SpinShield Air של רודי בעדכון גרסה עם מסגרת חצי – יצאנו לבדוק

יש סיבות מצוינות לשימוש במשקפי שמש בפעילות ספורטיבית. מניעת סנוור, הקלה במעברים חדים בין אור חזק לצל עמוק, הגנה על העיניים מפני חרקים, ענפים, אבק ועוד. בנוסף הם אביזר אופנתי הצהרתי ובמקרה של דגם ספינשילד אייר, מדובר בנוכחות בולטת.

משקפי שמש בעלי פרופיל עדשות גדול שמכסה הרבה יותר מאשר רק את אזור העיניים, הנו סוג המשקפיים המועדף עלי בפעילות ספורטיבית. אינני רואה בהם אופציה גם למשקפי קז’ואל ואין שום סיכוי שאגיע למקום עבודתי כשאני חמוש במשקפיים כאלה. בדיוק כפי שאינני רואה את עצמי משתמש במשקפי קז’ואל בספורט.

לפחות מבחינתי, דגם ספינשילד אייר החדשות של רודי פרוג’קט, הם מסוג המשקפיים המיועדים לפעילות ספורטיבית בלבד, אבל זה כמובן עניין של טעם אישי.

עבורי, כאדם שחי את האתגר של בעיות קשב וריכוז קשות, למשקפי שמש בפעילות ספורטיבית יש חשיבות נוספת שאינני יודע להסביר אלא רק לתאר אותה. הקיום מאחורי משקפיים גדולים וכהים בשילוב קסדה או כובע מצחייה, מעבירים אותי למצב זן מיוחד שמאפשר לי לעצור את אוטוסטרדת המחשבות שמהן סובלים בעלי בעיות קשב וריכוז. להיות צלול, ממוקד, חד ומדויק בעיסוק הספורטיבי.

על המוצר

דגם ה Spinshield Air החדש של רודי פרוג’קט הינו למעשה דגם כמעט זהה לדגם ה Spinshield הנוכחי ונבדל ממנו בהעדרה של חצי המסגרת התחתון. עדשות המשקפיים ממוסגרות בחלקן העליון בלבד, ללא מסגרת התמיכה התחתונה ואני מניח שמכאן מגיע השם Air. העדר המסגרת הופך את המשקפיים לקלים עוד יותר (24 גרם לעומת 26 גרם) ומייצר מרחב ראיה מלא ללא קווי מסגרת נראים לעין באף זווית. דגם משקפיים זה מעוצב סביב קשת בסיס (Base Curve) בזווית שטוחה (5-) שאיננה עוטפת את הפנים אלא נראית ומרגישה כחוצץ או שמשה קדמית בין העיניים ליקום.

מפרט טכני

• דגם: Spinshield Air
• משקל: בשקילה שלי 24 גרם, לפי היצרן 26 גרם
• עדשות שבמבחן: Multilaser Red
• מסגרת: שחור מאט
• מחיר: 740 ש״ח
• לינק למוצר באתר יבואן 

התרשמות ראשונית

המראה של דגם ספינשילד אייר נמצא בדיוק באזור המראה המועדף עלי כשמדובר במשקפי ספורט. לשמחתי בין שילובי הצבעים האפשריים נמצא גם שילוב הצבעים האהוב עלי, אדום / שחור עם עדשות מראה. דגם הספינשילד כמו הספינשילד אייר הם בעלי המשקף הגדול ביותר בסדרת משקפי הספורט של רודי פרוג’קט וכשמדובר בדגם בגימור מראה, זהו המאפיין הבולט ביותר שלהן שמאפיל על כל האלמנטים העיצוביים האחרים. משקפי הרכיבה העיקריים שלי בשנים האחרונות, גם הן של רודי פרוג’קט, מדגם דיפנדר בגרסתו הקודמת, גם הן בשילוב צבעים דומה ובאופן טבעי ההתרשמות הראשונית מושפעת ממה שרגילים אליו. 

כבר ברגע הראשון מרגישים שמדובר במשקפיים קלים באופן ניכר (12 גרם פחות) אבל כאלה שמרגישים חזקים יותר, כנראה בזכות חומרים מתקדמים ומרכיבים מהודקים. זרועות המשקפיים בעלות תנועה קפיצית בקיפול ובפתיחה ומשדרות תחושה של אחיזה טובה. אני באופן אישי מעדיף את תחושת הקפיציות הזאת על פני ידיות שנעות ברצף אחיד ללא קפיציות. עדשות המשקפיים הן מהסוג שמעלה חיוך מיד כשמביטים דרכן, הכול נראה צלול וברור כמו צילום שעבר שיפור קל. בנוסף, יש לציין את הנרתיק הקשיח החדש כחלופה נהדרת לנרתיקים הקודמים.

התרשמות בשטח

רכיבת כביש

רכיבת המבחן הראשונה שלי עם הספינשילד אייר הייתה בבוקר מוזר שכזה כשעננות כבדה כיסתה את השמיים והיום הואר באיחור רב ובהדרגתיות ללא זריחה נראית. מעטפת העננות הכבדה השפיעה גם על אחוזי הלחות שהרקיעו שחקים. יצאתי מביתי בשעה שאור ראשון אמור כבר להופיע, אבל להפתעתי בחוץ הייתה עדיין סוג של אפלה שנמשכה בחצי שעה הראשונה של הרכיבה. למרות החשכה הקלה, דקות מספר לתוך הרכיבה כשאני עדיין מפדל רגוע ומנסה להעיר את הגוף, הלחות עשתה את שלה ואגלי זיעה טפטפו לכל עבר. מן הזדמנות לבחון את המשקפיים בתנאים מאתגרים מעט.

את משקפי הדיפנדר, נהגתי אחת לרבע שעה בערך, לדחוף קלות במעלה האף בחזרה למקומם הטבעי. הן לא נטו ליפול אבל פיתחו חיבה להתמקם מעט נמוך יותר מגשר האף. לעומתם הספינשילד אייר לא זזו ממקומן אף לא במילימטר וזאת לאורך רכיבה של שעתיים ותחת זיעה קשה וכך גם בכל הרכיבות והריצות הבאות.

שוב ושוב מצאתי את עצמי מרים יד מתוך הרגל כדי להחזיר את המשקפיים למקום ואז עוצר מתוך הבנה שאין צורך. להערכתי הסיבה ליציבות היא המשקל הקל בשילוב עם גריפים מצוינים בתושבות האף והראש. כמו כן גם התאמה למבנה הפנים שלי.

היציאה לרכיבה בתאורה מתמשכת שמרגישה כמו לפני אור ראשון, קצת הפתיעה אותי אבל איכשהו, למרות שהייתי חמוש במשקפי שמש, לא הרגשתי צורך להסיר אותן עד שיעלה האור במלואו. הכביש היה ברור לחלוטין וכל חריץ או מכשול קטן נראו בבירור, וזה למרות ערך העברת אור בגובה 15% (Light Transmission Value) בדגם שבמבחן. 

מבחן זיעה
אגלי הזיעה שטפטפו מכל פינה אפשרית כשחלקם יצרו ממש שלוליות על ה Upper tube, לא פגשו בשום שלב את העדשות המשקפיים. לא ברכיבה רכונה על הדרופ ולא ברכיבה בעמידה, אבל זה עבד טוב רק ברכיבה הראשונה. במרבית הרכיבות הבאות, גם בכביש וגם בשטח, שוב ושוב אגלי זיעה טפטפו לחלקו הפנימי של המשקף ומצאתי את עצמי נאלץ לאתר אזורים צלולים במשקף כדי לראות את הדרך באופן ברור. אחרי כמה רכיבות כאלה הוספתי לציוד הרכיבה גם מטלית מיקרו פייבר.

אין לי הסבר הגיוני לעניין ההבדל בין הרכיבה הראשונה לבאות אחריה, יתכן שמנח המשקפיים על הפנים היה שונה בפעם הראשונה, יתכן שזה שילוב של מבנה הפנים שלי עם משקפיים בעלי קשת בסיס שטוחה. גם בנושא זה, לא יכולתי שלא להשוות לדיפנדר הוותיקות שחוו מאות רכיבות בכל התנאים האפשריים ומעולם לא נתקלתי במצב כזה. 

שדה ראיה

כבר ברגעי הרכיבה הראשונים, הופתעתי מהקלות שבה יכולתי לבצע את ההצצה המהירה מאחורי הכתף כדי לראות אם מגיע רכב מאחור לפני מעבר נתיב או פניה, אני לא יודע להסביר טכנית, אולי זה היעדר המסגרת התחתונה, אולי הקשת של המשקפיים או התאמה למבנה הפנים שלי, ואולי כולם יחד, אבל מעולם לא היה לי קל כל כך להציץ לאחור עם אף משקפיים אחרים.

העצירה הראשונה שלי הגיעה לאחר כשעה ברמזור וזו הייתה הזדמנות להיווכח שזמן ההמתנה לרמזור הירוק לא גרם להצטברות אדים אופיינית על העדשות, אם כי גם כאן, בחלק מהרכיבות הבאות, עצירות גרמו לכיסוי מוחלט של העדשות בשכבת אדים. 

רכיבת שטח

מבחינת שימוש במשקפי שמש, לפחות מבחינתי קיימים שני הבדלים מרכזיים בין רכיבת כביש ושטח. ברכיבת שטח לעיתים קרובות יותר, אנו נתקלים במעברי אור קיצוניים כשחולפים במהירות בין קטעים מוארים באור ישיר ובהיר לקטעים שיש בהם צל עמוק בעיקר ביערות. רגעי המעבר עצמם מייצרים שבריר שנייה של “עיוורון” עד שהאישון מתרגל ועדשות שמצליחות למתן את הניגודיות ולהקל על המעברים הן הרבה יותר נוחות לרכיבה. אגב, אצלי לפחות, ככל שאני מתבגר, זמן ההתאקלמות בין תאורות התארך מעט ולמרות שאני לא אוהב להודות, בתנאי אור קשים אני מתקשה לראות ברזולוציה טובה כמו בצעירותי.

ההבדל השני בין רכיבת כביש לשטח מבחינת משקפיים זה כמובן אלמנט היציבות שלהן, בשטח אנחנו יורדים דרופים, מטפסים מסלעות, חוצים גינות סלעים ומרגישים כמו במכונת כביסה בעת חציית מקטעי אבנים ודרדרת. הדבר האחרון שנרצה בשטח זה להתעסק עם משקפיים שנוטים ליפול במהלך רכיבה. לאחר כמה רכיבות שטח במקטעים האהובים עלי באזור יער קולה בימים של שמש ואור חזק, הספינשילד אייר בהחלט עשו את עבודתן בצורה מצויינת. לא זזו ממקומם אף לא במעט ולא אילצו אותי בשום שלב להאט במעט את הקצב כדי להתרגל לשינוי בעוצמת האור והצליחו תמיד להעצים את המראה ואת הנוף ולאפשר לי בכל רגע להבחין בפרטים הקטנים גם כשהם מסתתרים באזורים מוצלים.

ריצה

כשתיארתי בפתיח את הנטייה המוזרה שלי להסתתר מאחורי שילוב של משקפי שמש גדולים וקסדה או כובע מצחייה בעת עיסוקי הספורטיביים, לא ציינתי שכשמדובר בריצה זה ממש חובה עבורי. אין שום סיכוי שאכנס לזן הנדרש לריצה בלי זה. אלא שהשילוב של משקפיים, בעיקר בעלי פרופיל עדשות גדול עם כובע הדוק ומצחייה נמוכה, לעיתים קרובות מתגלה כשילוב בעייתי שמחייב התפשרות על סוג הכובע או סוג המשקפיים.

יתרונות

• משקל קל
• כיסוי נרחב בזכות עדשות גדולות ללא מסגרת תחתית
• נוחות ויציבות במקומן
• איכות עדשות מצוינת המספקת שדרוג מציאות

חסרונות

• אין אפשרות להחליף עדשות
• לעיתים קרובות, אגלי זיעה דולפים בצד הפנימי של המשקף
• קשת בסיס שטוחה עלולה בזווית מסוימת לגרום לסנוור כתוצאה מחדירת קרני אור מצד המשקף 
• האפונים (והידיות) קבועים בניגוד לרוב דגמי רודי

סיכום

בהנחה שהנכם נמנים על חסידי המשקפיים בעלי פרופיל עדשות גדול, ולאור מגוון שילובי הצבעים המוצע, סביר להניח שתמצאו את דגם הספינשילד אייר אטרקטיבי לפעילות ספורטיבית. משקל קל, יציבות, צלילות איכותית והקטנת ניגודיות טובה יוסיפו עוד נקודות זכות חשובות למראה בעל נוכחות. הנושא היחיד שהטריד אותי, היה טפטוף אגלי זיעה בחלק הפנימי של המשקף אבל זה נושא אינדיבודואלי וכל אחד יחווה את זה אחרת. לטעמי המשקפיים איכותיים מאוד ובהחלט עונים על הציפיה האישית שלי ממשקפי ספורט בלבד, גם מבחינת מראה וגם מבחינה שימושית לספורט.

מאת: צביקה ישראלי
צילום: יהונתן ישראלי