גיא חלמישבעודי מגיע לתחנת הזנה שחיכתה לנו באמצע סינגל מדברי כחלק ממחנה האימונים, שם חיכו לי תום מקבוצת zaznu והפינוקים שהכין לנו, חשבתי לעצמי: זה ממש לא רע הדבר הזה, זה אפילו מעולה!
אחרי שלושה ימים ו 190 ק"מ בשטח, צפה לי יותר מסיבה אחת מדוע כדאי גם לכם להצטרף למחנות אימונים כמו זה שסיקרתי הפעם, בהובלת ים רז מאמן קבוצת אופני ההרים zaznu (להצטרפות לקבוצה באזור בנימינה-זכרון יעקב לחצו פה).
ים רז וגיא חלמיש: האיחוד מאז סמרתון 2015
חופש, ניתוק ספורטיבי מושלם
במחנה האימונים של "זזנו", ביליתי באווירה נעימה עם החברה של הקבוצה שמוביל ים, אנשים מעולים ואיכותיים שכיף היה לבלות איתם את שלושת הימים האלה. הכרתי שם כמה חברים חדשים שאני בטוח שעוד אפגוש בעתיד לרכיבות משותפות.
אלה היו שלושה ימים נקיים לרכיבה בצורה מלאה ובלעדית. זה ניתוק רצוי מהשגרה שהיתרון שלו מתחיל כבר בתחילת השבוע כשאתם מחכים לחופש בחמישי והשבוע תעבדו רק 4 ימים. היות והנסיעה לערבה הדרומית ארוכה מאוד רק חופש של כמה ימים יביא אותי לשם. ואז מתחילה ההזדמנות לניקוי מערכות פסיכולוגי: שעות ארוכות של רכיבה כל יום, צחוקים, חברה ועוד רכיבה שמבטיחים reset נהדר.
ערוץ בייקפאנל ב Whatsapp, נשלח לך את הכתבות:
חורף במדבר: שמש במחנה וגשם בבית
יצאנו למחנה הזה בשלהי מערכת החורף הגדולה הראשונה שהביאה שלג לחרמון. אני לא סובל מוצלח במיוחד של קור, רטיבות וטריינרים – זה שילוב אפקטיבי במיוחד לניטרול רכיבה וכושר בחורף. קור וגשם עז נחתו על סופ"ש הקודם וכל הימים האחרונים ומצאתי את עצמי מושבת. מחנה האימונים הזה הגיע בזמן והציל אותי מהדרדרות הולכת ונמשכת ברכיבה שלי. ביהל שבערבה השמש תמידית והסינגלים זורחים בחורף וכך שבועיים של השבתה מרכיבה הסתיימו בשלושה ימים אינטנסיביים.
מסלולי המדבר בחורף הם להיט (צילום: עמרי מרון)
חשיפה למסלולים חדשים
כתושב האזור ים רז מכיר את הסביבה של הערבה, יהל והסינגלים עד אילת כאת כף ידו. כשאתה מגיע אחת לכמה שנים לאזור אתה תמיד נחשף לסינגלים חדשים שלא הכרת. הפעם רכבתי לראשונה בסינגל היוצא מיהל למעלה קטורה, ובסינגל הארוך שמחליף את מקטע הגדר של עובדה וב"מורזין".
לכתבות המסלולים במחנה האימונים הפעם לחצו פה:
- היום הראשון מיהל ליטבתה, וחזרה ליהל
- היום השני מקטורה לפארק תמנע
- היום השלישי היה על בסיס הסינגל של תמנע
הזדמנות לשפר את הכושר
המשמעות הפיזיולוגית של אימונים כאלה יום אחרי יום היא גדולה, אם כי יש להודות שקצת פחות דרמטית ממה שמקובל לחשוב. מה שבאמת חשוב ליצירת כושר זה צבירת שעות הדרגתית וקבועה בשגרה שלכם, הרבה יותר מאשר שלושה ימים מרוכזים.
אבל אחת הטענות בעד מחנה אימונים ובכלל בעד אימון על עייפות, הוא שזה מכריח את השרירים לגייס יחידות מוטוריות חדשות ולכן בונה אותם טוב יותר. יחידה מוטורית היא מערכת של עצב אחד המחובר למספר תאי שריר. במהלך התכווצויות שרירים מגוייסות יחידות מוטוריות החל מהיחידות המוטוריות הקטנות והחלשות יותר ואחרי כן הגדולות והחזקות יותר ("עקרון הגודל"). כאשר שריר עייף, היחידות המוטוריות הקטנות והחלשות עלולות להתעייף ולא מסוגלות לשמור על רמת ייצור הכוח הנדרשת. כדי לפצות על כך, מערכת העצבים עשויה להתחיל לגייס יחידות מוטוריות גדולות וחזקות יותר כדי לשמור על ייצור כוח. גיוס מוגבר זה של יחידות מוטוריות גדולות יותר יכול לגרום להפעלה של סיבי שריר שלא היו בשימוש בעבר, מה שמוביל לעלייה בגודל ובחוזק השרירים לאורך זמן.
מעטפת לוגיסטית ותחנות ההזנה
אחת הסיבות שכדאי להירשם לתחרויות היא המעטפת ותחנות ההזנה, אבל במחנה אימונים משחזרים את התענוג הזה רק ללא האלמנט התחרותי, ובאווירה הרבה יותר אינטימית. בעיני זה עדיף בהרבה. למה תחנות זה כל כך מוצלח? ראשית משום שזה מייתר את הצורך בסחיבת משקל גדול של מים ואוכל ליום שלם בשטח (רכבנו 80 ק"מ כאמור). לרכוב עם 3 קילו פחות זה הרבה יותר כיף, קליל ומהנה.
שנית משום שזה מקל מאוד על הפסיכולוגיה של הרכיבה. עצם הידיעה שכל 20 ק"מ מחכה לך תחנת מנוחה ואכילה, עם תמרים (שים מגדל בעצמו), בייגלה, בננות, איזוטון ומים מקלה מאוד על תפיסת הקושי של הרכיבה. רוכבים מתחנה לתחנה, "רק 20 ק"מ". הידיעה שיש לך אפשרות לחילוץ אם תרצה לפרוש במצב קיצון מביאה לרוגע וביטחון. גם המדבר מרגיש פחות נטוש ומאיים תחת הידיעה הזו. אף אחד לא ניצל את זה, אבל עצם הידיעה מורידה לחץ, ופחות לחץ משמעותו הנאה גדולה יותר.
בסוף כל רכיבה נפתחה פריסה טעימה עם ארוחת שטח, סלטים, לחמניות, פלפלים טריים של הערבה, ומנוחה שאתם צריכים אחרי מרחק כזה.
תום הבן של ים מפנק אותנו בתחנות ההזנה כל 20 ק"מ (צילום: אוהד בקין)
צבירת ניסיון באירועים רב יומיים
איך זה מרגיש לרכוב יום אחרי יום? צבירת הנסיון הזו חשובה בעיקר משום שרבים אינם מודעים להשפעה של לחיצות מוקדמות מדי. גם במחנה הזה ראינו רוכבים שלא יצרו מינון נכון בין המאמצים בשלושת הימים. חלק מהרוכבים יודע להתחיל רגוע ולהימנע מכניסות לתחומים האנארוביים. אבל יש רוכבים שלא מצליחים להתאפק, לוחצים חזק ביום הראשון ומשלמים מחיר יקר בימים השני והשלישי. יש אנשים שאי אפשר ללמד אותם את זה, הם יגררו לתחרות וישלמו את המחיר עד ששוב ושוב ישלמו אותו וילמדו דרך הרגליים. מחנה אימונים הוא עוד הזדמנות להתנסות ולמידה מהו סף המאמץ שאתם יכולים להפעיל בתחילת האירוע.
בדיקת כלים לפני תחרות
היבטים נוספים חשובים קשורים לציוד – איזה ביב שרף לכם את העור בנקודות התפר של הפד? (לי שרף, ועוד איזה שרף והלקח – באלה אשתמש רק לאופני כביש בהם זה לא קורה. למען הסר ספק זה לא ביב של zaznu ולא של יצרן ישראלי אחר). כמה אוכל אתם צריכים? איך איך הציוד שלכם? האופניים טובים? הכיוון נכון? הגיע הזמן לשדרג משהו?
עבורי למשל מחנה האימונים היה הזדמנות לבחון לעמוק את התפקוד של המערכת של פידלוק- השתמשתי הפעם בבקבוקים המגנטיים, ובמיוחד הסתקרנתי לגבי תיק הכלים וערכת החיבור לצינור התחתון. שלושה ימים מדבריים קשוחים כאלה ב 190 ק"מ הם תנאים מעולים למבחן מאתגר.
טיפים ונסיון מצטבר: יתרון משמעותי
החברה איתם הגעתי באו כדי להתכונן לסמרתון. מעבר למרכיבי הכושר, רכיבה בסביבה ובסינגלים של האירוע נותנים יתרון תחרותי. הכרת המסלול מסייעת לחלק מאמצים בצורה נכונה לאורכו, ומפחיתה סיכונים. רכיבה עם רוכבים נוספים מדגימה דברים רבים למתחילים רק מהצפייה בוותיקים, והטיפים שנותן ים לכל אחד מהמתאמנים חשובים מאוד וספציפיים לתחרות.
תדריך, טיפים והכוונה מים לקבוצה (צילום: עמרי מרון)
ההכנה המנטלית
חשיבות ההכנה המנטלית מאוד גדולה. כשאתה מגיע לתחרות אחרי שלמעשה עשית את כולה בהכנה, אתה מרגיש בבית. רמות הסטרס נמוכות יותר, ההנאה עולה. אתה בסביבה מוכרת והרבה פחות מלחיצה. אם יש מקטע קשה (כמו המקטע המגעיל מנחל עתק לתמנע מול הרוח), אתה מתכונן לקראתו ובתחרות תהייה מוכן לזה. לתחרותיים הידע הזה מתורגם לפעולות וטקטיקה טובה יותר, ולכן למיקומים גבוהים יותר.
גם לך זה כדאי!
זו חוויה דרושה בכל חורף פעמיים לפחות, ובעיני עדיפה על המרוץ עצמו! לבלות בצורה אינטימית, מהנה מאוד עם חברים במדבר, בסינגלים ורכיבות מושלמות, עם תמיכה לוגיסטית ובלי הטררם של מרוץ. עבורי זה טוב יותר מכל אירוע המוני. מי שתחרותי וחייב לראות לוח תוצאות מול העיניים שיהנה, אני גם נהנתי בתחרויות. אבל אני נהנה יותר ברוגע מאשר בתוך האזור השחור של המאמץ המקסימלי שתחרות מוציאה ממני.
אם גם אתם מעוניינים להצטרף למחנה הבא של ים רז, או לקבוצת zaznu לאימונים בעיקר באזור חורשן, חוף כרמל וזכרון יעקב מלאו פרטים וים יחזור אליכם:
