לא חייבים להיות מליארדרים כמו אדמס כדי לתרום לענף האופניים בישראל. כל אחד מאיתנו יכול לנסות לתרום קצת לענף, כל אחד בהתאם ליכולתו ובדרך שלו (ואגב, זה בסדר גמור לא לעשות את זה ופשוט לרכוב!). רצינו לספר לכם על הדרך של בייקפאנל: לוח קבוצות האופניים בישראל באמצעותו תרמנו פוטנציאל שווי של כחצי מליון ש”ח למאמני האופניים בארץ.
לפעילות של בייקפאנל יש תרומה חשובה מעצם קיומו: יצירת תוכן איכותי לאורך שנים היא חלק מרכזי בתרבות הענף ובתיעוד שלו, וגם לטעמנו העיסוק בעיתונות אמיתית וישרה היא חלק מכך. אבל תרומה ברורה וקלאסית יותר היא תרומה של כסף או שווה ערך כסף. לאורך שנים תמכנו ללא תשלום בפרסום אירוע אופניים לנשים בכרמל לגיוס כספים לעמותה העוסקת בסרטן וגם בתחרות המרתון בבארי. החל מ2019 הקמנו את לוח הקבוצות והתחלנו לתרום הפניות (לידים Leads) למאמני האופניים, הריצה והטריאתלון בישראל – ללא תשלום כפעילות פרו בונו – תרומה כלכלית של BIKEPANEL לענף האופניים ו RUNPANEL לענף הריצה.
יש ערוץ בייקפאנל בטלגרם – לחצו פה להציץ בזה!
קבוצות האופניים – אחד ממנועי הענף החשובים
הרציונל הכלכלי לכך הוסבר בכתבה שפרסמתי ובה תפיסה המציגה את “אמצעי הייצור” של הענף בהיבט הספורטיבי שלו: קבוצת האופניים, תחרות האופניים והוולודרום. לצדם יש עוד “אמצעי ייצור” לענף האופניים בפועלם- הכי חשוב הוא דווקא הסקטור המסחרי, החנויות והיבואנים המקדמים את שיווק האופניים בצורה ישירה וברורה ומשקיעים בכך סכומים רבים.
קבוצות האופניים – הן כלי מרכזי שיש לטפח. דרכו אלפי רוכבים יכולים להיכנס לתחום האופניים, לקבל הדרכה, ללמוד לרכוב. הן האפיק שמשפר את איכות הרוכבים, שמכניס ילדים, ומייצר ענף. איגוד האופניים מרכז אותם ואמור לעזור להם בתחום התחרותי, ובתחום הנבחרות, והוא גם אפיק הזרמת כספי המדינה אל הקבוצות. אבל יש לא מעט פערים בתחום הזה: לצד הקבוצות התחרותיות הגדולות והמצליחות שהן עסק כלכלי חזק, ישנם לא מעט מועדוני רכיבה וקבוצות קטנות שהרווחיות והשרידה שלהן מוטלת בספק.
בנוסף ישנו חוסר משמעותי בקבוצות אופני הרים עממיות, בכל הערים בישראל. קבוצות שיפעלו בכל מקום ויוכלו לקלוט את כל הרוכבים החדשים והרבים שנכנסו לענף בתקופת הקורונה על בסיס רכיבות מקומיות בכל עיר. הענף הזה יכול לגדול עוד הרבה, ויש לו לאן להתפתח אם הפערים האלה יסגרו ומבט מהיר בלוח יגלה לכם לא מעט ערים גדולות בישראל, שאין בהן קבוצות אופני הרים למתחילים בכל גיל.
1100 הפניות של רוכבים למאמנים ב 2020
בפעילות הזו של לוח קבוצות האופניים של בייקפאנל, קיבלנו והעברנו 1100 פניות של רוכבים ב 2020. אלה הם פניות שביקשו שמאמן מקבוצת האופניים יחזור אליהם כדי להצטרף לקבוצתו. 1100 פניות בהן טיפלתי אישית והעברתי בווטסאפ למאמנים הרלבנטיים בכ 100 קבוצות האופניים הרשומות בלוח, כ 3 הפניות ביום בממוצע.
אגב, אין כלי אוטומטי שעושה את זה, אני מקבל את כל הלידים האלה אלי לאימייל, מעתיק ושולח בווטסאפ למאמנים: לכל מאמן/קבוצה בענף האופניים בארץ כ 10 הפניות בממוצע השנה (למעשה הממוצע במגזר היהודי גבוה יותר, היות ורשומות לא מעט קבוצת “אופניים לכולם” ערביות שאליהן לא מגיעות פניות מהאתר בעברית).
אגב, בענף הריצה, במסגרת לוח הקבוצות של RUNPANEL הכמויות דומות, אפילו קטנות יותר במפתיע. אני עושה את זה גם שם באופן דומה.
כמה כסף שווה התרומה הזו?
האמת שקשה לדעת. אפשר לשחק קצת עם המספרים כדי לנסות ולהעריך אבל התוצאה יכולה להשתנות דרמטית אם הנחות העבודה של המשחק משתנות. לפי שני סוגי החישובים שערכתי מדובר בסדר גודל של שווי תרומה של 250,000 – 500,000 ש”ח בשנה אם נקלטים בקבוצות עשירית מהמופנים (יחס המרה ממתעניין למתאמן משלם של 1 ל 10), וכפול מכך: בין חצי מליון למליון ש”ח אם יחס ההמרה היא 2 מ 10! בממוצע מדובר בתרומה של כ5,000 או 10,000 ש”ח לכל קבוצה בישראל.
שיטה אחת לכמת את זה היא שווי התרומה למקבל אותה: נגיד שמתאמן קבוע מכניס כ 5,000 ש”ח בשנה בממוצע לקבוצה (250-500 ש”ח דמי מנוי + הכנסות נוספות מביגוד, מחנות אימונים, נסיעות לחו”ל, תוכניות אימון אישיות, ועוד). לענף האופניים ולמאמנים – זה זרם חמצן לצמיחה. כמובן שהמתאמן הזה יכניס כנראה עוד סכום לא מבוטל לענף המסחרי לו יכנס לקבוצה, כי הרצינות וההשקעה שלו יגדלו אבל את זה אני שם בצד כרגע.
שיטה שנייה לכמת את זה היא לפי כמות המתאמנים שנקלטו בפועל מההפניות בקבוצות עצמן למשך מעל 3 חודשים. שווי כל הפניה כזו הוא כ 250-500 ש”ח (שווי חודש אימון, כמו מודל חברות ההשמה), אבל לשם כך צריך נתוני מעקב מדויקים לאורך זמן אחרי הלידים.
יחס המרה של 10%-50%
ההמרה תלויה ברצינות של הקורא (יש כאלה שאין להם אפילו אופניים עדיין), בהתאמה של המתאמן לקבוצה, במהירות החזרה של המאמן למתעניין, וגם באופי השיחה של המאמן עם המתעניין וביכולת המכירה הטלפונית שלו.
הכותרת של תרומה של חצי מליון ש”ח הכנסות למאמנים בשנה היא כותרת שמרנית: לדוגמה, מבדיקה שערכתי עם אחי בעל קבוצת Velocity לאופני הרים ברעננה עלה כי כ 20% מומרים למתאמנים אולם לא כולם שורדים שנה. לעומת זאת גבי בן חיים מאמן GBH בחולון מספר שכ 50% מההפניות שקיבל ממני הפכו למתאמנים אצלו, וחלקם גם בקבוצה וגם בשיעורי טכניקה פרטיים. הפניות שלי אל Drops קבוצת הכביש התל אביבית של אור דיין מדי פעם מצליחות אם אלה רוכבי כביש מתקדמים, אולם העדר קבוצת מתחילים אצלו מורידה לעתים את יחסי ההמרה (מאמנים – צריך קבוצות למתחילים בתל אביב!). אלה שלא נשארו זה בעיקר בגלל אי התאמה של ימי האימון עבורם והעדר הדרכה בשבת אצלו- יום הרכיבה הפרטי היחיד שלו, בשביל הנפש.
יש מקרים בהם גם יחס ההמרה הוא של פחות מ 1/10 – למשל בהפניות שהעברתי למסטרס חיפה – מועדון אופני הרים תחרותי וותיק של קובי פורת שלקח לנו כ 17 הפניות עד שנקלט מישהו.
אגב, מה קורה עם זה אח”כ אולי תשאלו?
במקרה הטוב אצל חלק מהמאמנים, אני מקבל תודה והערכה ולו באיזה Thumb Up קטן שאראה שקיבל את ההפניה. וזה באמת כל מה שאני מצפה לו!
אבל ברוב המקרים: התעלמות. אם לא אשאל לא יספרו לי אם נקלטו אנשים בקבוצות, או אם בכלל חזרו אל ההפניות האלה. רק מאמן אחד נדיר הציע להעביר לבייקפאנל חזרה גמול בשווי חודש מנוי על כל מתאמן שנקלט לשלושה חודשים ומעלה (כמו חברות השמה), אבל הוא באמת יוצא דופן.
שלכם,
גיא חלמיש
