אני תמיד בעד חשיבה אחרת, שונה ומאתגרת. כמובן שאין כמו הרגשת הזחיחות הזו כאשר הלכתם נגד הזרם ולמורת רוחם של רבים דווקא הדרך שלכם הייתה הנכונה. האם במקרה של הלפטי של קנונדייל זה עובד?

מאת: מאור רביב
תמונות: יוג׳ין לויט

“זה פשוט המזלג קרוס קאנטרי אולטרה-לייט עם העבודה החלקה ביותר, המתקדם ביותר, המדוייק ביותר שנוצר אי פעם”. כן, עם ההצהרה הזו יוצאת Cannondale יצרנית הבולם הקדמי Lefty Ocho באתר שלהם, אבל אנחנו רוצים לבדוק בעצמנו. כבר למדנו מהפוליטיקה שלנו: יש את שלב ההצהרות ויש את מבחן המציאות שגם לו יש רבדים שונים.

 


BIKEPANEL – מגזין האופניים הטוב בישראל
לחצו פה לקבל את ערוץ הטלגרם!


המזלג המיוחד וקנונדייל בדירה חדשה בישראל

מאז ומתמיד הלפטי היה הילד החריג בסביבה אך יאמר לזכות Cannondale, המפתחת והיצרנית של הלפטי, שהם לא מחפשים להיות הילד הפופולרי בשכונה אלא לתת ביצועים גבוהים למי שמחפש כאלה. ה-Lefty Ocho  הוא כבר דור שמיני של פיתוח הבולם ועל כן שמו, Ocho – שמונה בספרדית. 

חשוב לציין שאם תרצו להחליף את הבולם שלכם ללפטי היישר מהיבואן לא תוכלו לעשות זאת. לצורך כך תצטרכו להיפרד מעוד מזומנים ולקנות אופניים שלמים של קנונדייל משום שהלפטי מגיע רק כפריט OEM באופני הקרוס קאנטרי של החברה. במידה והלפטי יצא במוצר אפטר מרקט הערכות המחיר הן כ-4900₪ לגירסת האלומיניום ו-6800₪ לגירסת הקרבון.

את השירות למזלג תקבלו היום מהיבואן החדש של Cannondale לישראל- שעברה דירה אחרי המון שנים ב Recycles אל חברת גלגנוע – האמא של עוד כמה מותגים מאוד מוכרים ובולטים ופעילות מפוארת בענף בשנים האחרונות: רידלי בעולם הכביש והטריאתלון בעיקר, צמיגי פירלי, ברגמונט, FSA ועוד שלל מותגים חזקים. הוספנו בתקציר הבא את רשימת המפיצים החדשה של המותג בישראל.

Lefty Ocho

  1. מהלך: 100 מ”מ 
  2. קוטר גלגלים: 27.5 או 29
  3. משקל: 1515 גרם לקרבון / 1735 גרם לאלומיניום
  4. מחיר – נמכר כמזלג OEM לאופני Cannondale
  5. יבואן: גלגלנוע מבית DZ מערכות. 
  6. איפה מוצאים קנונדייל היום:
    • Unicycle יוניסייקל רמת השרון
    • Rock N Road Latrun חנות האופניים לטרון לטרון
    • ספידאופן מתחם אופניים א.ת זרזיר
    • Bikefreak בית שאן
    • Bike Trip ראשון לציון
    • לה-מדווש קיבוץ בארי
    • אופני יקיר / Yakir’s bikes אשדוד
    • פורסטבייק כפר סבא

פיצ’רים וטכנולוגיות 

One sided single crown – לא סתם בחרתי בפיצ’ר הזה ראשון משום שלטעמי הוא המשמעותי ביותר בפיתוח של האוצ’ו. בדורות העבר של הלפטי, החיבור של הסטירר (הצינור שעליו מתלבש הסטם) נתמך ע”י שני תומכים או “כתרים” (Crown) בשני צידי צינור הראש. השיטה הזו הייתה מוכרת בעולם הדאונהיל לחיזוק בולמי ה-200 מ”מ הארוכים. הבעיה בשיטה של הוספת החיזוקים הללו היא פשוט תוספת משקל משמעותית לצורך חיזוק המבנה. באוצ’ו הצליחו המהנדסים של הלפטי להוריד את התומכת העליונה המיותרת ויצרו מבנה לרגל התחתונה שהיא קצרה יותר משמעותית מהדורות הקודמים ולכן קלה יותר, מבלי לפגוע בקשיחות הבולם.

Chamber Damper – כאשר תכננו את האוצ’ו, המהנדסים החליטו לתכנן מערכת שיכוך חדשה אך להשתמש לטובתם בטכנולוגיות קיימות ולא להמציא את הבולם מחדש, טוב… מעבר למה שהם עשו עד עכשיו בלפטי. הצ’יימבר דאמפר נותן שליטה על ה-Low Speed Compression ועל ה-Low speed Rebound וכן נעילה מלאה של ה-Compression בעזרת שלט. השוני העיקרי בין הדאמפר של האוצ’ו לדאמפרים של בולמים קונבנציונליים הוא שימוש בבוכנה צפה – IFP. השימוש בבוכנה צפה עוזר בדאמפרים עם מקום מצומצם כאשר צריך לשפר ביצועים בתחושה ובדיליי של הריבאונד. זו לא הפעם הראשונה שיצא לי לחוות שימוש ב-IFP אך בניגוד לעבר שבו הוא היה בבולם אחורי (באופני טרק) זו הפעם הראשונה שיצא לי לראות את השימוש הזה בבולם קדמי. 

מיסבי מחט – כדי לאפשר את אותה “עבודה חלקה” שמבטיחים לנו המהנדסים של האוצ’ו החליפו את השיטה שבה רץ ה”הסטנשן” בבולם. ה”סטשנן” הוא בעצם הבוכנה של הבולם, שעולה ויורדת בתוך הרגל של הבולם כדי לבצע את פעולת השיכוך. כדי למרכז אותה משתמשים ב-“בושינג” שזהו צינור מחומר חלק אשר נמצא ברגל של הבולם והסטנשן עובר דרכו. הבעיה בשימוש בבושינג הוא היווצרות של לכלוך בין הבושינג לסטנשן, שיוצר שחיקה בין שניהם וכך הסטנשן לא רץ חלק בתוך הבושינג ועלול להיווצר חופש בין הבושינג לסטנשן. באוצ’ו החליטו לוותר על השימוש בבושינג ואת הסטנשן עוטפים מיסבי מחט משלושה כיוונים שונים אשר יוצרים את החיץ בין הסטנשן לרגל של הבולם. הרעיון במיסבי המחט הוא למרכז את הסטנשן טוב יותר ברגל של הבולם ולהקטין את החיכוך בעבודה של הבולם לתחושה חלקה יותר.  

אינטגרצית גלגל-בולם – מכיוון ששחרור הגלגל נעשה ע”י החלקה של הגלגל הצידה בניגוד לכיוון מטה, יש הגבלה מכנית משמעותית, הקליפר של הבלם. בכדי להקל על שחרור הגלגל, הקאליפר יושב על תושבת אשר יכולה להתנתק מהבולם ולחזור חזרה ללא הצורך לכייל את את הקאליפר מחדש. 

דבר נוסף ומשמעותי בלפטי הוא שהבולם זקוק לנאבה ייעודית, כך שאם תשיגו בולם לצורך שדרוג תצטרכו להחליף את הגלגל או לבנות אותו מחדש עם נאבה חדשה. 

אירוע נוסף שקורה הוא הטריקה של הציר הקדמי: מכיוון שהציר הקדמי הוא היחיד שמחזיק את הגלגל מחובר לבולם בלי שום תמיכה נוספת, הוא דורש טריקה של 15 ניוטון-מטר, מה שמצריך מכם טורק כדי לוודא שציר הגלגל מחוזק כמו שצריך מדי פעם. כל עניין פירוק הגלגל הוא פשוט “לא לא לא” אחד גדול מבחינתי. שני פירוקי גלגל הספיקו לי בכדי לא לרצות לבצע את זה שוב. נכון, הבעיות האלה הן כורח המציאות והפתרונות ההנדסיים הגיוניים וסבירים, אבל זה לא אומר שזה נוח בהשוואה למודל הרגיל של מזלגות.

בולם הפוך – בשונה מבולם קונבנציונלי האוצ’ו הוא בולם הפוך. הכוונה לבולם הפוך הוא שה”סטנשן” נמצא בחלק התחתון ולא הרגליים התחתונות כמו שאנחנו רגילים. היתרון המשמעותי של בולם הפוך הוא שהמשקל של הרגליים התחתונות “מגולח” מהמסה שנעה מטה ומעלה בפעולת הבולם. ולכן ככל שהמסה הזו תקטן כך אמור הבולם לעבוד חלק יותר. החיסרון לבולם הפוך הוא שהסטנשן חשוף לפגיעות ולכן בלפטי התאימו לו מגן מקרבון שיגן עליו מאבנים סוררות.      

 רייסר X

את המבחן על האוצ’ו חילקתי לשני חלקים. החלק הראשון הוא רכיבה על האוצ’ו בצורה שקנונדייל תכננו את האוצ’ו עבורה: קרוס קאנטרי תחרותי. ואילו החלק השני הוא איך שהייתי רוכב עליו באמת כרוכב שבילים לא תחרותי. 

במוד הרייסר כיוונתי בהתחלה את הבולם במצב של 20% סאג וכשהקומפרשן פתוח לגמרי. במצב הזה מצאתי שבולם מתנהג מאוד קשיח ונותן קונטרה מאוד חזקה לכל דחיסה שביצעתי עליו. הקשיחות הייתה כל כך חזקה שלא ראיתי צורך בשום שלב לבצע נעילה של הקומפרשן בעזרת השלט החיצוני. לכן בשלב השני עברתי לכיוון בולם בו הלחצים מאפשרים 25% סאג והקשחה של קליק נוסף לקומפרשן מתוך שבעת הקליקים האפשריים. את הריבאונד כיוונתי למצב מעט מהיר מהממוצע משום שאני אוהב לקבל את המהלך שלי חזרה מהר יחסית כאשר אין לי יותר מדי ממנו. 

בכיוון הזה מצאתי שהבולם קיבל יותר חיים למרות המהלך הקצר, אך עדיין מתנהג קשיח למדי כיאה לבולם לקרוס קאנטרי. מנגד, לא הייתה את התחושה “הדביקה” בתחילת מהלך ובחזרה של הבולם. כנראה שהבוכנה הצפה בדאמפר ומיסבי המחט עושים את העבודה שלהם נאמנה. בכלל, קשיחות היא שם המשחק של האוצ’ו. לחלוטין לא הרגשתי חוסר קשיחות בתקיפה של גינות סלעים או בסיבובים אל מול בולמים מקבילים שנבדקו ראש בראש מול האוצ’ו (כבר נגיע לזה). למען האמת האוצ’ו הרגיש אפילו קשיח יותר במעט. מבחינתי האוצ’ו הפתיע דווקא במקרים האלימים שבהם לקחתי אותו לקצת זמן אוויר. האוצ’ו הרגיש הרבה יותר סלחן במכות אלימות ומהירות ונתן לי פידבק רך בדרופים גבוהים (לקרוס קאנטרי) וקפיצות מסלעים מאשר בדריסה של גינות סלעים. ולכן החלטתי לקחת את הבולם לשלב הבא. 

טרייל אוריאנטד

בשלב הזה של המבחן החלטתי לקחת את האוצ’ו לכיוון שאליו אני יותר מזדהה שהוא פחות עליות ויותר ירידות. הסאג עלה ל-30% והקומפרשן נשאר שני קליקים מהמצב הפתוח לגמרי. בכיוון הזה האוצ’ו אכן הרגיש רך יותר בתחילת המהלך אך עדיין שמר על האופי התחרותי שלו.  לצורך כך בדקתי את האוצ’ו ראש בראש עם הפוקס 32  100 מ”מ  Step Cast. מבחינת רגישות הפוקס הרגיש משמעותית רך יותר בתחילת המהלך מהאוצ’ו. נראה כי ה Fox Step Cast הרבה יותר מתאים לרוכב שבילים לעומת האוצ’ו התחרותי. 

כמו שציינתי, הקשיחות שלהם הייתה מאוד זהה עם יתרון קטן בנקודות לאוצ’ו אל מול הפוקס. מנגד, חשוב לציין כי הפוקס ברמה התחרותית קל מהאוצ׳ו משמעותית: 1443 גרם (SC factory) לעומת 1735 גרם לאוצ’ו אלומיניום שנבחן (הלפטי אוצ’ו קארבונאז’ שוקל  1515 גרם, שגם הם מעט כבדים מה Step Cast). 

אבל האוצ’ו התנהג למופת אל מול האלימות שהפנתי כלפיו ואפילו הרגיש מאוד סלחן לנחיתה על פלאט שנגרמה עקב מהירות גובהה מדי לקפיצה.  

סיכום

הלפטי הוא תופעה, אי אפשר להתכחש לכך. הוא נראה מוזר ובהתנסויות הראשונות איתו קשה להשתחרר מנטלית מזה שמשהו חסר לכם במבט הרוחבי תוך כדי הרכיבה. אחת השאלות הכי מעניינות פה, והפיל שבחדר היא האם הוא יתרון או חסרון עבור קנונדייל? היתרון של בחירה בייחוד כל כך קיצוני הוא איתור של קהל מטרה שפשוט אוהב את זה – אין אף אחד אחר שיכול לספק להם את ה Lefty באופניים ורק קנונדייל היא הספק שלהם. אבל כמו לכל החלטה אמיצה, יש פה גם ויתור על כל מי שאולי היה קונה אופני קנונדייל בשל המצוינות והחדשנות שלהם, אבל נחסם בגלל העדפת Rockshox או Fox.

 ה-Lefty Ocho בא לתת עבודה: במקום להתייפיף בשלל תארים הוא בא עם מטרה ברורה, להיות בולם קידמי לקרוס קאנטרי תחרותי, לא פחות ולא יותר. במטרה הזו הוא עומד עם קשיחות מוגברת, חוסר “דביקות” בעבודה וסלחנות יתר במקרה חירום. כך שאם אתם רוכבי קרוס קאנטרי תחרותי, העיפו מבט על הילד המוזר כי יכול להיות שהוא יהיה היתרון שלכם.  

אהבנו

  1. תגובתיות מצויינת וסלחנית במהמורות קשות
  2. קשיחות צדית
  3. אפשר לרכוב פתוח בלי עיסוק בנעילות

פחות אהבנו

  1. העדר פינוק בשיכוך ותגובתיות בתחילת המהלך
  2. משקל
  3. פירוק הגלגל הקידמי

מגזין האופניים הטוב בישראל- אצלכם גם במייל:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים