גראן פונדו ניו-יורק ירושלים (GFNY)- גיא חלמיש חזר מחוויה כייפית מאוד, במסלול מגניב במדיו פונדו, תוך מבט מעריך אל החברה מהגראן שהתחרו בתחרות הכביש הקשה ביותר בישראל.
מאת: גיא חלמיש
אחרי שנה ראשונה של הפקת לקחים ניכר שהאירוע הזה הפנים, שידרג, שיפר וקפץ מדרגה. בהתאמה- הוא היה הגראן פונדו הגדול בישראל עם כ 1800 משתתפים ב3 מקצים (עממי, מדיו וגראן).
נוהל טרום אירוע
6:15 זינוק! וואו. השהיית תגובה בווטסאפ לאמיר תוך נסיון לעכל את השעה הזו להזנקה – לא בשרון איפה שאנחנו גרים אלא בירושלים, אחרי שחנינו במקום והתארגנו והגענו לזינוק. בעודי מחשב את סדרת הפעולות והזמנים שנגזרת מכך אני מבין שלילה לבן לפני. “4:15 אצלך?… כן, כנראה שאין ברירה לקום ב 3:30. כשחציתי את קו הסיום באזור 10 בבוקר, הבנתי שטוב עשו המארגנים שהזניקו אותנו בשעה הזו, לפני החום הגדול.
“לקחת את שקית המשתתף?”
הוא שואל אותי. “לא…” אני אומר, “מה אי אפשר לאסוף בבוקר המרוץ במקום?”, השהיית התגובה ארוכה יותר הפעם, ואליה מתלווה בליעת רוק ומחווה תיאטרלית של דאגה שרק אני מרגיש. אני 80 ק”מ מהשקית שלי בירושלים באקספו, ואני אמור לאסוף אותה משם יום לפני המרוץ…
הוא מעביר אלי ייפוי כח לאיסוף עם כל ההצהרות הרפואיות, והחברה שלו יאספו לנו את השקיות, אנחת רווחה… ניצלתי הפעם, ולא בזכות הכנה ראויה וקריאת התקנון. אבל היי- אולי גם הצלתי אתכם בזאת לקראת שנה הבאה. המסקנות ראשונות ברורות: אפשר וצריך לעשות מזה קפיצה קטנה לחו”ל. כל האירוע הזה מכוון לאלה שייצרו לעצמם בילוי ירושלמי כייפי: יסגרו צימור או דירה בעיר, יקפצו לאקספו אחה”צ של חמישי, יארגנו איזה בילוי כייפי ב”תחנה” / נחלאות / מחנה יהודה ערב לפני, ויצאו אחרי לילה מצוין ועוד שעה שינה במקום נסיעה.
בשקית המשתתף בקבוק יין (טעים!), חולצת המרוץ, פוסטר מגניב, פלאייר של GFNY 2020 וחוברת אירוע בגימור מרשים.
איך אקספו ישרת את הרוכבים והמציגים טוב יותר?
אם כבר מדברים על האיסוף מהאקספו ערב קודם- להכרח לקחת את השקית מהאקספו יש עוד היבט חשוב בהפקת האירוע וחווית המשתמש: היא מביאה את מאות או אלפי הרוכבים אל נקודת הסיום יום קודם. המציגים שתומכים באירוע והגיעו לייצר את אווירת החגיגה בסיום יהנו מעוד תנועה ומכירות גם בערב הקודם. הרוכבים שאולי צריכים לקנות משהו אחרון יקבלו הזדמנות לקנות אותה.
כמובן שהצד הביקורתי יאמר שזה מכריח להגיע לירושלים ומקשה- אבל חשוב להבין את זה כי זה בדיוק מה שמבדל חוויה מעוד אירוע סטנדרטי של בוקר רכיבה בקוויקי – לא זה מה שעומד לנגד עיני המארגנים. כדי לקבל את החוויה במלואה מומלץ לאמץ את “מסלול הלקוח” המלא: זה שמניח תיירות אופניים ישראלית ובינ”ל, חופש, חגיגה של חברים, יום וחצי במינימום סביב העניין… מי שיאמץ את זה כך יהנה יותר.
חייבים לרכוב עם החולצה
עוד משהו מבדל ומשמעותי באירוע הזה- זה התקנון. כולם חייבים לרכוב עם חולצות האירוע וכולם מקבלים חולצה בתוך הרישום. ככה זה פה וככה זה בכל סדרת המרוצים של GFNY, כולל זה המקורי שהשתתפתי בו בניו יורק לפני 8 שנים. זה משהו שמשנה לא מעט מהחוויה לעומת כל גראן פונדו אחר שהייתי בו. נחיל הרוכבים עם הביגוד האחיד הזה מייצר ניראות שונה ומאוד ייחודית לאירוע. כל תמונה- משווקת את האירוע עצמו שוב ושוב, וכמויות אדירות של חולצות של GFNY ייראו כל השנה על כבישי ישראל. חכם (אם כי שתי החולצות שלנו לא היו במידות שביקשנו- ופה חשוב להקפיד במיוחד).
הרגע המוזר באירוע: שירת התקווה בזינוק
זו רק דעתי, מותר לא לקבל אותה: הביאו זמר, שבאמת השקיע ונראה into it. פתאום נאלצנו לקטוע את הדיבורים בין החברים והמפגשים בזינוק לשירת התקווה וזה היה מוזר ולא הרגיש שייך. יומיים קודם לכן בטקס יום השואה בביה”ס היסודי של בתי בת ה-11 זה נראה לי הגיוני, אבל פה? יכול להיות שגם עמדנו לשירת ההמנון האמריקאי על גשר ברוקלין בזינוק של GFNY, בהחלט יתכן. האם אי אפשר פשוט לרכוב בשביל האדם, הבריאות, הכיף והספורט כאן ועכשיו בלי להעמיס גם פה 2000 שנות תקווה? האירוע הזה בדיוק בין יום השואה ליום הזיכרון והעצמאות, לא חסרות שירות התקווה סביבנו כעת. תנו קצת נורמליות ואופניים בין לבין.
יוצאים לדרך לטירוף מסעיר בירושלים!
ירושלים עיר מטורפת, ייחודית, קיצונית ואחרי רכיבה של כמה לופים מגניבים לגמרי ברחובותיה ב GFNY היא מקבלת חותמת נוספת ככזו מבחינתי: איזה תפירה מגניבה עשו פה מארגני האירוע! איזה כיף שיש עיר שמאפשרת אותה! אני חושב שזו היתה פתיחת הרכיבה הכי עמוסת אקשן מרוכז שקיבלתי אי פעם מייד לאחר יריית הזינוק.
איך שיוצאים מקבלים עליות וירידות לפנים- אין לכם זמן להתארגן על רעיון הרכיבה הבוקר. אתם ישר בזוויות. בעליות עובדים קשה, בירידות טירוף מוחלט של זוויות ומהירות. וכל ירידה מסתיימת בסיבוב, לפעמים עם זווית שזורקת החוצה ממנו… האספלט השבור של העיר מחייב עירנות מקסימלית, מלא רוכבים עדיין קרובים זה לזה מחייבים עירנות מקסימלית, ופה ושם מים על הכביש מחייבים עירנות מקסימלית. אדרנלין! רק אחרי שאתה רוכב על חלקים כאלה ממסלול הנג”ש של הג’ירו בירושלים אתה מבין עד כמה טכני ומטורף היה המסלול הזה, ואם כריס פרום נפל, אני מקווה לא ליפול בעצמי, ושהחברה מסביב עם ברקסים תקינים ושליטה טכנית, או לפחות זהירות.
עוברים בזיגזג מגניב בעיר – אל מגדל דוד בנקודת הצילום הקלאסית הזו, דרך הכנסת, כניסה מעניינת לתוך מתחמים בעיר, אל הר המנוחות והאיזור המיוער סביבו ואז ירידה אל עין כרם. מטורף!
המדיו פונדו מחוץ לעיר
72 ק”מ עם 1500 מטרים מצטברים היה המדיו- שסיפק את רוב הטוב שיש לאזור להציע, מינוס העליה של נס הרים. במדיו עשינו U-turn ממש באנדרטה מעל לעלייה האייקונית של האיזור. אשמח לראות את נס הרים נכנסת בשנה הבאה גם למדיו ושיגדל ב 11 ק”מ ועוד כ 400 מטרים מצטברים. אלה עדיין מרחקים מקובלים לגמרי לרכיבת מדיו פונדו שאמורה להיות בין 1500-2000 מ’ מצטבר ו 80-100 ק”מ.
לא לקחתי את הגראן פונדו השנה כי אני פשוט לא שם מבחינת שגרת הרכיבות שלי: 130 ק”מ וכ 3000 מטרים מצטברים זה מעבר למה שאני מוכן לקראתו כרגע. חשבתי שלא אהיה תחרותי, שאבוא סתם בשביל הכיף, אבל הג’ננה של העיר אחרי הזינוק הכניסה אותי למוד הפסיכולוגי ונתתי בראש כל הדרך עד לפודיום ומקום שלישי כללי (ותודה לניר ישראלי הנדיב עמו חלקתי עבודה משותפת חלק מהדרך, ונראה לי שאם היה מחליט בטוח היה מייצר ספרינט עדיף על שלי אל הקו…).
הגראן פונדו מחוץ לעיר
התבוננתי בהערכה בכל הגיבורים שעשו את זה, רובם ממשפחת הרייסרים – ואלה קיבלו את מה שהוא כנראה מרוץ האופניים הקשה והארוך ביותר בישראל השנה. הנקודה הטריוויאלית לשיפור היא התפירה הלוך חזור על המקטע של עין כרם נס הרים- וגם פה יש לקוות שיצליחו לעבוד עם הרשויות ולייצר חווית רכיבה טבעית ומעגלית יותר. כל גראן פונדו שהיה באזור הזה נתקל בקשיים האלה, גם בעבר.
בשנה הבאה יהיה אדיר אם בתוך המדידה הכללית יבצעו גם מדידת זמנים על נס הרים בנפרד כמו שהיה בגראן ירושלים-ג’ירו, ויביאו אליה כאמור גם את המדיו.
המנהרה
איזה מנהרה מגניבה זו שמעבירה צינור מתחת להר של הדסה עין כרם אל העמק שבו סיימנו של נחל רפאים, ליד אקווריום ישראל צמוד לגדר ההפרדה. נכנסים אליה ממש צמוד לכיכר של עין כרם בשביל אופניים שהתגלה כעלייה מפתיעה ולא מתוכננת, ואז רוכבים מתחת לרכס וחושבים כמה מגניב זה היה יכול להיות לו המסלול הזה היה פתוח כל השנה, כל הזמן, ואיך זה היה פותח לנו אפשרויות חדשות לרכיבה באיזור.
מתחם הסיום
מתחם הסיום מגיע מיד אחרי המדיו. בין סיום המדיו לסיום הגראן קיבלנו גם עידכונים על הלחם הטעים ביותר שנתקלו בו הרוכבים בתחנת ההזנה בבר בהר. תחנות ההזנה שודרגו משנה שעברה כמובטח.
גם מתחם הסיום שודרג- ונראה פשוט מצוין. הוא למעשה סוגר מקטע כביש של 200 מטרים והופך אותו לשדרה של מציגי אקספו, מתחמי צ’יל אאוט מוצלים, במה לפודיומים, ועוד. היה מאוד נעים וכייפי שם. פגשתי את רוני ענר מרודי פרוג’קט, שתפס את התחלת השורה כיאה למוכתר האקספו הבלתי מעורער של ישראל, את אסי מפדלים הירושלמית שהחלה לשווק את ביאנקי, פרו-פאשן, כמובן Trek של CTC, ועוד.
ישבנו וקשקשנו, והכרנו אנשים. כל מסיים קיבל מנת פסטה בריאה, מים, בננות ותפוחי עץ, ולא הרגשת שחסר לך כלום. היתה גם עמדת בירה לרכישה, בר סנדביצ’ים ומשקאות קלים לקנייה, והיה פשוט כיף, ואחרי האוכל- קיבלנו אספרסו טעים מ Segafredo – מכונות הקפה והקפסולות החדשות של CTC עם טעם של בית קפה ממש.
כל החוויה הזו הרגישה מעודנת וברמה גבוהה יותר ממה שנתקלתי בה באירועים בעבר בישראל- היה ממש נעים על ספות הצ’ילאאוט. היה צל. היה הקפה והבירה. הרגיש נקי, ומוקפד ולא מחופף. כל הכבוד!
לסיכום- אירוע שעשה לי חשק לחזור!
כיף לראות את עקומת השיפור והאיכות שעלתה ב GFNY ירושלים! אני מקווה שבשנה הבאה הוא ימשיך ויצמח כי מגיע לו: למדיו הוא מספק מסלול מצוין בירושלים ובסביבתה, לגראן הוא מספק את המסלול הקשה והמאתגר ביותר שיש לו מדידת זמנים מלאה על כולו, ולכולם- חוויה חברתית וספורטיבית משובחת.
תגובות- בעמוד בייקפאנל בפייסבוק
ראשונים בגראן:
ראשונים במדיו:
ראשונה (ויחידה?) בגראן
ראשונות במדיו
