רוב הרוכבים שאנחנו מכירים אוהבים את האופניים שלהם – הכלי שמוציא אותם אל הטבע והאושר. אבל תמיד יש מה לשפר, לשדרג ולייעל. אז על איזה אופניים הפאנליסטים רוכבים ולמה? קבלו את הפרק השני ובו פאנליסטים מספרים על האופניים שלהם.
איזה פשרות הרגשנו שעשינו ואם היו פחות מוגבלים תקציבית – על מה היו רוצים לרכוב? בסדרת תוכן קצרה של שלושה פרקים נכיר לכם את האופניים שלנו. זו גם ההזדמנות שלנו להכיר לכם את דף ה"פאנליסטים" ב BIKEPANEL: פה תמצאו את כולם. לכל פאנליסט יש מדור קבוע באתר ולחיצה על שמו (גם בתוך הכתבות) תעביר אתכם אל הערוץ שלו במגזין.
אהרן אריאל לביא
על מה אני רוכב? זו שאלה קצת רגישה כי בדיוק החלפתי: עד לפני יומיים רכבתי על Bergamont Contrail Elite, אופני שבילים על סף האנדורו. שלדת קרבון כמובן, מערכות סראם במקור אבל החלפתי את ההילוכים לשימאנו XT 1X12 מהסיבה הפשוטה שאני שוחק המון שרשראות וקסטות והחלפים של שימאנו הרבה יותר זולים בארץ. חוץ מהמבנה הקרבי והאגרסיבי שלהם והצבע, אהבתי מאוד את הטריק של ברגמונט שהטמיעו ערכת כלים שלמה עם עוד נפח אחסון בתוך השלדה מעל ה-BB. אני מנסה להימנע עד כמה שאפשר מסחיבת דברים על הגב ועל הכסא וזה בהחלט עוזר. קניתי אותם ממש ערב הסגר הראשון, לפני פסח בשנה שעברה, כשהחנויות עמדו להיסגר ולא היה ברור מתי תהיה עוד הזדמנות לקנות.
על הBergamont Contrail Elite באליפות ישראל XCO, יוני 2021
היתה לנו מערכת יחסים עמוקה במשך למעלה משנה, אבל עם סיום הקורונה החלו קצת קשיים בזוגיות שלנו. לפתע פתאום חזרו התחרויות, ולמדתי על בשרי שאלו לא אופניים למרתונים וגם לא ל-XCO. אמנם במקטעים טכניים הם חבל על זמן ונותנים יתרון רציני על אופני XC קלאסיים, אבל המשקל ורוחב הצמיגים מקשים מאוד בעליות, וגם בסתם רכיבה מישורית מהירה. התחלתי להתלבט אבל תוך חודש האופניים החליטו להיפרד מיוזמתם. זה התחיל עם רעשים בקראנק, נוספו קרקושים בכמה מקומות, אז שלחתי אותם לטיפול מיסבים והאבחנה של הרופאים בבארי היתה ברורה: לא רק שהמיסבים שחוקים, הם שחקו גם את ההברגה שבתוך השלדה עצמה ואין ברירה אלא להזמין חלפים מחו"ל. בימים הבאים עוד נתליתי בתקווה שהם יחזרו לעצמם, אבל מהר מאוד הבנתי שזה נגמר בינינו.
בלב כבד מסרתי את הגופה לחנות בבארי תמורת הנחה וקניתי KTM Scarp Master 2021, הזוג האחרון שנשאר בחנות. אלו אופניים בסגנון שונה: רק 100 מ"מ מקדימה, גלגלים קלים וצרים, מבנה שמיועד למהירות אבל עדיין עם זווית ראש 68 שמאפשרת התמודדות עם אתגרים טכניים (וכן שימאנו XT 1X12). כבר באימון הראשון הרגשתי שעליתי על מטוס, הורדתי דקה מהשיא שלי בסובב הצפוני של בארי והחלטתי שזו אהבה.
בכביש אני רוכב על Specialized Tarmac, אבל אין מה להרחיב עליהם הרבה. אני עולה על הכביש רק לאימוני קריטריום של הקבוצה ופעם-פעמיים בשנה למחנות אימונים (כגון טיפוסים לחרמון). רוב הזמן אני בשטח.
KTM Scarp Master 2021
אלון וולף
בתור בעליו של מוזיאון האופניים יש לי הרבה אופניים והבחירה קשה אבל אתמקד באלה המשמשים אותי בשוטף: לרכיבות שטח ארוכות אני לוקח את ה- Specialized Epic S-Works 29:
טיל בליסטי עם מע' הילוכים סראם איגל 1×12 עם גלגלי קרבון משופרים ששזורים על נאבות DT240s, לבולם הקדמי יש בדומה לאחורי גם מנגנון בריין. כפי שהתואר "S-Works" מרמז, אלה אופניים מהירים מאוד ובזכות מערכת הבריין אין בובינג ואיבוד אנרגיה. החסרון היחיד שאני חושב עליו הוא העלות הגבוהה של הטיפולים לבריין. אני כבר 15 שנה מחליף את האפיקים ורוכב עם בריין, היתרון באפיק שיש שני מתקני בקבוק ותיק פלסטיק מקורי לערכת תיקון פנצ׳ר שמתחבר לשילדה.חסרון נוסף הייתי שמח לברסים שימנו xtr או xt במקום סראם.
Specialized Epic S-Works 29
כשמתחשקת לי הרפתקה אני בוחר באופני הגראבל kona rove – שלדת כרומולי ויחד עם גלגלי 27,5 וצמיגי 40 נותנים ביטחון ונוחות בשטח, מע' הילוכים 2×11 ברמת שימנו אולטגרה וגלגלי DT. כשיש לך בארסנל אופני גראבל אתה חי בידיעה שאם בא לך, תמיד אפשר להרכיב עליהם את התיקים והציוד לבייקפאקינג ולרכוב לאילת, בין אם זה בשטח או בכביש (לפחות בתיאוריה).
Kona Rove
אם באספלט עסקינן, אז הבחירה שלי היא שיתוף הפעולה בין 2 ענקיות איטלקיות: ה-Colnago Ferrari עם מע' הילוכים קומפניולו סופר רקורד 2×11 וגלגלי DT בעומק 66 מ"מ. אלו אופניים נדירים ביותר ויש רק 99 כאלה בעולם. פשוט מטוס קרב מסובב ראשים. הייתי שמח למידה קטנה יותר אבל מאחר ויש עוד 98 כאלה מתפשרים על מה שיש. הם משמשים גם כיצירת אומנות שתלויה בבית על הקיר והשווי שלה עולה כל יום. חסרונות: מקפיצים את עלות הביטוח בבית.
Colnago Ferrari
מקס ביכובסקי
אני רוכב על De Rosa SK Pininfarina. דרך אגב, Pininfarina היא חברה לבניית מכוניות מיוחדות. חברה איטלקית נוסדה על ידי המעצב המפורסם בטיסטה ״פינין״ פארינה. החברה נחשבת לחברת עיצוב רכב ובניית מכוניות קונספט החשובה בעולם. יצרני רכב רבים עובדים עם פינינפארינה, ובהם: פרארי, מזראטי, קדילאק, אלפא רומיאו… ויצרנית אופניים – דה רוסה.
קניתי אותם לפני 5.5 שנים, רכבתי עליהם מעל 135,600 ק"מ, בכל אזור האפשרי בארצנו הקטנה, באיסלנד, בשוייץ… ומקווה השנה, לפני החלפתם במשהו חדשני יותר, בעוד איזו מדינה באירופה. אני אוהב בהם במיוחד את העיצוב: זו היתה אהבה ממבט ראשון. היתה? לא, היא נשארה!! לדעתי הכי חשוב לרוכב זה לרכב עם אופניים שנראים סקסיים בעיניו… וזה בעצם מה אני אוהב בהם במיוחד. אם זו היתה אישה, היא היתה דוגמנית!
מה אני פחות אוהב בהם? את האמת, שהם נשארים אופנתיים כל הזמן. טוב, פינינפרינה יודעים לעצב. עכשיו, כאשר אני מחפש לקנות אופניים חדשים – הרף שלי ליופי ועיצוב הוא מאוד מאוד גבוה. ולא הרבה חברות מגיעות לרף הזה.
De Rosa SK Pininfarina
ודים לינצקי
מערכת היחסים שלי עם האופניים קצת מורכבת. מצד אחד, אני מוכר יותר בבייקפאנל בתור סוקר אופניים חשמליים וחלקיהם. בעברי הלא רחוק גם השתעשעתי עם קורקינטים חשמליים ואחד כזה עדיין ממתין לשעתו אצלי במחסן. מצד שני, אני עדיין לא יצאתי מהארון ולא קניתי לעצמי זוג חשמלי ורוכב על אחד מכאני. מצד שלישי, אופניים אצלי תמיד היו ה"פילגש", בעוד שאת מקום ה"אשה" תפסה בכלל ריצת שטח. כך או כך, כמו שאמרתי, זה מורכב.
בתקופה קצת יותר סגפנית בחיי כרוכב, אחרי שעברתי על הרבה שלדות וחיסלתי לא מעט חלקים, השתתפתי כמה פעמים ב"אפיק ישראל" על זנב קשיח, החלטתי שהגיע הזמן בגילי המופלג לפנק את עצמי בשיכוך מלא קצר מהלך ורכשתי (יד שניה) את אופני Canyon LUX CF 9.0 מושקעים. היום אני יכול להגיד בגאווה שזהו הזוג הכי יקר שהיה לי עד היום (אני לא מחשיב אופני מבחן חשמליים שעברו דרך המחסן שלי במבחנים שונים ועלו בערך כמו האוטו שלי). כל חלקי הנעה הם על טהרת XTR, שלדת קרבון מלאה עם תומכות כיסא גמישות במקום עוד צירי מתלה (קניון הלכו על מתלה ה- single pivot הפשוט על מנת לחסוך משקל ולהקטין תחזוקה). בולמים אקזוטיים של RockShox עם נעילה של שניהם מהכידון, שהיא בין הדברים הפחות מוצלחים שפגשתי. מערכת 1X11 של שימנו עברה אצלי שדרוג קטן להחלפת 2 גלגל"שים והגדלה של הגדול עד ל-45 שיניים (הקיט של OneUp). מתקן בקבוק אחד שיכול לאכלס מיכל של ליטר מאפשר לשרוד רכיבות לא ארוכות ללא תדלוק באוויר. משקל של כל הגעשעפט הזה הוא באזור ה-11.5 קילו היום (בגלל צמיגים קצת יותר עמידים).
אני אוהב בהם את הקלילות. נכון שהם לא הזוג הכי קליל בזירה, אבל מנסיוני האישי, יש מחיר של יכולת חחלקים לשרוד ותחזוקה עודפת לחלקים קלילים יותר. אני מוכן לשלם את מחיר המשקל ולא לבקר בסדנה להחלפות ותיקונים.
מה הייתי משנה בהם? אם אני מגיע לשלב שבו אני שואל את עצמי את השאלה הזו – זהו סימן שאני צריך כבר להחליף אופניים. זה קופץ לי מדי פעם, כמו איזה פופ-אפ מעצבן באתר אינטרנט, אבל עד עכשיו הצלחתי ללחוץ על X ולסגור בטרם זה הספיק לעשות לי נזק. דבר אחד כן היה משפר את מצבי – יכולת להכניס עוד בקבוק לשלדה. זהו.
Canyon LUX CF 9.0
מאור רביב
לא מזמן ניסיתי לחשוב כמה שנים אני רוכב. אני לא זוכר אם זה היה אחרי השירות הסדיר או כשהייתי סטודנט. מה שאני כן זוכר זה שהכל התחיל בגלל חבר שחיפש תחביב ספורטיבי, וכדי שיתמיד רצה שאצטרף אליו (ספוילר,כבר שנים שהוא לא רוכב). באותה תקופה אבא שלי התחיל להיכנס לתחום האופניים ולכן בבית היו לי אופני שיכוך מלא חדשים ונוצצים באבזור “Full XT” (זה היה סלנג פעם) ועוד מטעמים. עשיתי אחד ועוד אחד והתחלתי לצאת לרכיבות עם החבר. מהר מאוד נדבקנו בחיידק ולכן הצורך לאופניים משלי התחזק. אחרי שלל שיטוטים באינטרנט ומחקר, נגלתה בפני חברת אופניים שהיה נראה שחושבת ועושה אחרת מאחרים עם עודף יופי ויחודיות. אחרי שהתאוששתי מהנוק אוט ממחיר זוג אופניים, אספתי שקל לשקל עד שקניתי את הזוג הראשון שלי שהיה יד שנייה. האופניים היו Yeti 575 ומאז נדבקתי בחיידק הקולורדואי הטורקיזי.
Yeti SB130 Lunch Ride
אופני השיכוך המלא שלי הם ה- Yeti SB130 Lunch Ride העונים לשם ״רחל״.
גרסת ה-LR היא גרסה משודרגת שמסתכמת בעיקר בהגדלת מהלכי המתלים מהגרסה הרגילה. מה שהופך את המהלכים ל-138 מ״מ מאחור ו-160 מ״מ במזלג. המהלכים והגיאומטריה הופכים את האופניים למכונת פאן מטריפה עם פזילה קטנה לעולם התחרותי מבחינת יציבות. תמיד כשקניתי אופניים (למעט אותם זוג ראשון) קניתי שלדה ובניתי עם חלקים לפי בחירה. הפעם לקחתי גרסת סטוק ושדרגתי חלקים. מבחינת קו עיצובי הלכתי על שילוב צבעים מבולגן לגמרי של טורקיז עם חלקי Oil Slick. ה-SB130LR הם אולי לא האופניים הכי מהירים שהיו לי מכיוון שהם לא אופני אנדורו תחרותיים אבל הם לחלוטין האופניים שאני הכי נהנה מהם עד היום בגזרת השיכוך המלא. מבחינת מפרט מדובר בשלדת קרבון מלאה עם מערכות 12 הילוכים של סראם, בלמים של שימנו מדגם Saint, בולמי פוקס פאקטורי 36 מקדימה וDPX2 מאחור וגלגלים בבנייה קאסטום של Fiber.
Kona Honzo ST
אופני הזנב הקשיח שלי הם האופניים שהראו לכל תעשיית האופניים שאופני ז״ק לא חייבים להיות אופני קרוס תחרותיים או אופני כניסה זולים. ה-Kona Honzo ST, או בשמם הפרטי ״יעקוב״, הם אופניים עם שלדת כרומולי וגאומטריה שלוקחת את המילה פאן לסדר גודל של פסטיבל מוזיקה ענק עם קהל של מאות אלפי אנשים באירופה אל מול מנגל בסחנה עם קריוקי. את הגיאומטריה של השלדה הזו חברות רבות ניסו לחקות ואולי מעטות הצליחו. להונזו יש קהל מעריצים בכל העולם והביקוש לשלדה מרקיע שחקים. האופניים נבנו על טהרת השימנו שכולל גרופסט SLX עם בלמים ו-12 הילוכים. גלגלי XT מהדור החדש (ונכון לכתיבת שורות אלה הוזמן סט גלגלים חדש מבית Mavic) ובולם פוקס 34 במהלך 120 מ״מ.
אריאל אגרון
נפתח בוידוי: אני במערכת יחסים פוליאמורית. אני ממשיך את העבר ההיפי שלי ומנהל היום קשר פתוח עם שלושה זוגות (עד שנמצא את האחת והיחידה): אופני השליחויות שלי אשר בשנתיים האחרונות הפכו גם לאופני המרוצים והתחרויות. כמו כן משמשים אותי לאתגרי סיבולת מזוכיסטיים וטיפשיים במיוחד כגון האוורסטינג. כנראה הכביש היחידים בארץ שמותקנת עליהם רגלית. זה נוח! אל תשפטו אותי.
כביש ספשלייזד טרמק 2015
שלדת הקרבון השחורה יושבת על גלגלי ריינולדס סטרייק 60 מ"מ, צמיגי ויטוריה קורסה שלא חטפו פנצ'ר כבר יותר מחצי שנה למרות הקילומטראז', ממליץ. מעצורי וי ברייק! אשר לגמרי עושים את העבודה בקרבות היומיים של כבישי ת"א וגוש דן. מערכות Ultegra, מד וואטים 4iiii, זרועות 165 מ"מ. שם: "גווינביר". הפנתרה השחורה מ"טרילוגיית האלף האפל" של ר.א.סלבטורה. מלוות חיי.
קודם כל אגיד שהחיים הם נג"ש ונג"ש זה החיים. לפני הכל הנני נג"שניק. אחרי שנים שרכבתי על Quantana Roo ונפרדנו כי הזדקנה… (גם החיים באים לסופם מתישהו) הכנסתי לחיי יפהפייה קטלנית חדשה מדגם הספיד קונספט. הבעלים הקודמים שלהם הוא קצין ביחידה מיוחדת שהוא גם טריאתלט חזק. אך למרות זאת הורדתי את הארובר עד המינימום (דבר שלא פשוט בכלל בספיד קונספט וגם לא זול!) כדי לשבת על החללית הזאת כמה שיותר נמוך ואגרסיבי.
מערכות Ultegra עם פלטה גדולה 56t, מד וואטים של 4iiii(כמו בספשלייזד) – לצורך סנכרון בין אופני הכביש לנג"ש. זרועות 165 מ"מ אשר כרגע בבדיקת קיצור ל160 מ"מ בשביל לדייק את תנועת האגן אפילו יותר. גלגל דיסק אחורי של HED עם אופי ביפולרי (הצד השני שלו שחור, סולידי), גלגל קדמי Vision metron בעל פרופיל עמוק ואווירודינמי 81 מ"מ, צמיגי Continental TT, רוחב 28 מ"מ. בישראמן, ברכיבות עם ירידות תלולות או בימים שבהם נושפות רוחות חזקות אני מחליף את הגלגל הקדמי בקומפניולו שמאל פרופיל אפסי. אבל משאיר את הדיסק כמובן. שם: "לוגוס". ספינת חלל מהמטריקס.
Time Trial Trek Speed 2017
בשטח: Pyga הדרום אפריקאיים, דגם Stages שנת 2017. מערכות פרימיום XTR שימנו משולבות עם XX1 של סראם, גלגלי קרבון Propel של Deed, בולמי FOX 100 מ"מ – אידיאליים לXC ומרתון. וזה בעצם ייעודם… סינגלים רגועים יחסית, מרחבי טבע כנעניים, גמיעת מרחקים עם נגיעות של טכניקה. לגוון קצת את האדמה הנעה מתחתיי, להתרחק לשם שינוי מאספלט, בטון ואגזוזי מכוניות. הרחק מהבלגן האורבני שאני חלק ממנו ביום יום. לנשום, לשם שינוי, אוויר נקי של יערות ומדבר הארץ היפה הזאת. אופניים לטיהור הגוף והנפש. שם: "ג'וני 'bones' ג'ונס". (אמן שלא באמת אשבור איתם עצמות…)
שטח שיכוך מלא (מצטרפת חדשה לקומונה)
ביקשו ממני לכתוב גם מה אני אוהב באופניי. חבריי המוכשרים מעליי רשמו כמעט הכל וטוב ממני אבל אוסיף רק אולי משפט שאני מאוד מתחבר אליו: אופניים הם פתרון פשוט לכמה מהבעיות המורכבות ביותר בעולם.
אני מתחבר אליו כי זה נכון גם ברמת המאקרו – ברמה המקומית, הארצית, אפילו העולמית. אבל היא נכונה גם במיקרו, בחיי הקטנים והאישיים. הם מובילים אותי ממקום למקום בדרך הכי כיפית שיכולה להיות. כל יום הוא הרפתקה איתם… אני אף פעם לא יודע היכן אמצא את עצמי, אילו נופים אראה, איזה אנשים אפגוש (ולכל זוג אופניים מהשלושה שזכיתי שיהיו לי – הרפתקה ייחודית משלו). הם שומרים לי על הבריאות, על הלב, אפילו על עור הפנים. אני יכול לאכול הרבה יותר בסוף היום… אחת מתענוגות החיים הגדולות. ואחרי רכיבה טובה אני פשוט נעשה נחמד יותר, ממש כך. רגוע יותר ונחמד יותר.
ואם זה לא מה שהעולם צריך היום, אני לא יודע מה כן.
