יש לכם מקלחת בחברה? זו אחת השאלות החשובות שאתם רוצים לשאול בראיון עבודה והיא חשובה לא פחות משאלת – מה הסכום שמקבלים ב-10bis אצלכם כל חודש?
מדינה של פקקים
מעטים הם הקוראים ששם הפיסקה הזו מחדש להם משהו. היעדר תחבורה ציבורית אמינה ויעילה מאלץ מאות אלפי אנשים להתיישב מאחורי ההגה כל יום ולשרוף שעות ארוכות בעמידה בפקקים בדרך לעבודה וחזרה ממנה. כתוצאה מישיבה ממושכת בתנוחה סטטית מאחורי ההגה, עייפות הנהג עולה, מוסיפה כאבי שרירים והכי גרוע, אתם מגיעים למחוז חפצכם מתוסכלים מזה ששרפתם זמן יקר, מעוצבנים וטעונים. יש תחושה מדכאה בחוסר יכולת לעשות משהו כשאתם כלואים בקופסת פח ומוקפים מכל צד באנשים שנמצאים באותו המצב.
נכון שבעידן הטכנולוגי של היום, הומצאו לא מעט דברים שינעימו את זמננו בפקק. פודקסטים כמעט בכל נושא אפשרי, מוזיקה, אקטואליה או במקרה הכי גרוע, סתם שיחות טלפון. למרות כל פלאי הטכנולוגיה, שום פודקאסט או תוכנית אקטואליה לא יחליפו שעה של אימון שהתבזבזה בגלל עמידה בפקק.
מה האלטרנטיבה?
מרחק שרוב האנשים נוסעים כל יום לעבודה (כיוון אחד) בממוצע הוא פחות מ-40 ק"מ. זה לא נתון רשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אלא הערכה מושכלת של כותב שורות אלה בהסתמך על ניסיונו האישי של יותר מ-20 שנה בדרכים למשרדים השונים. עבור מי שגר במרכז או בגוש דן רבתי, זה עשוי להיות משמעותית פחות מזה.
מה הייתם אומרים אם הייתי מספר לכם שאפשר לשלב? במקום לעמוד עם כולם בפקק אתם תשקיעו קצת יותר זמן ותרוויחו גם זמן אימון על הדרך לעבודה? עבור מי שרוכב/ת פעם או פעמיים בשבוע (שטח או כביש) זהו לא מרחק רציני ולא תהיה בעיה להוסיף אותו לקילומטראז' השבועי. זו יכולה להיות רכיבת כיף בשטח, או רכיבת אימון או נפח על הכביש. כך או כך זה יתן לכם יתרון של אימון נוסף לעומת החברים שאיתם אתם רוכבים בדרך כלל. מעבר ליתרון של אימון נוסף, תקבלו גם חיוך שאיתו תגיעו למשרד שלא ירד לכם מהפנים עד סוף היום. מבטיח את זה מניסיון אישי.
חשיבה מחוץ לקופסא
השתכנעתם ואתם שוקלים בחיוב את האופציה של ההגעה האלטרנטיבית למשרד? קודם כל, זו כבר התחלה טובה, גם אם בסוף תחליטו לעשות את זה בקורקינט או באופניים חשמליים. היתרון בכלי חשמלי הוא שלא מזיעים עליו וניתן לעשות את זה כמעט כל יום, אם מזג האוויר מאפשר זאת. למרות כל היתרונות של התחבורה הירוקה ואי שימוש ברכב שכתבנו עליהם בעבר, הוא לא מחליף אימון ולא מעלה לכם דופק. יוצא מן הכלל יכול להיות רק אם אתם מזגזגים על חשמלוק עירוני בין מכוניות שעומדות בפקק ברמזורים ומנסים להימלט ממשאיות בטון בצמתים. אפקט האדרנלין כבר יקפיץ לכם את הדופק ואימון בזון 4-5 יהיה פה אפקטיבי.
אם החלטתם להגיע לעבודה באופניים רגילים – מעולה, אבל יש כמה דברים שכדאי לתת עליהם את הדעת בטרם תופיעו לבושים עם בגדי רכיבה וקסדה בפתח המשרד. למרות שחלק מהדברים נראים במבט ראשון בלתי אפשריים על גבול ה-show stoppers, עם קצת יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה ניתן לפתור את כולם. בואו נתחיל מהברור מכולם.
מקלחת
לא משנה אם אתם עובדים במוסך, במאפיה או במשרד מפונפן של חברת הייטק ברחוב הארבע. אחרי רכיבה, במיוחד בקיץ, אתם חייבים להתקלח. לצערי, למעט מאוד מקומות עבודה קיימת מודעות לנושא וברובם אין מקלחת. אצל רוב האנשים שהמחשבה על להגיע למשרד עם האופניים רק עלתה בראשם, היעדר מקלחת זמינה במקום העבודה די מיד פוסל את האפשרות. זה בדיוק המקום לחשיבה מחוץ לקופסא. אביא כאן רק כמה רעיונות למה שאפשר לעשות בנידון.
- חפשו חדר כושר / בוקס של קרוספיט שנמצא קרוב למשרדכם. עם גישה חיובית נכונה לבעלים או למפעיל של המקומות האלה ניתן בתמורה לסכום סמלי (נאמר 10 ש"ח) לסכם על אופציה לבוא ולהתקלח מדי פעם. אם הבעלים בעצמו רוכב אופניים – יש סיכוי לא מבוטל שתקבלו את זה בחינם.
- תבדקו בבנייני משרדים סמוכים. לפעמים יש חברות שיש להם מקלחות לעובדים בגלל אופי העבודה שלהם. זה הזמן לעשות סיבוב בשכונה ולשאול אנשים. גם תכירו את הסביבה הקרובה למשרדכם, גם עוד אנשים ומי יודע – אולי תמצאו אפילו פרטנר לרכיבות, או לפחות פרטנר לארוחת צהריים באזור.
- תפנו ל-HR של החברה שבה אתם עובדים ותבקשו מהם עזרה במציאת מקום קרוב עם מקלחת. חברות נוטות לחבק עובדים "ירוקים" שלא תופסים מקום חניה שצריך לשלם עליו ולא דורשים החזר על נסיעות בכביש 6. נסו את זה, מה יש לכם להפסיד?
- תשאלו ברשתות חברתיות. אין כמו חוכמת ההמונים. חפשו בקבוצות ייעודיות, תשאלו בין חברים. בקיצור – תהיו אסרטיביים.
- תבואו ל-HR של החברה ותציעו להם לבנות מקלחת בחברה לרווחת העובדים. כבר יצא לי להכיר עובד בחברה שבה עבדתי שאפילו שילם בעצמו על מקלחת כזאת, כי קצת הקדים את זמנו (זה היה לפני יותר מ-20 שנה ואז רכיבת הרים בכלל ורכיבה לעבודה בפרט לא היו ב- mainstream).
- במקרה הכי גרוע – אפשר לעשות מקלחת שדה עם בקבוק מים או זרנוק של כיבוי אש בחניה, אבל זה כבר חומר למתקדמים בלבד.
מקום לאחסון האופניים
מניח שרוב הרוכבים שקוראים שורות אלו, לא ירצו לקשור את האופניים שלהם לעמוד תאורה בכניסה למשרד. גם אם יהיה מתקן אופניים ממש קרוב, זה פחות יקרוץ להם. לעומת מציאת מקלחת, סוגיית האחסון של האופניים הרבה יותר קלה לפתרון. ברוב המקרים לא תהיה בעיה להכניס את האופניים ממש למשרד ואפילו להפוך אותם למתלה לייבוש בגדי הרכיבה. במקומות עבודה מסוימים עלולים לעקם פרצוף ולבקש לא להכניס את האופניים למשרד, אבל אל דאגה – כאן יש הרבה יותר אופציות:
- אם אתם עובדים בחברה שיש בה מחסן – זה הזמן להכיר את האנשים שעובדים בו ולבקש מהם טובה קטנה. בטוח שתמצא איזו פינה לאופניים שלכם שבה הם לא יפריעו לאף אחד.
- יש חברות שיש להם ממש מקום מסודר, בדרך כלל בחניה תת קרקעית של הבניין לאחסון האופניים. בדרך כלל זה כלוב רשת עם אפשרות לקשור את האופניים בתוכו.
- במקרה הכי גרוע – אפשר למצוא חבר שיש לו רכב מספיק גדול שאפשר להכניס את האופניים שלכם לתוכו עד סוף היום, אבל אני די בטוח שלא תגיעו לזה.
חזרה הביתה
הגעתם למשרד בשלום על האופניים. מצאתם מקום להתקלח והבוס לא עשה לכם פרצוף כשראה את האופניים המאובקים אצלכם במשרד. עכשיו אתם צריכים לחזור הביתה וגם כאן ישנן כמה אפשרויות.
- אתם בכושר טוב וגם המשרד שלכם לא כזה רחוק מהבית – אתם חוזרים ברכיבה. אשריכם! המלצה קטנה – אל תשתמשו באותם בגדי הרכיבה שרכבתם איתם בבוקר. תביאו מבעוד מועד סט בגדים נוסף למשרד. עזבו את הריח, גם אם הבגדים הספיקו להתייבש. תחסכו מעצמכם שפשפות מיותרות מהבגדים שהיו בשימוש.
- המשרד שלכם לא ממש קרוב ואתם לא בכושר גם לחזור הביתה ברכיבה או מכל סיבה אחרת זה בלתי אפשרי? יש פתרונות גם לחזרה לא על בסיס האופניים, קצת חשיבה מחוץ לקופסא לא תזיק:
- חפשו בין האנשים שאתם עובדים איתם מי גר הכי קרוב אליכם ותבקשו מהם טובה. זה הזמן לשמוע קצת רכילות בדרך הביתה ולהכיר קצת יותר מקרוב את מי שאתם עובדים איתם.
- תבקשו מבן / בת הזוג שלכם לקחת אתכם מהמשרד במקרה הטוב או ממקום הכי קרוב לבית שאתם יכולים להגיע אליו בטרמפ.
- תחבורה ציבורית, רחמנא ליצלן.
תופעות לוואי
למרות מה שחושבים, העייפות מהרכיבה לא משפיע כלל על מהלך יום העבודה שלכם. ההיפך הוא מה שיקרה. אתם תהיו טעונים באנרגיה חיובית ולו רק מלהעיף מבטים חטופים על האופניים שלכם במשרד במשך כל היום. אם ביטחון עצמי שלכם היה נשכר בבורסה, זה היה הזמן לקנות עוד מהמניות שלו, כי הערך שלו יעלה חזק מאוד. תחושת הסיפוק והמסוגלות ילוו אתכם לאורך כל יום העבודה ויש גם סיכוי שתהפכו להיות נושא לשיחה בפינת קפה או הפסקת צהריים.
אם כבר בהפסקת צהריים עסקינו – אתם תהיו רעבים ברמה אחרת. מה שהייתי ממליץ במקרה ואתם לא עובדים בחברה מפנקת עם מקררים ומזווים מלאים בכל טוב, תביאו מהבית מבעוד מועד חטיף אנרגיה או חלבון, כי אתם תזדקקו לו. חלופה לכך עלולה להיות הליכה לסופר הקרוב למשרד על מנת להשקיט את הרעב שישתלט עליכם.
תופעה מעניינת נוספת שאתם עשויים לחוות היא הכרות הרבה יותר טובה עם הסביבה והדרכים שאתם חולפים על פניהם כשאתם מאחורי ההגה. אם על מנת להגיע למשרד הייתם צריכים לשבת על מפות ולבנות מסלול עם חלופות (לא תמיד מסלול מתאים לקיץ מתאים גם לחורף), ההיכרות שלכם עם השטח תעלה בכמה דרגות כך גם יכולות הניווט שלכם.
תופעת לוואי מתקדמת יותר שעשויה להופיע אחרי תקופה יותר ארוכה בה תגיעו למשרד ברכיבה היא גיחוך קל לאפליקציית וויז כשהיא תראה לכם את המרחק ליעדכם. אתם תתפסו את עצמכם תוהים – האם בשביל נסיעה של 15 ק"מ צריך להניע את האוטו?
חוקי מרפי עובדים גם פה
לא משנה כמה התכנון שלכם היה מדויק או כמה ניסיון יש לכם ברכיבה. אף אחד עוד לא ביטל את החוק הראשון של מרפי: Anything that can go wrong will go wrong. דברים יקרו, אתם תסתבכו בניווט ותקחו את הפניה הלא נכונה, השרשרת תקרע והאוזן של המעביר שלכם תישבר, אתם תתפנצ'רו או תתקעו בתוך מלכודת בוץ בשטח חקלאי.
רוב הסיכויים שאתם תהיו לבד בשטח, אתם רוצים להיות מוכנים לתרחישים הכי סבירים. כלי תיקון פנצ'ר, אוזן חליפית, משאבה, סט מפתחות ופנימית ספייר – ציוד בסיסי חובה שאתם רוצים שיהיה איתכם. כמובן שההנחה הבסיסית היא שאתם גם יודעים מה עושים עם הציוד הזה בעת הצורך, אחרת חוק מרפי יכה שנית.
רצוי מאוד שתיידעו מישהו קרוב ו"תמנו" לפחות בן אדם אחד שיכול לחלץ אתכם בעת צרה. אם מפלס החרדה שלכם גבוה מאוד, קיימות מספר דרכים לשתף מיקום חי במהלך הרכיבה לאיש הקשר שלכם ולבקש ממנו שיפקח עין.
אחרית דבר
אל תתנו לאדון מרפי להרתיע אתכם! החוויה של גילוי, של ההרפתקה ושל סיפוק שוות את המאמץ ואת הסיכון. מבטיח לכם שגם עם ההפתעות שיקרו לכם במהלך הרכיבה, והן יקרו. אלה יהיו הפסים הצבעוניים על קנבס חייכם וסיפור יפה שתרצו לספר לחברים בארוחת צהריים.