Orbea Alma הוא דגם ההארדטייל התחרותי של החברה, קטגוריה שכל ילד רואה שהטרנד נגדה. למה בכלל לקנות הארד טייל כאשר אפשר לקבל אופני שיכוך מלא סופר קלים ויעילים שיפנקו אתכם הרבה יותר טוב במגוון מתארים? קיבלתי את מכונת העל של Orbea ויצאתי להרהר בשאלה הזו.
כשלקחתי את האופניים מ Recycles היבואנית, שאלתי את יהב שלום מנהל הרשת, האם עוד קונים אופניים כאלה? הוא ענה לי שדווקא כן, וההפתעה העיקרית שלי היא שהוא מציין שברמות המחיר הנמוכות יותר כמעט ואין מכירות, אולם באופניים כמו אלה שבמבחן, 18 אלף ומעלה יש קהל.
אבל למה? (שאלתי את עצמי ואותו מתוך נקודת מוצא של חובב שיכוך אחורי…). כנראה שיש להארדטיילים את הקהל הנאמן שלהם, שאוהב את החוויה הספציפית הזו, ופשוט לא מוכן לוותר עליה גם בעבור כפתור נעילה ואופציות נוספות. והקהל הזה הוא קהל של רוכבים חזקים, לא מתחילים בכלל כי הם משקיעים לא מעט באופניים שלהם. זה פשוט מה שהם אוהבים!
זה לא מבחן ההארדטייל הראשון שלי, אבל כבר עבר המון זמן מהקודם, ולכן יצאתי למבחן הזה סקרן ובנפש חפצה, להתחבר שוב לראש של שבט הזנבות הקשיחים.
רוצים גם אתם? הלינק לקנייה פה, זה רק 22,499 ש”ח. הם שוקלים 9.92 ק”ג עם חומר בצמיגים, פדלים (XT) ועם שני מחזיקים.
עלמה סקסית
היא יפה, סקסית, קורצת אליך בשמלת מיני (שכן אלגוריה עם יותר בד היתה מתאימה לשיכוך כפול הרבה יותר), בצבעים מתעתעים שאינם שחור קלאסי, לא ירוק עמוק, ולא בדיוק אפור. מעין גוון שהוא בין כל אלה ביחד, מטובל בנגיעות מפוספסות גרפיות ולוגו עדין ביותר המתחבא על רקעו.
רמיזה מתוחכמת, משחק מגרה, קימוריה של השלדה מתכנסים אל שתי נקודות מושכות עיקריות האגן והחזה… באגן, הוא מפגש הצינור העליון עם תומכות האוכף סביב צינור האוכף, שם זווית יפה מדגישה טליה דקיקה שהופכת שטוחה ממש במורדות הרגליים תומכות האוכף המשמשות כך וודאי לשיכוך מסוים מאחור.
בחזה הטופ טיוב מגיע אל הצינור הקדמי בנקודת חיבור מורגשת מלפנים מעוטרת בפסים של גרפיקה שהם כמו חזיית ספורט שדווקא מורידים קצת את הנפח המתקבל לטובת רזון אתלטי.
לא סגורים על ההיצע מהמדף? אורביאה מחזיקים גם הם את אופציית הקיסטום והצביעה (בדומה לטרק פרוג’קט וואן) ותוכלו לברוא אותם כרצונכם.
Orbea Alma אל תסתכל בקנקן
כותרת מטופשת, בוודאי שאסתכל! אבל שווה להכיר גם את מה שחשבו מתכנניה של השלדה הזו:
גיאומטריה ובה 409מ”מ של ריץ’ קצרצר למידה M ו 435מ”מ למידה L מה שאומר שהמדיום פה קטן יחסית.
זווית קדמית 69.5 (סטנדרטי היום), ו 430מ”מ של תומכות שרשרת (באמצע). גיאומטריה די שמרנית ומקובלת. עדכנית אבל לא חריגה.
אורביאה אומרים שהקרבון פה הוא הקצה, כדי להביא שלדה באיכות בניה ללא פשרות, לטענתם.
כדי לטפל בכוחות החזקים המופעלים על השלדה כך שהיא תרגיש נכונה, הוסיפו את אותו קימור בצינור העליון, והם קוראים לו נק’ הגמישות הרביעית.
המבחן לדגם ה29 אבל יש גרסת 27.5 (אם יש עוד מי שמתעניין בזה?) למידות קטנות.
צירי Boost הרחיבו אופציה לצמיגים ברוחב של עד 2.4″.
רוכבת עליהם קטרין פנדרל הקנדית שהיתה אלופת העולם בXCO ב 2010 וניצחה את סבב ה XCO ב 2012 וב 2016 ומדלית ארד באולימפיאדת ריו.
מגע ראשון: יציבות קדמית משמעותית
הסיבוב הראשון שלי עליהם היה עם סטם שברוב האופניים המודרניים הוא רגיל: 70מ”מ, והרגשתי בהחלט צפוף. מממ.. אופניים קצרים. רק במקביל הפתעה מוזרה כי הם מרגישים יציבים מאוד בהיגוי ביחס למה שאתה מצפה ממכונת XCO עצבנית. איכשהו גם יותר יציב מלפנים ממה שזווית הראש בת 69.5 המעלות מרמזת.
לי יש חלק גוף עליון ארוך יחסית, ולכן אני מסתדר טוב מאוד עם אופניים ארוכים במיוחד, במקרה הזה הסטם הזה קצר לי וצריך להאריך ל 90. ביודעי מה סטם ארוך יותר עושה (עוד פחות תגובתיות בהיגוי) הרי שחששתי מעט, וחששותי התבררו כנכונות. קצת יותר מדי יציבות לטעמי מלפנים. בקיצור התיוג “מדיום” אולי מטעה. במבחן התברר שמדובר באופני כמעט Small. קחו את זה בחשבון אלא אם אתם רוצים סטם ארוך במיוחד (לא מקובל כבר). אם אתם רוצים סטם של 70מ”מ ומטה צריך ברוב המקרים לקחת מידה אחת מעל הרגילה שלכם. לשם השוואה מהמבחנים האחרונים שעשינו בתחום ה XCO/מרתון מריסייקלס ב Scalpel Si (דור 2017) יש ריץ של 424, גם ב Niner RKT יש ריץ’ של 42.4 ס”מ. (אגב, לי יש KTM Scarp עם הריץ’ הארוך בקטגוריה של 433). בגיואמטריה של אורביאה הריץ של מדיום הוא 409 והריץ של לארג’ הוא 435…
אבל יש קאצ’… היגוי זה לא הכל. לא קובעים בהכרח גודל אופניים רק לפי אורך הסטם. יש גם את עניין מנח הגוף מעל לשלדה. לאחר שהארכנו את הסטם מנח הגוף באורביאה ממוצב באמת בצורה מושלמת מעל שני הגלגלים, ומאפשר לחץ עקבי על הגלגל הקדמי גם בדיסנדינג, ללא שום תחושת הזדקרות בקירות. אז כעת הגיאומטריה מעולה בהקשר למנח הגוף אבל פחות בהקשר ההיגוי, ואני שואל את עצמי מה היה קורה עם הייתי לוקח לארג’? האם לא הייתי בעצם מפחית מדי את הלחץ מהגלגל הקדמי במקטעים טכניים במורד ומוריד שליטה בעבור היגוי זריז? אין לי תשובה כי לא רכבתי על סטאפ כזה.
אני אחזק פה את טענת מכווני האופניים שמעצבנים לא פעם את היבואנים, עם שיוך התאמת מוצרים מסוימים למבני גוף מסוימים. לדעתי אם יש לכם רגלים ארוכות וחלק גוף עליון (טורזו) קצר זו גיאומטריה מעולה בשבילכם ותוכלו לאזן עם סטם קצר ומדויק לחוויה הכוללת. אם אתם כמוני עם טורזו ארוך, אזי תקבלו היגוי מאוד יציב, או שתעלו למידה אחת גדולה יותר ממה שאתם בד”כ מצפים לקבל.
מגע שני: תגובתיות של הארדטייל
יש משהו מגניב ומאוד קרוס קאנטרי Flow בכחול של בן שמן. כשמוסיפים לו את תל חדיד עפ הטאצ’ הסלעי בהתחלה (שהופך זורם אח”כ) זה אחלה מסלול לרכיבת XCO סטייל ומהירה. יש גם משהו מאוד מגניב בהארד טייל חד וחזק על רכיבה כזו בת שעה וחצי. נהנתי מהאתגר לשמור את הגלגל האחורי אפקטיבי, וזזתי עם הקרקע ושפת הגוף בתשומת לב מוגברת ומדויקת יותר מזו שיש לי עם השיכוך הכפול. הכל חד, הכל מהיר, הכל מרגיש יותר עם ההארדטייל.
אפילו יציבות היתר מלפנים הרגישה מדי פעם נכונה בקטעי האבנים והסלעים. חשתי שאני מתגעגע ליותר רגישות מלפנים רק בפניות הדוקות ופרסות מאוד צפופות. המנח הארוך הקל עלי להטות משקל אל הגלגל הקדמי מדי פעם, כדי להדביקו לקרקע בזמן שהאחורי חסר השיכוך יחליק טיפה מעל האתגרים.
הניוזלטר שלנו נשלח רק פעם בשבוע והוא ישמור אתכם בתמונה!
מגע שלישי: נקודת ה Flex
אני באמת לא יודע אם הקיפוף הזה בטופ טיוב באמת מייצר הבדל מורגש כמו שאורביאה טוענים אבל אני כן יודע שהם ספגו לא רע בכלל את המסלולים גם במקטעים הסלעיים. שילוב של אופניים כאלה עם צמיגים בשרניים יותר (עד 2.4 כאמור יודעת לקבל השלדה) יוכל להתמודד עם מסלולים קשים בהרבה מאלה שזרקתי לעברם (עם צמיגי האייקון 2.2 שהיו במבחן).
אבל בכל זאת לתחרויות מרתון ארוכות של מעל ל3 שעות, לאפיק ישראל או סמרתון אצא רק עם שיכוך כפול ואחכה ל Oiz… המענה של שיכוך כפול לעייפות מצטברת, ירידת הריכוז ברכיבות ארוכות, ובמיוחד רב יומיות גובר על התגובתיות והחדות הכייפיות שמספק ההארד טייל. בעיני אלה לא יכולים להיות אופניים יחידים לרוכב ששואף להתחרות בתחרויות רב יומיות, אבל הן לגמרי יהיו הבחירה הראשונה לרכיבות חזקות של עד שעתיים במסלולים זורמים יחסית. פה מקבלים עליונות חד משמעית על השיכוך הכפול. בשאר הזמן שלי אני במילא ברכיבות בשבילי הכורכר והאדמה של איזור השרון ושם באמת, שיכוך כפול הוא רק חסרון.
מגע רביעי: טאצ’ של אבזור
לא על כל ענייני האבזור אדבר כאן. הכתבה הבאה תעסוק במערכות ההינע שהיו על האופניים. אלה הוחלפו בין סראם XO ל שימנו XT שתיהן עם 12 הילוכים בקסטה האחורית, ובכתבה הבאה אחפור בזה לעומק.
רק אומר פה שהשילוב עם רמה שנייה מלמעלה לאורך כל פריטי האבזור כמעט הולידה פשרה שהיא הכי הגיונית ביחס המחיר משקל: סטם, כידון ומוט אוכף של FSA מרמת SLK (די תואם לרמה השנייה של ההנע, בגדול), וגלגלים של Mavic שהיו הדבר היחיד שהרמתי עליו גבה בהתחלה (מאביק? זה כל כך ניינטיז), אבל ה Crossmax Elite שמשקלם 1655גר’ תפקדו מצוין וגם הם מספקים יחס סביר לכסף (אם כי גררו רוחב חישוק קצת צר של 22מ”מ שאינו תואם את מרווח הצמיגים הנדיב).
עוד משהו על המזלג ומתג הנעילה של שני המצבים מהכידון. יש פה Factory SC של פוקס. רק בהארדטייל אני מתחבר לשני מצבים. בשיכוך כפול אני בד”כ אתבאס מכל מערכת עם שני מצבי שיכוך שכן שם מצב האמצע דווקא הוא המצב האפקטיבי ביותר במרתון, אולם בהארדטייל ה” On / Off” הזה עושה הגיון. המתג מרגיש הפוך: לוחצים כדי לקבל בולם פעיל ומשחררים חזרה כדי לנעול. קצת מוזר אבל מתרגלים והוא עובד טוב מאוד עם הרבה פחות התנגדות קפיץ לאצבע.
התחרות החדשה לקטגוריה: גראבל
נסבך מעט את הדיון ונזרוק לפה עוד משתנה ששווה לחשוב עליו. אני רואה את העדפות הצרכנים בעולם האופניים כמעין מיכל נוזלים ששום טיפה לא מתנדפת ממנו. יש רבים שפשוט מחפשים כל הזמן את החוויה הקשיחה והמגיבה הזו. זה הטעם שלהם, וכשהסביבה מעט משתנה הקבוצה הזו לא נעלמת, היא פשוט עוברת המרה. פעם הם היו עם ריג’יד, אחרי זה העדפת הריג’יד שלהם קיבלה המרה לסינגלספיד, לתקופה קצרה בישראל ניסינו להחיות קצת והמרנו לסייקלוקרוס (לא הלך) והיום… היום ההמרה הביאה אותם לאופני גראבל.
בשבילי האדמה שסובבים את ביתי בשרון ודרכי הכורכר לא טרחתי לפתוח בד”כ את הבולם הקדמי, וברוב המקומות האלה זו חווית רכיבת גראבל קשיחה ומגיבה, כשכל ההבדל כולו הוא בכידון השטוח במקום מעוקל. התחרות החדשה לקטגורית ההארדטייל הקשיח והמגיב היא אם כן בגראבל ופה אפתיע, עבור חלק מהקוראים, אומר שלטעמי יש הגיון לקנות דווקא אופני גראבל ולא את ההארדטייל. במיוחד אם יש לכם תקציב לעוד זוג שיכוך כפול במחסן האופניים של מרתון 120מ”מ (קטגוריה מתחזקת שמושכת מעלה לרכיבת XCO אגרסיבית וטכנית).
למה גרבל עדיף למחפשי הקשיחות? בזכות הורסטיליות לרכיבת כביש קלאסית בהחלפת גלגלים, ובזכות הכיף של גילוי חיבורים ושילובי אספלט שלפתע הופכים לגיטימיים לרוכבי שטח. רק אם אין לכם אופני כביש (ואז גראבל קצת מיותר), ואין לכם שני זוגות שטח חזרנו לאופציית ההארדטייל.
Orbea Alma ב 9.92 ק”ג על 22,499 ש”ח
הגם שזה לא מוצר שאפשר לכנותו “זול”, הרי כדי להגיע למשקל של Sub 10 קילו עם אופני שיכוך כפול זה לא יהיה קל. תצטרכו XTRים, חלקי קרבון קצה, גלגלי סאב 1500 ובד”כ מעל 30,000 ש”ח… ואילו פה כשכל החלקים הם הרמה השנייה בד”כ זולים בהרבה ונותנים כמעט אותה תמורה, מקבלים אחלה משקל.
ל XCO heads שאוהבים סשנים קצרים ומלאי חומצת חלב ויעילות דיווש אבסולוטית טמון כל היתרון כולו של המוצר הזה. כנראה שלחברי קבוצות הרכיבה בישראל המתחרים ב XCO וגם לכל מי שאוהב לדמות את סוג הרכיבה הזה, זה עדיין רלבנטי בקצת יותר זול מהשיכוך הכפול. בדרכי 4*4, בסינגלים זורמים (אבל גם פחות, רק לא לשעות אוכף ארוכות) וברכיבות של עד שעתיים. זה כיף אדיר ומתגמל.
