צלם אאוטפאנל ואיש הסקי דניאל בר, היה השנה בתחרות דאונהיל בסבב העולמי. ביקשנו ממנו כתבת תמונות קלילה כדי להזכיר לכם שיש את הסבב הזה, שלא כיסינו בשוטף בד”כ- ולהמליץ- אם אתם מגיעים לאירופה ובמרחק של עד שעתיים שלוש מתחרות כזו- אתם חייבים ללכת!
כתב וצילם: דניאל בר
דניאל הוא צלם מקצועי, מדריך סקי ופאנליסט במגזין האאוטדור OutPanel.co.il
על אף היותי רוכב אופניים ממוצע ולא קיצוני במיוחד שרוכב להנאתו בלי לקחת סיכונים מטורפים (את הקיצוניות אני שומר לחורף – לשלג) , עוד מילדותי הערצתי ועקבתי מקרוב אחר סצנת הדאונהיל. בתחילה בישראל עם המרוצים במנרה, בית קשת ואפילו בחרמון ובשנים האחרונות גם אחרי סבב הUCI העולמי.
לפני כמה חודשים קניתי כרטיס טיסה לגיחה קצרה של בריחה מחום יולי-אוגוסט ושיטוטים בהרים – איטליה-צרפת שווייץ. מעט לאחר מכן בעודי תוהה אילו עוד מירוצים נשארו העונה בסבב הDH הבנתי שקרה כאן צירוף מקרים קוסמי- התחרות בלה ז’ה (Les Gets ) מתקיימת קצת אחרי שאני נוחת במילאנו (מרחק 4 שעות נסיעה בערך).
מיד שלחתי מייל לגיא העורך ולמחלקת המדיה של UCI וידעתי מה התחנה הראשונה של הביקור שלי באירופה.
התחרות היא בעצם פסטיבל של כמה ימים – מוקדמות, דירוגים, תחרויות נוער והשיא בימי שבת וראשון – תחרויות הDH והXC שמושכות עשרות אלפי צופים לעיירת הסקי הקטנה ששוכנת בסמוך לעיירה מורזין – אחד מיעדי הרכיבה המוכרים והטובים באירופה, בייחוד לרוכבי אנדורו ודאונהיל.
הגעתי כשעתיים לפני פתיחת תחרות הדאונהיל, מיהרתי לאסוף את אישור העיתונאי שלי, להחנות ולהתחיל לעלות לכיוון המסלול.
העיירה עצמה כמובן עמוסה לחלוטין בצופים, רוכבים ועשרות האוהלים של הקבוצות המתחרות שמשמשות גם כסדנה ובית לרוכבים המתחרים וגם כתצוגת תכלית של כל אופני הקצה והטכנולוגיות החדשות בעולם האופניים. תצוגות בולמים של Fox, מערכות ההילוכים האלקטרוניות החדשות של Sram ו Shimano , כל חברות האיבזור והמיגון וכמובן נוכחות מופגנת ומורגשת מאוד של אופניים חשמליים.
לישראלי הממוצע זה אולי ישמע מוזר אבל הטירוף וההתרגשות בקרב הצופים לא פחותה ממשחק כדורגל וכל אירוע ספורט גדול אחר (ואולי אפילו יותר).
אלפי אנשים מטפסים ויורדים לצד מסלול ארוך ומאוד תלול שיותר קשה ללכת בו מרוב שבילי ההליכה שאני מכיר בארץ, וכל זאת בעודם שותים ומשתכרים כבר מהשעה 12 בצהריים. תכלס – מתכון לחגיגה.
השיא מגיע בתחתית המסלול – שם ממוקם שער הסיום עם שעון שמראה את הזמן הנוכחי של כל רוכב כמו גם מסך שמשדר לאלפי הצופים שיושבים בנקודת הסיום את הרוכבים בשידור חי.
עליתי בגונדולה עד תחנת האמצע והתחלתי לעלות ולרדת במסלול כדי למצוא נקודות טובות ומעניינות לצלם דאונהיל מהרמה הגבוהה בעולם.
המסלול מתחיל במקטעים פתוחים ומהירים ואז נכנס אל תוך היער האלפיני הצפוף והתלול, מלא בשורשים, סוויצ’בקים, דרופים ושאר אלמנטים טכניים שלא ממש מזיזים לרוב הרוכבים.
רוכבי דאונהיל בישראל יכולים לראות ולקנא: המסלול גם בנוי ומתוחזק ברמה הכי גבוהה שאפשר לתאר- החל משילוט, סרטי הפרדה שונים לקהל ולצלמים, מרשלים, עמדות צילום טלוויזיה, גדרות וריפודים לעצים (איפה שצריך) וכמובן הדבר המעניין באמת – ברמים, גשרי עץ, Road Gaps , קיקרים ושאר אלמנטים של בייק פארק איכותי שמותאם לרוכבים הכי טובים בעולם. ובאופן ספציפי – המסלול בלה ז’ה השנה תואר כאחד המסלולים המהירים ביותר בסבב.
את המירוץ עצמו אני זוכר די במעומעם – משהו בין ריצה במעלה ובמורד המסלול לבין התרגשות שיא של צפייה בטובי הרוכבים בעולם פשוט טסים במסלול ששום תמונה או סרטון לא יצליחו להעביר. הזוויות התלולות, האינטנסיביות, האלמנטים המטורפים…
צעקות קהל מתוך היער, רחש של צמיגים וגלגלים ואחריהם טיל בליסטי שחולף מול העיניים לכמה שניות. רוכבות ורוכבים, כולם נותנים שואו מטורף ומראים יכולות שקשה לדמיין.
דאונהיל לה ז’ה היה חגיגה אמיתית עבור הצרפתים שחגגו גם את יום הבסטיליה וגם שני מקומות ראשונים לרוכבים הצרפתים; בעיקר לואיק “סופר” ברוני (מקבוצת Specialized ) ואמורי פיירון (Commencal). ולמרות שברוני הוא כבר במעמד אליל אצל הצרפתים, פיירון שהשיג את התוצאה הטובה ביותר במקצה הדירוג זינק אחרון למירוץ, נתן את אחד הראנים הכי פרועים שנראו בסבב הזה וניצח את ברוני בפער של יותר משתי שניות. עשו לעצמכם טובה וצפו בראן שלו מהתחרות.
לסיכום – תחרות דאונהיל מהסבב היא מאירועי הספורט המטורפים שיצא לי לחוות, חייב לציין שכצלם הייתי קצת בהלם מגודל המאורע ולא מיציתי את מלוא פוטנציאל התיעוד מהאירוע אבל בשורה התחתונה ובחווייה הכללית – טירוף מוחלט והנאה צרופה. כולי תקווה שאזכה לצפות ולסקר עוד אירועים דומים בעונה הבאה.
הצטרפו לבייקפאנל בטלגרם- https://t.me/BIKEPANEL
