קונה הוא מותג ותיק עם היסטוריה ארוכה, גם פה בארץ. לקחנו למבחן את אופני הסינגלים הכי זריזים בקטלוג. האם היי היי הם אופני האול-אראונד הכי מדוייקים שיש לקונה או שהם נופלים למשבצת של אופני מרתון תחרותיים? הכל במבחן שלפניכם
מי את קונה
קונה הוא אי בשרשרת האיים של הוואי, הוא מלא יופי, סטלנים ואירוע ספורט אחד גדול. כך גם החברה הקנדית שעברה דרומה מעט מבריטיש קולומביה ליערות מדינת וושינגטון שבצפון מערב ארה״ב. אנשי החברה מתים על ספורט האופניים, חיים ביופי של אזור רכיבה והם גם סטלנים לא קטנים שאף הוציאו ליין של ניירות גלגול בחנות האונליין של האתר, לצד גריפים ופדלים ממותגים. אמנם המותג לא עצום כמו חברת טרק אך גם לא קטן כמו ייטי: .
הליין המגוון של קונה מתחיל מפתרונות לעולם האורבן סייקלינג וכל מה שצריך כתחבורה ירוקה, אך גם לא מחמיץ את תחום האקסטרים. בתוכניות ספונסרשיפ של המותג אפשר להבין שהחבר׳ה שואפים לאיכות והנאת הרכיבה ולא בהכרח למספרים שבמרוצים. קורי וואלס, הרוכב ללא גבולות למרחקים ואתגרים, קוטף שיאים כל פעם מחדש ולא בהכרח בתחרויות מול נינו. מצד שני גראהם אגסיס, הרוכב השנוי במחלוקת שבילה תחת המותג תקופה לא קצרה, היה בין אלו שמתחו את קו ההגיון לאקסטרים המרבי ברדבול ראמפג׳.
קבלו את הכתבות שלנו בווטסאפ:
אהלן, זה ההיי היי הישראלי
דגם ספציפי זה עם המספרים היבשים, נופל תחת הקטלוג האופנתי של דאון-קאנטרי. אך אם קטגוריה הנ״ל, באמת מאפיינת את כולם באופן דומה? כנראה שערבות דאון-קאנטרי של צפון מדינת וושינגטון הנושקות למכה של עולם האופניים שבבריטיש קולומביה, לא באמת כל כך דאון-קאנטרי. לפחות לא ביחס לעולם הסינגלים של ארצנו שבו כל מסלול רשמי, עובר הנגשה לסוג של אוטוסטראדה.
ההיי היי קיים כבר מעל ל 30 שנה. זהו דגם החי את החברה ומשתנה באבולוציה של עולם האופניים. זה התחיל ב 1991 עם שלדת טיטניום ז״ק, עבר מהפכות גם דרך מתכת הסקנדיום המעניינת וכמובן הקרבון הזמין. כמו גוף נושם, הייעוד של הדגם נע סביב המשבצת של אופני שיכוך מלא עם מהלך קצר. אם זה לתחרויות קרוס קאנטרי אכזריות ובולמי 100 מ״מ או לאופני שבילים עם בולמי 120 מ״מ.
מפרט טכני
- דגם: Hei Hei CR
- בולם קדמי: Fox 34 Float Performance 120mm Tapered
- בולם אחורי: Fox Float DPS Evol Performance
- מוט כסא: Fox Transfer 31.6mm
- הילוכים: Shimano XT 12spd
- שיפטר: Shimano SLX 12spd
- בלמים: Shimano SLX
- גלגלים: WTB KOM Team i30 TCS 2.0
- צמיגים: Maxxis Rekon Race EXO TR DUAL 29×2.4
- משקל: 12.95 ק״ג (ללא פדלים למידה לארג׳)
- מחיר: 24,500 לפני הנחת מועדון
- באתר היבואן
דייט ראשון
את חברת קונה אני מכיר לא רע וברזומה הפרטי היו לי שלושה זוגות של המותג. כל שנה בדקתי את השינויים שעוברים על הדגם ואף זכיתי לדגום את הגרסה הקודמת של ההיי היי בהרי הקווקז. ההיכרות מנחמת כי עם הפידול הראשון, ישר מרגישים בבית. זה משהו שקרוב ומוטמע בתוך הגוף ובתודעה האישית. מצד שני, כל שינוי קטן מיד צף למעלה ומרגישים מה חדש בדגם הזה ביחס לקודם.
להיי היי שלוש רמות אבזור. החל מדגם האלומיניום עם המתלה הישן ושתי רמות קרבון עם שינויים במפרט המכלולים. אנחנו קיבלנו את הרמה היותר נמוכה בדגמי הקרבון, עם הבולמים של פוקס ומערכות של שימנו.
סטייל
אי אפשר להישאר אדישים לצבעי שמפניה. זה יכול להתאים במגזר הנכון בליל נובי גוד, אבל אני די פזלתי הצידה כשראיתי אותם לראשונה. ברמת העיקרון יש עוד גרסה של ירוק חומצי או הצהוב מע״צ ברמת האבזור הגבוהה מבין השתיים ונראה סקסי לחלוטין. יש ממה לבחור והכי טוב לשלב אם התקציב מאפשר – לקחת את צבע השלדה המועדף ולהעביר או לשדרג את המפרט בהתאם. מבנה השלדה שומר על איפוק ללא קוים נועזים. משולש קדמי בעל מבנה די ישר עם מסה יותר רצינית לקראת ההד טיוב. המשלוש האחורי משמר את הקווים הישירים במבט צד אך במבט עליון אפשר לראות פיתולים ועובי משתנה. המשולש האחורי הרבה יותר דק מקדמי (זה ברור), אך עדיין הוא צריך לתת פתרון לעומסים הגדולים בזמן שרדינג בסינגלים צפופים.
אבזור
דגם האמצע מאובזר במכלולים של שימנו בצד של ההילוכים והברקסים כאשר יש מיקס רמות בין השיפטרים ברמת SLX למעביר עצמו ברמת XT. הברקסים באים ברמת SLX בלבד, אין תלונות עם שימאנו, הם עובדים מצויין. הגלגלים המאוד פופולריים של WTB די מורידים את החיוך. הם ידועים כחזקים ומיועדים לרכיבות אגרסיביות, בהינתן שהאופניים בעלי מהלך קצר, וזה מוסיף משקולת לא קטנה בקומפוננט שהוא בין החשובים באופניים ויכול היה לשפר את חוויית הרכיבה. לפחות אפשר להתנחם בשני מתקני בקבוק שהשילדה יודעת לקבל.
ברמת הרכות והנוחות, בולמי פוקס מהסדרה הבינונית משלימים את החבילה כאשר הבולם הקדמי בקוטר 34 המפנק והיציב והאחורי פלאוט evol עם תא לחץ שלילי מוגדל. מוט כסא טרנספר של פוקס, עושה עבודה מעולה ללא תקלות ושלל הפתעות. יציב לא רופף ותמיד איתן כשצריך.
13 קילוגרם של משקל במכונת מהלך קצר מרגישים מייד, במיוחד כאשר רוב העודפים מצויים בגלגלים, הן בחישוקים הדי סטנדרטיים, הן בצמיגים הדי רחבים. קונה הביאו בבחירה סוג של פשרה, צמיגי ריקון מתגלגלים מצויין ואם רוחב צמיג של 2.4 נתנו סוג של ביטחון אחיזה. אבל זה לא פה ולא שם. בשלב הזה, כדי לעשות התאמות לסגנון הרכיבה שלכם ובהתאם לשים את הצמיגים היותר מחודדים לכם.
גאומטריה
אופני ההיי היי תמיד היו תחת הקטגוריה של אופני מרוץ מרתון. המהלך הקצר והופעתם תחת עכוזו של קורי וואלס העבירו מסר ברור. תרכוב מהר, תרכוב בסינגלים ובעיקר תהנה. הדגם החדש קצת סוטה ממשבצת זו ועובר ליפט לכיוון אופני שבילים עם שורשים תחרותיים. זווית ראש נשארת יחסית מעודנת וזקופה על 67.5 מעלות ביחס ל 68 בדגמים הקודמים. זווית מוט כסא של 75 מושיבה את הרוכב די מעל מרכז האופניים עם ניצול פידול מעולה. אך עדיין עם מספרים אלו, אני בתור רוכב ארוך הרגשתי שהישיבה יותר זקופה ופחות קרבית ושכובה. באים להנות, לא? תוסיפו לזה את התומכות השרשרת הקצרות באורך של 430, וקיבלתם מכונה די מהירה שיודעת לתמרן בסינגלים צפופים.
בשטח
אפשר להשוות את האופניים להרבה דגמים אחרים, התחום של אופני מרתון עד דאון קאנטרי, די רחב. מה שבטוח שאפשר להגיד על ההיי היי שהם אופניים של פאן. כמו שיש את הסטנדאפיסטים האלו של רק מלראות אותם, אפשר לצחוק. כך גם עם אופני קונה, הם עושים את האופניים בשביל הפאן. מרגע הכניסה לסינגלים, המכונה מתחילה לזרוח. יעילות הפידול מעולה והאופניים מאיצים מצויין, אבל כבדות הגלגלים עדיין מורגשת וההבנה שיש לדבר הזה פוטנציאל לא מנוצל, צועקת די חזק.
עליות
מיקום הרוכב במרכז האופניים נותן תחושת ביטחון מלאה בצליחת קטעים טכניים, בעיקר בעליות על גינות סלעים. הקדמי עולה בקלות עם פדל קיק קטן והטייה של הגוף חזרה קדימה, תמקם אותכם כבר אחרי המכשול. פיזור המשקל נעשה מצויין ורק תנועות גוף קצרות יחסית, מספיקות כדי לצלוח את המכשולים ללא החלקות של אחד הגלגלים. בעליות רגילות וארוכות, כן מורגש סוג של פחת ברכיבה. הוא מגיע מעובי הצמיגים וממשקל הגלגלים. יעילות הפידול עדיין מצוינת, זוויות הראש ומוט כסא מנצלים את הפידול בדחיפת האופניים קדימה, אך ללא הורדת המשקל, אי אפשר יהיה לקבל קומים בעליות.
סיבובים וירידות
וואו, זו המילה שיוצאת ברגע שמתחילים לרדת. במיוחד בסינגלים צפופים. האופניים מאוד רספונסיביים לתנועות הגוף ובעזרת תומכות שרשרת מאוד קצרות, כל הטיה של האגן כנגד הסיבוב, מקפיצה את האופניים בכיוון הנכון. הם נועדו לשרדינג.
הבולם הקדמי של 34 ביחד עם קוקפיט צפוף יחסית עם סטם באורך 35 מ״מ, נותנים את הקשיחות הנכונה בסיבובים עם ביטחון מירבי. גם בצד האחורי עם המשולש המסיבי וציר של 148×12 נותנים את התחושה החזקה, האופניים ישרים ומגיבים כמו שצריך.
בולמי הביניים בדגם הנ״ל לא הכי פרוגרסיביים וכן מרגישים סוג של קפיציות ״טיפשה״, אך זה בעיקר בא לידי ביטוי בדריסת אלמנטים יחסית קטנים. ברגע שמגיעים למדרון תלול, הכל נשכח. האופניים דוהרים למטה כאילו אתם על גרסת אנדורו.
יש לזה מחיר ואותו משלמים כשמגזימים עם החלום. בולמי 120 לא אוכלים כל דבר ובמהירות מסוימת מגיעים לגבול שבו המהלך לא מספק את התפוקה של המשחק בו אתם רוצים לשחק. עדיין לא ברור איזה מחסום יעצור אותכם קודם, גודל המהלך או הצמיגי מקסיס ריקון שבקטעים אלו כבר לא ממש אוחזים. אבל ללא ספק הפאן פה מירבי, וכל אחד יכול להתאים את סביבת המרעה שלו לפי סוגי הצמיגים ויכולות טכניות של הרוכב עצמו. הייתי רושם גם כמה מילים על הברקסים ברמת SLX, אבל מרוב כיף, לא ממש היה בהם צורך, אבל ברגע האמת הם עשו את העבודה ללא שום הרגשה של חוסר יכולת בלימה.
יתרונות
- אוניברסליים – אול ראונדר
- פאן טהור בירידות
- מקום לשני בקבוקים
חסרונות
- מחיר
- משקל
- צבע
סיכום
אחרי תקופה של חודש עם הזוג, אפשר לסכם במשפט אחד שאלו אופני מרתון פרוגרסיביים. הם מתאימים לכל אחד שאוהב את הסינגלים ולא חושק במהלך ארוך ומכסים את רוב סגנונות הרכיבה לרוכב שחושק בזוג אחד ומגוון. על ידי התאמה של מפרט המכלולים, ניתן לחדד אותם לסגנון הרכיבה שלכם ולקבל מכונה משחיזה, מהירה וגם קלה.
בתצורה הנוכחית הם לגמרי בצד של השבילים ואישית לא הייתי הולך לעשות איתם את האפיק. מצד שני, על ידי החלפת גלגלים וצמיגים יותר רזים, סמרתון יכול להיות הרבה יותר כיפי. המחיר פה בהחלט מרים גבות, במיוחד ביחס למפרט שמקבלים, גם אחרי הנחת מועדון של 15 אחוז. אז אם אתם עדיין חיים את העולם האנלוגי, אוהבים לטוס בסינגלים וגם בעליות, פאן אצלכם הוא שם המשחק? אז זו לגמרי מכונה שצריכה לעניין אותכם במיוחד אם אתם מחפשים את הזוג שיודע לעשות הכל.