניום מחברה מוכרת.
- אוכף: מאוד אישי ואין תשובה אחת בנושא – משהו שתצטרכו לחקור ולנסות כמה אוכפים לפני שתמצאו אחד שיהיה מושלם לכם. אם בחרתם משהו מעור, רק תדאגו לקרוא הנחיות לאיך לתחזק את האוכף ולקחת אתכם את מה שצריך בשביל זה. במידה ואין לכם זמן לנסות כל מיני אוכפים אחרוג ממנהגי ואמליץ על מותג אחד שעושה אוכפים שמנסיוני בעולם האופניים כמעט אוניברסלית האוכפים שלהם תמיד נוחים ולא יקרים בכלל: Fabric או שלפעמים גם מייצרים תחת השם Charge.
- כבלים הילוכים/מעצורים: כבלים מפלדת אל-חלד עדיפים אך סך הכל, די כולם יעשו את העבודה טוב.
- סטם: משהו שיתאים לאורך פלג גוף עליון שלכם, אם 4 ברגים שיחזיקו את הכידון. טיפ לבחירת אורך סטם בלי התאמה יקרה: כשאתם יושבים על האופניים ומסתכלים למטה על הגלגל הקדמי שלכם, הכידון צריך לעבור בדיוק מעל הנאבה הקדמית של הגלגל ולהסתיר אותה. תמצאו את האורך שיתאים לזה וזה פחות או יותר האורך סטם שאתם צריכים.
- כידון: מבחינתי אין בכלל שאלה, לא כידון דרופ אלא אם כן תהיו אך ורק על כבישים. כידון רחב בסגנון פלאט של אופני שטח או משהו היברידי כמו כידוני Jones למיניהם הכי טוב. ייתן לכם תנוחת ישיבה יותר נוחה, הרבה יותר מנוף ויכול תמרון עם האופניים בתנאי דרך משתנים ופחות חלקי אופניים חשופים למכות במקרה שהאופניים יפלו (והם יפלו הרבה).
- גריפים: משהו רך ועבה יהיה הכי טוב, בסגנון ESI. אך יש גם גריפים עם כל מיני צורות מיוחדות שלכאורה יותר ארגונומיות שגם נראות מעניין אך לרוב המחיר שלהם יחסית גבוה.
- הד-סט: מה שמתאים לשלדה. רק לדאוג שיש מיסבים סגורים טובים וזה ממותג ידוע ורוב הסיכויים זה יהיה חלק שישרוד המון שנים על האופניים.
הגענו לסוף, ואני מקווה שלמדתם משהו חדש בנושא שיעזור לכם להגיע להחלטה הכי טובה בשבילכם בבחירת האופניים לבייקפאקינג שלכם. וכמו שכבר כתבתי בהתחלה – אפשר לעשות טיול אופניים כמעט עם כל אופניים ככה שאל תתנו לזה לעצור בעדכם. המון בהצלחה ואל תשכחו להנות.
כתב וצילם: אולג מוטין
על הכותב: מאז שלמד לרכוב על אופניים לראשונה בגיל 22, אחרי שחזר מטיול בהודו, כל חייו נהיו המכונה המופלאה הזאת והאהבה לטיולים ברחבי העולם. בעברו – שליח אופניים על פיקסי ברחובות תל אביב, מכונאי אופניים, רוכב שטח ונווד אופניים. לאחרונה העביר שנה+ במסע על האופניים שלו במקסיקו והסביבה. כרגע מתגורר בגואטמלה. לינק לפרופיל אינסטגרם
