היום זה ברור שספורטאים מצליחים מחזיקים בסט של תכונות שמבדילות אותם מאחרים. אותן תכונות עוזרות להם להתמודד עם הלחץ הגבוה ולהגיע הכי רחוק שאפשר. אז מהם מאפייני האישיות של ספורטאים אלופים?
מוחמד עלי, מתאגרף על משנות ה-60 ואחד הספורטאים הגדולים שהיו אי פעם, אמר: “אלופים לא נוצרים בחדרי הכושר. אלופים נוצרים ממשהו שיש להם עמוק בתוכם – רצון, חלום, חזון. הם צריכים להיות גם בעלי כישרון וגם בעלי רצון. אבל הרצון חייב להיות חזק יותר מהכישרון”. ספורטאים ומאמנים רבים יסכימו איתו. לא מספיק להיות רק כישרוני. צריך גם להיות חזק. אבל לא רק חזק פיזית אלא גם חזק מנטלית.
אישיות של אלופים, אבל מהי בכלל אישיות?
חקר האישיות הוא אחד הנושאים הנחקרים, המרתקים והמורכבים ביותר בפסיכולוגיה. ישנן כל כך הרבה גישות בפסיכולוגיה אשר מנסות להגדיר את האישיות, מה שמצביע על המורכבות והרב-ממדיות של הנושא. לצורך נוחות ופשטות, אפשר להגדיר אישיות כקבוצה גמישה ומאורגנת של מאפיינים ייחודיים לאדם מסוים המשפיעים על הכרתו, דחפיו והתנהגותו במצבים שונים.
במילים אחרות, אפשר להגיד כי אישיות היא סך התכונות של האדם אשר מבדילה אותו מאחרים ומאפיינת אותו, כך שאדם בעל אישיות מסוימת ייטה להתנהג באותה הצורה בהינתן סיטואציות דומות. לדוגמה, אנשים בעלי נטייה אישיותיות למוחצנות, ייטו להיות מוחצנים במספר רב של אירועים. מנגד, אנשים בעלי נטייה אישיותית למופנמות, ייטו להיות מופנמים במספר רב של אירועים.
חשוב להדגיש כי מדובר על נטייה בלבד וישנם תנאים מסוימים בהם אנשים בעלי מאפייני אישיות כאלו ואחרים יחליטו לפעול או להתנהג בצורה אחרת, בניגוד למה שהם רגילים. הספרות המקצועית של הפסיכולוגיה של הספורט מדגישה את הקשר שבין מאפייני אישיות כאלו ואחרים להצלחה בספורט. הרי בסופו של דבר כולם יודעים כי על מנת להצליח ברמות הגבוהות ביותר, צריך “אופי חזק”. אבל אופי חזק הוא מושג גנרי מדי ולא ברור בדיוק.
כריס פרום, מנצח סדרתי של גראנד טורים
מודל חמשת התכונות הגדולות
בואו נחזור קצת אחורה בזמן לסוף שנות ה-80, ותחילת שנות ה-90. הפסיכולוגים פול קוסטה ורוברט מקריי פיתחו מודל אישיות אשר יהווה מודל משמעותי לחקר האישיות במשך השנים שיבואו. המודל נקרא “מודל חמש התכונות הגדולות'” (Five-Factor Theory of Personality). בקצרה, המודל מתאר כי קיימות חמש תכונות עיקריות ואותן תכונות מכילות מספר תתי-תכונות. אותן חמש תכונות הן:
- מוחצנות
- נעימות
- מצפוניות
- נוירוטיות
- פתיחות מחשבתית
ההנחה היא כי כל אדם הוא קצת מהכול, השאלה היא מה הנטייה או המגמה של אותו אדם. לשם הנוחות, תדמיינו סקאלה הנעה בין 1 ל-10 כאשר כל אדם נמצא איפשהו על הסקאלה הזו. ככל שאותו אדם מקבל דירוג גבוה יותר על הסקאלה של אותה תכונה, כך אותה תכונה תקבל עוצמה גבוהה יותר.
אליהוד קיפצ’וגה באתגר ה-INEOS 1:59
מה אומרות חמשת התכונות הגדולות?
מוחצנות – אנשים מוחצנים צריכים ריגושים, הם חברותיים, מדברים הרבה, אסרטיביים ומביעים רגשות באופן ברור לעין. אנשים מוחצנים אוהבים להיות פעילים ונוטים לקבל כוחות ואנרגיה כאשר הם בסיטואציות חברתיות. אנשים הנמוכים במוחצנות (או מופנמים) נוטים להיות סגורים יותר ויש להם פחות אנרגיה להשקיע במסגרות חברתיות. אירועים חברתיים עלולים להרגיש דורשניים והם יעדיפו להיות בסביבה הביתית והטבעית שלהם, בשקט, לבד.
נעימות – אנשים נעימים הם אנשים שניתן לבטוח בהם, הם מתאפיינים באלטרואיזם, טוב לב, חיבה והתנהגויות פרו-חברתיות אחרות. אנשים בעלי נעימות גבוהה נוטים לשתף פעולה בעוד אלו הנמוכים בתכונה זו נוטים להיות חסרי רגישות כלפי אחרים, מניפולטיביים ולא מתעניינים באחרים.
מצפוניות – התכונות של ממד זה כוללות שליטה טובה בדחפים, סדר, ארגון ורצון עז להצליח ולהגשים מטרות. אנשים בעלי מצפוניות גבוהה נוטים להיות מאורגנים ומודעים לפרטים. הם מתכננים מראש, חושבים כיצד התנהגותם משפיעה על אחרים ויודעים לעמוד ביעדים. אנשים נמוכים בתכונה זו הם לרוב פחות מסודרים, פחות מאורגנים, נוטים לפרוש כשקשה להם ולא להציב מטרות מאתגרות.
נוירוטיות – אנשים נוירוטיים הם אינם יציבים רגשית, חווים הרבה חרדות ובעוצמות גבוהות, אימפולסיביים וחסרי מצב רוח. אנשים אלו נוטים לחוות עצבנות, לחצים ועצב. אלה הנמוכים בתכונה זו נוטים להיות יציבים יותר, בעלי יכולת ויסות רגשי גבוהה, גמישים רגשית ועמידים בפני אירועים מלחיצים.
פתיחות מחשבתית – תכונה זו כוללת מאפיינים כגון דמיון ותבונה. אנשים אלו נוטים להתעניין בתחומים רבים. הם סקרנים לגבי העולם ואנשים אחרים ולהוטים ללמוד דברים חדשים וליהנות מחוויות חדשות. אנשים אלו נוטים להיות יותר הרפתקנים ויצירתיים. אנשים נמוכים בתכונה זו הם לרוב הרבה יותר מסורתיים, קונסרבטיביים וצרי אופקים.
פטר סגאן, אלוף העולם באופניים שלוש פעמים
מהן התכונות המשותפות של ספורטאים אלופים?
מחקרים ניסו למצוא קשר בין מודל חמש התכונות הגדולות לבין הצלחה בספורט. מחקרים בתחום מראים באופן די עקבי כי ישנם מאפייני אישיות אשר חשובים יותר מאחרים והם משותפים לספורטאים אלופים ומצליחים, בהשוואה לספורטאים מצליחים פחות. במחקר שהתפרסם בכתב העת Brain and Behavior השנה (2021), החוקר פאבל פיפיורה מאוניברסיטת ורוצלב שבפולין חילק שאלון אישיות ל- 600 ספורטאים פולנים בגילי 20-29 מ-20 ענפי ספורט יחידני שונים (30 ספורטאים מכל ענף). מתוך אותם 600 ספורטאים, 54 ספורטאים הוגדרו “אלופים”. ספורטאים “אלופים” הוגדרו ככאלו אשר זכו במקום ראשון, שני או שלישי בטורנירים בינלאומיים בענפי הספורט שלהם. קבוצה זו כללה ספורטאים אשר זכו במדליות באליפות העולם, אליפות אירופה, גביע העולם, גביע אירופה, וטורנירים בינלאומיים יוקרתיים אחרים.
התוצאות מראות כי ספורטאים “אלופים” היו שונים באופן מובהק במספר תכונות כאשר השוו אותם לשאר הספורטאים: ספורטאים “אלופים” אופיינו ברמה נמוכה יותר של נוירוטיות ורמה גבוהה יותר של מוחצנות, נעימות ומצפוניות ביחס לספורטאים פחות מוצלחים. ההבדל המשמעותי ביותר נצפה עבור התכונה “נוירוטיות”, כאשר התכונות אחרות קיבלו אפקט נמוך יותר. זה עומד בקנה מידה אחד עם ההיגיון, שכן ספורטאים צריכים לספק ביצוע מצוין תחת תנאים של לחץ (קהל, תקשורת, ספונסרים, לחצים פנימיים להצליח וכדומה).
בסופו של דבר הספורטאים המצליחים ביותר הם אלו אשר מצליחים לספק ביצוע ספורטיבי מעולה תוך שמירה על קור רוח אל מול הלחץ הגבוה. אלו אשר נשארים רגועים, מרוכזים ולא מתפרקים רגשית הם אלו שלרוב נוטים להצליח – כמובן בהינתן שאכן יש להם את היכולות הפיזיות, הטכניות והטקטיות הדרושות להצלחה בענף הספורט. ספורטאים רבים יכולים לספק ביצוע מצוין באימונים או בתחרויות קטנות, אך ברגעי האמת המשמעותיים ביותר דווקא לקרוס תחת הלחץ. לכן, כאשר אנשים אומרים שספורטאים אלופים הם בעלי “אופי חזק”, הכוונה היא שהם לא נכנעים ללחץ הגבוה, הם יודעים לווסת אותו ולספק את הביצוע הספורטיבי הטוב ביותר שהם יכולים.
יימר גטהון במרתון ירושלים. צילום: אלטרנטיבה 1
תכונות שונות לספורטאים בענפים שונים
כמו כן נמצא במחקר כי ספורטאים מענפי ספורט שונים הם בעלי פרופיל פסיכולוגי שונה. כך למשל, ספורטאים העוסקים בטיפוס קיבלו את הדירוג הנמוך ביותר בממד הנוירוטיות (מתאפיינים ביציבות רגשית גבוהה), בעוד רקדנים סלוניים למשל קיבלו את הדירוג הגבוה ביותר בממד זה (מתאפיינים ביציבות רגשית נמוכה ביחס לאחרים). גם זו תוצאה הגיונית, משום שמטפסים חייבים לשמור על קור רוח רב כאשר הם צריכים לקבל החלטות בתנאים בהם קבלת החלטות לא נכונות עלולות להוביל לפציעה חמורה ואף למוות.
מחקר נוסף שהתפרסם השנה (2021) בכתב העת Frontiers in Psychology ונערך על ידי אותו חוקר פיפיורה, בדק הפעם את מאפייני האישיות של 300 ספורטאים פולנים, בגילאי 20-29 מ-10 ענפי ספורט קבוצתיים שונים. מתוך אותם 300 ספורטאים, 13 הוגדרו ספורטאים “אלופים”. כאשר אותם ספורטאים “אלופים” הושוו לשאר הספורטאים במחקר, נמצאו הבדלים מובהקים במימדי האישיות של נוירוטיות, מוחצנות ופתיחות לחוויות חדשות. כמו במחקר הקודם, גם כאן ממד הנוירוטיות קיבל את האפקט המשמעותי ביותר. זאת ועוד, כמו במחקר הקודם, גם כאן נמצא שלספורטאים מענפי ספורט קבוצתיים שונים יש פרופיל פסיכולוגי שונה. כך למשל, נמצא כי שחקני כדורגל ושחקני רוגבי התאפיינו בנוירוטיות הנמוכה ביותר, בעוד שחקני פריזבי התאפיינו בנוירוטיות הגבוהה ביותר.
יש להדגיש כי קיימים מספר מגבלות למחקרים האלו. ראשית, משתתפי המחקר היו ספורטאים פולנים וגברים. זאת ועוד, נמדדו ספורטאים בגילים מאוד ספציפיים (20-29). בנוסף, על פי ‘מודל חמש התכונות הגדולות’, כל תכונה מורכבת מ- תתי-תכונות ויכול להיות שיש תתי-תכונות שהן חשובות יותר מאחרות לשם קידום הצלחה בספורט. יש לא מעט בעיות עם שיטות המדידה של אישיות, למשל מדובר על דיווח עצמי שהוא סובייקטיבי לחלוטין ואנחנו יודעים ממחקרי עבר בפסיכולוגיה כי לאנשים יש נטייה לרצות בשאלונים והם עלולים לדווח באופן שקרי על עצמם, בעיקר גברים. מגבלה נוספת היא שהבדלי האישיות בין ספורטאים אינם מספרים את כל התמונה ויש עוד מרכיבים רבים אשר חשובים להצלחה: יכולות פיזיות, טכניות וטקטיות, תמיכה חברתית, מאמן שידע להוציא את הפוטנציאל מן הכוח אל הפועל, פציעות וכמובן גם מזל.
לסיכום
למרות המגבלות הקיימות, אם מסתכלים על הספרות המחקרית כמכלול, נראה שהפרופיל הפסיכולוגי של ספורטאים מצליחים הוא באופן כללי מוחצנות גבוהה, מצפוניות גבוהה, נוירוטיות נמוכה, פתיחות לחוויות חדשות ממוצעת ונעימות ממוצעת. שימו לב כי מדובר על פרופיל פסיכולוגי כללי ולא מחייב. לדוגמה, מסי ורונאלדו שניהם ספורטאים מהטופ העולמי, אך הם שונים במידת המוחצנות שלהם מחד גיסא, ומאידך גיסא שניהם מצליחים מאוד.
כנראה מה שבכל זאת מאפיין את שניהם הוא היכולת לספק תפקוד מצוין תחת לחץ, כלומר נוירוטיות נמוכה. ככל הנראה נוירוטיות היא הממד הקריטי ביותר אשר מבדיל בין ספורטאים מצליחים יותר לספורטאים מצליחים פחות. ז’וזה מוריניו, מאמן כדורגל פורטוגלי מפורסם, אמר שכאשר הוא אימן את קבוצת פורטו הפורטוגלית (והוביל אותה להישגים אדירים), הוא בחר שחקנים לקבוצה על פי הפרופיל הפסיכולוגי שלהם. חשוב לזכור כי ספורטאים חשופים ללחצים רבים ואתגרים אדירים במהלך הקריירה שלהם ולכן הם צריכים שיהיו להם תכונות ויכולות פסיכולוגיות ספציפיות על מנת שיעזרו להם להביא את הפוטנציאל הפיזי שלהם לידי ביטוי ובכך להיות מוגדרים כ- אלופים ואגדות.
