אופני שבילים רגועים לטיולים ארוכים, או בהמת XC בעלת משקל עודף? נתנו לודים את הצ’קאנה של KTM – מכונה חשמלית במחיר מאוד אטרקטיבי של 19,900 ש”ח, ושלחנו אותו לטייל. ומה קרה? הוא גם רכב וגם הביא מסקנות.
מאת: ודים לינצקי
צילום: עופר עברי, ודים לינצקי
צ’קאנה, איך אמרת קוראים לך?
נתחיל מהשם של הדגם שאותו אנחנו בוחנים – Macina Chacana. מקורו בשפה עתיקה של שבט האינקה מפרו ולמרות שלא ראינו פירוש רשמי ש-KTM נתנה, ניתן לנחש. Macina – מכונה. Chacana – סימן דתי מיסטי של שבט האינקה שמשמעותו היא איזון ודינמיקה בין היקום לחיים בתוכו. לכל צלע בצלב אינקה יש פירוש, אבל ביחד הם אמורים לסמל הרמוניה. זו כנראה הייתה האמירה ש-KTM מנסה לשדר, אבל כל אחד יכול לקחת את זה לכיוון שלו. האמנם מדובר כאן באיזון והרמוניה במכונה הזו?
על מנת להבין את הרקע ואת הסביבה שבה יצרו את Macina Chakana די בלבקר באתר היצרן. רוב אופני הרים החל משבילים לייט ועד ל-DH אגרסיבי הפך להיות מחושמל ורק דגמי ז”ק בודדים, XC טהור (Scarp) ושבילים (Prowler) נשארו ללא מנוע.
צ’קאנה 293 בנקודות:
- קטגוריה: שבילים לייט וטיולים בטבע
- מהלכי מתלה: 125 מ״מ מאחור ו 130מ”מ מלפנים.
- אבזור עיקרי: גלגלי DT KTM, מזלג רוקשוקס Recon RL, בולם Monarch RL, מעצורי טקטרו, מעביר NX Eagle, דרופר KTM
- חשמל: מנוע בוש Performance line CX – 75Nm בעל 36V-250W, 25km/h, סוללת 13,4Ah – 500Wh, תצוגה Intuvia LCD Display עם שלט ליד הגריפים.
- גלגלים: 29
- משקל: 24.6
- מחיר: 19.900 ₪
- יבואן: KTM ישראל – ד.ל.ב מוטוספורט בע”מ מקבוצת דוד לובינסקי
הבא נקטלגה
הדבר הראשון שכמעט כל רוכב עושה, אפילו בלי להיות מודע לזה, הוא “לקטלג” את האופניים לפי הסוגים שהוא מכיר. כשמדובר באופניים חשמליים זה עלול להיות מאוד מבלבל. בדרך כלל מה שקובע את ייעוד האופניים הוא אורך בולמי הזעזועים, זווית ראש ומוט אוכף ועמידות החלקים לאלימות. כשמסתכלים על Macina Chacana על כל חלקיו ומרכיביו המסר שמקבלים הוא לא חד משמעי. מצד אחד, מהלך המתלים (125 מ”מ) נופל כאן בין הקטגוריות – הוא לא מספיק ארוך לאופני שבילי קלאסיים ומהצד השני, הוא ארוך מדי בשביל אופני XC.
השלדה של Chacana יחסית ארוכה למידה וזווית מוט האוכף (73.6 מעלות) מעודדת פידול – קריצה ברורה ל-XC, אבל הצמיגים והחישוקים שהיצרן בחר פוזלים יותר לכיוון השבילים הזורמים וטכניים לייט. דומה- Macina Chacana הם האח הדו-גלגלי למשפחת הקרוסוברים מתחום המכוניות, כלומר הם רב שימושיים ורב גוניים מבחינת הייעוד והיכולות.
עיצוב וסקסאפיל
הרושם הראשוני שמתקבל מהאופניים – בדומה לרוב האופניים החשמליים של היום, הם נראים גדולים וקצת מגושמים. צינור תחתון נראה כמו גוף של נחש גדול שבלע חיה. הוא בעל רוחב קרוב לרגיל ליד צינור הראש ומתרחב משמעותית מיד אחרי זה בגלל הסוללה הפנימית. מתחת לצינור תחתון מסתתר מכסה שאפשר לפרק לטובת גישה לסוללה ובחלקו העליון – הברגות למתקן בקבוק. אחרי שהמבט יורד לגוש שחור בעל צלעות קירור וזרועות הנע מחוברות אליו (המנוע של בוש), פתאום מבינים למה אופניים הם זכר.
בולם אחורי מסתתר בתוך חריץ בצינור כיסא וקצת מזכיר את המבנה של מספר דגמי Mondraker. היצרן טוען שמבנה המתלה האחורי של השלדה וכיול הבולם האחורי מותאמים במיוחד לעבודה עם מערכת הנעה של Bosch. המתלה מתוכנן לבטל ולהחליק השפעה של כניסה ויציאה של עבודת המנוע.
אנחנו בטלגרם- כנסו: https://t.me/BIKEPANEL
מקינה צ’קאנה 293 – גיאומטריה
למרות שמידת האופניים שקיבלנו הייתה S, בפועל מדובר במידה M של האופניים הרגילים. זה עלול קצת לבלבל את הרוכש בהתחלה, אבל המוכרנים בד”כ מודעים לזה. תומכות השרשרת פה מאוד ארוכות, מה שמיועד לתת יציבות כיוונית מופלגת לרוכבים שאינם טכניים, וצריכים בטחון. לשם השוואה, בטרק שבדקנו לא מזמן, שגם הם יציבים מאוד, התומכות היו קצרות עוד יותר: 474 מ”מ לעומת 486 מ”מ ב KTM! גם זווית ראש של 67 מעלות היא בהחלט כזו המייצרת היגוי שאינו תזזיתי.
אבזורציות
כידון מאוד רחב (740 מ”מ) נראה עמוס כמו מוט קולבים בארון בגדים. כמות ההתקנים, הכבלים והחוטים שיוצאים ממנו לא תבייש ארון תקשורת במרכז נתונים. במרכז הכידון נמצא צג מצוין וגדול שיאפשר גם לרוכבים מאותגרי ראייה להבחין בכל פרט בו ללא בעיה, ואין להקל בכך ראש כאשר כולנו יודעים שחלק גדול מקהל המטרה של אופני ההרים החשמליים חצו כבר מזמן את גיל משקפי הקריאה.
בגלל אילוצי מיקום המנוע ומבנה השלדה, זרועות הפדלים קוצרו כאן ל- 160 מ”מ במקום 175 מ”מ שהתרגלנו אליהם. למרות שלא מצאנו הסבר רשמי של היצרן, יש לנו השארה לסיבת הקיצור של הזרועות. ככל שזרוע הפדל יותר קצר, ניתן לייצר מומנט דחיפה במאמץ יותר קטן מאשר עם זרוע ארוך יותר. זה מעודד רכיבה בסל”ד קצת יותר גבוה וזה בדיוק מה שהמנוע אוהב. מבחינת רכיבה עם סיוע – מדובר בהברקה גאונית, כי במאמץ יותר נמוך מצליחים להגיע לסל”ד עבודה אופטימלי ומנצלים את מלוא התפוקה של המנוע. התשלום עם זה בא בדיווש במישור ללא סיוע, שהופך להיות יותר קשה. מאותה סיבה בדיוק, גלגל השיניים הקדמי “הצטמק” ל- 16 שיניים בלבד. הוא כל כך קטן שבקושי נראה מבעד למגן.
הפתעה נעימה ממתינה לרוכש המאושר במערכת הילוכים שמתהדרת בלא פחות מ-12 הילוכים ומעביר מדגם Sram RD NX Eagle. מערכות של 12 הילוכים על אופניים חשמליים עדיין לא פריט נפוץ ו-KTM בהחלט לוקחת כאן הובלה.
צמיגים של Schwalbe Nobby Nic ברוחב סטנדרטי לאופני הרים (2.35) נותנים עוד רמז דק (תרתי משמע) ליעוד ה-XC ושבילים לייט של האופניים. בתחרות “הסטם הכי ארוך שפגשנו לאחרונה באופני הרים”- הם זוכים עם 91 מ”מ לא מעודכנים. על הבלימה אחראיים מעצורי טקטרו דגם ביניים בעלי 4 בוכנות. על הנייר, לא מהבחירות המבריקות למשקל האופניים. נתייחס לזה בהמשך. שני בולמי הזעזועים של RockShox ולדעתנו נותנים תמורה מצוינת לכסף (Recon RL מקדימה ו- Monarch RL מאחור עם מהלך של 125 מ”מ).
למרות הייעוד הטיולי של האופניים, היצרן שידרג אותם עם מוט כיסא הידראולי תוצרת בית (OEM) מדגם Comp עם מנוף שליטה מרחוק על הכידון- מאוד נדיב יחסית לקטגוריה ודגמים מקבילים של יצרנים אחרים. אחרי שקיבלנו תובנות ראשונות מאבזור האופניים, והתרשמנו מכך שהמחיר רואה את ה 20,000 מלמטה, בואו ניגש ישר למבחן ונראה איך כל זה ביחד מרגיש.
עולים על האוכף
דבר ראשון שאנחנו בד”כ עושים לפני כל רכיבה, הוא לשמן את השרשרת. במקרה של האופניים שיצאו זה עתה מהקופסה ומשומנים בשמן לשימור השרשרת נגד חלודה, מדובר בפעולת חובה. כמה גדולה היתה הפתעתי כשגיליתי שהשרשרת לא מסתובבת אחורה כשמסובבים את זרועות הפדלים אחורה – אי אפשר לשמן שרשרת מבלי להפוך או לתלות את האופניים. מסתבר שלאופניים ישנם 2 מנגנוני פריילוף – אחד בקסטה האחורית והשני – בציר המנוע.
מלבד כיוון זוויות של ידיות הילוכים ומעצורים, את הרכיבה הראשונה עשינו עם החלקים המקוריים על מנת לבדוק מה הייתה הכוונה של היצרן ואיך מרגיש הסט-אפ המקורי.
היגוי האופניים, למרות המנוף הנדיב שהכידון הרחב מאפשר, די עצל וכבד. אפשר להשוות את התחושה לנהיגה באוטובוס או משאית. זה רחוק מלהיות זריז וזורם בקטעים טכניים צפופים והמשקל של כל הקונסטרוקציה רק מקצין את התופעה. הצד החיובי כאן הוא היציבות שהאופניים נותנים. ברכיבה פחות דינאמית ותזזיתית זה יתרון בולט. הסטם המקורי אכן מאוד ארוך והוא היה הדבר היחידי שהוחלף מיד. כיול הבולמים לפי הגדרות היצרן עשה את העבודה נהדר ולא הצריך התערבות נוספת. הורדת לחץ אוויר בצמיגים מאוד שיפרה את ההרגשה והוסיפה חלקות לרכיבה.
בלמים מקוריים, למרות היותם בעלי 4 בוכנות, במשך כמה עשרות ק”מ ראשוניים סרבו לשתף פעולה וכל ניסיון עצירה היה משא ומתן כושל. לבסוף, לקחנו כמה ירידות ארוכות על שבילי עפר וירדנו אותן “על הבלמים” על מנת לשרוף את השכבה הראשונה של הרוטורים והרפידות החדשות. ניסיון ההרצה צלח והשמיש את הבלמים.
למרות המותג הנחשב כנחות, הבלמים עשו את העבודה, אבל לא מעבר לכך. על מנת לשלוט ללא נפגעים במסה כוללת של יותר מ- 110 ק”ג הדוהרת במהירות של 50-60 קמ”ש במורד היינו שמחים לראות פריט יותר איכותי ונושך. יתרה מכך – אנחנו מוכנים גם לשלם על זה אקסטרה. בירידות ארוכות ומהירות מצאנו את עצמנו עושים רוטציה לאצבעות שלוחצות על ידיות הבלמים. הכוח שצריך להפעיל לטובת הבלימה היה גבוה ובעלי אצבעות קצרות ולא מאומנות ימצאו את עצמם מאותגרים.
ישבן ואוכף האופניים הסתדרו יפה על ההתחלה וגם אחרי רכיבה רציפה של כמה שעות שמרו על יחסים דיפלומטיים תקינים ביניהם.
מתחילים לדווש
את הרכיבות הראשונות עשיתי עם שעון גארמין על מנת לאמת את נתוני המהירות ומרחק שצג האופניים מראה. מחשב הדרך של האופניים מחשב את המהירות ואת המרחק לפי מספר סיבובי הגלגל האחורי. אחת ההגדרות בו היא אורך סיבוב הגלגל. אחרי רכיבה ראשונה התגלה זיוף במדידת מרחק בהשוואה לשעון GPS ונאלצתי למדוד את אורך הגלגל ולעדכן את ההגדרה. קחו בחשבון שבכל פעם שמחליפים צמיג אחורי כדאי למדוד את אורך סיבוב הגלגל מחדש ולעדכן בהגדרות המחשב במידת הצורך.
נושא נוסף שמאוד סקרן אותי הוא מתי הסיוע החשמלי נכנס לפעולה ומתי הוא מפסיק. דבר ראשון – גיליתי שהסיוע אכן מפסיק ב-25 קמ”ש (לפי מדידת השעון ולא המחשב). ככל שרמת הסיוע שהוגדר גדולה יותר, כך תורגש ההפסקה חזק יותר. הסיוע שהמנוע מעניק תלוי ב-cadence ובמידה מועטה גם בכוח המופעל על הדוושות. גם אם מגדירים רמת סיוע הכי גבוהה, אבל הסל”ד לא עולה מעל כמה עשרות, המנוע כמעט ולא מסייע. בעליות מאוד תלולות חייבים להוריד הילוכים עד לרמה כזו שמצליחים לדווש עצמאית ורק אז המנוע מתעורר לחיים. לוקח זמן עד שקולטים איך העסק עובד ועד שמוצאים את ה-sweet spot של הסל”ד בו הסיוע הכי מורגש.
לפעמים ברכיבות במישור בשילוב עליות וירידות מאוד מתונות, קיבלתי הרגשה כאילו גם במהירויות מעל 25 קמ”ש ממשיכים לקבל סיוע מהמנוע. בפועל מסתבר שכוח האינרציה של האופניים, בגלל המשקל שלהם, פשוט “דוחף” אותם קדימה.
מעלים הילוך
אחרי תקופת היכרות קצרה החלטתי לקחת את ה-Macina לכמה קירות ולנסות את ה-turbo mode. די מהר המגבלה בטיפוסים מאוד תלולים הפכה להיות מגבלה אנושית אבל לא של כושר, אלא של שליטה- אין למנוע בעיה לדחוף את האופניים עם הרוכב במעלה ההר, אבל לרוכב לא מיומן ברכיבה חשמלית, תהיה בעיה להשתלט על החיה החזקה. במידה והעליה אינה טכנית, אלא פשוט שביל עפר תלול – בהנחה ובוחרים סל”ד נכון – הכל הולך חלק. ברגע שהשביל הופך להיות טכני ובעיקר סלעי בעליה – כאן השליטה בכלי מתחילה להגביל את ההתקדמות. בגלל המשקל הרב וההיגוי, מאוד מאתגר להקפיץ את הגלגל הקדמי מעל מכשולים. המהירות שבה האלמנטים מתחילים להופיע בפני הרוכב לא מאפשרת לו זמן לגייס כוח לתמרן. זה מתחיל להידמות למשחק כיס אלקטרוני עתיק יומין שבו היה צריך לתפוס ביצים שנופלים מכמה מקומות. בשלב מסוים של המשחק מהירות ההגעה של הביצים פשוט לא איפשרה לתפוס אותן והן נפלו. אבל למעשה, אין בכך הבדל מהותי מרכיבה טכנית באופניים לא חשמליים במובן הזה, שאם אתה רוכב מהר יותר מיכולותיך כרוכב, יפלו לך הביצים במשחק. זה בדיוק מה שאנחנו אוהבים: גם ברכיבת אופני הרים חשמליים, יש אתגר, יש כיף של לימוד ושיפור, והנאה רבה.
מפגש משפחתי
באחת הרכיבות באזור שבילי פארק הירקון יצא לנו לפגוש כמה “בני משפחה” חשמליים אחרים מהזן שמצדיק את הכינוי “חשמלוק”, במיוחד כאלה עם הצמיגים הרחבים. מרוב הגאווה והתלהבות ניסינו לתת פייט ליצורים הנחותים האלה, אבל ברגע שהגענו ל- 25 קמ”ש (אנחנו אזרחים שומרי חוק) כל היתרון שלנו היה מתאדה, כי החשמלוק המצוי אינו מוגבל למהירות החוקית, המנוע שלו לפעמים הרבה יותר חזק מ-250 וואט והוא בכלל עובד עם מצערת. כך בבושת פנים היינו רואים את הרוכב על החשמלוק מתרחק מאיתנו ובסוף נעלם באופק. לו רק היינו עושים רכיבה בשטח אמיתי, היינו מראים לו…
250 וואט זה הרבה?
לאלה מכם שתוהים לגבי אומדן ההספק החוקי של המנוע – 250 וואט, ניתן כאן הסבר קצר שימחיש את המספר. רוכב רגיל בכושר סביר יכול לייצר בצורה רציפה ולאורך זמן הספק של כ- 120 – 140 וואט. רוכב חזק ובכושר מעולה יכול להפעיל 250 וואט לתקופות מסוימות של לחץ ותחרות בתוך הרכיבה (למשל בטיימטריאל ארוך או עלייה אלפינית) – זו רכיבה חזקה ואיכותית, למשל בעליות ארוכות. ברגע שעוברים לרמת הסיוע הכי גבוהה, ההספק יכול לגדול עד כ- 500 וואט לזמן קצר, שזה כבר כוח של מטפס על מהטור דה פראנס (במאמץ ארוך, שכן ספרינטרים יוכלו להוציא הספקים גבוהים בהרבה לזמן קצר).
למרות ההמחשה, אל תתנו למספרים לבלבל אתכם, כי גם רוכב על אופניים חשמליים עובד ולפעמים אף עובד יותר קשה מרוכב על אופניים רגילים. ברכיבה במישור, כאשר מהירות השיוט מטפסת מעל 25 קמ”ש, יתרון האופניים החשמליים הופך לחיסרון. המנוע כבר לא מסייע לרוכב והוא נאלץ להתקדם בכוחות עצמו בדיווש. הדיווש במהירויות מעל 25 קמ”ש עלול להיות הרבה יותר מתיש, כאשר הכלי שוקל כמעט פי 2 מאופניים רגילים. תוסיפו לזה גם התנגדות המנוע (קטנה אמנם, אבל קיימת) וקיבלתם מאמץ לא מבוטל.
ברכיבות טכניות לייט יש לחשמלי יתרון מובהק – אתם פשוט תספיקו לעשות פי 2 יותר מרחק מהחברים הלא מחושמלים שלכם, אבל בסוף תהיו עייפים בדיוק כמוהם.
סוללה
סוללת האופניים הנה מסוג LiIon, בעלת הספק של 500Wh, מתח 36V וקיבולת 13.4Ah. משקלה – 3250 גר’ והיא ניתנת לטעינה גם מחוץ לשלדה וגם בתוך האופניים. על מנת להמחיש את נתוני הסוללה: במידה ובוחרים בסיוע מינימלי (Eco Mode), שבו המנוע עובד עד 50% מההספק המירבי שלו (125W), הסוללה אמורה להספיק ל- 4 שעות של דיווש רציף בעליה.
דבר הבולט לטובה כשמחברים את הסוללה לטעינה מחוץ לאופניים הוא מד מצב הטעינה בצורת פס עם 5 לדים בחזיתה. למרות שמטען הסוללה מספיק חכם וינתק את הזרם ברגע שהטעינה תסתיים, מאוד עוזר לראות בזמן אמת מה מצבה. בזמן הטעינה בתוך האופניים, התצוגה על המסך תראה את סטטוס הטעינה.
זמן טעינה מלאה – 4.5 שעות. טווח רכיבה – בין 35 ק”מ בסיוע מירבי ועד ל- 80 ק”מ בסיוע מינימלי. ניתן להסתייע באפליקציה מאוד שימושית של Bosch להערכת טווח הרכיבה.
על מנת לפרק סוללה מהשלדה, חייבים להשתמש במפתח יעודי (האופניים מגיעים עם 2 מפתחות). חצי הכוס המלאה כאן, שזה עשוי למנוע, או לפחות לעכב גניבת סוללה מאופניים. חצי הכוס הריקה – מנגנון הפירוק של הסוללה לא הכי ידידותי בענף, אבל להערכתי, רוב המשתמשים באופניים האלה לא ישתמשו בו.
תצוגה, בקרה ופיקוד
צג מערכת הבקרה ושלט הפיקוד שמותקנים על האופניים הינם מדגם Intuvia. הצג מותקן מעל החזית של סטם ותיאורטית ניתן לפירוק קל מהעריסה לצורכי הובלה והעמדת האופניים הפוך. בפועל, על מנת לא לאבד אותו, לרוב מאבטחים אותו עם בורג נעילה מתחתיו – דבר ההופך כל פעולת הפירוק שלו בעת הצורך לפחות נגישה ויותר מסורבלת. לצג תצוגה עשירה ובה ניתן לראות את מצב הסוללה, מהירות הרכיבה על כל סוגיה, מרחק על כל סוגיו, מצב סיוע חשמלי (ישנם 5 כאלה) ואפילו המלצה לבחירת הילוך נכון. בחזית הצג ישנו שקע USB לטעינת אביזרים (טלפון, GPS, פנס וכו’)
במצב חסכוני ECO סיוע המנוע מגיע ל- 55% (מתוך 250W) והוא גדל עד 300% במצב Turbo.
מצב מעניין במיוחד הוא eMTB/Sport שבו מערכת הנע חשמלית פועלת כמו תיבת הילוכים אוטומטית ברכב – רמת הסיוע משתנה בהתאם למאמץ וסל”ד שבו נמצא הרוכב.
מהנדסי Bosch התחשבו ברוכבים שלפעמים לוקחים על עצמם אתגרים שלא ניתן לצלוח אותם בדיווש ונאלצים לדחוף את האופניים במעלה ההר. בדיוק בשבילם ישנו Walk Assist – מצב שבו המנוע עובד ללא הפעלת לחץ על הפדלים והמהירות יכולה להגיע ל- 5.5 קמ”ש (חייבים להחזיק קבוע את כפתור ה- “+” על השלט)
שלט רחוק של מערכת הפיקוד ב- Macina Chacana מותקן בקצה הכידון צמוד למנוף שליטה על מוט הכסא. הוא מותקן על טבעת מחליקה, מרגיש גדול ומגושם ולמרות שיחסית נוח לשימוש, נראה עדין ופגיע. במהלך המבחן חווינו מספר מקרי “כמעט ונתלש” במפגשים עם צמחיה שוררת, בהובלה ונפילות. היינו שמחים לראות במקומו התקן יותר מינימליסטי ועמיד.
הובלה
במהלך המבחן ניסינו מספר שיטות הובלה – מתקן גג של טולה, בתוך תא המטען ומתקן תליה של סאריס. המסקנה היא ברורה – המתקן המועדף עלינו להובלת אופניים חשמליים הוא מתקן המבוסס על וו גרירה של רכב עם מסילת העלאה של האופניים עליו בגלגול. קהל היעד של האופניים האלה לא בהכרח יצטיין ביכולת הרמה ושינוע משקולות לא סימטריים ומתקן על וו גרירה יפתור עבורו את רוב הסוגיות. לכתבה עם 12 טיפים וסרט על מתקני אופניים לוו גרירה (תפוח) לחצו פה.
ניסוי חברתי
לצורך מבחן בלבד, ביצענו רכיבה חברתית מעורבת שבה רק ל-2 רוכבים היו אופניים חשמליים וכל השאר רכבו על רגילים. היה זה סוג של ניסוי חברתי על מנת להבין האם רוכב שעובר לרכב על זוג חשמלי יכול להמשיך לרכב עם החברים הלא חשמליים שלו. תוצאות הניסוי לא היו חד משמעיות. מצד אחד, הרגשנו לא נעים בפני החברים שלנו, מפני שנשפנו להם בעורף בכל עליה ובסופה, כשהם היו עוצרים, מסדירים דופק ומנגבים אגלי זיעה ממצחם, היינו מחייכים ואומרים שלא הספקנו עוד להזיע. מצד שני, אנחנו מניחים שאם היינו רוצים להצטרף לרוכבי עלית ולעמוד בקצב שלהם, היינו חייבים את הזוג החשמלי.
אם לסכם בקצרה את מסקנות הניסוי – אם יש הבדלי כושר, לא לטובתכם, ביניכם לבין האנשים שאתם רוצים לרכב איתם, הזוג החשמלי יסדר אתכם. אם אין כמעט הבדלי כושר ובכל זאת אתם על חשמלי – תתחילו לחפש לכם חברים חדשים – או כאלה שרוכבים על חשמלי, או כאלה שהם ממש בכושר.
צ’קאנה 293 – סיכום ומסקנות
כמו כל יצירה דו-גלגלית מבית היוצר של הענק האוסטרי הכתום, גם Macina Chacana 293 עומדת עם סטם מורם אל מול כל המתחרים. מפרט עשיר באמצע הסקאלה, מחיר נגיש, מנעד מידות מאוד רחב (תוכלו למצוא גם XS עם גלגלי 29′!) וגב טכני חזק של יבואן גדול בארץ. גיאומטריית ה- Chacana אינה מעודדת רכיבה טכנית אגרסיבית. הכל באופניים האלה משדר רוגע ושלווה. קחו אותם לטיול, דוושו איתם על שפת האגם על שבילים רגועים, אתגרו את עצמכם בסינגלי קק”ל זורמים או בטיול רכוב של יום שלם – זו Macina Chacana.
אחרי כמה מאות קילומטרים שעברו תחת גלגלי ה- Chacana איתנו הגענו למסקנה נוספת ומדאיגה משהו. עם הזמן מתחילים להתרגל למהירות הרכיבה הגבוהה יותר לעומת הלא חשמליים, ומתגנב חשש שלא נוכל לחזור אחורה לזוג הפרטי והלא חשמלי שלנו בלי גמילה ותקופת הסתגלות.
אל כל כתבות האופניים החשמליים לחצו פה
