חודש יוני הוא חודש הדובדבנים, הפרי שלא סתם זכה לתואר “הדובדבן שעל הקצפת”. בארץ יש אלפי דונמים של עצי דובדבן שגדלים בעיקר באזור רמת הגולן אבל לא רק. לודוויק אברהם חיבר בין הדובדבן לטיול אופניים וצילום והביא לנו את החוויה המתוקה-אדומה:
כתב וצילם: לודוויק אברהם
אפשר למנות סיבות רבות לאהבה המטורפת שלי לדובדבן, המראה והטעם המושלם של הפרי, הזיכרונות מהילדות (נולדתי ביוני), אבל כל זה מקבל העצמה מיוחדת כאשר מכניסים למשוואה את האופניים. השילוב בין הפרי המושלם לרכיבת אופניים באחד האזורים היפים בארץ הופכים את צפון רמת הגולן לכמעט מקום המגורים שלי לתקופה זו.
בכל שנה בחודש יוני אני עולה לרמה יחד עם חברים ואנו חורשים את שבילי הצפון. על מנת למצות את מגוון האפשרויות, מומלץ כמובן לעשות זאת באופני שטח אבל גם לרוכבי הכביש יש מגוון רחב של אפשרויות כאשר הדובדבן שבקצפת זה העלייה לחרמון.
באזור אצבע הגליל והגולן, אין ספור סינגלים של קק”ל עם המאפיינים והאטרקציות שלהם, אליהם מתווספים מסלולי רכיבה רבים עם אפשרויות לאלתורים בווריאציות שונות. את מסלולים מוכרים וגם את הפחות מוכרים אפשר למצוא באינטרנט כולל קבצי GPS שניתן להוריד בחינם לכל מכשיר ניווט או טלפון חכם וקדימה צאו לדרך.
רק תשימו לב לשלטים המזהירים מפני מוקשים ואל תכנסו לשם גם אם ניראה לכם שיש שם שביל שממש מזמין לנסותו.
מזג האוויר בחודש יוני נוח בדרך כלל אבל גם אם נופלים על ימים חמים למעלה באזור החרמון והגולן הטמפרטורות נמוכות בכ 10 מעלות לעומת העמקים, ובערבים אפילו קריר.
לפני שאציין כמה מהמקומות בהם ביקרתי בחודש האחרון אנא הקפידו לא לקטוף פירות מהמטעים. זו פרנסתם של החקלאים ולקיחת פרי מהעץ ללא רשות הינה גניבה לכל דבר. מעבר לפגיעה בחקלאי ולהסתבכות הפלילית זה יוצר תדמית שלילית לקהילת רוכבי האופניים ולפעמים יכול להביא לעימותים לא נעימים עם התושבים המקומיים. ניתן לרכוש את הפרי בדוכנים המפוזרים לאורך הדרך ברבע ממחיר בו מוכרים את הפרי בסופרים. אספתי עבורכם כמה נקודות בהם ביקרתי השנה ובהחלט ממליץ להגיע אליהם באופניים.
הר חרמון
להר חרמון עולים בכביש. כאן תפגשו קבוצות גדולות של כבישונים שבאים להתאמן. רוב הרוכבים מגיעים לרכבל התחתון אבל אפשר לבקש בתאום מראש עם הצבא, לעלות עד למעלה לרכבל העליון. בקטע זה יש כמה עליות עם שיפועים מרשימים, אבל האדרנלין זה דווקא בירידות. אפשר לרדת בכביש ויש גם מספר אפשרויות בשטח. הירידה בשטח מהרכבל העליון לתחתון טכנית ומאתגרת מאוד. בהמשך אפשר לרדת בשטח מאזור הקופות ועד נווה אטיב.
ברכת רם
אין מצב שאני עולה לאזור ולא עובר דרך ברכת רם הנמצאת סמוך לכפר הדרוזי מסעדה. מדובר על אגם מים מתוקים המוקף מטעי דובדבנים ותפוחים אשר יושב בתוך הר געש קדום שראשו התפוצץ. הפיצוץ יצר מכתש שהוצף במי תהום מתוקים. כאן אתם תרגישו הכי קרוב לאירופה, הכל ירוק, אוויר צלול ולאחרונה נפתחה גם טיילת ממש על שפת האגם.
הר בנטל
הר בנטל ממוקם בצד הצפון מזרחי של הגולן ומתנשא לגובה של 1,165 מטרים. כאן אפשר לתצפת על העיירה הסורית הסמוכה קוניטרה, על ההר התאום הר אביטל הנמצא מדרום ועל רמת הגולן. מדובר על הר געש רדום שהתפרץ בפעם האחרונה לפני 150,000 שנה. לפסגת ההר מגיעים בעליה תלולה על הכביש ולמי שמחפש רכיבה אקסטרימית יכול לרדת ממנה בסינגל טכני ותלול ובהמשך להתחבר לשביל חוצה גולן.
מאגר בנטל
מאגר מים גדול שנבנה בשנות ה-80 אשר מנקז אליו מי גשמים ונחלים מקומיים. סביב המאגר אפשר לראות את הדייגים שבאים בשביל דגי הקרפיון והכסיף. מעבר לנוף הקסום של האזור שלאחרונה התקשט בעשרות טורבינות רוח ענקיות, בקרבה לחניון הרכבים ישנם 2 צינורות מים גדולים שמזרימים מים חמים שמקורם בקידוחים עמוקים שבעמק. המים לא תמיד זורמים אבל החודש זכיתי פעמיים בזרימה עוצמתית, ממש ג’קוזי בטבע.
לא מפסידים את הכתבות, קבלו אותן במייל:
הר החרמונית והר ורדה
2 הרי געש רדומים המתנשאים לגובה של 1,211 ו 1,226 מטר בהתאמה. אלו שני התלים הגבוהים ביותר ברמת הגולן אחרי החרמון. לשניהם אפשר לטפס באופניים וליהנות מנופים מרהיבים של הרמה והעמקים. על פי המסורת הדרוזית, הר חרמונית הוא אשתו של הר חרמון, והעין הכחולה של ברכת רם שנמצאת ביניהם, נועדה לסייע לחרמונית לוודא שבעלה החרמון, נאמן לה.
עמק הבכא
נמצא ממש למרגלות הר חרמונית ומהווה נקודת תצפית על העמקים שבסוריה. במקום אנדרטה מרשימה לזכר 76 לוחמי צהל שנהרגו בקרב עקוב מדם שנמשך 4 ימים מול הצבא הסורי שניסה לפרוץ מכאן ל במלחמת יום הכיפורים. 150 טנקים ישראלים מנעו את הפלישה של צבא סוריה שמנה 450 טנקים. במקום יש מיצג קולי המסביר את השתלשלות הקרב.
בקעת יעפורי
בקעה הנמצאת בין מג’דל שמס למסעדה דרכה עובר נחל סער. הבקע קרויה על שמו של הנביא הדרוזי יעפורי הקבור במקום. זהו עמק יפיפה שכולו מטעי תפוחים ודובדבנים וניתן לחצות אותה ברכיבה וליהנות מהנוף הפסטורלי שממש מזכיר את טוסקנה. החקלאים הדרוזים במקום מקבלים מים שמקורם במקורות נחל סער שמעבר לגבול בחינם מממשלת סוריה.
עין מוקש ועין פית
באזור רמת הגולן יש מעיינות רבים. אחד היפים והנגישים יותר הוא עין מוקש. זו בריכה עגולה ועמוקה עם מים קרירים בה ניתן להתרחץ כל השנה. מקור השם הוא בשדות המוקשים הרבים שסביב הבריכה. בעבר שימשה הבריכה את תושבי הכפר הצ’רקסי הנטוש, עין זיוון.
עין פית הוא מעיין נוסף ופחות מוכר הנמצא בשיפולי הרמה, בתוך נחל פרעה. המעיין נובע כל השנה ואפשר להשתכשך במימיו בבריכה הנמצאת תחת מבנה אבן קשתי. סמוך למעיין, שרידיו של כפר סורי עלווי ממנו יש תצפית מרהיבה על עמק החולה. מכאן אפשר להמשיך דרומה ומערבה ולרדת בשבילים מהירים מאוד דרך תל פאחר, גבעת האם, נבי יהודה ועד לנחל החרמון.
נחל החרמון
נחל חרמון המוכר גם בשם בניאס הוא אחד הנחלים הגדולים שתורמים את מימיו לנחל הירדן. לאורך הנחל מסלולי רכיבה בתוך ג’ונגל של צמחייה עבותה, מהיפים בארץ.
מומלץ להתחיל את המסלול מאזור נבי יהודה להמשיך איתו גם אחרי שמתאחד עם הנחלים האחרים והופך לנחל הירדן, עד כפר בלום.
הכפרים הדרוזיים של רמת הגולן
באזור צפון רמת הגולן יש 4 יישובים דרוזיים: מג’דל שמס, מסעדה, בוקעטא ועין קיניה. התושבים הדרוזיים מכניסי אורכים ובשנים האחרונות הם בנו שפע של צימרים בהם הם ישמחו לארח אתכם. אפשר למצוא כאן צימרים שממוקמים בתוך המטעים ועד צימרים מפוארים עם בריכת שחיה מחוממת.
המחירים זולים משמעותית מהצימרים שביישובים היהודיים. השנה התארחנו במקום מקסים שבתוך מטע דובדבנים ותפוחים, בין מג’דל שמס למסעדה ואפילו הזמנו ארוחה דרוזית שהכינו בעלי הבית. מומלץ מאוד לעשות סיבוב בסמטאות הצרים ותלולים שבכפרים הדרוזים.
המקומות שציינתי כאן הם ממש על קצה המזלג ויש עוד המון אטרקציות לרוכבים שטח בכל הרמות, החל מהרוכב המתחיל וכלה במורעלים שמחפשים את הדברים האתגריים. להבדיל מהאזורים המדברים המדהימים שיש בארצנו, בהם ניתן לטייל רק בתקופת החורף, רמת הגולן מאפשר טיולים כל השנה וגם ביום חם אפשר לדלג לאזורים הגבוהים ובסוף לקנח בטבילה באחת המעיינות או הנחלים שזורמים כל השנה.
התמונות צולמו בשלוש רכיבות שונות – טיול ראשון:
טיול שני:
וטיול שלישי:
מאת: לודוויק אברהם, מוותיקי רוכבי השטח בארץ (מחילת שנות ה80), מתגורר ביישוב מיתר שבדרום. מדי שנה הוא מארגן ומוביל טיולים למקומות אקזוטיים בעולם וכבר הספיק לרכב במדינות כגון קירגיזסטאן, אתיופיה, מדגסקר, סין, טיבט, אלבניה, רומניה, בולגריה, ירדן, נמיביה, נפאל, תורכיה ועוד. הוא כבר מכין את הטיול לשנה הבאה להרי האלטאי שבסיביר. הוא תמיד מצויד במצלמה וכל סוף שבוע הוא מפרסם בפייסבוק תמונות מרהיבות של נופים, צמחים, בעלי חיים ואנשים מעניינים שהוא פוגש במסעותיו (עקבו בפייסבוק: Ludovic Abraham).