דידי ורדי היזם והממציא, התקשר אלי לאחרונה ושאל אותי: אלון, אופניים שהולכים בעזרת 4 רגליים כבר יש לך במוזיאון? ברור שלא! יש דבר כזה? כן ,ענה מהצד השני, אני שולח לך סרטון. אם אתה מעוניין אתה מוזמן לבוא לאסוף את המכונה.
דידי ורדי, קבלן בניין לשעבר, ואחיו הבכור של גורו ההיי-טק יוסי ורדי, החל להמציא מכונות מיוחדות כדי להנציח את בנו המחונן רון שנהרג בלבנון. את דידי (ידידיה) ורדי אני מכיר כבר הרבה שנים, זה התחיל מתרומה למוזיאון של שני זוגות אופני ראלי-עיר וינטג׳. הם היו שייכים לו ולאשתו ,כולל חוברת יצרן מקורית של ראלי ורישיון. נמשך כאשר תרם למוזיאון תלת אופן להכנת פופקורן ועוד. אבל לפני שאציג את הכלים שתרם למוזיאון ועוד מכונות שהמציא, אספר לכם על דידי.
דידי ורדי
נולד בירושלים באחד באפריל 1935. זמן קצר אחר כך עברה המשפחה לפתח תקווה. אמו היתה תופרת, ואביו עבד בבית חרושת שנקרא ברזלית. אביו מלבד העבודה שלו במפעל היה גם מחסנאי נשק ראשי של ההגנה. כשדידי היה בן 4, המשפחה עברה לתל אביב והוריו, שעלו בשנות ה-30 מפולין ורוסיה, פתחו מסעדת אוכל יהודי ברחוב שינקין.
בתל אביב סיים את בית הספר המקצועי מקס פיין ולמד מסגרות מכנית. בתור נער היה חתום על מגזינים שעסקו בטכנולוגיה, כי היה לו רצון להבין איך דברים עובדים. את דרכו העצמאית החל מיד אחרי שהשתחרר מהצבא. הוא החל לעבוד כמסגר רהיטי פלדה במפעל הארגז. לאחר מכן עבר לעבוד במכון התקנים בתור טכנאי מכונות ואחרי חמש שנים התקדם להיות מנהל עבודה בבניין. בגיל 27 כבר היה קבלן בניין עצמאי, בנה מאות כיתות וגני ילדים בכל רחבי גוש דן וב-1972 הקים מלון באילת שנקרא בקעת הירח. מקורה של האהבה הגדולה לבניית מכונות החלה בעקבות טרגדיה משפחתית. באוגוסט 1984 נהרג בנו רון בלבנון כששירת בגבעתי בגזרה המזרחית. מאז דידי לא הפסיק לבנות מכונות שונות ומשונות.
רון ורדי ז״ל
רון היה ילד מבריק ומחונן שהחל ללמוד תכנות בחוג מחשבים במכון ויצמן בכיתה ז. ובהמשך כבר בגיל 18 ניהל חברת מחשבים והפיץ את האוסבורן – המחשב הנייד הראשון. אחרי שנהרג, דידי ומשפחתו חיפשו דרך להנציח את זכרו של רון, והקמת מרכז לטיפוח מחוננים היה מיזם מתאים. בשיתוף משרד החינוך, הפכו אולם ספורט ישן בבית הספר חביב בעיר ראשון לציון למרכז רון.
חזון המכונה
חשבנו איך לתת ייחודיות למקום, התחלתי בבניית מוצגים להדגמת תופעות בפיזיקה. את מרבית המוצגים בניתי ממחזור חומרים שמצאתי בזבל. קיבלתי השראה מתומס אדיסון שטבע את האמירה: “כדי להמציא יש צורך בדמיון פורה וערמת ג’אנק”. נוכחתי שבזבל אפשר למצוא כמויות של אופניים שנזרקו. אופניים הם חומר גלם רב שימושי. גלגלים, גלגלי שיניים, שרשראות, צינורות, חלקי מעצורים, פעמונים ועוד. נעזרתי בגלגלי אופניים לבניית ארבעים מוצגים להדגמות במדע. במגעי עם הילדים, ראיתי שהאקשן והמגע הפיזי עם הדגמים גורם להם הנאה וחשק ללמוד.
מכונת רכיבת אופניים על חבל
מאופניים למכונות
זה הוביל אותי לבניית המוצגים הגדולים כמו האופניים שהולכים, שעון מטוטלת ענק מחלקים של עשרה זוגות אופניים, מכונה לבועות סבון, מכונת כדורים עם מעלית מגלגלים ועשרים מסלולים רנדומליים שבהם זורמים הכדורים. תלת אופניים עם מיכל גז ומקדחת יד בת מאה להטייתו, אופניים נוסעים על כבל בגובה רב ועוד.
אופני הפופקורן – האופניים שנתרמו למוזיאון, שימשו את ילדי מרכז רון ומשפחתו של דידי בהכנת פופקורן באירועים שונים. הוראות ההפעלה פשוטות, פשוט מדליקים את הברנר שעובד על גז וממוקם מתחת לסיר. שופכים שמן וגרגרי פופקורן. מסובבים את הסיר עם מנואלה עד שכל הפופקורן מוכן ואז שופכים עם ידית צד את הפופקורן לכלי הגשה ואוכלים.
אופני הפופקורן שבנה דידי מחלקי ג׳אנק.
האופניים המהלכים – הרעיון לאופניים המהלכים עלה במוחו היצירתי של דידי בשנת 2009 והוא בנה והציג אותם בכנס כינרנט. כנס של גיקים, מייקרים ואנשים יצירתיים. הרוכב מפדל ומסובב צינור רוחבי שמסובב שני קראנקים ובעזרת שרשראות מניעים 4 זוגות רגליים הנעולים נעלי קרוקס על מנת לשמור על אחיזה והליכה שקטה יותר.
אופניים מהלכים
מכונת בלונים – מחלקי אופניים. מסובבים את הזרוע עם הפדל המחובר בשרשרת למערכת גלגלים המסובבים אחד את השני כולל גלגל עם מפריחי בועות ומאוורר שמפריח את הבועות לאוויר.
דידי סיפר לי שבמהלך מגפת הקורונה היה לו הרבה זמן פנוי להמשיך לבנות מכונות בסדנה הביתית. הפעם גם האישה דרורה הצטרפה וביחד בנו עוד ועוד מכונות.
מייצגים מחלקי אופניים שנועדו להסברת תופעות פיזיקליות.
מכונת כדורים – שנעים על מספר מסלולים. שמתי לב שהילדים אוהבים את הדגמים שיש בהם אקשן, החלטתי לבנות מכונה שיש בה מספר רב של תופעות במדע, מכניקה, תמסורת, גרביטציה, קול וכו’. שלילדים יתחשק לתפעל אותה ותוך כדי משחק ילמדו בהנאה ובכיף.
מכונת כדורים עם מעלית מגלגלים ועשרים מסלולים ראנדומליים שבהם זורמים הכדורים
מה התוכניות לעתיד?
בעת הזו דרורה ואני מקימים גן צלילים וקולות שכל המבנים, כיפה מחמישים גלגלי אופניים, והמסגרות לכלי הנגינה עשויים מחלקי אופניים. אני יכול לתרום לך חלקי אופניים וגלגלים, הצעתי. תודה זה יגמול אותי מחיטוט בזבל, ויקל על הסחיבה. למחרת כבר התייצבתי עם עגלה מלאה בגלגלים, כידונים ועוד כל מיני רכיבי אופניים. ליד הסדנה חיכתה קונסטרוקצית מוטות בצורת כיפה. עוד מכונה שהולכת להפתיע הרבה ילדים סקרנים.
חומר גלם לבניית עוד מכונות
סיכום המכונה
דידי ורדי תרם רבות למוזיאון האופניים וגם לקהילה הצעירה שסובבת את אזור מגוריו. הייתה לי הזכות להכיר את משפחת ורדי ופרויקט ההנצחה של מרכז רון. התרומה שלהם לילדי ראשון לציון וקהילת המחוננים היא לא מובנת מאליו. אני שמח שמצאתי שימוש ראוי לעשרות גלגלים וחלקי אופניים ישנים שאגרתי ואספתי במשך שנים. בעזרתם ובעזרת המכונות של דידי יותר ויותר תלמידים יבינו תופעות פיזיקליות ויפיקו הנאה ועניין מהפעלתן. נאחל לדידי ודרורה ורדי שלא יפסיקו ליצור והרבה הצלחה בגן המוסיקלי החדש. אני כבר מחכה לטלפון המפתיע הבא של דידי, משהו בסגנון: אופניים שטסים בעזרת כנפיים כבר יש לך במוזיאון? במקרה הזה אפילו השמיים הם לא הגבול.
מאת: אלון וולף