אם אתם רוצים לבנות כושר משמעותי ולסמלץ אירוע אופני הרים רב יומי בסגנון אפיק או סמרתון, אין כמו לעשות את זה באמת, כהכנה, במסלול במסגרת שבוע ההעמסה המשמעותי לקראת האירוע.
קבלו מסלול מומלץ נוסף שרקח ים רז מאמן קבוצת zaznu במסגרת מחנה האימונים של הקבוצה, 3 ימים אליהם הוזמנתי לסקר. אל הכתבה הראשונה ובה מסלול ארוך נוסף באזור לחצו פה.
ים מתמחה ברכיבות מרתון ואפיק, חי שנים בערבה והוא עדיין מגדל שם תמרים ובמקביל מייצר ביגוד רכיבה לקבוצות ויחידים בקסטום. הוא מכיר כל אבן באזור ואת המסלול הזה בנה על בסיס הערכות לגבי המסלול הראשון בסמרתון, רק בוריאציה שהותאמה למקום הלינה שלנו בקיבוץ יהל. מומלץ להצטרף ל״zaznu״ ולמחנות האימונים המפנקים אותם ים מפיק, זה הרבה יותר שווה מלרכוב לבד. להצטרפות ל zaznu לקבוצה ולמחנות האימונים לחצו פה, מלאו פרטים.
ים רז- מכין לאפיקים ב”zaznu”
המסלול בתקציר
- מרחק: 80 ק״מ
- גובה מצטבר: 921 מ׳
- נקודת התחלה וסיום: יהל (מעגלי, נוח!)
- מרכיבים עיקריים: הסינגל היפה מיהל למעלה קטורה, הוספת מרחק בלופ ליטבתה וחזרה, עליה במעלה קטורה, חזרה במסלול נחל יעלון ליהל מהצד המדברי, עם קצת סינגל בסוף.
- ואריאציות על המסלול
- אם אתם רוצים להפחית מרחק אפשר לוותר בקלות על הלופ ליטבתה. זה מיועד לאפיקיסטים בלבד שרוצים הדמיה לסמרתון ו-80 ק”מ של רכיבה.
- יהל היא מרכז רכיבה ויש בצמוד אליה גם את סינגל הבולבוסים כך שאפשר בקלות לייצר על בסיס האופציה המקוצרת והסינגלים הנוספים יומיים או שלושה מצוינים במקום. לכתבה וסרט וידאו מבייקפאנל על יהל לחצו פה.
- להורדת קובץ המסלול לחצו פה.
ערוץ בייקפאנל ב Whatsapp – נשלח לך את הכתבות:
מתחילים בסינגל חלומי ליטבתה
ביהל כבר היינו בעבר ורכבנו על סינגלים יפים לצד הקיבוץ הזה בערבה, אבל כעת הלכנו על פורמט אחר: ארוך ומשמעותי כהכנה לסמרתון. זה אומר שיש פה ניסיון להעריך מה יהיה מסלול התחרות עצמו ולבצע סימולציה קרובה ככל הניתן לאירוע.
יצאנו מיהל דרומה, קצת רכיבת מנהלות בסביבת הקיבוץ והגענו לחלום: סינגל יפהפה מתפתל ומושקע כמיטב המסורת המדברית שהתפתחה פה, וסגנון הבנייה של ירון דרעי, מייסד משותף סמרתון. ומה זה הסגנון הזה? בכותרת: פלואו טרייל מדברי. רחב יחסית ולא מחייב ריכוז על כדי להישאר עליו, חלק ומוחלק כמו רגליים מגולחות של רוכב מקצועי. נקי מסלעים וטרטורים מה שמאפשר ליהנות מזרימה בלתי מופרעת. מאפיין נוסף הם הברמים המושקעים שיש בו, כמיטב שיטת התשלום על בניית סינגלים המעודדת את המבצע להוסיף את האלמנטים האלה לשמחתו ושמחת הרוכבים. מקבלים זרימה מהירה בנוף יפהפה, עולה ויורדת, מסתובבת ומגניבה.
המגמה הכללית של כל המקטע הזה היא כאמור דרומה והוא כולו מתקיים בין המעוק לכביש הערבה, אבל האזור אינו שטוח והנוף – מדהים. מבין ההיילייטים של המקום כמה ירידות תלולות מלאות ברמים. כיף. 
נקודת הפיצול לרגלי מעלה קטורה
ממשיכים דרומה עד למקום שכל מי שרכב פה מכיר: רגלי העליה למעלה קטורה. פה יש את נקודת הפיצול במזלג סינגלים. הפיצול הזה הוא גם פיצול במטרות ובמרחקים אפשריים של המסלול – ניתן להפריד פה בין האפיקיסטים לבין רוכבי סופ״ש רגילים שיכולים לקצר בכ 20 ק״מ את כל החוויה למרחק יותר אנושי של כ 60 ק”מ כולל. 
לופ ההארכה ליטבתה
אם תפנו למעלה אל המעלה כבר פה תוותרו על לופ הארכה שהיא פינוק חצי מפוקפק לאפיקיסטים בלבד שצריכים פשוט קילומטרז׳ לרגליים. בתחילת הדרך סינגל מהמם של ירידה מדהימה לקטורה והמשך בדרקון הכתום עד ליטבתה, אך בהמשך החזרה היא מנהלית, אוספת קילומטרים לאורך כביש הערבה. תופעות כאלה קיימות באירועי מרתון אופני הרים משום שיש פורמט של מרחק מסוים שצריך לייצר לכל יום לפי תבנית. בנוסף זה מייצר מקטעים שונים באופי שתורמים לגיוון בהיבט התחרותי והטקטי.
אבל כאמור אנחנו לא ממשיכים כרגע למעלה קטורה אלא מדרימים לקיבוץ יטבתה. מרגלי המעלה רוכבים מזרחה בנחל מדושדש ואז דרומה לאורך כביש הערבה בסינגלים מדהימים ומושקעים ומגיעים ליטבתה, מותר לקנות שוקו ולנוח – זו הנקודה הדרומית ביותר שתגיעו אליה היום, אותנו פינק פידזון מושקע וחגיגי שחיכה לנו כל 20 ק”מ במסלול. 
חוזרים חזרה בצד המזרחי של כביש הערבה, על דרך עפר ישרה, ארוכה ומשמימה מול הרוח במקרה שלנו, וסביר שגם אתם תתקלו בה (הצפונית הידועה של הערבה), וכמונו תצטרכו לעבוד בדבוקה עם החלפות. עוברים את לוטן, למעבר תת קרקעי מתחת כביש הערבה חזרה למעלה קטורה. בעודי רוכב שם לא הצלחתי להגדיר האם אני אוהב את המקטע הסלול הזה שגורם לקילומטרים להצטבר מהר יותר, או סובל ממנו כי הם נצברים בלי חוויה מעבר לשמחות מפוקפקות של אפיקיסטים רייסרים שגמאו מרחק גדול יותר. יופי. יש קילומטרז של קרוב ל 60 ק״מ ברגליים. כעת המעלה. 
מעלה קטורה הוא קלאסיקה
אייקוני, נעוץ בזיכרון לכל מי שעשה אותו. זו חוויה מוכרת והאמת שהרבה פחות מפחידה מהמוניטין שיצאה לה. אחרי גישה בנחל המוביל אליו, לצד שני יוניקורנים ורודים (סליחה, אלה היו סלעים ורודים, הייתי בחוב חמצן) הוא מתחיל. תלול, יפה, ועם המדרגות המפורסמות שלו.
למעט מקטעי המדרגות כל המעלה רכיב בקלות למי שיודע להזיז קצת תחת קדימה על כיסא האופניים ולרדת נמוך אל הכידון בהילוך נמוך ורגוע ובשליטה בדופק. שני מקטעי מדרגות שובצו בו בנקודות תלולות במיוחד, ולצדן מימין מעין קורה של אבנים חלקות המאפשרת לדחוף את האופניים בעודכם עולים בהליכה במדרגות. האגדה מספרת ששלומי חיימי עלה הכל, על הקורה או על המדרגות עצמן – אז ביצענו תחקיר בסגנון עובדה ושאלתי אותו והוא אישר: באימונים הוא רכב את הכל אבל בתחרויות לא.
רכבתי ברצף באמצעות שליטה וריסון של רמת המאמץ את כל המעלה חוץ מקטעי המדרגות, כולל עצירת נוף קטנה באמצע. יפה פה. אשמח לחזור. בסוף העליה הפתעה: נועה לוריה וחבורת רוכבים צעירים מברטלי בהפסקת רכיבה. בכל שלושת הימים האלה נפגשנו או ראינו את הג’יפ שלהם מדי פעם בשטח. 
אחרי המעלה: כ 12 ק”מ של דרך ג’יפים
ממשיכים מערבה לכיוון נאות סמדר, אבל לא עוצרים שם אלא בערך מול הפונדק לוקחים ימינה וצפונה במגמת חזרה ליהל, רק בחלק הגבוה יותר של המדבר. גם פה דרכי ג׳יפים עולים להם במגמת עליה בלי ערך נופי דרמטי למשך כ 12 ק״מ. כל מטרתם מבחינתנו הוא להביא אותנו לאזור הסינגלים של יהל.
סינגל מדברי עם השראה נאקבית
הפינוק האחרון של המסלול: כאן אזכיר לכם את הדיון שעשיתי עם שי בביקור קודם באזור, בסרט על סינגל פארק תמנע (שהוא אגב, בד”כ הבסיס ליום האחרון בסמרתון). הסינגל פה ליד יהל, האחרון להיום, מדגים את ההבדל בין אותה אוטוסטרדת פלואו שהתחלנו בה את היום לבין ה״גישה הטבעית״ או מינימליסטית לעניין. הסינגל הזה לוקח מקטעים ארוכים יחסית בלי המון שינויי כיוון. הוא מגמתי וחותר לקיבוץ יהל בצורה מאוד תכליתית.
הוא נראה כמו נאקב ששודרג מעט לכדי סינגל – צר יחסית, אינו פוצע את הסביבה בצורה גסה, והוא שואף לייצר מקסימום מרחק במינימום שיגועים. אבל החלק האחרון שלו פשוט אדיר: כי הוא במגמת ירידה ארוכה אל הערבה, שמייצרת טיסה כיפית חסרת פידול למרחקים שיעלו על פניכם את החיוך שאתם צריכים, גם כשכבר כמעט 80 קילומטרים אחריכם או קצת פחות אם ויתרתם על לג ההארכה של יטבתה.
מאת: גיא חלמיש
צילום: אוהד בקין, עמרי מירון, גיאחה