Club Med חברה לרן גנור, וביחד הם מביאים את קונספט חופשות הקיץ באלפים מה Club Med לעולם האופניים. הם פנו אלינו כדי שנבדוק את החוויה. שמרנו על פאסון ונאלצנו לקחת על עצמנו את האתגר.
קישורים למועדוני הקיץ והאופניים של קלאב מד:
מאת: גיאחה ונימי (גיא חלמיש ונמרוד כהן).
אופניים, אוכל, ובירה חופשית? לא היתה ברירה אז יצאנו לבדוק…
קלאב מד היא אגדה בעולם הסקי והחופש- הקונספט שלה לחופשות הסקי מוכח ועובד כבר שנים. אני (גיא) אומר את זה מנסיון של שנים בנסיעות סקי קבועות עם Club Med. הקונספט עובד ובזכותו הצלחתי להגיע לרמת סקי גבוהה ועשיתי את זה בכיף. בכל שנה גיוונתי למקום אחר: ואל תורנס, אלפ דואז, לז ארק…. עם התחזקות האופניים אצלי התחלתי להעדיף חופשות אופניים על סקי, והפחתתי נסיעות. אבל קלאב מד באלפים זה לא רק סקי ולא רק חופשות חורפיות. לקלאב מועדוני קיץ רבים, המציעים החל מחודש יוני ובחודשי הואקאנס (יולי-אוגוסט) שלל פעילויות אאוטדור אלפיניות כמו הייקינג, קניונינג, רכיבה על סוסים, טיפוס צוקים ומה שקוסם לנו במיוחד – רכיבה על אופניים בשלוש רמות קושי ומקצועיות. מסתבר שבשישה מועדוני קיץ יש תשתית של אופני הרים וכביש, וניתן להצטרף בכל יום לטיול אופני הרים מודרך על אופני זנב קשיח חדשים – והכל כלול במחיר החבילה המקורי. מי שרוצה אופני שיכוך מלא יוקרתיים יותר, אופני הרים חשמליים מהמעלה הראשונה, או אופני כביש מקצועיים (BMC Gran Fondo carbon עם מערכות אולטגרה 11 חשמליות…) – יקבל גם הוא את מבוקשו, אך בתוספת תשלום. צוות המדריכים שעומד לרשותכם מקצועי מאוד, מנוסה וגם די חזק… בנוסף לאופניים מתוחזקים בני שנה אחת עד שנתיים וקסדות טובות, ניתן לקבל גם מיגוני ידיים ורגליים, תרמילי גב, דוושות SPD וביגוד רכיבה.
הוזמנו במימון המארחים ליומיים בקלאב מד Pragelato באיטליה (גילוי נאות), הנמצא במרחק שעתיים וחצי ממילאנו, צמוד לאתר הסקי ססטרייר, ואחד מהאתרים בהם נערכה אולימפיאדת החורף בטורינו ב-2006. אם יש משימה עיתונאית ממעלה ראשונה שחייבים לעשות, אז חייבים לעשות… וכעת לעניינים:
- מוצר: חופשת קיץ בקלאב מד עם פעילויות אופניים…
- מחיר: החל ב 700 יורו (לא כולל טיסות והעברות)
- להזמנת חופשת קיץ מדהימה ב Club Med- כנסו לפה!
קונספט הסקי של הקלאב מד מושק הקיץ לחופשות אופניים, הייקינג, ועוד הרבה פעילויות בשישה מועדונים נבחרים
מדובר בחופשת הכל כלול
אחרי שרכשתם כרטיס אתם יכולים לשכוח מרוב הלוגיסטיקה – כולל הבאת האופניים, המיגון, ואפילו נעלי הליכה (על הציוד שקיבלנו נדבר בהמשך): הציוד, ההדרכה, האוכל, המיקום, וגם האפרה סקי\ride הם חלק מהחבילה. הבירה נוזלת כמים, והשמחה רבה. יש כל מיני שידרוגים אפשריים בתשלום מעל לחבילה הבסיסית (בין השאר: אופניים ברמה גבוהה יותר, אופני כביש, ו WiFi מהיר יותר).
שיטת הקלשונים של הקלאב מדרגת את המועדונים השונים לפי רמת המתקן והשירותים שלו – בדומה לשיטת הכוכבים של מלונות בעולם, ושימו לב: כל חופשות האופניים הם במועדוני ארבעה קלשונים ומעלה מפנקים ויוקרתיים בלבד!
אבל – וזה אבל משמעותי: המחירים בקיץ אינם דומים למחירים שלהם בחורף. בקיץ אותם המועדונים ממש מתומחרים בטווחי מחיר החל מ 700 אירו למקדימים ביוני ודרך 1000 אירו ביולי/אוגוסט! (המחיר לא כולל טיסות והעברות – ניתן לבחור בין טיסות ישירות באלעל, סוויס, טורקיש ואחרות שהן סדירות ודי יקרות ביולי-אוגוסט שיא העונה, או בטיסות עם עצירת ביניים אך מוזילות מחיר. הכי כלכלי ומומלץ לחסכון בתקציב להזמין איזיג’ט ורכב שכור וכך תחסכו מאות אירו לאדם.
הייקינג? אופניים? הייק-א-בייק? מה שתרצו – הבחירה שלכם!
חופשות אופניים, או חופשות גם עם אופניים?
אפשר לקחת את זה כחופשת רכיבה אם רוצים, אבל חשוב מאוד לציין שזה לא רק ל”רוכבים” – זה מאפשר לאנשים שמחפשים חופשת קיץ מלאה ועשירה בפעילויות לבחור גם באופניים, או להכניס כמה רכיבות לתוך חופשה שהיא פשוט בילוי אלפיני מגוון – כל מועדון ומגוון הפעילויות שלו (קניונינג, הליכה, הייקינג, גולף, ועוד ועוד…). בכל יום אפשר לצאת לסשן הבוקר ולסשן אחרי הצהריים. הפורמט הגמיש הזה, מאפשר לכם לקבוע את הווליום של החופשה שלכם כרצונכם- לקרוע לעצמכם את הצורה בפעילויות או לדלג על יום או יומיים ולצאת לשופינג בעיירת הסקי (שפע של חנויות ציוד וביגוד טכני לטיולים), לבחור בספא ולהתפנק או להקדיש את אחה”צ לבילוי עם הילדים\בני הזוג. כל אחד וטעמו.
השיטה שלהם גם מאפשרת לחברים ברמות ספורטיביות שונות (סקי או אופניים), כולל משפחות עם ילדים, להגיע ולבלות בחופשה משותפת בלי דאגות של התאמה סגנונית או חברה. באופניים יש שלוש רמות: ירוק, כחול, אדום – כל אחד מהחברים\משפחה משתבץ לקבוצה ברמתו, ולפי העדפותיו, ומקבל ליווי צמוד מהמדריך במשך כל ימי החופשה. מי שרוכב חזק – ימצא קבוצה חזקה. מי שרוכב בסגנון משפחתי קל ורגוע (או מעדיף אופני הרים עם מנוע עזר חשמלי) יקבל את מבוקשו, ומי שמעדיף טיולים רגליים (גם פה מחולקים לפי רמות קושי ואתגר) יהיה מסודר.
התאמה להורים ומשפחות (וגם ליחידים)
הילדים מקבלים קייטנה מנוהלת, אקטיבית, כייפית, וההורים יכולים להשתחרר ולעשות את מה שהם אוהבים ביחד. בכל המועדונים פועלים מועדונים לילדים לפי גילאים: בייבי/פטיט/מיני/ג’וניור קלאב שמתאימים לפעילות ילדים מגיל 4 חודשים ועד 17 שנה. ילדים עד גיל שנתיים לא משלמים על החבילה אלא רק על הבייבי קלאב.
לילדים עד גיל 6 השהות חינם (משלמים רק על הטיסה!). שימו לב- הרכיבה במועדונים לילדים מגיל 8 בלבד.
מושלם למשפחות ולילדים!
6 מועדוני אופניים- מועדוני הפרימיום (4 ו 5 קילשונים אבל במחיר של שניים).
בהמשך נספר לכם על הביקור הספציפי שלנו באתר האיטלקי (פרג’לטו), אבל חשוב לאמר- משיחות שערכנו עם אנשי קלאב מד וסוכנים שהיו איתנו, מתברר שיש אתר שהוא יותר ממוקד באופניים מפרג’לטו: Peisey-Vallandry – שנמצא בלב Bike Park מקצועי, כולל אפשרות העלאת האופניים במעליות הסקי, שבילי אופניים בנויים וייעודיים, והתאמה לאלה שרוצים חופשת אופניים של ממש (אם כי לא היינו שם בעצמנו, והדיווח אינו מרכיבה בהם).
המועדונים הפעילים בתחום האופניים הם:
- Bike Park Les Arcs Peisey-Vallandry – זה יעד האנדורו לחובבי הגראביטי (אבל לא רק). מועדון 4 קלשונים הנמצא ב Bike Park עם 177 ק”מ של שבילים בכל רמות הרכיבה, רכבלים להעלאת אופניים וכל הדרוש לחוויית רכיבה וטיול מדהימה. בביקור שלנו היו איתנו סוכני נסיעות (בעיקר סוכנות אם נדייק), שהיו כבר בכל המועדונים- כולם אומרים שהיעד העיקרי לאופניים הוא ללא ספק הקלאב הזה- שם האווירה הכי צעירה, מגניבה, וכנראה המקום ערוך עם ציוד מיגון ואופניים בהתאם. הבייקפארק שם הוא הכי מושקע ובנוי. בקיצור – אנחנו חייבים לנסוע שוב לבדוק, אחרת הכתבה לא תהייה שלמה ומדויקת מספיק…
- Valmorel – מועדון 4 קלשונים חדש שבתוכו גם מתחם 5 קלשונים מפואר ושיא השיאים – יחידות Chalet שהן בקתות עצמאיות עם 2-3-4 חדרים לפי מספר המתארחים המפנק אתכם בקונסיירג’ אישי שידאג לכל הדרוש במועדון וגם יכין לכם ארוחת בוקר פרטית, יסדר עבורכם את החדר ויערוך 3 פעמים ביום את הבקתה לשימושכם… סוכנות הנסיעות שנסענו איתן המליצו מאוד על האתר הזה. גם פה כנראה התאמה טובה יותר לחופשות אופניים.
- Pragelato Vialattea – באיטליה (טיסות והעברות למילאנו)- מחובר לאיזור של ססטריאר. המועדון היחיד באלפים האיטלקיים, 4 קלשונים. כאן ביקרנו והרשמים מהביקור נכונים בעיקר למועדון הזה, שהוא מועדון של “גם אופניים”, אבל יש בו גיוון וזה לא הפוקוס העיקרי בהכרח.
- Chamonix Mont-Blanc – אחד האתרים המדהימים של הקלאב ב4 קלשונים.
- Serre Chevalier היחיד ברמת עם 3 קלשונים- נמצא בצרפת בגובה 1400מ’ במיקום מהמם בו נפגשים האלפים הדרומיים עם הפארק הלאומי אקרן. טיסה והעברות דרך מילנו.
- Villars sur-ollon – רמה שטופת שמש סמוך לאגם ג’נבה בשוויץ. 4 קילשונים.
* הטיסות לכל המועדונים דרך ז’נבה למעט האיטלקי בפרג’לטו וסר-שבליה בדרום צרפת – דרך מילאנו.
לעמוד הבית של קלאב מד לחצו פה.
הנה סרט מהאתר של Peisey-Vallandry שנראה כמו מקום מכויל על אופניים:
הביקור שלנו ב Pragelato
פרג’לטו נמצאת בגובה 1,600 מטרים בסביבה אלפינית יפהפיה ובלב פארקים \ שמורות טבע (Val Troncea, Orsiera Rocciavre). רוכבי הכביש והסקי מכירים את האתר המפורסם והצמוד: Sestriere שסיפק דרמה יפה ב-Giro האחרון. כל אחד ימצא שם את מה שמתאים לו:
- אופני הרים כמובן, אבל יש עוד:
- אופני כביש- היו במקום כמה זוגות של BMC מדגם Gran Fondo עם אולטגרה חשמלי (בתשלום נוסף)
- אופניים חשמליים ברמה גבוהה של Hi Bike הגרמנית עם מנועי YAMAHA (בתשלום נוסף)
- גולף- יש מגרש גולף במקום צמוד לקלאב מד, אם אתם בעשירון הזה (או מעוניינים לחדור אליו עם הדרכה מהקלאב, גם היא בתשלום נוסף…).
- הליכה \ הייקינג – עם מדריכי הרים מקצועיים.
- הליכה נורדית (כזו עם מקלות, ומבט נחוש קדימה)
- Fitness Academy
- בריכה וספא מפנקים.
- סתם סבבה, שופינג, הליכה בכפר… ספורט בפני עצמו.
מי שמגיע לשם יתקל בקלאב מיוחד – זה לא מבנה “מלון” קלאסי, אלא כפר של 20 בקתות הרריות בגדלים ואפשרויות אירוח שונות. “Italian Dolce Vita” אומרים בקלאב מד בארבעה קלשונים. מי אנחנו שנתנגד? המקום תומך במשפחות – עם מועדוני הצאצאים לגילאים השונים של הקלאב: Petit Club Med®*, Mini Club Med®, Junior Club Med®. יש שלושה גדלי חדרים החל מ 23 מטר לחדרי הקלאב, דרך חדרי דלוקס ב עם סלון, ועד סוויטות בדופלקסים של 64 מ’.
אין מה לאמר. נכס רציני יש לצרפתים והאיטלקים האלה שם באלפים…
בוא נדבר על החדרים רגע
אני זוכר מימי בקלאבים השונים את הקונספט הישן של חדר קטנטן וצפוף, ברמה של אכסנית נוער, שמיועד להבריח את הקהל למטה אל הבר והמסיבות. לא עוד!
נסענו שעתיים וחצי משדרה התעופה מילאנו לאתר. הגענו לכפר מדוגם, מאוחר מאוד בלילה, ומנהל הכפר חיכה לנו עם שוקו חם למרות שהשעה היתה שלוש בלילה (בשעות נורמליות יותר זה קוקטייל). בחדר – כדי שלא נהייה רעבים מהנסיעה הארוכה חיכתה לנו ארוחת ערב קלה בצלחת עם מיני בשרים, נקניקים וגבינות מקומיות. יאמי…
כל אחד קיבל ביקתה ענקית ודנדשה: דופלקס של שתי קומות. למטה המטבח, שירותים, חדר ארונות, שולחן אוכל וחדר עם שתי מיטות יחיד מחוברות שאפשר להפריד, ולמעלה סוויטת ההורים- אמבטיה ענקית, וחדר נוסף גדול עם מיטה זוגית גדולה. וואו! (לישון למעלה? למטה? איפה לשים את הדברים? יותר מדי אפשרויות…).
התלונה היחידה שהיתה לכולם בהקשר התשתית היא על ה WiFi החינמי אך איטי עד רמה מתסכלת. מוטב לכם מראש לרכוש את חבילת המהירות ב 5 יורו נוספים ליום, והחופשה שלכם תעלה מדרגה נוספת.
הקלאב מד משתנה בשנים האחרונות. המועדונים הישנים בעלי שניים או שלושה קלשונים נמכרו וחדשים נבנו במקומם עם קונספט אחר לחלוטין- חדרים גדולים ומפנקים ורמת גימור גבוהה ומפנקת
בוא נדבר על האוכל לרגע קצר
אוכלים בקלאב. אוכלים הרבה בקלאב!
אם קשה לכם לקום לפחות תדעו שקמים לארוחה שווה. חדר אוכל יפה מאוד ברמת הגימור הגבוהה של ארבעת הקילשונים עם כל מה שאתם מצפים: פינות מגוונות לכל טעם כמעט- עמדות שפים עם חביתות משוכללות וביצים, עמדת בריסטה לקפה עם כבוד איטלקי, פינות בריאות, פירות, גבינות ונקניקים, לחמים, מאפים… כל מה שתצטרכו. בד”כ ארוחות בוקר באירופה די גרועות ביחס לסטנדרט הישראלי – איכשהו בארוחות בוקר במלונות אנחנו מצטיינים. פה הם הצליחו לעמוד ברמה של מלונות חמישה כוכבים בישראל, שזו הפעם לגמרי מחמאה.
אחרי הרכיבה, לקראת הצהריים מגיעים לאיזור הפתוח ליד הקלאב. מחכים שם פינוקים בחוץ, וגם מסעדת הגורמה פתוחה: בקלאב הזה, כדי לאפשר למאחרים לחזור מהפעילויות לקבל מזון כשהם מגיעים פתחו מסעדה בסגנון מעדניית גורמה- מגישים שם כל מיני פיצות מגניבות, פסטות, וצלחות סלטים מהמון סוגים מיוחדים. ברז בירה חופשי כמובן. יין חופשי כמובן. עוגה מעולה לקינוח עם קפה- ברור… נימי קינח עם בירה.
אחרי הצהריים- שוב כדי שלא תרגישו שאיזה רגע עבר בלי חוויה קולינרית, מקבלים את כולם עם קוקטיילים ואיזה בר מזון משתנה בכל יום- קרפים, לחם מטוגן, או כל מני דברים שהשפים של כל קלאב ממציאים כדי לגוון. נימי קינח עם בירה.
עוד לא הגענו לערב- יש את שעת בין ערביים כמובן ואסור שנהייה רעבים חלילה. מתרחצים אחרי יום עמוס ויוצאים לבר. קוקטייל על בסיס האלכוהול האהוב עליכם (נימי מזמין וויסקי. גיאחה הולך על משהו חמוץ-מתוק-שמנת מנוערת הייטב עד כדי קצף עם הרבה קרח – טעים!). הופעה חיה ברקע של אחלה מוסיקה בלוזית. מורידים דופק, נרגעים. צריך להכין את הקיבה לארוחת הערב… אז בר של קרואסונים מלוחים וכל מני פינוקים נוספים מחכה לצד הדרינק. בתאבון.
הארוחה העיקרית והמושקעת של היום היא ארוחת הערב. ברוב הקלאבים יש “נושא” שונה בכל ערב: ים \ צרפת \ איטליה \ וכו’… המגוון ענק, האוכל טעים מאוד וברמה גבוה. לגמרי גורמה. יש המון דברים מיוחדים שלא אוכלים בד”כ, יין חופשי. בירה חופשי. באמת קשה שלא לצאת מבסוטים מהחוויה הזו.
אחרי כל זה – עדיף שתרכבו. והרבה!
יש לנו איזה דיבור על הרכיבה
המקום מציע שלוש רמות רכיבה באופני הרים (אדום, כחול, ירוק), יש אופני כביש להשכרה, ואפילו אופניים חשמליים של Hi Bike עם סיורים מודרכים או לשיטוט עצמאי בסביבה (בתוספת תשלום). חיפשנו את הקבוצה הכי מתקדמת, והופנינו לאדומה. מגיעים ברבע לתשע בבוקר, אוספים בקבוקי מים מינרליים ומתארגנים במהירות על האופניים. המועדון סיפק את דוושות ה-SPD אבל לא את תיקי האוכף ולא פנימיות ספייר, משאבה, וכלים. המלצה שלנו – תארגנו לכם כאלה לנסיעה כי תמיד עדיף להיות מסוגלים לפתור בעיות עצמאית. או שהמדריך כבר יתקן…
מימין למעלה: ה Cube הבסיסיים אך המתאימים לצורך והמסלולים בפרג’לטו. משמאל- תצוגת אופני ההשכרה לשדרוג, ולמטה: מיגונים ומתקני גרירה לילדים. לא צריך להביא כמעט כלום מהבית.
האופניים: חדשים מהניילון אבל רמת אבזור ואיכות פשוטה למדי- הארד טיילים של Cube ו Bergamont, עם פנימיות (בלחץ של 50Psi לא פחות) ולא טיובלס, אבזור ברמת כניסה. מי שרוצה לשדרג יכול להוסיף בין 20 ל 30 יורו ולקחת את ה-BMC שיכוך כפול עם אבזור איכותי יותר. מי שזה ממש חשוב לו ויש לו אופניים יקרים בבית, שיביא אותם. יש מצב שבמועדון באיזור מוטה יותר לאופניים כמו Peisey-Vallandry הציוד מתקדם יותר ותואם את איכות הפארק. לנו זה שידר שהמועדון הזה הוא הרבה יותר לרמת כניסה ופונה ללוחמי סוף שבוע ומתחילים ברכיבה.
כניסה, כניסה, אבל ברמת הרוכבים האדומה התאמצנו: רכבנו מהכפר בגובה 1,600 מטרים למעלה לגובה 2,300 מטרים בעלייה לא קלה בכלל (על דאבלים ודרכי 4X4) שהיו בה כמה וכמה קירות, שביחד עם החמצן הדליל לא עברו בזלזול. החברה האחרים בקבוצה – לא צעירים במיוחד – עלו אותם ברגל.
באחד הימים יצאנו לטיול הליכה רגלי ויפה שחצה כפר איטלקי עתיק ומהמם, ומקומות שלא תרצו לעזוב
נימי מתאר: ״המדריך האתלטי לורנצו הוא אישיות דו פרצופית טיפיקלית לאזור: מדריך וגולש סקי קרוס קאנטרי בחורף ורוכב ומדריך קרוס קאנטרי באופני הרים בקיץ. לצידו מישל ודוד, שני צרפתים מפאריז, בני 66, האחד אל-עליות רזה ומגויד עם חולצה צהובה ורקע כביש בולט, והשני אוחז בכרס בירה בעלת כבוד וטס בירידות יותר מהר מאיתנו. ואנה (Vana), צרפתי נוסף ממוצא סיני סגר את הקבוצה.
פצחנו בעלייה מתונה ליד נהר על דרך כורכר/זיפזיף סלולה ונעימה, שהפכה חיש קל לדרך נעימה רק בשיפוע לא נעים בעליל. אופי הרכיבה הוא פיזי למדי, וזאת בשל ההרים מסביב (פא%$ן אלפים…) והרמה האדומה (הגבוהה מבין 3) בה בחרנו. מטפסים לאיזו פסגה עד כלות הנשמה והנשימה. נחים קצת. יורדים בחזרה לכפר, יוצא בין 3-6 שעות כבקשתך. לנו יצא קצת יותר מ-4 שעות.
המדריך לקח אותנו לסינגל “סודי” – כנראה רק לקבוצות האדומות
העליות פה בהחלט אינסופיות וניתן להעמיס כאן מחנה אימונים רצחני עם דגש על טיפוסים ועליות. בעליות לא נתקלנו כמעט במכשולים טכניים למעט שיפועים אכזריים וחריצים מגשמים או שלגים שהפשירו, כי רוב הדרכים מתוחזקות היטב. מדי פעם המדריך מדלג קדימה ועוצר אותנו על מנת לצמצם את הקבוצה לגוש אחד, הכל נעים, הכל שקט ואישי. אני מוצא לי קצב ביניים שכזה, בין מאמץ אינטסיבי שבקלות ניתן להגיע אליו לבין קצב נינוח מדי, נהנה מהעובדה שלא צריך ריכוז גבוה כי אין סלעים ושורשים, מתמכר לשקט, לנופים, לציוץ הציפורים ול״לבדנס״.
מדי פעם חוצים פלג מים ואני שוב מתרשם מהיופי האירופאי הזה… אין להם את הדיכוטומיה שלנו בה יש מים ושלוליות רק בחורף ובקיץ הכל יבש ומדורדר. פה יכול להיות רטוב ומלא אחיזה גם ביום עם 28 מעלות ושמש קופחת.
אנחנו מגיעים לתחנת סקי בגובה 2,100 מטרים (הכפר ממנו יצאנו בגובה 1,580 מטרים) ואני מציע ללורנצו המדריך שנעצור להתרעננות קלה והשבת פחמימות, קרי בירה מקומית מהחבית. הוא ממליץ לנו לטפס עוד קצת ולרדת בחזרה לתחנה בספק סינגל ספק דרך פרא וכולנו מסכימים. מגיעים לאנדרטה לזכר מדריך אלפיני שנהרג במפולת שלגים, מנמיכים כיסאות ושועטים אל עבר הבירה המובטחת. הבירה האיטלקית היא לא כמו יין או ספגטי איטלקי, כלומר לא שם דבר בינלאומי, אבל היא בירה: צוננת, מרעננת, קלה לשתייה ולרכיבה אחרי ששולקים אותה. מקבלים הכנסת אורחים מפנקת מהמארחים שמוציאים בגטים עם ממרחי ארטישוק ועוד כל מיני דברים לא מזוהים ונאלצים לעזוב את הספוט המושלם והחמים כדי להגיע בזמן למועדון בתחתית ההר.
אי אפשר בלי עצירה לבירה או קולה בטרסה של המסעדה ההררית!
די מהר לורנצו עוצר אותנו וחותך לסינגל פרא מגניב שמחדד את הטכניקה והשליטה שלנו: צר, מהיר, מכוסה עשב, עם מקטעים מלאי מים, שורשים וסלעים וקטעי Hike a Bike. פה כבר צריך ריכוז גבוה ויכולת טכנית בינונית פלוס. כיף לא נורמלי, וחוץ מנפילה קטנה אחת אנחנו שלמים ומרוצים עד השמיים.
“והשני אוחז בכרס בירה בעלת כבוד וטס בירידות יותר מהר מאיתנו”
סיכום הרכיבה הראשונה
מבחינת כושר ומאמץ גופני ההתחלה יכולה להתאים למתחילים והקצה – השמיים הם הגבול פה, תרתי משמע. מבחינת טכניקה לא כזה מעניין, זה בכל זאת לא פארק אופניים ייעודי. המדריך הוא תוספת מבורכת כי הוא מכיר שבילים ״סודיים״ ומתבל את הרכיבה הרבה מעבר למה שמפה או הוראות של מקומיים יכולים לתת, מה גם שהוא מחלק חטיפי אנרגיה בדרך, מתקן פנצ׳רים, סוחב פנימיות – שירותי, אתם יודעים… האופניים בסיסיים, אך לגמרי עומדים במטלה, טוב, נו, המעצורים היו חלשים וחייבו אותי לעצור עם שתי אצבעות במקטעים התלולים. סך הכל חזרתי סחוט פיזית ומרוצה אנרגטית.
מינגלינג ומוסיקה בסיום הרכיבה הראשונה
מסרנו את האופניים בחזרה והלכנו ברגל לקלאב (כ-20 מטרים). פה חטפתי ישירות לפנים את האופי הייחודי לקלאב מד, עליו רק שמעתי עד כה, ו-damn זה היה מגניב ובמקום!
רחבה שטופת שמש ומוזיקת אייטיס גאה מול המלון, עשרות כיסאות ושולחנות קש ומלא מלא תיירים שמשתזפים ומערים לתוכם כמויות נוזלים, רובם אלכוהוליים. אתה זורק את התיק עם הקסדה, עומד דקה באיזה תור וחוזר עם צלחת מלאה כל טוב, כוס בירה לצד קוקטייל על בסיס לימונדה ורום, פתאום פיצה מכאן, פתאום נקניקים משם, ממש קשה ללכת לחדר להתקלח ולהחליף בגדים…״
קצת על הייקינג
כאמור, Pragelato הוא לא אתר אופני הרים פר-סה, אלא אתר קיץ משובח עם היצע נרחב של פעילויות outdoor לכל טעם ורמת פיזיות. כדי להירגע מהרכיבה ״האדומה״ והמאומצת בה פתחנו את חווית הקלאב מד שלנו, הצטרפנו בצהריים המאוחרים לקבוצת הייקינג ברמה קלה. לו הייתי מאמן של רוכבים, הייתי ממליץ להם על הפעילות הזו כסוג של קרוס טריינינג קל, או פשוט לרענון מנטאלי לצד רענון קבוצות שריר. מדריך אלפיני מדופלם (מסלול הכשרה של 3-5 שנים) דובר אנגלית לקח אותנו לטיול ששילב הליכה ברמת מאמץ בינונית, הרבה היסטוריה ואנקדוטות מקומיות, תצפיות וצילומים. אנחנו הבאנו ביגוד והנעלה מתאימים מהבית, אך אם לא הצטיידתם מראש תוכלו לשכור במקום הכווווול: נעלי Tecnica עם סוליות VIBRAM, מקלות הליכה, תיקים וכולי. הקצב היה נוח רוב הזמן, ההליכה לא אתגרית רוב הזמן, אוטובוס מקפיץ את הקבוצה למעלה ההר ואוסף אותה מסוף המסלול. הכפרים העתיקים (מהמאות ה-16-17) יפהפיים וגורמים לסמטאות יפו או עכו שלנו להחוויר, המדריך ידען ולא חפר יותר מדי והפעילות הגופנית הייתה במידה: לא אתגרית מדי ולא רגועה מדי. אידיאלית למשפחות פעילות עם ילדים לא קטנים.
בדרך ראינו גם קבוצות של אלפיניסטים יותר רציניים מאיתנו – שנראו כאילו מסע כומתה קטן באלפים קטן עליהם. מה שיפה שזה נתון לבחירתכם המלאה- קל, בינוני, או קשה? החלטה שלכם, הקלאב מציע הכל.
חידה: היכן בתמונה הדר גנור הבת של רן גנור שתסייע לכם בהזמנת החופשה האלפינית הבאה שלכם? (רמז: היא יותר מקסימה מנימי ומגיאחה).
לקחנו גם אופני כביש ושמנו איקס על העליה המפורסמת ל Sestriere
גיאחה: ״העלייה הזו, ארוכה במיוחד, ישרה ולא תלולה במיוחד, מופיעה בלא מעט מהדורות של ה Giro ואי אפשר להיות שם בלי לבדוק אותה. למעשה, הקלאב נמצא לקראת סופה כחמישה ק”מ מססטריאר הגבוהה יותר. בקלאב אופני כביש מרשימים למדי (שאפשר לשכור בתשלום נוסף): BMC מדגם Gran Fondo מקורבן לייעודי מרחקים ארוכים עם מערכת אולטגרה חשמלית, והאוכף האהוב עלי לנוחות – ה Fizik Aliante. רוב רוכבי הכביש לא התנסו ברכיבה עם ה Di2 של שימנו וזו הזדמנות מעולה להתרשם מהפלא. בכלל, אם אתם רוכבי כביש, אין שום סיבה להביא אתכם אופניים כשרמת האופניים היא כזו ועלות ההעברה במטוס דומה לעלות התוספת בקלאב.
הצד השני של ססטריאר… התגלה כהרבה יותר יפה!
העלייה עצמה מהצד המזרחי שממנו עולים בד”כ היא משמימה למדי. ארוכה ארוכה, וישרה לחלוטין, למעט כמה סרפנטינות. היא מהעליות הלא נגמרות האלה. הצד השני הוא דווקא מרשים ומומלץ לכוון את האנרגיות, לרדת לכיוון מערב דווקא ולטפס חזרה 11 קילומטרים יפים.
בכלל, המלצה למי שמגיע לרכיבות כביש בקלאב מד ולא רק בפרג’לטו היא לשכור רכב: כדי לא להיות מוגבלים ליציאה רק מפתח המלון. אחרי יומיים תכסו את האפשרויות של רכיבה מהמלון ואם יהיה לכם רכב, תוכלו לנהוג מעט ולהגיע ללא מעט מהעליות המפורסמות של האלפים.
כבישונים בפרג’לטו נהנים מאופני כביש-אנדיוראנס של BMC עם אולטגרה אלקטרונית
נמרוד- חדש לחווית הקלאב מד, מספר מה זה קלאב מד בשבילו ומה מגניב בזה?
בניגוד לגיא שמבלא בחופשות סקי מחופשת השחרור שלו בערך, הניסיון היחידי שלי עם קלאב מד הוא לא כל-כך רלבנטי. שהיתי בקלאב מד אילת ב-1995 עם בת זוג כעובד בחברה ששכרה את כל הקלאב לסופשבוע… זכרתי משם גלשני רוח ללא תשלום, ערימות של שרימפסים בחדר האוכל, Agadu בבריכה ועוד דברים שבני 25 בחופשה אוהבים לעשות.
את האופי הייחודי של קלאב מד בכלל ו-Pragelato בפרט אפשר לסכם בקלות: לפנק, לפנק, לפנק…
מדובר על צוות חייכן, אדיב ושירותי בצורה יוצאת דופן על גבול המעוררת חשדנות, שרק רוצה שיהיה לך טוב. בכל זאת, מדובר על אירופה, אז ״טוב״ כולל באופן מובנה אלכוהול. הרבה אלכוהול. לא קונספט שזר לי אם בא לכם לדעת. בכל רגע מישהו חייכן מוסר לך כדורעף לנגיחה, מארגן ״מיני טריאתלון״ למתנדבים שתויים מהקהל ברחבה שמול המלון, מציע לך קוקטייל או פלטת נקניקים, יש מוזיקת happy happy joy joy נון סטופ, מלא לקוחות מתפנקים ומחויכים כמוך, הרבה צרפתית ואיטלקית, מעט עברית, אוכל ממש, אבל ממש משובח, שמש, אור עד 22:30 בלילה, בקתת עץ מפנקת חמימה, בר חופשי, מסעדה חופשית, ים בפעילויות חוץ – מי לעז%$ל חשב שקלאב מד זה רק לסקי ולחורף?
היופי של הקלאב בפראג׳לאטו בעיני הוא דווקא מה שהקלאב אינו. הוא אינו אתר רכיבת אופניים פר אקסלנס. זה לא לה-ז׳ה או וויסלר או אנדורה. זה לא פארק אופניים. לי אישית זו הייתה חוויה מרעננת שלא העמיסה ציפיות ופעילות אינטסיבית על הגוף ועל הנפש שלי – ולכן הרווחתי חופשה אמיתית. רוכבים כמה שעות על הבוקר – חזק או לא לפי העדפתכם – ואז מתפננים בצורה מאוד יסודית ומקצועית. בעיני זה קונספט אידיאלי לזוגות בהם רק אחד רוכב או למשפחות עם ילדים. בן/ת הזוג הרוכב/ת יכול/ה לצאת בבוקר לרכיבה, בנהזוג הלא רוכב/ת קם באיזי ואוכל ארוחת בוקר עצלה עם או בלי הילדים, ואז שניהם נפגשים להמשך פעילות משותפת של טבע או/ו האבסה ושתייה (-:
לא חייבים להיות אלילי עליות כדי להנות מחופשת אופניים בקלאב: יש גם אופניים חשמליים: ההי בייק בעמדות הטעינה
כמה מילים על לצאת לטיול עם בנות קלאב מד ולא עם עיתונאי אופניים…
מסתבר שגיאחה ואני כלל לא הוזמנו לסיור עיתונאים, אלא לסיור סוכני נסיעות של קלאב מד ואנחנו היינו החריגים בו. באופן טבעי, כשני ״הרוכבים״ או ״הספורטאים״ במשלחת הישראלית, קיבלנו את הסלוט של ״שייטת מטכ״ל״. נחמד דווקא. הסוכנות (היה גם סוכן אחד ממין זכר, אבל הרוב קובעת) הגיעו לתת בראש. הן שמחות לצאת מהאקווריום, מהמשרד, מתאורת הפלורסנט ושלטי הקרטון המצולמים ולחוות את הדבר עצמו. זו לא חוויה נדירה עבורן, אבל הן בהחלט מעריכות אותה. וכך הצטרפנו אליהן להייקינג, לנסיעות, לארוחות, לסיורים, וראינו קבוצה נשית עצמאית, שמחה, שמכירה עולם וקלאב מד, אך יודעת לתת בראש, לשתות ולשחרר. כיף לא נורמלי וחריגה לטובה, מאוד, מהסטנדרט של ערימת עיתונאי אופניים גברית שמשווה בין ה-XTR החשמלי החדש ל-XX1 ומתווכחת לקראת הטור דה פראנס אם פרום ומייקה מסוממים או לא.
איך מזמינים
תבחרו מועדון, טווח תאריכים רצוי , מספר מבוגרים/ילדים וגילאים והדר גנור הבת המקסימה של רן תמליץ לך על ההשלמות לחבילה האופטימלית עבורך בטיסה ישירה/לא ישירה ובמגוון חדרים הפנויים לתאריך הקרוב ביותר שבחרת. תתקשר אליה:
קישורים למועדוני הקיץ והאופניים של קלאב מד:
