כשלקחתי את האופניים מהחנות אמר לי המוכר “החיים שלך חלום, אתה חי את החלום”. אז אמרתי לו: כן אבל אל תשכח שהאופניים האלה כבדים בכ2 ק”ג מהאופניים הפרטיים שלי. אז הוא אמר לי כן אבל אלה פינרלו… המשפט הזה מסכם בפשטות את כל הכוח של המותג הזה ואולי זו גם שורת הסיכום של המבחן.
הדגם שבמבחן הוא PINARELLO Prince Disc Ultegra LC 2021, הוא עולה 19,998 באתר רוזן ומינץ לחברי המועדון.
אחח.. פינרלו!
הוא מותג האופניים האיטלקי המצליח והחשוב מכולם. היא כמו המרצדס, אאודי, אלפא רומאו או BMW של עולם האופניים- מותג יוקרה נחשק. אחרי עשרות שנות פעילות בסצינה האיטלקית היה זה מיגל אינדוראין שהעלה את המותג למודעות של כולנו ושם אותו בפרונט של מלא ניצחונות טור דה פראנס וג’ירו. ההיסטוריה של הטור הראתה שלמותג המפואר הזה יש עוד כמה ניצחונות סדרתיים לתת מאוחר יותר.
השנים של לאנס היו שנות הדו קרב של טרק עם אולריך וטלקום הגרמנית שרכבו על הפינרלו וגם ניצחו עמם את הטור פעמיים, והיתה גם הרכבת האימתנית של פטאקי בג’ירו… אחח… איזה זמנים נפלאים בהם ה EPO זרם בדם כיין והרוכבים היו אגדות חיות ומתנפצות. ואז בא משום מקום כריס פרום ו-Team Sky בעשור של דומיננטיות מטורפת שמה שוב ושוב את פינארלו בחזית כמותג על. חברת Pinarello מטרוויזיו שבצפון איטליה, כבר 30 שנה בשפיץ של הניצחונות והיא הפכה למילה נרדפת ליוקרה.איפה הפרינס בליין פינרלו?
הליין של פינראלו מתחיל כמובן ב Dogma F12 שהם קצה הקצוות, ממשיך לדגם המוביל הקודם שנשאר בליין גם היום: ה Dogma F10. זה רעיון מצוין להשאיר דגם קודם כאופציה מעט זולה יותר בליין. הדוגמה F10 שביליתי עליו שלושה ימים מטריפים באיטליה (לחצו לכתבה ולסרט הוידאו), היה הטופ עד לאחרונה, מעט אחר בעיצובו עם כבלים בחוץ אולם עדיין אחד הדגמים הטובים על הכביש. רק אחרי שני אלה מגיע דגם ה Prince, שם שחזר אחרי הפסקה של כמה שנים, ולמטה ממנו דגם ה Paris – בעל גיאומטריה נינוחה יותר (אופני אנדיוראנס/גראן פונדו). ברמות הכניסה הנמוכות יותר עוד כמה דגמים: ה GAN (גם עליו צברתי שלושה ימי ניסיון איטלקי) אנגלירו והראזה.
בתור חברה איטלקית עם שוק מסורתי גדול, וגם בתור חברה שמעולם לא ניסתה להצטיין בייצירת שלדות קלות במיוחד, הם ממשיכים להציע גם גרסאות מעצורי חישוק גם היום, מעניין עד מתי.
קו ייחודי בעיצוב וגישה
מה שמאפיין את האופניים של Pinarello הוא בחירה באווירודינמיות במתכונת all around לא קיצונית. בעוד שכל היצרנים האחרים הציגו אופני טיפוס ייעודיים קלילים וקשיחים בעלי צינורות דקיקים, פינרלו לא עשתה כן, היא בחרה לשמור על דגם אחד מוביל שיעשה הכל.
ה Dogma האייקונית שלה קיבלה עם השנים שיפורי דורות וקפיצות מספרים (8, 10, 12…). היא קיבלה טאצ’ הולך ומשתפר של אווירודינמיות, אבל נשארה ב all around קלאסי. זה לא איירו קיצוני, זה בטח לא אופני עליות. זה גם וגם לכל מטרה עם פשרה קטנה בכל אחד מהקצוות בנפרד, אבל לטעמי בכל זאת עם הטיה לאווירודינמיות, לכן גם בהשוואת המשקל כנראה שנכון להשוות אותם לקטגורית האיירו.
החברה גם לא נגררה אחרי הסלופינג טופ טיוב, והמשיכה בתצורת היהלום הקלאסית של אופני כביש – כאשר עד היום הליין שלה בעל טופ טיוב אופקי יחסית, אמנם הורידו מעט את תומכות האוכף ויצרו משחקים מעניינים בקימורים ובזוויות.
האופניים של פינראלו פשוט יפהפיים, ואי אפשר לקחת מהם את הבולטות המיידית והייחוד שלהם. לא סתם הם היו תמיד בראש טבלת הזיופים של הסינים. אישית בעבר פחות התחברתי לעיצוב כשהוא היה מעוגל יותר, אולם היום עם האיזון בין פיסול בקרבון לבין תחושה טכנולוגית יעילה וקווים יותר זוויתיים, במיוחד בדגמי ה F12 וה Prince שפה במבחן – אני הולך ומתחבר לעיצוב של פינרלו יותר ויותר.
פינרלו פרינס – פיצ’רים עיקריים
אסימטריות בשלדה- הסלוגן הטכנולוגי המוביל של פינרלו כבר מהדוגמה של 2009 הוא אסימטריות בשלדה. הם דוחפים חזק את הקונספט לפיו צד השרשרת דורש יחס אחר מהצד הנגדי שכן ממנו מועבר הכח. הגישה הזו היתה עוד לפני תקופת הדיסקים, אבל כעת קיבלה הנמקה נוספת בזכות כוחות העצירה שמגיעים רק מצד הדיסק, בניגוד למעצורי חישוק שמיצרים לחץ אחיד משני הצדדים.
הולכת כבלים פנימית- כמתחייב בימים אלה, לקחו את מערכת ההובלה מה-Dogma12 אל הפרינס לחיווט פנימי לחלוטין גם בסטם-כידון.
מזלג Onda עם כנפון אירו– פינרלו מאז ומתמיד הביאו לקדמת המסרים שלהם את מזלגות ה ONDA שלהם שהיתה להם צורה גלית לעומת זו הישרה המקובלת. המזלג רחב יחסית במבט מלפנים ומאפשר לאוויר לעבור לצד הגלגל עם פחות חסימה ויש לו “מדף” או כנפון קטן ליד הציר מסיבת אווירודינמיות.
פטנט מגניב בצירי הגלגלים- במקום לדרוש מכם לסחוב אלן מתאים או להשאיר סרח אווירודינמי עודף אפשר לשלוף ידית קטנה מתוך הציר ולהבריג באמצעותה.נוח!
וכאמור – לא פיצ’ר אבל הצדקת הקיום העיקרית של הדגם הזה: לקבל משהו שנראה כמו דוגמה 12, מעוצב כמוהו כמעט בדיוק, עם אותו לוגו, הולכת כבלים פנימית, רק במחיר יותר נגיש ליותר רוכבים.
בניית ציפיות
הרקע שלי עם פינרלו העלה את רף הצפיות: בפעם הקודמת שהייתי באיטליה רכבתי על ה Dogma F10 שלושה קטעים ועל GAN עוד שלושה. למדתי להכיר אופניים עם גיאומטריה מושלמת, לא פחות מכך. משהו בשנים הארוכות על הכביש והנסיון המצטבר של החברה האיטלקית הביאו אותה לדייק את החוויה. אם לשים את האצבע על היתרון הגדול של גיאומטריה מבוצעת הייטב- הרי זו היכולת לספק אופניים יציבים, ברורים וצפויים לגמרי בירידות מהירות וסיבובים, מבלי לאבד את החיות בטיפוס והתגובתיות. מעין גביע קדוש שמשולב גם לרוכבים מתקדמים וגם מתחילים.
אולי זו גם תרומת האסימטריות, הרובסטיות הכללית של הבנייה והאיכות המשודרת מהשלדה, ויכולת הספיגה של בעיות בכביש. אבל כאשר אתם על אופניים עם תחושה מושלמת, אתם מרגישים שהם ממשיכים את גופכם ומאפשרים לכם להיות עם הרבה פחות מאמץ, זמן ארוך יותר על הכביש. המוצר הזה עומד בהבטחת היוקרה שלו מעבר לתדמית- הוא מצליח לעשות את זה.
פינרלו – הצלחתם לבלבל אותי!
פינרלו עשו צעד חכם עם הגיאומטריות בכך שלקחו את מידות הביניים הכי נפוצות והכי נמכרות של 53-56 והוסיפו בהן עוד מידה. זה מאפשר להתאים בצורה מדויקת יותר. בכלל זה המאפיין שלהם לשלדות היקרות יותר כאשר ב F12 יש לא פחות מ 13 מידות, ובפרינס 9 מידות. אחת המטרות של מבחנים היא לתת לכם כלים טובים יותר לבחור את המידה הנכונה עבורכם בקנייה ולכן שווה לשים לב לפרק הזה.
לי כבוחן יש רק את הטבלה על הנייר בבואי לבחור את המידה למבחן. היות והיה לי נסיון מאוד מוצלח עם הדוגמה F10 במידה 53 שאפתי לקבל שלדה בעלת Reach דומה ככל הניתן גם בפרינס: ריץ’ שתמיד מוכיח את עצמו עבורי (סביב 385). אבל הפעם הצליחו לבלבל אותי- בגלל הסטאק: אם הייתי נותן לו יחס יותר רציני הייתי רואה שעדיף לי לקחת מידה אחת קטנה יותר ב Prince ושילמתי בשלדה מעט גדולה יותר ממה שהייתי צריך. אחרי עשרות רבות של מבחנים שבהם שיטת הריץ’ כמספר קובע תמיד עבדה, הגיע השלדה הראשונה שחרגה מהנוהל. מה הלקח? בפינרלו אני להבא מתעלם מהריץ’ ובוחר רק את מידה 53.
חפירת גיאומטריה (על הריץ’ שלי) מגלה שהפרינס היא אכן שלדה מעט גדולה יותר ויש בה משתנים שמוסיפים היגוי יציב יותר מדגמי ה F10 וה F12, הנה (באשר למידות בטווח המדובר):
על אותו Reach הפרינס הוא במידה 54.5 בעוד שבדוגמה הריץ הזה על מידה 53 או 54.
תומכות השרשרת המשפיעות על יציבות ארוכות ב4 מ”מ בפרינס.
זווית צינור הראש מתונה יותר בשתי מעלות (עוד טאצ’ ליציבות).
ה Stack הרבה יותר גבוה בפרינס מבאחרים! ברמה של 2-3 ס”מ.
וכעת לרכיבה
יש מבחנים כאלה בהם אתה פשוט מוצא את עצמך מתאהב באופניים. קל מאוד להתאהב בשלדה היפהפייה הזו. אבל עבורי זה לא העיצוב – זו התחושה!
רכבתי לא מעט רכיבות לפני שקראתי, לפני שחפרתי (אגב, כמעט ואין נכון לעת הכתיבה מידע ברשת על האופניים) – רק להרגיש, להתרגל, להתחבר ולחוש. ככל שהייתי עליהם יותר רציתי עוד. רציתי רכיבות ארוכות של מרחבים וזמן אוכף אינטימי עם הפרינס, פשוט עוד ועוד. התחושה הזו סיקרנה אותי – מה הם עושים כ”כ אחרת שמייצר את זה? והתשובה להערכתי:
אווירודינמיות במידה הנכונה– בניגוד ליצרנים האחרים גישת ה All Around של פינרלו מנצחת את הקטגוריה האווירודינמית. שימור המהירות והיעילות ברכיבה מתאפשרים גם במהירויות הגבוהות מעט טוב יותר.
אול אראונד קלאסי משמעותו שפשוט נעים לכם יותר על האופניים! אין את אותה תחושת קשיחות יתר של קרש שיש בחלק מהשלדות האווירודינמיות. יש חוויה טבעית יותר ו Feel משובח.
היגוי נינוח במישורים– בעודי רוכב בימי הסגר מרחקים ארוכים על כבישים ישרים שבד”כ אני לא מתקרב אליהם מפאת התנועה, חשבתי לעצמי איזה כיף זה לרכוב על אופניים יציבים: אתה פשוט עוסק בנוף, בפידול, במאמץ הלב ריאה תוך נינוחות על האופניים.
שליטה וביטחון בירידות מהירות ובסיבובים – פשוט טסתי בלי לפחד היות והאופניים הרגישו כל כך בטוחים. צירי ה12 האלה, הדיסקים, והגיאומטריה החזקה אפשרו לי לקחת עוד כמה קמ”שים בסיבובים בירידה והצמיגים של Vitoria מדגם זאפירו פרו הוסיפו לביטחון הזה.
גם הנוחות בספיגת רעד ושבירות באספלט מעולה. זה כבר ממש חריג לאופני Aero והחוויה התקרבה יותר לתחושת אופני אנדיוראנס למרחקים ארוכים.
גבולות המוצר בחווית הרכיבה מבחינתי נבעו מאותה בחירה של מידה, שהייתי צריך לקחת. אני יכול לחיות עם טאקט אחד נוסף של חוסר יציבות וכנראה הייתי מקבל את זה במידה 53. ביציאה מסיבובים מאוד מהירים בירידה נצרכתי לקצת יותר מאמץ כדי להדק ולהשכיב בסיבובים חדים כדי לקחת אותם בלי להגדיל קשת מדי. יחד עם זאת באמת מנסיון צולב על שלושה דגמים כבר של החברה הזו אני יכול לאמר שההסבר מעלה נכון גם עליהם- פינרלו יודעת לייצר איזון מדהים בין היגוי מגיב והתקפי לנוח ויציב, ברמה נדירה ומצטיינת במיוחד.
בקצרה על האבזור ועל גבולות המוצר
הרוב פה אולטגרה למעט הקראנק (אם אתם מתכננים ממילא להכניס קראנק וואטים, אולי דווקא זו גישה הגיונית לחסוך פה). הגלגלים הם Fulcrum Racing 600 דיסק גרם והקוקפיט מאלומיניום, אם כי כאמור- הולכת הכבלים פנימית לגמרי. מוט האוכף הוא מקרבון כחלק מהשילדה ואווירודינמי.
האבזור מסביב הוא של חברת Most שהיא מותג הבית של פינרלו והוא היה מעולה- גם האוכף וגם הכידון על רמת העומק שלו, ההקשתה, והמדף השטוח ואווירודינמי למעלה פשוט מצוינים ומאוד נוחים.
מבחינת ביקורת על המוצר- הרי שברור שהמשקל הוא הפקטור העיקרי: כ 9 קילו. פינרלו מעולם לא התיימרו להיות יבבני משקל. גם בשלדות הקצה היקרות ביותר הם לא ניסו לנצח את הגרמנים בתמונות שקילה. הם תמיד הלכו על חווית הרכיבה והעדיפו טאצ’ אווירודינמי כמרכיב חשוב יותר.
אפשר לגלח באבזור לא מעט ובעיקר בגלגלים ששוקלים 1690 גרם, ובצמיגי העמידות נגד פאנצ’רים של 370 גרם. שדרוג גלגלים לאיזור ה 1450 והורדת 150 גרם מהצמיגים כבר יביאו את החבילה לחצי קילו פחות. אני מעריך ששידרוג למד וואטים איכותי במקום הקראנק הזה יוכל להוריד עוד כמה מאות גרמים ואז כבר תקבלו אופניים במשקל רגיל לגמרי לאופני איירו דיסק ברמת אולטגרה.
סיכום
הפרינס החדשים מדהימים ביופים ושאבו מה F12 את הלוק האיטלקי ההורס, כולל אפילו הקו הישר הזוויתי בטופ טיוב. הצביעה מהממת, האפיל מגרה. אבל כל אלה מתגמדים אל מול חווית רכיבה עילאית: נוחה, יציבה, מהירה נגד הרוח ומדויקת במגוון מתארים. אופני אול אראונד אמיתיים.
פינרלו מאז ומעולם לא התיימרו לספק את השלדות הכי קלות או תמורה למחיר, הכיוון שלהם הוא אחר: חווית רכיבה וסטייל… אם אתם חולמים על דוגמה 12 ב 50,000 שקל, האופציה של שלדה שנראית ממש זהה, עם תכונות מרשימות וב20,000 ש”ח הופכת את החוויה של פינרלו לנגישה יותר. רציתי עוד ועוד קילומטרים עליהם.
הגעתם עד לפה? כנראה שעניין אתכם. קבלו עוד כתבות כאלה:
גיא חלמיש
איפה הפרינס בליין פינרלו? 
