ג’יאנט, יצרן האופניים הגדול בעולם בגלגול חדש בישראל: רשת חנויות חדשה נפתחה למותג ואיתה גם אתר אינטרנט רשמי חדש לקניות של אופני Giant ובו הבטחה: כל הדגמים באתר הם דגמי 2020. קיבלנו מהיבואן החדש את הGiant Defy Advanced Pro 2 למבחן ואלה הרשמים שלנו:
במרכיבי הנוחות- מוט אוכף בשם D-Fuse מקרבון שמיועד לספוג
הכידון גם הוא מסוג D-Fuse ומייצר ספיגה מסוימת לנוחות
הקוקפיט אינטגרטיבי- כלומר הכל מנגן ביחד עם כבלים פנימיים
הדיסקים מותקנים על Flat mount והצירים- 12מ”מ כמקובל בעולם הדיסקים
צמיגים יכולים לגדול עד 35מ”מ רשמית
קשיחות קדמית משמעותית מושגת עם OverDrive 2 steerer בסטנדרד עבה מהרגיל
קטגורית האנדיוראנס
קטגוריית האנדיורנס התפתחה במקור התאמות של אופניים למרוצי האביב והאבנים העתיקות והאגרסיביות (בסגנון פריז-רוביי), והפכה להיות קטגוריה חשובה ומרכזית עבור כמות גדולה של רוכבים שאינם רייסרים. היא מאופיינת ביכולת ספיגת זעזועים ויברציות, גיאומטריה סלחנית יותר מאופני כביש תחרותיים ובה Reach קצר (כידון קרוב), Stack גבוה (צינור ראש ארוך וכידון גבוה), וכן יציבות כיוונית משמעותית המקלה מאוד בירידות מהירות. כל זה הפך את הקטגוריה הזו למועדפת על רוכבים מבוגרים יותר שפחות משחקים במשחקי אגו בדבוקה, או כאלה שהיבט היציבות והבטחון חשובים להם והם רוצים אופני כביש נעימים לרכיבה.
טשטוש הגבולות מהגראבל
עם כניסת מעצורי הדיסק לעולמנו גם הצמיגים החלו להתרחב ולא מעט אופני אנדיורנס מגיעים עם צמיגים ברוחב 32 מ”מ וטיובלס. מבט מהיר על המרווחים הנותרים מגלה שאפשר להכניס עוד הרבה יותר (פורמלית פה- עד 34), מה שמעלה את השאלה: מה ההבדל מאופני גראבל?
בשתי הקטגוריות תגלו יציבות כיוונית מוגברת ביחס לאופני כביש, חיבה לצמיגים רחבים ושיכוך, אבל בגראבל מקצינים עוד יותר לאחרונה את זוויות הראש לכיוון יציבות בהיגוי, צריכים יותר מקום גם לצמיגים ברוחב וסטנדרטים של אופני הרים ממש (ולשם כך מעצבים שלדות עבור קראנק 1*12 שמשאיר יותר מרווח), ויש עוד כמה היבטים קטנים שמפרידים את שני הז’אנרים. כשהיום גם במרוצי כביש מכניסים מקטעי גראבל, ומבט על מסלול הפריז-רוביי מגלה אתגר טכני שאפילו דרכי 4*4 סלעיות בישראל לא תמיד יספקו, ברור שישנה חפיפה מסוימת, בעיקר בקצה הכבישוני של דגמי הגראבל. אני רכבתי גם מעט גראבל עם האופניים האלה בקטעי קישור כשהיה צריך. מי שירכוב איתם בגראן פונדו ערבה הבא לא יתרגש מהמקטע ההוא…
סטייל ועיצוב – מוקפד ואיכותי!
האופניים הגיעו בעיצוב שמרני, שחור ויפה מאוד! הגזרה הכללית של השלדה הוא מודרני בסגנון המוכר של המון שלדות לאחרונה עם תומכות השרשרת הנמוכות, אבל היישום של Giant הוא אחד הטובים. הם מציגים רמת גימור מוקפדת ואיכותית ומצטיינים בצביעות מאוד יפות ועדכניות. מבט על המון זוגות אופניים של המותג הזה (וגם אחותו לנשים- Liv) מגלה ירידה לפרטים ונגיעות צבע עקביות בין כל החלקים- שכן הם מהבודדים שיכולים לספק חבילה שלמה ולעצב אותה- החל בשלדה, דרך הקוקפיט, אוכף, חלקי קרבון נלווים לשלדה, גלגלים ואפילו צמיגים.
קווים מאוד יפים ומראה מעודכן
גיאומטריה
גיאומטריה היא משהו שמעניין במיוחד לבדוק באופן השוואתי. לשמחתי היו לי כבר כמה מבחני אופני אנדיוראנס בעבר, ואני יכול לאמר שהג’יאנט הרגישו במקום ייחודי ושונה משל עצמם. נביט בכמה מהדברים שמייצרים את השונות שלהם ביחס למתחרים העיקריים בקטגוריה: שני דגמים בעיקר- ה Trek Domane וה Cannondale Synapse. התכונות הבולטות של ה Giant Defy הן, במידה 54 / מדיום שנבדקה במבחן:
אורך תומכות השרשרת: 420 מ”מ – שזה כמו הטרק ו 10מ”מ יותר מהסינפס.
בסיס גלגלים: 998 מ”מ – קצת קצר יותר מה 1010 של הטרק וה 1008 של הסינפס.
ריץ של 377 מול 374 בטרק ו 382 בקנונדייל.
סטאק של 567 מול 575 בטרק ו 570 בסינפס.
גובה הBB: פה הוא 75 מ”מ, מול 80 בטרק ו 73 בקנונדייל
שני הדברים העיקריים המייחדים אותם הם תומכות השרשרת הארוכות וגובה הציר המרכזי. כל המספרים האלה מלמדים על אופניים שמרגישים ארוכים יחסית, נמוכים למדי, ולמרות שאלה אופני נוחות- יתכן מאוד שתשארו עם ספייסרים מתחת לכידון מלפנים.
תנוחה ארוכה ויציבות מטורפת
כאשר לקחנו את האופניים למבחן הייתה התלבטות האם עליי לקחת מידה מדיום או סמול. לפי הטבלה אני מדיום קלאסי אבל באופני אנדיוראנס אם אתם בקצה הטווח של מידה קטנה יותר, אפשר לשקול גם אותה – משום האורך והיציבות המוגברים של הז’אנר. זה יכול להשפיע גם על רמת השיכוך (על כך בהמשך).
החוויה שלי עם אופני אנדיוראנס היא תמיד חווית היציבות – זה הדבר המורגש ביותר ביחס לאופני מרוץ ודווקא לא היבט השיכוך. הקטגוריה הזו מייצרת תחושת רכיבה מאוד נוחה בעיקר בזכות היציבות הכיוונית. זה בא לידי ביטוי במיוחד בירידות מהירות כשלוקחים סיבובים. ההשכבה בסיבוב עם האופניים היא חוויה מדהימה ונוסכת ביטחון. זה ללא ספק הדבר שהכי חסר לי באופני כביש האגרסיבים שלי.
שיכוך – קרבון או צמיגים?
אני חייב להודות שרוב אופני endurance המודרנים שבחנתי (חוץ משניים) הרגישו לי די דומה לאופניים רגילים בהיבט השיכוך. לא כי אופני האנדיוראנס לא משככים אלא משום שהקרבון ויכולות הבנייה הפכו גם את אופני הקשיחות-משקל לאופניים נוחים מאוד. לכן בעיני למרכיבי הנוחות בשלדה בד”כ אין השפעה קריטית. אבל גם פה בג’יאנט Defy יש פתרונות ייעודיים במוט האוכף ובכידון שבנויים עם קרבון המאפשר ספיגה רק בכיוון השיכוך וממותגים D-Fuse.
היות ואופני המבחן מגיעים עם הרבה ספייסרים, ויש לי תחושה שגם הלקוח הטיפוסי שלהם ישאיר את הספייסרים, הסיכוי שתרגישו את השפעת ה D-Fuse בכידון יורד (כי קוקפיט גבוה מוריד את משקל הגוף הנשען עליו). גם בחירה במידה גדולה מבין שתיים אפשריות לכם תגרום להזזת הכיסא קדימה וזה יוריד מאפקט ה D-Fuse של מוט האוכף – שכדי להרגישו צריך שלדה קטנה, מוט ארוך יחסית ועכוז ממוקם על כסא שהוזז אחורה על המסילה.
לשלדה הזו יש קשיחות צדית מופלגת בזכות עיבוי משמעותי בסטירר, צירי 12מ”מ בגלגלים, ואזור ציר מרכזי מסיבי שמשפיעים ביחד על השליטה בסיבובים, ועל התחושה הטובה ביציאה מהאוכף, וגורמים לאופניים להיות אופני מרוץ לגיטימיים ובהחלט ללא גמישות צדית (תלונה שנשמעה מבוחן האוואנט של אורביאה למשל)
בעידן הנוכחי שבו הדיסקים מאפשרים צמיגים רחבים בהרבה מבעבר, מה שמשפיע על הנוחות והורדת הויברציות ובעיקר לחץ האוויר בצמיגים. צמיגים ברוחב של 32 מדהים ומפנק אפשרו לי לשים לחץ אוויר של 70 וב 80 כבר הרגשתי שזה המקסימום הנדרש.
צינור האוכף ונפח הצמיגים סופגים
משקל ותגובתיות
משקל אופניים שבמבחן לא היה נמוך אבל גם לא חריג לאופני נוחות עם דיסקים. כל אופני הדיסקים שבחנתי בשנתיים האחרונות סבלו מעודף משקל וסכנה ללקות בסוכרת… זו מגמה ענפית שלא קשורה ליצרן או מותג ספציפיים. באופני נוחות הדברים באים לידי ביטוי עוד יותר. אלה לא הכלים שמיועדים לתקוף עליות בחמת זעם- או לתקוף משהו בכלל: זה מוצר שהוא יותר בקטע של רכיבות ארוכות בקצבים קבועים.
אבזור
לזכות ה Giant Defy Adv Pro 2 הגלגלים המעולים שלהם – גלגלי קרבון רחבי פרופיל של ג’יאנט עצמה מדגם SLR-1 והם הצטיינו ממש לטעמי! רכבתי איתם גם ברוחות חזקות. במשקל של 1580 גרם, חישוקי Sapim אווירודינמיים (21 מלפנים ו 24 מאחור) ונאבות OEM של DT. בעומק 42מ”מ, ורוחב 17 פנימי האיכות האווירודינמית שלהם הרשימה – רכבתי ברוחות חזקות והרגשתי תמיד שהם מגיבים מעולה להפרעות האוויר, עד כדי כך שאם הייתי בשוק לקניית גלגלים ברמת המשקל הזו- הייתי בודק גם את אלה כמוצר נפרד! התגובתיות שלהם טובה מאוד בזכות משקל לא גבוה לרמת המחיר הזו – ללא ספק מקבלים פה חבילה מעולה. אם תורידו פנימיות עם טיובלס תשפרו עוד טאקט בתגובתיות הפידול.
בתחום האבזור אציין גם את האוכף, אף הוא מבית Giant- מדגם Contact SL. ממשפחת האוכפים השטוחים יחסית (ניטרלי) ללא הגבהה מאחור ועם הצבה יציבה של העכוז להעברת כח מצוינת בפידול. הוא מעט מפתיע בחיבור שלו לאופניים האלה שכן, הוא קצת רייסרי באופי שלו, אבל אהבתי אותו מאוד. בשימנו אולטגרה גם אי אפשר לטעות, אם כי אני לא אוהב את ה Hoods המוגדלים מדי של ידיות הדיסקים במערכת הזו- הן ראויות להפחתת נפח משמעותית בדור הבא.
חסרונות?
זו קנייה בטוחה עם איזון מצוין בין מחיר לתכולה. לכל הז’אנר של אופני נוחות יש חסרון של חדות ותגובתיות ביחס לאופני הכביש “הרגילים”, וכך גם לגבי המשקל של כל אופני האולטגרה-דיסק באשר הם, אבל זה לא מייחד את הדגם הזה. פה אולי יש העדר של שונות דרמטית או פי’צר מאוד ייחודי שתורם לזהות (כמו למשל השיכוך הכפול בטרק דומנה היקרים בהרבה). גם שיכוך הויברציות אינו קיצוני בשלדה, אבל כאמור טיובלס והורדת נפח נותנים מענה. יש פה מוצר מאוד בשל, מאוזן עם חבילת אבזור משובחת, במיוחד לאור הגלגלים הטובים פלוס.
ג’יאנט דיפיי –סיכום
מדובר ביישום מוצלח של קטגורית האנדיוראנס: אופניים יפים, המבצעים הייטב את הייעוד שלהם. יש להם את כל צ’ק ליסט התכונות שצריך לספק בתחום הזה, והחוויה שלהם נוחה, יציבה, נעימה ומדויקת. האבזור שמגיע עליהם ובמיוחד הגלגלים מתבלט מעל לרמת הגלגלים שבד”כ תקבלו עם אולטגרה אצל מתחרים.
