כשהייתי הולך בנערותי ליד נמל תל אביב, גלידה מונטנה, מפגש מי תחנת הכוח של רידנג עם מי הים המלוחים ומי הירקון הקרירים… הייתה תוקפת אותי נוסטלגיה. וזאת למרות שמעולם כילד קטן לא שמעתי על גלידה מונטנה, לא אכלתי שם, ובכלל לא עברתי בנמל תל אביב. נקרא לזה נוסטלגיה קולקטיבית: מקום ואווירה שמעולם לא היית בהם בעבר אבל אתה מבין בדיוק למה זה היה כל כך רומנטי. הרכיבה בסינגל הברגרים הביא אותי אל אותה תחושה של נוסטלגיה קולקטיבית ולמרות שהפעם הראשונה שלי על אופניים לא הייתה כל כך מזמן.

מאת: שי יגל
צילום: עופר עברי

לחצו פה לקבל את ערוץ בייקפאנל בטלגרם


געגוע אל תקופת התום של אופני ההרים

חשתי געגוע אל תקופת התום של רכיבת השטח, לפני שלסינגלים היו שמות, לפני שמישהו ידע למדוד שיפועים או לבנות ברמים. לפני שמיני באגרים, בובקטים וקונגואים טחנו לאבק את סלעי המדבר והיער. כשאנשים היו רוכבים כי יש אופניים ויש מדבר או יער אז למה לא בעצם? שמעתי פעם על אחד שהיה כל כך חלוץ שלא יהיה אכפת לו שהסטראבה ממשיכה לספור גם שהוא חולט תה כוכב על פחית חלודה תחת מדורה של ענפי רותם. 

הברגרים של ברגר מקיבוץ טללים

באופן לא מפתיע את סינגל הברגרים הגה יצר ושיווק איש בשם ברגר, יוחאי ברגר מקיבוץ טללים. בפשטות, בלי תקציב בלי דרמה ואפילו בלי אדריכל נוף. מאחורי הבית, במדבר, לקח איתו חלום ישן מפה ומגריפה. השביל הוא בדיוק על התפר שבין שביל עיזים זרוע אבנים לסינגל אופניים. התוצאה היא הרגשה של סינגל בתולי לחלוטין. סינגל אמרתי? יותר שביל, או בעצם שבילצ׳יק, סופית שביל נמלי קציר. 

בקיצור בר בשטח שבדרך פלא הוא רכיב כולו- סה״כ הזיזו הכי מעט אבנים שאפשר למרחק הקצר ביותר שאפשר, וקראו לזה סינגל. 

על המישור בין ניצנה לבאר שבע

קיבוץ טללים נמצא על המישור הרחב שבין ניצנה לבין באר שבע. הוא נוגע בהר הנגב מצד אחד ובמערב הנגב מהצד השני, כך שהנוף באזור אינו דרמטי כמו זה של שדה בוקר או מצפה רמון, וכך גם תוואי השטח. לא תמצאו פה את האדרנלין של דרך הסוכר או אפילו את זה של רכס משורה (הללויה, מנגו וכו׳). מה שכן תמצאו פה זה מדבר רצוף סלעים וחריצים, קשוח ותמים. מי שרגיל לרכב על סינגלים מדברים בנוים סטייל חלוקים ובוודאי שביל ישראל באופניים יוכל להזדהות עם תחושת הנוסטלגיה הקולקטיבית. לדמיין את חלוצי האופניים על שלדות מוזרות כמיטב המסורת של סוף האלף הקודם, עם דגמ״ח צבאי וחולצת טריקו עם מספר של המכבסה הקיבוצית, עושים את דרכם בין שבילים עתיקים. 

הצטרפו חינם לשירות

הצטרפו חינם ותהנו מהתכנים האיכותיים שלנו ישירות לתיבת המייל שלכם.



מאשר משלוח פרסום, דיוורים ועידכונים

מפעל אישי

אני מודה שלא התלהבתי במיוחד מהרעיון שמישהו קורא לסינגל על שם עצמו, היה נראה לי מעט מוזר ואפילו מרגיז, הרי הוא לא הראשון ובשאיפה גם לא האחרון שהרים מגריפה ופה ושם גם מעדר והפך נאקב חמורים לסינגל גם אני עשיתי את זה לא מעט. אבל עם הזמן שראיתי ברשת, ושמעתי מהאנשים את החיבור שבין יוחאי לשביל, כמה הוא שמח שבאים לרכב, מוכן לעזור לכל מי שרוצה, מפיץ הקלטות בכל פורום הבנתי שזה באמת סינגל הברגרים לא כי הברגרים בנו אותו, אלא כי הוא הבית שלהם והם אוהבים אותו. אז אם יש לכם שאלות, לא בטוחים אם לעשות, מה לעשות ומתי, אז יש לכם כתובת. 

ֿ

אחרי הרומנטיקה נעבור לעסקים 

הסינגל מעגלי פחות או יותר, ואפשר לחבר אותו גם לשביל החרוב שעולה אל רכס משורה מתחבר להללויה ומשם אל שדה בוקר, מצפה רמון ועד אילת. אני מצרף פה את ההקלטה הקלאסית אבל בעזרת מפת האופניים תוכלו לתפור בעצמכם מסלול שמתאים לכם מבחינת אורך וזמן. ההתחלה בכל מקרה ליד קיבוץ טללים משהו כמו שעה וחצי נסיעה מתל אביב. 

שורה תחתונה: 

הדעות כלפי הסינגל מעט חלוקות כי מעבר לרומנטיקה אין פה נוף מדהים, אלמנטים טכניים מגניבים או זרימה יוצאת דופן. לכן במדדים אובייקטיביים לא מדובר בפנינה יוצאת דופן. מצד שני לגמרי מדובר בסינגל יחודי במיוחד לרוכבים שרגילים לרכב בסינגלים בנוים. אני חושב שמי שאוהב את המדבר ואוהב רכיבה מדברית יהנה פה מאוד, ומי שפחות מחובר למדבר, ומגיע לרכב במדבר רק כדי לגוון קצת הרכיבות יער שלו עלול להתאכזב.

טיפ של אלופים: פאב הארבעים שבקיבוץ עושה אוכל סבבה והבירה שלו מחייה גוף ונפש כמו שרק בירה קרה בסוף רכיבה מדברית עושה. בניגוד לאזור מדבר יהודה מזג האוויר באזור מאפשר רכיבת בוקר מוקדם או אחרי צהרים בכל ימות השנה, ככה שלא תצטרכו לחכות עד לשנה הבאה לפני שתצאו מהיער ותרכבו במדבר כמו פעם. 

להורדת קובץ הניווט לחצו על הכפתור:

להורדת קובץ הניווט

 

הכירו גם את פיטפאנל לכושר, תזונה ובריאות: