יוג'ין לויטחופשת אופניים זו כבר לא מילה גסה בקרב רוכבי כביש בארץ וכל קיץ אנחנו מנסים לברוח למקום שונה וקריר יותר. אחרי שכבר טעמנו את רוב האזורים באיטליה, מצאנו חלופה לא פחות איטלקית עם ניחוח בלקני. יוג’ין יצא לחופשת רכיבה בחצי האי איסטריה של קרואטיה, לרכוב בכבישים הציוריים של האזור ולחוות חופשה מלאת חוויות.
רכיבת כביש בלי פוזה
לצאת לחופשת אופני כביש עם אנשים איתם לא רכבת לפני כן, באמת מעלה כמה גבות. הדיוק בכימיה בין הרוכבים הרבה יותר חשוב, גם בפן החברתי ובעיקר בפן הגופני. אצל רוכבי השטח לרוב זה עובד מצויין, גג מחכים בסוף הסינגל לאחרון. על האספלט הסיפור שונה לגמרי, מכיוון שכל הרכיבה נשענת על המצאות בזון מסוים. ללא תנודות, ללא עצירות. הנבחרת הפעם הייתה מגוונת, גם בגיל וגם באנשים. תמהיל מצויין להרבה שאלות וחששות עוד לפני שמגיעים לנתב״ג. את ההיכרות הראשונית עשינו בזום שבוע לפני הטיול. אבל את האנשים והסיפור מאחורי כל אחד מכירים כבר תוך כדי הרכיבה, במיוחד אחרי כוסותיים של יין.
הצטרפו לקבוצה השקטה של בייקפאנל בווטסאפ:
את סבתא טובה כולם צריכים להכיר, היא מודאגת מכל ודואגת לכל, אבל רכיבות בגילה (בת 75) היא צולחת בלי קול. זוג קיבוצניקים מהדרום, וטרינר ומורה לספורט, עמית ורויטל הם זוג נשוי בסגנון מיוחד – הוא עושה פוזות שלא דואג לה ונוטה לנתק מגע בכל פעם שהיא חווה קושי או תקלה. מבחינתה, יש לו שני מאסרי עולם בזוגיות והחיבור שלו חוזר מיד להתחלה. שניהם מקבלים ייעוץ זוגיות מזמיר הגרוש, צעיר תל אביבי נצחי בן 66, מקועקע גם על תנוך האוזן ובכושר שיא. איתי הוא הייטקיסט ותיק מהמרכז ושקט כמו דג, מתבונן בסקרנות על כל שיחה ונותן את דעותיו בקצרה אך בתבונה. גרי מהקריות בחור חייכן, רוכב במקום מד דופק עם מד סוכר. על הלהקה מנצח דייגו, המדריך המקומי. הוא צעיר מכולם ותמיד מחייך כמו ילד אחרי כוס עם זיפ וקשית צבעונית. מלכד את כולם להרמוניה אינסופית.
איפה זה?
איסטריה הוא חצי אי ואזור תיירות לא קטן הנמצא בצפון מערב קרואטיה. יושב על הים האדריאטי היפה וגובל עם סלובניה מצפון. מה שכן מייחד אותו, הוא היותו לגמרי איטלקי. האיטלקים שלטו פה תקופה לא קצרה. כל דבר פה מצויין בשתי השפות, הקולינריה זהה, על כל גבעה יש יקב ואנשי המקום דוברים את השפה לא פחות טוב מקרואטית.
כל האזור מלא בכפרים אותנטיים וטירות מימי הביניים אבל גם וילות עם בריכות ממש לא חסר. פעם חיו טוב, היום עוד יותר. כל כפר, לא משנה כמה נידח שיהיה, הוא ייחודי במידה ותמיד אפשר למצוא במרכז הכפר את פגישת המחזור של הפרטיזנים. הם בגיל הקרוב לסבתא טובה, יושבים על כוס קפה במקרה מיוחד או על קנקן בירה בשגרה.
המחירים באזור כמו מזג האוויר: שתי בירות וגלידת מגנום ב 13₪ יחד באזור הכפרי יכולים להוריד ברד בגודל כדורי גולף, מצד שני החום והלחות שליד החוף מעלים את המחיר לתעריף של הארץ, ואנחנו ממש לא זולים.
פורץ׳
ההתמקמות של הטיול מתרכזת בעיר תיירות די קטנה לאוהבי סדר – פורץ׳. ניקיון פנומנלי עד רמת הבדל בכל רחבי העיר. ככה זה ש 80 אחוז מהנופשים הם אוסטרים וגרמנים. תמזוג להם בירה והם כמו חיילים ממושמעים לכללים, אין מצב שיזרקו איזו עטיפה לרצפה והכל נראה נקי למופת. רחובות העיר העתיקה ממש מגניבים. הם צרים, צבעוניים ומלאים בברים עם הופעות חיות, מסעדות ללכידת תיירים וחנויות הזויות של ממתקים – המשפחות תמיד עם ילדים ופה המלכוד. בכנסיה המקומית אפילו התפלחתי לקונצרט קלאסי אחד מהפנט. כל ערב יש שקיעה מהסרטים, פעם עדינה ופעם עם צבעים עזים.
שקיעה בטיילת של פורץ׳
המלון בו שהינו הוא ללא ספק פינוק אחד גדול. בדירוג הכללי הוא בעל 4 כוכבים ומכיל בתוכו כל דבר שרק תרצו. בריכות מכל הסוגים, ספא וסאונה, חדר כושר וחדר אופניים, משחקי שולחן, ברים וכמובן חדר אוכל עצום ומגוון באוכל מערבי שכל אחד ימצא בו את מאכלו האהוב.
העיר העתיקה של פורץ׳
יום ראשון, שיגעון
במקרה של איסטריה הנוסחה של שלוש שלוש עובדת מצויין. מבלים 3 שעות בטיסת בוקר ועוד 3 שעות בנסיעה ליעד מזאגרב, עיר בירה של קרואטיה. בפתח המלון פגשנו את ספק האופניים למי שבחר לא להטיס את שלו. הוא היה מאוד יסודי, ואני פה עוד עדין. החתים אותנו על הסכמי הגרעין עם חילופי שבויים בצורת רשיונות נהיגה*. לפחות הסחורה שלו חדשה ומטופלת היטב. ברמת הבסיס של מערכת 105, קיבלנו אופני ג’יאנט TCR. למי שחושק ובתוספת תשלום, ניתן גם לקבל את הרמות היותר גבוהות של אולטגרה ודורה אייס.
* הערת מערכת: הספקים של אופני ההשכרה באיזורים האלה אינם מספקים להם ביטוח. המשמעות היא שהם דורשים חתימה על טופס אחריות מלאה על כל נזק לאופניים על מנת לקבל אותם, לעתים עם צילום רשיון נהיגה והפקדת כסף לפקדון. כדי להמנע מויכוח במועד האספקה כדאי לבוא מוכנים לחתום או להביא את האופניים שלכם מהבית.
סבתא טובה מחשמלת את העליות
ישראלים זה עם מיוחד, הוא רוצה הכל מהכל ומיד. כך אחרי התאמת והרכבת המכונות, התארגנה קבוצה ספונטנית הרוצה רכיבה עכשיו, עוד תרם פגישת המדריך שמשוריין מהיום השני. לא יודע איך ומה, אבל איכשהו נפלה עלי המטלה להוציא את העדר הרעב. בלי לחשוב פעמיים, הרי אני כבר אחרי אימון איטלקי מקדים בו כל רכיבה חייבת לכלול גם שתיה. נעצתי נקודה בגוגל מפס על היקב הקרוב בגבעות שליד העיירה ויצאנו בדהירה.
כל אזור צפון איסטריה מלא בכרמים, מטעי זיתים ויקבים קטנים וחמודים. כך באמצע הדרך נכנסנו ליקב קטן ומשפחתי בו הסבא מחייך לכל האורחים ובעלת המשק דואגת להסביר את הסיפור המשפחתי. היין נמזג באדיבות וללא עלות. אנחנו דואגים להכיר אחד את השני בפתיחות משכרת וממשיכים להשלמת הסיבוב בכבישים נידחים בין כפרים מקומיים. בחזרה למלון עוברים דרך רחובות העיר העתיקה, מחזה קסום לפתיחת החופשה. ואיך לא, זה מחייב עצירה בבר יין מצויין. השבוע נפתח עם הצהרת כוונות שלי לכולם – רכיבות עושים לכיף ובעיקר בשביל עצירות לקפה והיין.
נופים של סרטים של טריינר
אחרי ארוחת בוקר מפנקת עם אי שליטה בכמות המנות (הענקית) שניתן לטעום, פוגשים את דייגו בפתח המלון. בחור צעיר ונמרץ עובד עם חיוך כמו איטלקי ועם דייקנות כמו גרמני. מעלה את כל הזוגות אחד אחד למתקנים שעל גג הוואן. כך זה במקרה ותחילת הרכיבה היא לא מהמלון אלא מכפר נידח ויפה. עם הפריקה ישר נשאבים לכבישים הנידחים המקשרים בין הכפרים השונים. כמות המכוניות עליהם אפסית. תוסיפו לזה את הנופים הפראיים של הגבעות המלאות בכרמים, מטעים וחורש טבעי וקיבלתם פה גלויות בכל פניה.
תאורת השמש האירופאית באזור זה, מלטפת ברכות את הצמחיה. השמיים דואגים להישאר עם גרדיאנט של כחלחלות עדינה לאפרוריות גסה. עם תפאורה כזו בליווי הכרמים וגגות בתי הכפר האדומים, אתם מרגישים די מרומים. זה לא מידג׳ורני, זה החיים, ואתם רוכבים בנוף של אפליקציה של טריינר עם סרטי וידאו עם הנופים המוקצנים.
כביש אופייני בין הכפרים, בשדות בלי מכוניות
יש ריח לטבע
זה לא אופייני לרוכב כביש להריח את הטבע, ולטבע יש ריח. אוויר צח עם ניחוחות של עלים טריים לצד פריחה אביבית ונגיעות של רטיבות אחר הגשם. סוג של לרכוב שטח על אופני כביש. עם יציבות בכביש ישר, אפשר גם לפרוס את הידיים, להתחבר לשקט ולחבק את האווירה הקסומה. מדיטציה במיטבה.
ברגע אחד על גבעה קטנה, צצה לה עיירה יפה. חושי תעתעו אותי לרגע עם מחשבה שאני רואה את העיירה ברברסקו שבפיימונטה האיטלקית. לא כך, זו היא גרוז׳ניאן היפה. פנינת חן מימי הביניים עם רחובות מרוצפות באבן עתיקה, בתים אותנטיים ובית קפה אחד חמוד הצופה לנוף העמקים שמסביב. כולם שואבים את הרגע, נהנים מהקפה ואני מהאוקטן שלי בדמות כוס יין. אם כבר חופשה, אז עד הסוף.
הרכיבות מקבלות סוג של תבנית שאין לה שובע. כבישים נידחים בעומק הטבע, מעבר בכפרים קטנים עם בתים עתיקים לצד וילות עם בריכה. מרכז כפר חמוד ודייגו אחד שדואג לרווחתי ועושה הפסקות אספרסו כל שעה, כל פעם בכפר אחר ואווירה שונה.
הגשם מכתיב את המסלול
במרכז חצי האי מצטברים עננים על בסיס יומי. הם יודעים לשנות אווירה וגם את הרוכבים. כל פעם בודקים במכ״ם את תנועת העננים ומנטווים את המסלול בבריחה מכבישים רטובים. לרוב מצליחים וזוכים למקלחת רק בסיום הרכיבה. לעמוד בסוג של מקלחת תחת מבול שוטף במזג אוויר חם ומלטף זו בהחלט חוויה. רק חשוב לזכור להביא בגדים להחלפה. לפעמים נופלים בניחוש ומופתעים. הפתרון במקרה כזה: התנחלות באחת המסעדות או היקבים. שעה, שעתיים של טעימות ובדיחות, ושוב בדרכים, רוכבים לגלות כבישים חדשים.
בדרך עוברים בעיר הכי קטנה בעולם – Hum עם 52 תושבים. כך לפחות מוכרים את הזהות שלה לתיירים. חומות עתיקות המגנות על מעט הבתים, עומדות איתן בתוך יער מקסים. חנות מזכרות קטנה מקבלת תפנית, זמיר מציע למוכרת נישואים בכנסיה השכנה לאור כוכבים. הסיפור נסגר על כוס ברנדי כמתנת חתונה, אך עדיין המשכנו לכפר הבא למצוא לזמיר כלה חדשה.
זמיר נשאר ללא כלה
כל יום חוויה חדשה
יש מסלולים מתוכננים לכל יום עם בסיס די קבוע, סוג של 80 קילומטר ומשם מחליטים. אפשר להיצמד לפורמט ופשוט להנות ללא דאגות. אפשר להאריך ולצבור גם טיפוס, ואפשר גם פחות. דייגו פתוח ומתאים את הכל לאופי הקבוצה, משנה תוך כדי ומוסיף גם הפתעות. ביקורים ביקב או יצרן גבינות, טעימות של דגים על חוף ים עם מלא סירות. אישית, כל יום לא בדקתי מה בתוכנית, נשאבתי לטיול שבאופיו הוא בכלל לא אימון, ואין בו חשיבות למספרים. יצאתי לרכוב, לראות נוף, להנות עם האנשים. מדי פעם לתת ספרינט עם זמיר לראש הגבעה או להיסחב מאחור כאיטי שברוכבים. להריץ צחוקים על כוס קפה או יין צלול וטעים. להכיר את הסביבה עם תרבות ייחודית ולנקות את הראש מחיי השגרה שאליה אנחנו רגילים. זאת חופשה רכיבה של חוויות עם הסביבה והאנשים, ובדיוק לרוכבים כאלו, היא תתאים.
בדרך הביתה קופצים לאגם בלד, בסלובניה
אז איך נרשמים
את הטיול מארגנת חברת בייקאפ של רמון גנץ. הוא איש תיירות המתמחה בקרואטיה וסלובניה, והוא מארגן לפה טיולי אופניים וגם מחנות אימונים בתחומים נוספים של ספורט. אנחנו יצאנו לטיול בכורה בקונספט של כביש ואישית אף הוזמנתי על ידי רמון להצטרף לטיול ולסקר אותו. זו חופשה בת 8 ימי טיול עם 6 ימי רכיבה. אבל הכל פתוח ואפשר לשנות תוכניות ולבנות את הנוסחה שתהיה תואמת קבוצה. לרכוב כל יום עד צאת הנשמה או לבחור יום מנוחה ולצאת לטייל באתרים או בסלובניה השכנה. כמו אגם בלד ולאכול קרמשניט אגדה.
כתב וצילם: יוג’ין לויט
תמונה ראשית: Diego Žužić
אם אהבת את התוכן שלנו, שתף אותו לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך – הנה פה במלבנים האלה:
