קרב אפי מדהים מתנהל ב HLC 2019 בין המוביל הצ’כי סטפן סטרנסקי לבין חנוך רדליך הישראלי, שמתחרה על סינגל ספיד ונותן רכיבה חזקה. שניהם- רוכבי קצה, שמסוגלים לדווש ימים ארוכים עם מעט מאוד שינה בקצבים מאוד מרשימים. אבל יש צרימות.
קרב צמוד!
שני המתחרים הגיעו לאיזור באר-שבע ערד, והתחרות בין בינהם צמודה, כאשר סטרנסקי מוביל בד”כ בפער קטן של 20-30 ק”מ (בעת כתיבת הכתבה). זהו פער של כשעת רכיבה אחת בלבד והמשמעות: כל תקלה, פנ’צר, עצירה מעט יותר ארוכה למנוחה ואוכל יכולים לשנות את תמונת התחרות. מאבק צמוד ומותח, שאלפי אנשים צמודים אליו בישראל באמצעות מבט במפת המרוץ החיה.
הכירו את Štěpán Stránský
יצאנו לראיין ראיון קצר ומהיר ולהביא תמונות מהצ’כי החמוד הזה, שמוביל כרגע את המרוץ. נדגיש שליווינו אותו כ 8 דקות בלבד כדי להביא את הדיווח, וחתכנו לרכיבה הנפרדת שלנו במהירות על מנת לא להפריע לו ברכיבה ולא לייצר לו יתרון מנטלי בתחרות- על כך בהמשך.
זהו Štěpán Stránský – רוכב מצ׳כיה שכבר ניצח את הNavad 1000 בשוויץ, ומסתער השנה על כמה מארועי הbikepacking המתאגרים בעולם, ובתוכם הHLC. רוכב חזק ומרשים. הוא סיפר לנו שהוא עוסק בעיצוב גרפי (רק פרילאנסרים עם שעות גמישות יכולים להחזיק תחביבים כאלה…). בהתאם לתחזית שמסרנו בכתבה המקדימה- יש חשש ממזג האוויר ומסערה שאולי תגיע למדבר ביום שלישי.
הרכיבה איתו הדגימה את מידת הקשיחות של החברה האלה: כמות הציוד שהם נושאים עליהם, ברמות הגבוהות והמובילות במרוצים האלה היא קרובה לאפסית, בהתחשב בכך שהם שוהים בשטח ימים ארוכים. סט ביגוד אחד, ללא תיק גב, עם תיק שלדה קטן ועוד שני תיקים תלויים. הוא רוכב על הארדטייל עם הילוכים (בעוד שחנוך בחר בסינגלספיד האמין יותר, אך עם חסרון במישורים) ואירובר המאפשר לשנות תנוחה ולשפר אווירודינמיות. אין שק”ש- עצירות קצרות מאוד לשינה חטופה נעשות ככה… בשטח ללא כלום. כמובן שאין אוהל, ולא כמויות גדולות של מים מכבידים- זו תצורה שמחייבת הכנה מדויקת והיכרות מראש של כל נקודות המים במרוץ שאתה עושה בארץ אחרת, על מסלול לא מוכר לך…
ביקורת על אתיקת מרוץ
בעיות עם תמיכה אסורה ברוכבים ליוו את ה HLC בישראל הפמיליארית מתחילתו. בכתבה הקודמת כתב שי יגל: “קשה מאוד לחפות על תנאי המגרש הביתי וההכרות האינטימית של חנוך עם המסלול” – והוא התכוון לכך שחנוך עשה את המסלול הזה כבר פעמים רבות ומכיר אותו הייטב. הניווט וההתמצאות יהיו קלים לו בהרבה. אבל הוא לא התכוון לליווי: לחנוך יש הרבה חברים בישראל, חבורה גדולה שהוא מהווה עבורה מודל לספורטאי אנדיוראנס קיצוני, חזק ומרשים, וכזה הוא! אבל דווח לנו שהיו רוכבים שרכבו לצדו. אמנם מבחינת חוקי המרוצים זה מותר- רכיבה לצדו של רוכב אינה פוסלת אותו, ואינה אסורה פורמלית על המתחרים, אבל היא אינה מקובלת ונחשבת לא אתית.
מהצד שני יש גם כאלה שרכבו עם סטפן: כאשר הוא לווה כפי שניתן לראות בלינק הבא, (דווח שפחות מ 10 ד’).
הסבר: רוכבים מקומיים במרוצי בייקפאקינג מקבלים בוסט פסיכולוגי מאוד משמעותי כאשר רוכבים לצידם. זה מרוץ שהוא מאוד מנטלי באופיו ולא רק פיזי. היות ואלה תמיד תחרויות בינ”ל באופין – הרי שהרוכבים המקומיים מקפידים לנהוג בתנאים שווים לאורחים. מי שרוכב עם להקה תומכת, זה מייצר לו יתרון לא הוגן. ההשפעה של רכיבה בדבוקה ושל עידוד כזה היא חזקה מאוד ומהותית. במצב כמו מצב התחרות הנוכחי של פער קטן כל כך בין שני השחקנים המובילים- יותר, ולצערנו יכול להטיל צל על ניצחון של חנוך במידה ויושג כזה בהמשך. דווח שכבר נוצר אי שקט בתחרות סביב העניין הזה. חנוך עצמו מבין את זה: והתייחס לכך בעבר: “האין אנחנו לא חוטאים למהות התחרות כשאנחחנו מלווים, מתקשרים, פוגשים, ו”דוחפים” את הרוכבים המשתתפים? חלק גדול מהקושי בתחרויות ממין זה, הוא הבדידות העצומה. זה מוסיף רובד נוסף של התמודדות- עם האני, עם המרחב…”
גם על סטפן הועברה טענה ביקרותית מחנוך בהקלטה שהועברה לאוזניים רבות בקב’ טלגרם: שהוא קיבל אוכל ומים מאנשים שמציעים לו, שלסטפן יש איזה משהו מוגזם לגבי חנוך וכו’, ושגם זה יכול לייצר יתרון בתחרות כיוון שאם אתה עם מעט מים כמו שתארנו קודם, אתה יכול להפחית עצירות מילוי. ובדיוק באותה מטבע: במרוץ כל כך צמוד זה יכול להשפיע, נגיד אם חנוך נאלץ לעצור יותר כדי למלא.
מה שקובע פה ברמה האתית היא המידתיות- כמה רכבו, כמה אנשים, כמה זמן, כמה מרחק… . במרוצי בייקפאקינג, אומרים לנו רוכבים מנוסים בתחום שעוסקים בכך בעולם, מקובל לדרוש מהקהל- לבוא, להגיד שלום מרחוק, אבל לא ללוות מצמוד. זה המקור לגישה, מהטור דיוייד, שהפך לנוהג המקובל בעולם:
Visitation: Divide racing is not intended to be a spectator sport! However, route-town locals only may interact with (i.e. visit briefly, cheer on) thru-racers as they pass through their locale. Out-of-town visitation to the GDMBR mid-race from challengers’ family or friends—even if only a ‘loosely-planned’, remote possibility for rider rendezvous—is prohibited
כאמור – לא “לא חוקי” אבל כן “לא אתי”. מאוד קשה למתחרה לנפנף את חבריו בתוך המאמץ הזה (אבל זה מה שהם אמורים לעשות) ולכן כל מי שעדיין עוקב אחרי המרוץ: עשו טובה למתחרים – תנו להם להתחרות לפי רוח המרוץ – לבד!
הצטרפו לבייקפאנל בטלגרם- לחצו פה: https://t.me/BIKEPANEL
על ה HLC
לאט לאט ובשקט המרוץ הצנוע הזה מראה להפקות הענק כיצד מרימים מרוץ ישראלי יפהפה, שהפך להיות מותג בינ”ל. זהו מרוץ “פיראטי”, ללא מארגנים רשמיים, אשר במסורת אירועי הבייקפאקינג העולמית מביא את הרוכבים לחצות חבלי ארץ ללא כל סיוע חיצוני, ועם כל מה שהם צריכים לרכיבה עליהם בלבד- או באיסוף טבעי ממה שיש על המסלול. רוצים לדעת עוד? כנסו לכתבה המקדימה על תחרות האופניים הקשה והארוכה בישראל: https://bikepanel.com/hlc-2019/
