הזמן מהשבת השחורה עובר ושגרת מלחמה ממשיכה, אבל רבים עדיין בתפקוד חלקי. מה קורה לנו בזמנים כאלו? ולמה בכל זאת חשוב לדבר ולהתעסק עם האוכל והספורט? דווקא אצל מי שממשיך להתאמן, הנושא הזה של תזונה חשוב אף יותר. התזונאית אורית שמש בכתבה מעניינת על הקשר בין אכילה ולחץ:
הגוף שלנו יודע היטב להתמודד עם לחץ ועם מתח. זו מערכת אבולוציונית שמורה היטב, ששורשיה טמונים בתקופה שלא היינו עדיין הולכים על שתיים. ניתן לראות אותה פועלת בכל היונקים באותה צורה. לדוגמא – לביאה מתקיפה עדר זברות. הזברות נפוצות לכל עבר, וכשהסכנה חולפת הן רצות ומתגבשות חזרה לעדר, מתנערות, מתלקלקות זו עם זו, ו…חוזרות ללחך עשב.
גם אנחנו מגיבים בבריחה/לחימה או קפיאה לכל איום על חיינו. כל אחד לפי מה שהמערכת שלו למדה לעשות בילדותו המוקדמת. זה טבעי, ואין תגובה טובה מאחרת. ברגע שהמשבר חולף, עלינו לבצע את הפעולות שמשחררות את הורמוני הלחץ -בדיוק כמו הזברות. לנוע כדי לשחרר את המתח, להתאחד עם העדר שלנו, לגעת – לחבק, לעטוף, ללטף אדם יקר אחר או בעל חיים אהוב, ואז – לחזור ללחך את הארוחה הבאה.
בשבת השחורה רבים חוו את העובדה שאי אפשר לאכול ולהיות באיום קיומי בו זמנית. אילו מערכות עצבים מנוגדות, שלא מאפשרות קיום של הפעולות הללו יחד. או בורחים ונלחמים או אוכלים ונחים. ואל תגידו לי – “אני אוכל דווקא כשאני מתוח”. אם אתם אוכלים, אתם כבר לא במתח אקוטי. במצב כזה, אתם אולי מנשנשים שטויות, וזה הרגל של מי שסובל מאכילה רגשית, זה לא באמת לאכול, ואולי נדבר על זה בכתבה הבאה.
מה קורה אם הלחץ לא נרגע?
מה ההשפעה של כוננות ספיגה מתמשכת לאזעקה הבאה? זה מצב הרסני לגוף שלנו, ופה אנחנו נבדלים מבעלי החיים. הראש שלנו, שחושב קדימה ואחורה, מתכנן, מתארגן לרע ביותר כדי להיות מוכן לו, לא מאפשר לנו במצב שכזה לשחרר את הכוננות. כתוצאה מכך, הורמוני הלחץ ממשיכים להיות גבוהים ומתחילים ליצור נזק בשאר מערכות הגוף:
- לחץ הדם נשאר גבוה
- הסוכר בדם עולה ונשאר גבוה מה שמעלה את רמות הפרשת האינסולין.
- העיכול נפגע, התאבון מופרע והופך לא מווסת, ואנחנו נעים בין חוסר תאבון לאכילה מוגברת ללא שובע.
- השינה שלנו לא טובה וכתוצאה מכך תהליכי תיקון של תאי הגוף לא מתקיימים כהלכה, והסיכון לפציעות גדל.
- מערכת החיסון נחלשת, ואנחנו פגיעים יותר לווירוסים או חיידקים, ומרגישים חלשים באופן כללי.
- גם החיידקים הפרו-ביוטים שלנו נפגעים, וכמותם יורדת אל מול כמות החיידקים המזיקים של מע’ העיכול.
- הגוף מתחיל לפרק שרירים באופן קבוע ומצד שני אוגר יותר שומן באזור הבטן לשעת חירום, מה שגורם למשקל הגוף להישאר בשלב ראשון אותו דבר, אבל כן משנה את הרכב הגוף.
- בהמשך, כתלות בצורת האכילה שלנו, הגוף יעלה במשקל או ירד.
מסיבה זו, ומניסיון מתמשך מול אירועי לחימה קודמים, אנשי הטיפול והרפואה יודעים לומר שאחרי המלחמה תהיה קפיצה חדה בכמות האבחונים של מחלות אוטואימוניות כמו סכרת נעורים, צליאק, ולופוס, במקביל להתעוררות מחלות אחרות שהלחץ המתמשך הזה מהווה טריגר עבורן כמו סוכרת סוג 2.
ספורטאים מהווים קבוצה חשופה
ספורטאים יכולים להיות חשופים אף יותר לבעיות המתמשכות של לחץ דווקא בגלל הנטייה להיאחז בפעילות הגופנית המרגיעה והמוכרת כדרך לווסת את המתח. היות וגוף נחלש, והתאבון מופרע, יתכן ואימונים “רגילים” יהפכו להיות מאתגרים יותר לגוף ויחשפו אותו לסיכון לפציעות, בעיקר אם כבר יש לכם “חולייה חלשה” כמו גב, ברך או כל דבר אחר. בנוסף, קשיי הריכוז, שהם טבעיים במצב הנוכחי, מעלים את הסיכון שלנו ליפול, לסטות עם האופניים, או לעשות טעות “טיפשית” כמו לאחוז משקולת באופן לא נכון, ולהפיל אותה.
אם אתם מהאנשים שמגבירים את הפעילות הגופנית שלכם עכשיו, במטרה לשחרר את המתח, אתם בסיכון גבוה אפילו יותר, היות והקשב שלנו לגוף, לתחושות, לעומס, לכאב יורד, ואנחנו עלולים לדחוף את הגוף מעבר ליכולת שלו. במקרים כאלו המשפט “הכל בראש” הוא מסוכן. יש הרבה גם בגוף. נסו להקשיב לו.
כיצד לפעול בתאבון ירוד או מוגבר
אם אתם מרגישים שהתיאבון שלכם ירוד – הקפידו אפילו יותר על האכילה שלכם לפני ואחרי אימון. זה לא הזמן לאימונים “ריקים” ללא פחמימות, שגם בתקופות רגילות מקשות על המערכות שדואגות להסעת הסוכרים בגוף, וזה לא הזמן לחסוך בקלוריות אחרי אימון. התוצאה עלולה להיות פירוק מוגבר של שרירים.
אם התיאבון מוגבר קשה לכם לחוש שובע – הקפידו על ארוחות מסודרות, ועשירות בחלבונים וירקות, ואל תוותרו עכשיו על הפחמימות. יש להן תפקיד מוכח בהרגעת המערכת העצבית שלנו. והיום, כל עזרה בכך חשובה.
נסו לאכול פירות במקום לפנות למתוקים זמינים יותר ועשירים יותר בסוכר. גם אם לא תצליחו תמיד, הצלחה חלקית היא הצלחה בפני עצמה. הסיבה היא לאו דווקא המשקל, אלא הנזק המצטבר שמייצרים סוכרים פשוטים בזמן הזה, שהוא גדול יותר מאשר בתקופות רגועות. רמות הסוכר גם כך גבוהות מהרגיל, ולא נרצה להעמיס יותר מזה על הגוף שלנו.
הצטרפו לרוכבים בקבוצת ווצאפ שקטה:
אוכל וספורט הם כלים נגישים
כדי לעזור ולתמוך באחרים, להתנדב, להילחם בחזית או להילחם בעורף על שפיותנו ושפיות ילדנו, אנחנו זקוקים לגוף שלנו ולמוח שלנו בתפקוד הכי טוב שלו. וכדי לשמור עליהם בתפקוד מיטבי במצב הנוכחי, יש לנו מספר מועט מאד של כלים. אוכל וספורט הם שניים מהם, והם זמינים ונגישים לכולנו.
