רכיבה בהודו על אופניים היא לא דבר רגיל, בטח לא באזורים הגבוהים של ההימלאיה. כתבנו יצא לאבד מעל חמשת אלפים מטרים ברכיבות אופניים מהפס הסלול הגבוה בעולם בעמק נוברה ושרד כדי לספר. באיזה גובה זה אתם שואלים? ובכן… המשיכו לקרוא:
אחת האטרקציות בלדאק שבצפון הודו היא לעלות עם ג’יפ לפס בגובה XXXX (התשובה במקום חשוב בהמשך הכתבה). משם יורדים על האופניים ארבעים ק”מ בחזרה ל Leh שבגובה 3500. לפס כמו למטבע יש שני צדדים אז יצאתי לרכוב את הפס על שני צדדיו, גם את הצד הלא מוכר אל עמק Nubra והכפרים Disket ו Turtuk. התוכנית:
- ביום הראשון רכיבה מהפס לעמק Nubra
- בימים שני ושלישי שוטטות עם האופניים יומיים בכפרים בעמק Nubra
- ביום הרביעי רכיבה מהפס חזרה ל Leh
הנחיתה ב Leh לא עוברת לכולם חלק בגובה כזה, לכן מומלץ לשהות בעיר לפחות יומיים להתאקלמות. יש דרך קרקעית לעיר ממנאלי, רבים נוהגים לעשות את הדרך הזו בתצורה של בייקפאקינג. 431 ק”מ עם שלושה מעברי הרים. זה מתחיל ב Baralacha La בגובה 4890 ממשיך ב Lachunglang La בגובה 5079 ומגיע ל Taglang La בגובה 5328 מטר.
קב’ הווטסאפ של בייקפאנל, כנסו:
כדי לבקר בעמק Nubra יש צורך בפרמיט, ביקור באחד הסוכנויות מטיילים בלה סוגר את הפינה. מאתיים ק”מ נמשכת הדרך מ Leh לכפר Turtuk, אבל אנחנו קיבלנו החלטה לא לעלות יותר כך שהטיול הפך משולב: את ארבעים הק”מ הראשונים העולים אל הפס עשינו ברכב ומשם בירידה באופניים לעמק נוברה ואחרי כמה ימים עליה ברכב לפס ורכיבה לבסיס האם Leh.
רכב ליווי
הזמנו ג’יפ, דמיינו לנד קרוזר עם וו גרירה, סונם הנפאלי הגיע לאסוף אותנו בברכת השלום הלדאקית jullay ובטרנזיט מקומי של חברת mahindra, בודקים את הצופר, אפשר להשבית רכב בלי יכולת לצפצף, אנחנו בוחרים אופני 29 זנב קשיח בעלות של 800 רופי או 10 דולר ליום, נשמע מעט? בהודו זה מחיר של ארוחה זוגית או כמעט לינה ב homestay
קושרים את האופניים לגג ומתחילים לעלות אל הפס, בתחילת הדרך שלט המזמין אל רכיבה בכביש הגבוה בעולם.
העלייה אל הפס
הנהיגה היא בשמאל, ירושה של השלטון הבריטי. אנחנו עולים בצד התהום, ואני מהרהר שלפחות הירידה שלנו תהיה בצד ההר. נראה שכולם עולים לפס, איתנו שיירות של אופנועי אנפילד הימלאיה ב road trip, משאיות צבא שמסגירות את היותנו באיזור מועד לפורענות עם סין מצד אחד ופקיסטן מהצד השני.
תוסיפו לכך טרנזיטים עמוסים בתיירים רובם מקומיים שבחרו להפיג את החום הבלתי נסבל בהודו האמיתית, ותקבלו עומס בעמדת הצבא להצגת הפרמיט בתוספת פקקים בדרך למעלה. בעליה אני עוצר ליד bikepackers, האופניים הבסיסיים עמוסים לעייפה, בד”כ אנחנו אורזים את הפחדים שלנו ומשלמים על כך ביוקר.
Drive with reason this holiday season
להודים חשובה מאוד הזהירות בדרכים וכל סלע מנוצל למשפטים להגברת הערנות, נהיגה איטית ובטוחה. היות והדרך צרה נדרש לצפור לפני כל סיבוב וכך על הסלעים צבוע מדי פעם שחור על גבי צהוב “horn” או “beware”, או “better late than never”.
Caution and care make accident rare
בשנות התשעים המסרים של ההודים היו חרוטים על המטבעות, זכור לי אחד במיוחד: “happy child nation proud” כאן לקחו את העברת המסרים צעד אחד קדימה, נתנו לרעיונאים ההודים יד חופשית להתפרע על השלטים ועל הסלעים. שלטי הזהירות בדרכים השתפרו וכך גם החרוזים, מעבירים מסר חד וברור בחרתי את המוצלחים ביותר:
- No whiskey No risky
- Don’t Drink & Drive
- Always Alert Avoid Accident
- Normal speed meets every need
- Accident brings tears safety brings cheers
כשהמשפטים החלו לערב את המשפחה זה החל לחלחל למוח והחלטתי לרכוב לאט: If you Sleep your family will weep.
הפס khardung la
אנחנו פורקים בפס, המקום הומה אדם. נופים אל עמק leh מצד ואל עמק nubra מהצד השני, מצטלמים עם השלט 17982 פיט מתרגמים את זה למטרים, שוב מחלוקת עם ויקיפדיה, שם מצויין המספר 18380 שזה 5602 מטר.
כעת, משקיבלתם את גובה המעבר הסלול הגבוה בעולם הרשמו לניוזלטר האופניים הטוב בעולם:
כיאה למקום גבוה יש דגלי תפילה וסטופה שהוא מבנה קדוש ובו שרידי אפר של נזיר כלשהו. אנחנו עולים לסשן של תמונות ובעצם מבלים זמן רב מדי באזור הסכנה, כך שאצל גלית מתפתח כאב ראש היא מוותרת על הרכיבה ונשארת ברכב. אני משחיל את בקבוק מים במתקן ומתחיל לרדת אל העמק. שרידים של שלג מפנקים אותי באוויר קר, הדרך מפותלת ואני סופר את הסיבובים. כאן כבר השלטים הם משפטי חוכמה לדאקים, אחד הראשונים הוא בדיוק המטרה שלשמה התכנסנו: “Burn calories not gas”
“Life is a journey not a destination”
אני ממשיך לצנוח בגובה, פה ושם אוהלי מסעדה הנקראים דאבה שאפשר לעצור לשתות בהם תה, משפטי החוכמה ממשיכים ונותנים הרבה תובנות לחיים וכל משפט מאלץ אותי להאט ולהרהר על כל אחד ואחד
Fill your Life with experiences not things, have stories to tell not stuff to show
הכפר khardung
“Somewhere on your journey don’t forget to turn around and enjoy the view”
אחרי שלושים ושלושה ק”מ אנחנו מסיימים את הירידה האגרסיבית בכפר Khardung ועוצרים לתה ginger lemon honey (ג’ינג’ר כמו שום טוב לגבהים). בעלת הבית מאכילה אותי במשמשים מיובשים אופייניים לעמק. אני ממשש דופק לגלית, עדיין כאב ראש והקאות, אין ברירה צריך להוריד אותה בגובה.
מהכפר Kardung הצטרכתי קצת לעבוד, הדרך הפכה עפר, העליות החלו להופיע והמשאיות להגיע. לא עזר שעברתי לדווש בעמידה, דיי מהר הייתי בתוך ענן אבק, משלים עם הגזירה של שיירת משאיות צבא לפני. בשלב מסויים החלטתי להיות אדון לגורלי ולהשתלט על הרכיבה.
שני קיצורים שמצאתי הציבו אותי כשלפני רק שלוש משאיות. מכאן ניצול מצבים של האטה בכביש צר עקב התנועה הבאה ממול ומציאת סדק דרכו אפשר להשתחל הציבו אותי בראש השיירה בודד ומאושר כשלימיני נהר ה shyok זורם בעוצמה. אני צונח בגובה ומסביבי המדבר משתלט, כבר חמישים ושש ק”מ מאחורי והגעתי אל khalsar, פונדק דרכים מאובק שמסמן את תחילתו של העמק.
Road trip aren’t measured by mile markers, but by moments
Khalser הוא המקום בו נהר ה Shyok ונהר ה Nubra מתפצלים, שלט מקדם אותי:
” God made ladakh and we connect it to the rest of the world”
אני מודה ללדאקים על התיווך, מה הייתי עושה בלעדיכם. מולי צומת ישר ושמאלה, אם עולים על הגשר חוצים את נהר הShyok וממשיכים ישר לאורך נהר ה Nubra הדרך תוביל אל הכפרים Sumur ו- Panamik הידוע במעיינות החמים שבו. Panamik היא הנקודה הצפונית ביותר בהודו אליו תיירים יכולים להגיע. אני פונה שמאלה לאורך נהר הShyok אל Diskit ו Turtuk. דיונות המדבר החלו להופיע ואיתן אטרקציות המדבר המרכזות אליהן בעיקר תיירות פנים. רכבי שטח, קליעה למטרה, אומגה ארוכה ורכיבה על גמלים דו דבשתיים. השרידים האחרונים לדרך המשי שעברה כאן.
זה הזמן לשים את האופניים על הגג, לאכול ב Diskit ארוחת צהריים מבוססת מומו ולאתר מקום לינה ב Hundar, הכפר שבעמק. אנחנו פורקים את האופניים, מלקטים משמשים מהעצים ויוצאים לסיבוב בשכונה ובנהר ה Shyok.
“Take only memories leave only footprints”
הדרך ל Turtuk היא 70 ק”מ, דרך יותר צרה ומלווה ביותר עליות מהיום הראשון, המשפטים כמובן ממשיכים להפתיע:
“You can”t control where you come from but you can always control where you are going”
ליד בסיס צבאי אני נתקל במשפט שונה ומעורר מחלוקת:
“Independent it is not free… It cost soldiers”
המצב הפוליטי של העמק מורכב, בשנות החמישים פקיסטן השתלטה על האזור. ממלכת ג’מו קשמיר ביקשה עזרה מהודו, שלוש מלחמות עברו ובסופן ב 1971 ההודים כבשו ושחררו את האזור. התושבים הם בלטים, מוסלמים לייט. טורטוק הוא אחד הכפרים הבלטים היחידים שנמצאים בהודו ולהם משפחות בצד הפקיסטני, תחשבו הדרוזים ברמת הגולן. כעשרה מיליון בלטים יש בעולם רובם ככולם בפקיסטן.
בדרך לטורטוק מתחילים משפטי הודו היא אחת:
“K2 (highest point) to kuttanad (lowest point) bharat is one”
נסביר את המשפט הסתום: ההר k2 הוא אחד ההרים הקשים ביותר לטיפוס בעולם. הוא השני בגובהו בעולם, פסגתו בגובה 8611 מ’, בפקיסטן כמאה ק”מ מ Turtuk. הכפר Kuttanad נמצא בדרום הודו בגובה 2.7 מטר שעל שפת הים במדינת קרלה שבדרום הודו, bharat זה הודו, הודו היא אחת.
מ Khardung La ל Leh
בטורטוק הסתבר לנו שהכפר שנמצא על ההר הינו ללא אפשרויות רכיבה, אז האופניים נותרו למשמורת אצל חבר של סונם הנהג. מחכים לסשן האחרון: רכיבה מ Khardung La לחנות האופניים בעיר הבירה Leh. ביום האחרון למסע עוצרים במנזר Diskit, עליו מסופר שבזמנו הנזיר הצליח להעלים את מגפת האבעבועות השחורות, ולכן השם דיס- מחלה קיט- נעלמה.
עוד מאה קילומטרים ואנחנו פורקים בפס. השעה היא שעת צהריים מאוחרת והחוויה היא זוגית. גלית כבר חמישה לילות מעל ל 3000 מטר כך שלא צפוייה להיות בעיה. אנחנו פורקים את האופניים, הדרך מתפתלת מאוד ולידה תהומות של מאות מטרים. בעקבות נזקי השלגים הדרך משתבשת ולמעשה נבנית כל שנה מחדש. בכלל בהבדל מהאלפים המוצקים, הרי ההימלאיה מתפוררים. יש המון שלטים של סכנת מפולות ומדי פעם אנחנו עוצרים עקב עבודות בכביש בהם ההודים מסלקים אבנים שהדרדרו לכביש. עדיין בהודו עבודת כפיים עדיפה על עבודת מכונות.
מדי פעם הלדאקים בונים מסגרת נוף לתמונה ואנחנו עוצרים להתרעננות:
הודו על אופניים
“You are already driving at a great height –don’t try to drive higher to reach heaven”
השעה היא אחרי הצהריים והתנועה דלה, לעתים הדרך הופכת עפר. אנחנו זהירים אמנם במקום הכי גבוה אבל לא רוצים להגיע לגן עדן. בתחילה הרכיבה של גלית הססנית, היא עוצרת כשמגיע רכב ממול ולוקח לה כמה קילומטרים של רכישת ביטחון כדי להלחם על מיקום בכביש. מולנו העיר האהובה על רקע הסטוק קנגרי הר בגובה 6153 ככל שאנחנו מתקרבים פרטי העיר הופכים ברורים יותר, הינה ה Shanti Stupa מימין ומשמאל בולט מאוד מנזר Tsemo.
אחרי שלוש שעות אנחנו נכנסים כמנצחים אל סמטאות העיר, לרחוב צ’אנגספה ולחנות אופניים שליד בית קפה Ziwa. מזדכים על המזרנים, האופניים, המשאבה וסט התיקונים.
אנחנו הולכים לחגוג בביטחון מופרז במקום מפוקפק עם פירות ביוגורט רק כדי לסיים לילה של הקאות ושלשולים שהרי אין ביקור בהודו בלי לחטוף בבטן הרכה. נותר לי רק להרהר איך עלה לי השתן לראש ואיך חרגתי מהמשפט האחרון שראיתי על הכביש:
don’t be gama in the land of lama (אל תהיה יהיר/שחצן בארצו של הדלאי לאמה),
המשך יבוא
כתב וצילם עזרא שהרבני
