ישנו מותג קורקינט ישראלי שמתעקש להיות שונה. הוא פותח בארץ וגם הייצור שלו לגמרי כחול לבן – דבר נדיר בימינו. מדובר במותג שהחל להימכר לפני כשלוש שנים והיום צי הכלים שלו בחוץ מונה קרוב ל- 3000 יחידות. סקוטאייר (Scoot air) שמו, הוא נולד ומורכב בתל אביב. לקחנו אותו למבחן.
כתב וצילם: ודים לינצקי
בלב הפועם של תל אביב התעשייתית, בין גורדי שחקים וסוכנויות רכב נוצצות, נמצאת החנות הקטנה והצנועה של חברת סקוטאייר. אין בה ויטרינה גדולה, נוצצת ומוארת ולא תמצאו בה מסך ענק עם סרטי תדמית שמתנגנים בלופ. הכל במקום הזה משדר מינימליזם ופרקטיות. קיר עם מעבר צד מפריד בין החנות עם תצוגה צנועה לסדנה שהיא גם פס הרכבה וייצור.
הדברים אינם כפי שהם נראים
על פניו, עוד חנות קורקינטים דרום תל אביבית טיפוסית ולא מעניינת במיוחד, אבל המציאות היא שונה לגמרי. ישבתי על קפה עם הבעלים של המותג, עודד, על מנת להבין איך נולד הרעיון של הקורקינט ומה עומד מאחוריו. אי שם בתחילת שנות התשעים, הביא עודד לארץ מחו”ל קורקינט ממונע עם מנוע בנזין על מנת להתנייד בתוך תל אביב. הכלי המקורי, אגב, עדיין נמצא במחסן מאחורי הסדנה. מעבר לרעש מחריש אוזניים והרבה עשן, הקורקינט עשה את עבודתו נאמנה ושירת את עודד בכל משימותיו העירוניות. בדיוק אז נולד הראיון לייצר קורקינט ככלי תחבורה זעיר בתוך העיר. באותן השנים הטכנולוגיה גם של המנועים החשמליים והסוללות, עדיין לא הייתה מפותחת ונגישה ולקח יותר מ-10 שנים עד שעודד חזר לממש את הרצון שלו לבנות כלי כזה.
בתור אחד שכבר יותר מ-30 שנה עוסק ברכיבה, בנייה ושיפורים של אופנועים, הידע המכני שצבר עם השנים מאוד עזר וכך הורכב לו ה-Scootair הראשון שכלל לא נועד לצרכים מסחריים. מכאן ועד להקמת העסק הדרך עוד הייתה ארוכה, אבל כך זה התחיל.
3 דגמים
היום יש למותג סקוטאייר 2 סניפים בתל אביב ואחד מהם (רח’ המסגר 17), משמש גם כפס הרכבה ומעבדת ניסויים.
היום לסקוטאייר ישנם 3 דגמים של קורקינט חשמלי וכולם חולקים את אותה שלדה. ההבדלים בין הדגמים מסתכמים בנפח הסוללה (9Ah בדגם Slim עד ל- 13Ah בדגם Premium) וכמה פרטי אבזור שעליהם נרחיב בהמשך. לקוח שבא לסניף הראשי לרכוש כלי מקבל אפשרות להתאים אותו לצרכיו וטעמו. הכל ניתן להתאמה – החל מצבע השלדה והמזלג הקדמי, דרך סוג הכידון ורוחבו (מצר מתקפל עד לרחב וספורטיבי) ועד לבלם קדמי שבא כסטנדרט בדגם Premium וניתן להוספה גם בשאר הדגמים בתוספת כסף. מכיוון שהכל מורכב במקום, הלקוח יכול גם לצפות בתהליך ההרכבה וכיוון של הקורקינט שהוא הזמין (במידה ומה שהוזמן אינו סטנדרטי וחייבים להחליף או להוסיף מספר חלקים) – סוג של גישת בוטיק שלא נהוגה בענף ונותנת רובד נוסף של חווית קניה.
הקורקינט שקיבלתי למבחן התבסס על דגם ביניים – Wideboard עם מספר שינויים שביקשתי להכניס. הנה המפרט של מה שירד מפס ההרכבה בסוף:
- משקל כולל: כ- 14.7 ק”ג (עם תוספת של מגן בוץ מאחור, מגן רוטור אחורי, כידון ספורט רחב ובלם קדמי)
- מנגנון קיפול מהיר וקל בתוספת מנגנון אבטחה
- סוללה Panasonic 48V 10Ah lithium ion
- משטח עמידה רחב
- גלגלים 10’ פנאומטיים (עם פנימית)
- מנוע hub brushless
- זמן טעינה כ-4 שעות
- מערכת בלימה – דיסק מכני קדמי ואחורי
- טווח נסיעה מירבי על טעינה אחת – 30 ק”מ
- עומס מקסימלי – 150 ק”ג
- מידות – אורך כ-108 ס”מ, רוחב כ-22 ס”מ, גובה כ-40 ס”מ
- אחריות יצרן –
- 24 חודשים על השלדה
- 12 חודשים על מערכת חשמל סוללה ומנוע
- יצרן – סקוטאייר, רח’ המסגר 17 תל אביב, www.scootair.co.il
בייקפאנל – בטלגרם- לחצו פה: https://t.me/BIKEPANEL
סקוט אייר – התרשמות ראשונית
הדבר הראשון והכי בולט, כשמניחים מבט על סקוטאייר, הוא המראה הקרבי שלו. הוא נראה כמו כלב ציד – צנום, אפילו קצת מיליטנטי, ללא דברים מיותרים ונראה כבנוי למהירות. מהיר ועצבני – זה הכינוי שקופץ ישר בראש. כבר מלגלגל את הקורקינט החוצה מהחנות מרגישים את המשקל היחסית נמוך שלו (לקטגוריה). כידון ספורט מאוד רחב (590 מ”מ) שנותן מנוף נדיב להיגוי. גלגלים יחסית צרים (2.0″) מפחיתים מהתנגדות הגלגול וזה נותן הרגשה של גלגול קליל.
דבר ראשון שהייתי צריך להתרגל אליו הייתה ההשהייה בלחיצה ושחרור של ידית המצערת. בהאצה זה פחות קריטי, כאשר המנוע נכנס בהשהייה, אבל כשעוזבים את ידית המצערת והמנוע עדיין ממשיך לעבוד כחצי שניה – לזה צריך להתרגל ולהיות מודע.
אם משחררים את המצערת ונותנים לסקוטאייר להתגלגל חופשי, מרגישים שהתנגדות המגנטים של המנוע העוצמתי בולמת אותו והוא די מהר יעצר. אפשר, כמו ברכב בירידה, להשתמש בבלימת מנוע ולהפחית שימוש בבלמים. טרם החלטתי האם אהבתי את זה או לא.
למרות שלפי הצהרת היצרן מדובר בדגם בעל משטח עמידה רחב (Wideboard), הרגשתי שחסר לי שטח דריכה. הייתי מרחיב את קרש העמידה, במיוחד מאחור, בעוד מספר סנטימטרים. זה היה מוסיף יציבות בעמידה עליו, במיוחד לבעלי רגליים גדולות וכאלה שאוהבים מהירות. קשה לעמוד על הקרש עם רגליים צמודות בחלקו האחורי – הן תמיד “גולשות” החוצה לצדדים. המלצה לרוכשים בעלי מידת נעליים מעל 42 היא לרכוש קרש רחב יותר (קיים בתוספת מחיר).
מסך בקרה ופיקוד
לחיצה של כמה שניות על לחצן ההפעלה מעירה את הכלי. כברירת מחדל, סקוטאייר “מתעורר” על הילוך ראשון ולא זוכר את ההילוך שבו הוא נכבה. יכול קצת להציק עבור מי שרגיל לנסוע על הילוך אחר מ-1 וצריך להעביר אליו אחרי כל הדלקה. המידע שניתן לקבל על הצג כולל מהירות נוכחית, מד מצב הסוללה, הילוך נוכחי ומרחק. אחרי כל כיבוי והדלקה המרחק שהכלי עבר בין הדלקה אחרונה לכיבוי מתאפס – דבר שעלול להקשות עבור מי שחשוב לו לדעת למשל, כמה הכלי עבר בין טעינה לטעינה. עוד נתון שמקבלים על הצג הוא מתח הסוללה – דבר מאוד לא שכיח בכלים מהסוג הזה.
לשאלתי על העניין נעניתי ע”י החברה שמתח הסוללה הרבה יותר מדויק בהערכת הקיבולת הנותרת שלה מאשר מד הסוללה הרגיל. מתח הסוללה לאחר טעינה מלאה מגיע ל- 54.6V וברגע שהוא יורד אל מתחת ל- 42V אתם תרצו להיות קרוב מאוד למטען. בזמן הנסיעה, כאשר עובדים עם המצערת, ניתן לראות שמתח הסוללה “נושם”, בעוד שמד הסוללה – לא תמיד. ב-kick down המתח יכול לצנוח מספר וולטים, בעוד שברגע שמשחררים את המצערת המתח עולה חזרה. בנסיעה ממושכת במהירות גבוהה מד הסוללה יכול להראות שהסוללה התרוקנה, בעוד שמד המתח ייתן מדד אמיתי יותר למצב העניינים. על כל פנים, שני המדדים האלה, אחרי תקופת לימוד מסויימת, יתנו לרוכב תמונת מצב של הסוללה. תצוגת המסך מוארת באור כחול ברקע ונראת מצויין גם באור יום וגם בחושך.
קורקינט ישראלי – חווית רכיבה
סקוטאייר מתגלגל בקלילות ובשקט כמעט על כל סוגי השבילים. הגלגלים הפנאומטיים מספקים שיכוך בסיסי מצויין ולא מזעזעים את הרוכב בכל כפל שביל או אבן חצץ קטנה.
ידית המצערת בהילוך 3 מאוד רגישה וחסרת מודולציה. הכלי צובר מהירות על מישור בצורה יוצאת מן הכלל ולפני ששמים לב כבר מגיעים למהירות שיוט ממוצעת של רכבים בתוך העיר.
קל מאוד להרים גלגל קדמי ויחד עם מרווח הגחון הנדיב, שהסקוטאייר מספק, מעברי הכביש-מדרכה הופכים להיות חלקים ומהירים.
על מנת להשתלב בתנועה בכביש על קורקינט, בלי לייצר הפרעה, חשוב להיות מהיר והחלטי. בהילוך 3 הפתיחה של סקוטאייר במישור מרשימה. רוכב לא מיומן שסוחט את ידית המצערת עד הסוף בהילוך 3 עלול למצוא את עצמו נפרד מהקורקינט מאוד מהר. עמידת הרכיבה הנכונה כאן היא דבר קריטי.
ההיגוי בסקוטאייר מאוד רגיש ועצבני, במיוחד בפניות צפופות ומהירות נמוכה. קורקינט באופן כללי הוא כלי תחבורה מאוד לא יציב, כך שאין כאן הפתעות. בהשוואה לכלים אחרים בקטגורייה שיצא לי לבחון, סקוטאייר מרגיש קצת פחות יציב ודרש ממני תשומת לב מיוחדת שכללה בעיקר הורדת מהירות לפני פניות ומודעות. יכול להיות ששינוי זווית ראש לחדה יותר יכול “למתן” את הרגישות בהיגוי, אבל זו רק מחשבה שלא יכולתי לאמת.
במהלך המבחן הגעתי למסקנה שאני מעדיף לנסוע על הילוך 2. למרות שזה מגביל אותי במהירות, הנסיעה יותר חסכונית ורגועה עם שליטה טובה יותר בכלי.
המנוע
לא מעט ממשקל ההחלטה לגבי רכישה של קורקינט ממונע נופל על עוצמת המנוע ויכולת דינמית שלו. אין תשובה חד משמעית בעניין, והכל מאוד תלוי בצרכים ואופי השימוש.
בסקוטאייר משתמשים במנוע brushless מאוד אמין וחזק שנמצא בתוך הגלגל האחורי. המוטו של סקוטאייר הוא לייצר כלים אמינים שדורשים מינימום שירות ותחזוקה ולכן בחברה ובחרו לא להשתמש במנוע עם גיר פנימי. כמו לכל דבר, יש לזה יתרונות וחסרונות. היתרונות הבולטים ביותר. כפי שציינתי, הם אמינות ושקט בנסיעה. החיסרון – זה מנוע בעל מומנט יחסית מוגבל ופחות יתאים לבעלי משקל תלת ספרתי שגרים באזורים משופעים (חיפה, ירושלים, מודיעין וכד’). בעליות חדות ומתמשכות הכלי יאט בצורה ניכרת, המנוע יצרוך הרבה זרם ויתחמם בלי שיוכל לספק תמורה הולמת.
למען הגינות חשוב לציין שבמהלך המבחן שבוצע במודיעין עם רוכב במשקל קצת מעל 80 ק”ג, לא הגעתי למצב של עצירה בעליות, אבל חוויתי האטה משמעותית וצריכה מוגברת מהסוללה.
מגני בוץ
הקורקינט מגיע כברירת מחדל רק עם מגן בוץ קדמי. בתמורה ל-100₪ יוסיפו לכם גם את המגן האחורי. אם חשוב לכם להגיע למחוז חפצכם עם בגדים נקיים בתקופת החורף – אל תחסכו. לא תצטערו.
במהלך המבחן שכלל שימוש מאסיבי בקורקינט והובלות תקופות עם קיפולים, נתקלתי במספר בעיות הקשורות במגנים. המגן האחורי יורד יחסית נמוך ובזמן שמגלגלים את הקורקינט למטה במדרגות, הוא נתפס על המדרגה ועלול להתעקם, להגיע לצמיג או לזוז כלפי מעלה. גם מגן הבוץ הקדמי נוטה לזוז ממקומו בקיפולים והובלות של הקורקינט ועלול אף להגיע למצב שהוא נוגע בצמיג או מפריע להיגוי.
באופן כללי, שני המגנים מעוגנים לשלדה בשתי נקודות בלבד ומפגשים, אפילו לא אלימים, עם מכשולים, עלולים לעקם אותם או להזיז אותם ממקומם.
מגן דיסק “נמרוד”
לכל פריט בסקוטאייר יש סיבה ולחלק מהם אף יש שם. אחד היתרונות של החברה, מעצם היותה מפתחת ומייצרת בארץ, שהיא מיישמת מהר מאוד כל שינוי שבא כמשוב מהמשתמשים. אחד המשובים שהיא קיבלה היה רגישות של הרוטור של בלם אחורי לפגיעות צד. לקוח אחד הצטיין במיוחד בעניין ובזכותו פותח המגן שעד היום קרוי על שמו – מגן דיסק “נמרוד”. לאחר נסיעות בודדות על הכלי גם אני שמתי לב למכות קטנות בחלק התחתון של המגן שלולא היה מורכב, הייתי מעקם את הרוטור. גם כאן בתמורה ל-100₪ ירכיבו לכן את המגן.
עצירה ובלמים
כבר ברמזור הראשון הרגשתי את העוצמה של מערכת הבלימה בכלי. גם בעצירה, כמו בהאצה, מנח העמידה הוא קריטי ואותו רוכב לא מיומן שהצליח להישאר על הכלי בהאצה יחווה כמה רגעי חרדה גם בעצירה. המעצורים מאוד נושכים והם בין החזקים שפגשתי בקטגוריה.
מדובר במעצורים מכניים של חברת Tektro שרק אחת הרפידות בהם זזה כשלוחצים על הידית, והרפידה השניה נשארת קבועה. זה אומר שפעם בתקופה, בתלות בשימוש ומשקל הרוכב, צריך לבצע כיוון לרפידות. זו פעולה די פשוטה שניתן לבצע לבד עם מפתח אלן ארוך.
רק הדגם היקר (Premium) מגיע עם מעצור גם מקדימה, בעוד שבשני הדגמים האחרים זו רק אופציה. אני בחרתי להרכיב את המעצור גם מלפנים (תוספת של 400₪ לרוכש) לטובת שליטה טובה יותר בקורקינט ברכיבה בירידות של מודיעין. במידה ומשתמשים רק בבלם אחורי, עוצמת הלחיצה עליו בחירום חזקה יותר ובמידה וכביש חלק, או לוחצים קצת יותר מדי – הגלגל האחורי ננעל ומאבד אחיזה. זה אופייני לכל סוגי הקורקינטים ולא משהו מיוחד כאן. בסקוטאייר לא ממהרים להרכיב את המעצור הקדמי לכל מבקש בטענה שבשימוש לא נכון ע”י רוכב לא מיומן מדובר בסכנה בטיחותית.
בכלים אחרים שבחנתי, היצרן בד”כ מרכיב מעצור בעל עוצמה פחותה מלפנים ביחס למעצור האחורי. הסיבה לכך – מעצור חזק מדי יגרום או לנעילת גלגל ואיבוד אחיזה, או לתאונת over-the-bar בעצירת חירום. מה שנהוג לעשות, על מנת להקטין את עוצמת הבלימה, הוא להרכיב בלם V, או להשתמש ברוטור קטן יותר מקדימה.
נקודה חשובה לבטיחות הרכיבה בסקוטאייר: ניתוק המנוע בלחיצה על בלם אחורי. חדי העין אף ישימו לך לאייקון קטן של בלימה שיופיע על הצג מיד עם לחיצה על ידית הבלימה.
קיפול ונשיאה
מנגנון הקיפול בסקוטאייר מאוד פשוט ואמין וקצת מזכיר מנגנונים של כלים אחרים (שיומי, למשל). על מנת לקפל את מוט הכידון (זה הדבר היחיד שמתקפל בגרסת המבחן) צריכים לשחרר את ידית הנעילה שלו (ידית שחרור מהיר), להרים את מנגנון הנעילה והכידון משוחרר וניתן לקיפול. בשלב השני צריכים לנעול את מוט הכידון על מנת להפוך אותו לידית אחיזה. כאן יש עוד מנגנון שחרור מהיר שנועל את גובה הכידון. משחררים אותו ומקצרים קצת את הכידון עד לאורך שמאפשר להכניס פין נעילה, שהוא גם וו תליה, לחריץ יעודי בחלק עליון של כנף אחורית. ברגע שהפין בחריץ, נועלים את המנגנון והקורקינט מוכן להרמה.
למרות האמינות הגבוהה שהמנגנון משדר, הוא לא בין המהירים שפגשנו. פעולת הקיפול לוקחת את הזמן ומצריכה תפעול בשתי ידיים עם הפעלת כוח בפתיחה וסגירה של מנגנוני שחרור מהיר.. המלצה היא להעמיד את הקורקינט על רגלית לפני הקיפול.
בדגמים אחרים קיימת גם אופציה לקפל את הכידון, מה שהופך את כל הקונסטרוקציה לעוד יותר קטנה, למי שזקוק לכך.
נשיאת הקורקינט במצב מקופל מאוד נוחה בזכות הקומפקטיות שלו והמשקל היחסית נמוך. היה והחלטתם לא לקפל, הנשיאה תהיה קצת יותר מאתגרת מבחינת החזקה ותפיסה, אבל קלה יותר בגלל פיזור המשקל בין שתי ידיים. עבור נשיאה במצב הלא מקופל הדרך הכי נוחה שמצאתי הייתה כאשר יד אחת אחזה באמצע מוט היגוי והשניה לפתה קצה משטח העמידה. גם כאן הייתי שמח אם המשטח היה מותאם לאחיזה – חריץ לאצבעות, או מגרעת מתחת למשטח שתשפר אחיזה. המשטח החליק לי לפעמים והייתי צריך לשפר אחיזה. אם הנשיאה ממש קצרה – פחות קריטי, אבל אם לא שפר מזלכם ואתם צריכים לעלות את סקוטאייר לקומה 3 ללא מעלית – יש סיכוי שתצטרכו לעשות הפסקות בדרך, או להחליף ידיים.
קיימות ידיות נשיאה אופציונליות (בתוספת מחיר של כ-100₪ כל אחת) שמורכבות אחת מעל הכנף האחורית והשניה מתחת למנגנון הקיפול מקדימה. מאוד מומלץ עבור מי מרבה להעביר את הקורקינט על הידיים (לרוב אלה משתמשי תחבורה ציבורית).
במהלך המבחן לא הייתי צריך לבצע חיזוקים של אף חלק בקורקינט ולא הופיעו רעשים חדשים בגלל חלקים שהשתחררו.
סוללה וטווח נסיעה
אחת הבדיקות הקבועות שאני עושה בבחינת כל כלי שנכנס לסקירה היא בדיקת טווח נסיעה על טעינה מלאה. אדגיש פה שהמדידה כוללת את מסלול הבית שלי במודיעין וזה אומר- עליות די משמעותיות, כלומר אתם מוזמנים לקחת פקטור מסוים (להוסיף קילומטרים לתוצאה שלנו) אם אתם נוסעים רק במישור.
הבדיקה כוללת מדידת מהירות ומרחק בצורה חיצונית ובלתי תלויה ע”י שעון גארמין, בנסיעה רצופה עד לריקון מלא של הסוללה או עד שהקורקינט נעצר. משקל הרוכב כ-85 ק”ג ומהירות הנסיעה הממוצעת כ- 25 קמ”ש. הנסיעה בוצעה על הילוך 3 עם מצערת סחוטה עד הסוף. בקיצור, לא ריחמתי. כמעט שעה לקח לרוקן לגמרי את הסוללה והכלי עבר מרחק של 24 ק”מ על פני טיפוס מצטבר של 325 מ’.
בסוף המבחן מדידת המרחק של הכלי הציגה 25 ק”מ – סטיה כלפי מעלה של 1 ק”מ מהגרמין. גם למדידת המהירות הייתה סטיה קלה כלפי מעלה של כ- 0.5 קמ”ש. הנתונים האלה מצביעים ככל הנראה על סטיה קלה בין אורך הגלגל בפועל לבין זה שתוכנת בתוך הבקר. אם אין לכם אובססיה לדיוק, אין לסטיות האלה משמעות גדולה ואני בטוח שניתן לתקן את זה ע”י הכנסת אורך גלגל מדוייק יותר לתוך הבקר.
תאורה
ישנן שתי אסכולות תאורה בקורקינטים ממונעים. האחת דוגלת בחיבור של כל התאורה דרך הבקר לסוללת הקורקינט, בעוד שהשניה משתמשת באמצעי תאורה העובדים על סוללות נפרדות. כמובן יש גם כאלה שלא מתקינים תאורה כלל, אבל לא נעסוק בהם בכתבה זו.
לכל גישה ישנם יתרונות וחסרונות. בעוד שפנסים שמחוברים לסוללת הקורקינט יידלקו לרוב יחד עם הפעלת הכלי, התאורה העצמאית תדרוש הפעלה ידנית (כנ”ל גם בכיבוי). בפנסים עם סוללות צריך לדאוג להטעין אותם או להחליף את הסוללות מדי פעם, בעוד שאלה הניזונים מסוללת הכלי יעבדו כל עוד הכלי טעון.
יתרון אחד בולט לפנסים עצמאיים הוא היעדר כבלים שנוטים להיקרע ולהתנתק. כשפנס שמחובר עם כבל יוצא משימוש, ההחלפה שלו עלולה להיות יקרה וכואבת בגלל החיבור המיוחד שלו למערכת החשמל של הקורקינט.
בסקוטאייר בחרו בשיטה האמינה יותר ושני הפנסים (הקדמי והאחורי) הם עצמאיים עם סוללות נפרדות. הנצנץ האחורי מאוד חזק וממוקם על כנף אחורי. הוא עשוי מאלומיניום ונראה כבעל כושר שרידות מאוד גבוה. הפנס הקדמי, שמותקן על מזלג קדמי, גם הוא משדר עמידות.
תאורת הפנס הקדמי חזקה, אבל בגלל מיקומו הנמוך היא אינה מאירה לרוכב את הדרך. זו בעיה ברוב הקורקינטים ועבור מי שהדרך שלו לא מוארת מספיק ע”י תאורת רחוב, מומלץ להצטייד בפנס כידון נוסף.
הצטרפו לניוזלטר שלנו- רק פעם בשבוע:
Scoot-Air – סיכום
סקוטאייר הוא קורקינט שמפותח ומיוצר בארץ עם ידע רב שנצבר באולם האופנועים. הוא בין הקלים בקטגוריה, יתאים לאנשים שמתניידים יום-יום מרחקים של 20-25 ק”מ ביום ולמשתמשי תחבורה ציבורית. עבור משתמשים בעלי משקל תלת ספרטי הגרים באזורים משופעים מומלץ קודם לעשות רכיבת ניסיון על מנת לוודא שהכלי יתמודד עם האתגר של משקל הרוכב בשילוב השיפוע של השביל.
מדובר בקורקינט קומפקטי שמגיע עם מספר רמות אבזור ונפחי סוללה. מחירו נע בין 5700 ₪ לדגם Slim הבסיסי ועד 6900 שקלים לדגם Premium (ללא האביזרים הנוספים).
למשתמשים כבדים בתחבורה ציבורית מומלץ לקחת דגם עם כידון מתקפל מפאת הקומפקטיות שלו אחרי הקיפול. לא מומלץ לוותר על אף אביזר נלווה שתואר בכתבה, כולל קרש עמידה רחב יותר. זה יחסוך לכם ביקורים בסדנת תיקונים ומפחי נפש אחרי תקלות.
לא הכל מושלם בסקוטאייר ויש מספר נקודות שלדעתי טעונות שיפור – עגינת מגיני בוץ, החלשת הבלם הקדמי, שיפור יציבות ושינוי רגישות המצערת (הוספת מודולציה).
אחד היתרונות הבולטים של החברה הוא הפיתוח המקומי שלה ויישום מהיר של שיפורים הנובעים ממשוב המשתמשים. גם הייצור המקומי מוסיף מימד נוסף לחוויית הקניה.
בסקוטאייר ממשיכים לפתח כלים חדשים וכבר בזמן כתיבת שורות אלה הם עובדים במרץ על דגמים חדשים בעלי גלגלי 12′ (ישנם כבר כמה אבי טיפוס במעבדה).