השלמת ההסדרה של מקטע שביל ישראל לאופניים בין שדה בוקר למצפה רמון היא נקודת ציון משמעותית לאחד מהמקטעים של השביל. הסדרתו ערכה הכי הרבה שנים ופתיחתו של עוד מקטע רכיבה יפיפה בין 2 מוקדי תיירות החשובים בנגב. הלל זוסמן מרשות הטבע והגנים והמנהל של השביל מספר על מאחורי הקלעים בכתבה הבאה.
המשפט הנפוץ ביותר אצלינו, אלו העוסקים בבניה וקידום של שבילי אופניים, הוא שבסופו של יום מה שחשוב זה החיוך על פניו של הרוכב ותחושת השלמת האתגר שעמד בו. החיבור שיצרנו בינו לטבע, לנוף, בארצנו. מה שקבור מתחת לגלגלים של האופניים, הזמן שהושקע באותם כמה שניות של רכיבה לא צריכים לעניין אותו כלל. עם הזמן גם אנחנו שוכחים את הדרך הקשה ונהנים מהשביל כמו כל יתר הרוכבים.
מצטרפים לערוץ בייקפאנל בווטסאפ!
סיעור מוחות
התכנון של המקטע בין שדה בוקר למצפה רמון התחיל בהתאם למסורת במפגש רוכבים ותיירנים מהאזור שהמדבר והמכתש יקר לליבם, אצל מנחם ואביבה ב Ibike שלימים הפך ל Ibex. במטרה לשמוע, ללמוד ולחשוב יחד כולנו מה התוואי הנכון, מה אנחנו חושבים שחשוב שהרוכבים יחוו בדרך וללמוד קצת גם על השבילים אותם הם רגילים לרכב.
באותה תקופה היינו צעירים יותר, לא היו עוד חשמלוקים ורק המציאו את הג’יפה לגלגלים. אני זוכר שבמפגש העלו הרוכבים והתיירנים של מצפה, שמאוד חשוב שגם החלק המערבי הפחות מטוייל של מצפה רמון יעלה על המפה. לאחרונה גישה זו קיבלה משנה תוקף במחרוזת שבילים חדשים שמצפה רמון קידמה בצידה המערבי של העיר כמו סינגל בור חמת.
2011 מפגש רוכבים ב IBIKE
בקורסים של בוני השבילים בחו”ל, מלמדים שמספר אצבע לתכנון ובניה של שביל אופני הרים הוא 5 שנים. במקרה שלנו זה לקח, קצת יותר. ננסה להסביר מה עובר על צוות התכנון ולמה זה לקח לנו כל כך הרבה זמן להשלים את המקטע הזה. ולמה להסדיר שביל אופני הרים שלפעמים נראה כאילו שפיזרנו שלטים על מה שגמל יצר לפני 2000 שנה, לקח כל כך הרבה זמן.
שביל ישראל לאופניים קצת יותר מורכב לתכנון ובניה משבילים אחרים שניבנים בארץ. הוא חוצה בכל מקטע כמה תאי שטח בניהול ובעלות שונה. הוא אינו שביל מעגלי הומוגני בתוך שמורה או יער. סטנדרט הבניה הגבוה של שביל ישראל לאופניים דורש תקציב גדול יותר משבילים רגילים ואין הנחות למתכננים ולבונים בשיפועי השביל או רוחבו.
אז מה נדרש להשלמת השביל
תכנון, אישורים, תקציב, מכרז וביצוע – אולי יש שיגידו שהתקציב צריך להיות זמין לפני שיוצאים לתכנון? במקרה שלנו אילו היינו מתחילים לתכנן אחרי שעמד לרשותינו התקציב למקטע, לא הינו
מצליחים להשלים את המקטע עד היום.
תכנון
בשביל להגיע לתוצר טוב ונכון צריך להכיר טוב את השטח. ללכת בו, לרכוב בו ולעבור על כל מיני מפות חדשות וישנות. אבל הכי חשוב להתייעץ ולהיות פתוח לקבל רעיונות עד שמגיעים לתוואי ההגיוני שמפיק את הטוב ביותר ממגבלות השטח ועונה למטרות השביל. כמה ימים לפני שסגרנו סופית את התוואי, ערכנו בו שינוי גדול. היה צריך לשם כך רכיבה ביום שרבי בעליות הקשות של סינגל הערקוב, כדי לרוץ בבוקר ולשנות את התוואי.
כמתכנן, אתה מתוכנת מכל מיני סיבות לעשות שימוש במערכת השבילים הקיימת ולא לפתוח חדשה – די הגיוני! אבל במקרה הזה פתאום הבנו מה החשיבות והיופי בלפתוח ציר נוסף במרחב. ציר שפתאום מחבר בין דברים, סוגר מעגלים ופותח המון אפשרויות חדשות לרוכב. כך נולד לו הקטע בין שדה בוקר לעבדת – “סינגל עבדת”. מיד חזרנו לשולחן השרטוט פתחנו את המכרז המוכן וסימנו את התוואי החדש. בהליך הזה הבנו את הקושי הגדול שיהיה לנו להתאים את שבילי הערקוב לסטנדרט של שביל ישראל לאופניים והרצון שלנו לא לפגוע ולשנות שביל מאתגר יותר שקבוצות מתקדמות של רוכבים נהנות ורוכבות עליו.
אתגר תכנוני נוסף במקטע הזה היה – איך ליצור חוויה מדברית שקטה למרות שברוב התוואי אנחנו רק כמה עשרות מטרים מכביש 40. (מגבלות שטחי אש שמלווים אותנו בכל הדרום).
תקציב
בלי תקציב מתאים אין שביל. 55 ק”מ שביל סינגל בסטנדרט גבוה זה לא דבר זול, מהניסיון בעולם בניית שבילי אופניים זו אחת ההשקעות הכי מכניסות היום לכלכלות המקומיות והן בניית מערכות שבילי אופניים.
גם כשהמטרה חשובה והכלליות של הפרויקט ברורה, ואנחנו בתקופה של “הזוהר”. בפיתוח שבילים בארץ, מאוד קשה להשיג את סכומי הכסף הנדרשים לביצוע. התקציב לשביל כתקציב בר שימוש הגיע רק בשלהי 2019! כ 8 שנים אחרי אותו מפגש ראשון במצפה רמון. עלותו של שביל כזה 55 קמ בטופוגרפיה בו הוא עובר היום נעמדת בסביבות ה 4,000,000 ש”ח
אז מה עושים כשאין תקציב? מגייסים את “צבא״ המתנדבים של שביל ישראל לאופניים. וכך שנה אחרי שנה ערכנו אירועי התנדבות ״רוכבים בונים” והתקדמנו משדה בוקר לכיוון מצפה רמון.
אירועי התנדבות
מ 2016 לאורך השנים 4 אירועי התנדבות נערכו בחלקים שונים של המקטע. אירועי ההתנדבות הם חלק ממסורת שלנו בשביל ישראל לאופניים. מתמקמים במאהל סמוך לאזור העבודה ובמשך שבוע שלם יוצאים עם מעדרים, מגרפות ומריצות להכשיר קטעים של השביל. ההספק ואיכות העבודה והאנשים תמיד מפתיעים אותנו מחדש.
אין ספק שללא תמיכה והתגייסות הרוכבים, לא היינו מצליחים להשלים את המקטע. אירועי ההתנדבות כללו מתנדבים (לא כולם רוכבים) מכל רחבי הארץ. רוכבים מאזור הדרום, תלמידי בתי הספר משדה בוקר וע’בידת, תנועת בני המושבים וכמה ימים של תושבי מדרשת שדה בוקר.
2016 – אירוע התנדבות בו נבנה השביל בין שדה בוקר לעבדת.
שותפים לשביל
מה שיפה בשבילי אופניים ובשביל ישראל בפרט, שהוא מאחד סביבו מספר רב של גופים שלכולם מטרה אחת – ליצור חוויה הטובה ביותר לרוכב. אנשי מחוז דרום ברשות הטבע והגנים והמועצה האזורית רמת נגב, נרתמו לנושא ואין בקשה או בעיה שנתקלנו בה שלא מיד סייעו לנו למצוא פתרון.
למעשה מתוך כ 55 ק”מ שבהם כ 45 ק”מ סינגלים, מעל ל 25 ק”מ נבנו על ידי מתנדבים!
במהלך 2020 הצלחנו לשים יד על התקציב הנדרש להשלמה ויתרת השביל נבנתה על ידי חובב לנדאו ורון גלעד מחברת ביבל בייק.
להורדת קובץ GPX
תיאור השביל
המקטע מתחיל ממדרשת שדה בוקר, מקום יציאה מושלם לטיולים שבו ניתן לאכול, להצטייד לרכיבה ולקבל את כל המידע הנדרש. חלקו הראשון של המקטע מאופיין בנופים מרשימים שנשקפים ממרומי נחל חווארים לעבר בקעת צין. מי שלא ממהר, יכול לתת קפיצה רגלית ולבקר בבור חווארים הסמוך לשביל. לאורך הקילומטרים הראשונים, יש מספר נקודות תצפית שחובה לעצור בהם ולהתרשם.
העצירה הבאה המומלצת היא תצפית נוספת משלוחת ראש צין לעבר נחל צין ושדה בוקר. תמיד יפה להגיע לנקודת תצפית ממנה ניתן לראות את המקום ממנו יצאנו בבוקר או בהמשך הדרך להצליח להביט לעבר סוף היום (גם מקום טוב להחזיר את הנשימה אחרי עליה קלה). הירידה משם מובילה אותנו לחאן שיירות, עוד מתחם תיירותי שיכול לספק את השירותים שהרוכב אולי זקוק להם כמו מים לינה ואוכל.
נקודת העניין הבאה מגיעה אחרי כ 5 קמ נוספים. תצפית מרשימה שאסור לפספס מתוך גן לאומי עבדת לעין מעריף. למרות שהשביל זורם במגמת ירידה, שווה לעצור ליד מצבור של ציורי סלע שיושבים ממש על השביל סמוך לנחל צין. נא לשמור על הציורים ולא לעלות על הסלעים, בטח כל אלו שנועלים נעליים עם קליטים.
העיר העתיקה עבדת ניצפת מקטעים אלו של השביל. השביל עובר בתוך המתחם של תחנת הדלק ומבואת הגן הלאומי עבדת. המקום הבא שבו תוכלו לקבל שירותי דרך, יהיה בסוף היום במצפה רמון. אז זה המקום להשלים מים ולאכול משהו. חוויה נוספת אפשרית היא לתאם לינה / ארוחה באחד מאוהלי האירוח הבדואים בסביבת השביל .
העיר העתיקה עבדת
הסיפור של החקלאות הקדומה הנבטית בהר הנגב, מרתק לכשעצמו. את שרידיו המרשימים ביותר אנחנו רואים מיד שיוצאים מהמתחם של הגן הלאומי עבדת לעבר גבעות מידד וביחד עם העיר עבדת זה נותן לנו קצת הצצה לפריחה הגדולה שאזור הזה ידע.
חקלאות נבטית עתיקה מהשביל
בשביל להגיע למצפה רמון, כלולים כמה “אתגרים”. רוכב השביל חוצה מספר ואדיות, ואנחנו מקווים שמצאנו בכל המקרים את העלייה הקלה ביותר לרוכב. ירידה סלעית מאתגרת חיברה לנו את השביל לחוות קיש – שם מתפתחת תיירות מדברית. שביל יפיפה מביא אותנו ישירות מעל בור הקצינים. משם כבר נראה את מצפה רמון אבל תקחו בחשבון עוד כ 14 ק”מ רכיבה עד שנגיע לנוף עוצר הנשימה של המכתש. החצייה של כביש 40 בצומת הרוחות, הצדעה לקצינים החדשים בכניסה לבה”ד 1 שם יש נקודת מילוי מים ליד הש”ג. בסוף היום העברנו את השביל עד לשפת המצוק ואין כמו הקרירות של שהמקום ונוף שאין שני לו בעולם לסיים את הרכיבה.
תצפית למכתש רמון
עוד מקטע בשביל אופניים לישראל
בניית השביל הייתה חוויה מעצימה בכל היבט. זה אמנם נמשך לא מעט זמן אבל היה שווה לחכות על מנת לקבל תוצר כה יפה ומעניין. השביל עובר בין שתי פנינות תיירות של הנגב, מצד אחד אזור שדה בוקר הצומח ואתרי מורשת ואירכולוגיה. מצד שני, פלא עולם קטן, גדול שלנו – מכתש רמון. צאו לרכוב בשביל, הוא מחכה לכם בשיא יופיו, אבל אנא שמרו עליו ועל הטבע שמסביב.
