מי יוכתרו לאלופי העולם לשנת 2023 ביום ראשון הקרוב? פרשני בייקפאנל סוקרים את האירוע שיתרחש בראשון הקרוב וישתתפו בו לא פחות מ22 נציגים של ישראל. האם המשלחת הזו יכולה להביא תוצאות התואמות את גודלה?
שבוע מרוצי אליפות העולם באופני כביש, ייערך לראשונה בגלזגו שבסקוטלנד בתחילת אוגוסט. לצד מרוצי הכביש לגברים ונשים, מדובר בארוע מיוחד שכולל גם את כלל ענפי האופניים, הרים, מסלול ו-BMX. מרוצי הכביש ייפתחו עם מקצה הגברים ב-6/8 ויסגרו עם מרוץ הנשים שבוע לאחר מכן ב-13/8, כאשר בתווך יערכו המקצים נגד השעון.
מספר גבוה של נציגים ונציגות מישראל
את ישראל במרוץ הכביש לגברים ייצג את ישראל מול המעצמות הגדולות הספרינטר איתמר אינהורן מקבוצת “ישראל פרמייר-טק”. אינהורן הוא הרוכב הישראלי הראשון לנצח מרוץ UCI בשנת 2020, ומאז ניצח עוד מספר מרוצים, הזכור שבהם בטור סלובקיה על פטר סגאן. את חודש יולי איינהורן סיים עם צמד ניצחונות במרוצי דרג נמוך בפולין ובצ’כיה. ביום ראשון הוא ינסה להחזיק בדבוקה בתקווה שיתפתח ספרינט בסיום. אם נחבר לשאלת התקציב וקבלת ההחלטות את מי ומתי לשלוח, נוסיף שלהערכתנו הסיכוי של איתמר לסיים את המרוץ מחר אינו גבוה לאור אופי המסלול, והנימוק שצריך לשלוח כדי לצבור נסיון בינ״ל בוודאי לא תופס פה.
במרוץ הנשים ייצגו את ישראל רותם גפינוביץ שתתחרה בפעם השביעית (!) באליפות. יחד איתה תתחרה נופר מעוז בת ה-21, בהופעת בכורה. גפינוביץ, שהיא אלופת ישראל בנגד השעון, תתחרה גם בדיסציפלינה זו בגלזגו.
מה עשתה גפינוביץ בעבר באליפויות העולם בכביש: מתוך 6 פעמים סיימה ב DNF חמש פעמים (2012, 2016, 2017, 2018, 2019) והצליחה לסיים רק פעם אחת במקום 86 ב 2021. אנחנו באמת בעד הספורטאים, מאוד, אבל אי אפשר שלא להרים גבה לגבי הנתונים האלה, ולשאול האם זה הגיוני לשלוח מתחרה שפשוט אינה יכולה לעמוד בסף התחרות הזו פעם אחר פעם. יתכן שהשיקול הוא שהיא כבר שם בזכות הנג״ש, ואם כך זה יותר הגיוני. בתחום הנג״ש היא סיימה בין מקומות 30-40 בכל ההופעות שלה מתוך כ 55 מתחרות.
מי שכן הצליח להביא תוצאות מהמשלחת הוא סילבן אדמס! אדמס ילבש כעת את חולצת הקשת הנכספת במרוצי הכביש בישראל. הוא הגיע למקום הראשון בתחרות המסטרס בגילאי 65-69. אחריו מישראל הגיע גיל אולשנסקי במקום 41. זו לא הפעם הראשונה שלו עם חולצת הקשת אך לא במרוץ הכביש, שלטעמנו הוא היוקרתי ביותר. זו תוצאה מדהימה ומעוררת הערכה!
כש 22 נציגים ישראלים ישתתפו בתחרויות השונות באליפויות העולם. לצד הרצון לשלוח כמה שיותר כדי שיצברו נסיון בינ״ל, תמיד עולה ההתלבטות התקציבית וגם השאלה- אם יש תקציב, לאיזה תחרויות ספציפיות נכון להקצות אותו. האם הם כולם ברמה שתייצר ייצוג מכבד לישראל או שיש פה הצבת רף דרישות נמוך מדי לספורטאים? אין בפנינו את כל השיקולים, אבל המספר הגדול מצדיק שיחת המשך עם האיגוד אחרי שיונחו התוצאות למול העיניים כדי לבדוק תכנון מול מציאות.
הכוכבים מתחרים במסגרת של נבחרות לאומיות
באליפות העולם באופני כביש מתחרות נבחרות לאומיות, בניגוד למרוצים במהלך השנה בהם משתתפות קבוצות מסחריות. מספר הרוכבים בכל נבחרת נקבע על-פי הדירוג של המדינה: מעצמות כצרפת ובלגיה שולחות שמונה רוכבים ואילו אחרות כישראל שולחות נציג אחד בלבד.
מרוץ הכביש הינו חד-יומי ארוך וקשוח. השנה ירכבו הרוכבים 270 ק”מ בין אדינבורו לגלזגו. המסלול מתחלק לשני חלקים. הראשון בין אדינבורו לגלזגו, עם טיפוס אחד ארוך באמצע. השני בתוך העיר גלזגו, עם עשר הקפות אצל הגברים ושש אצל הנשים. ההקפות מתאפיינות ברצף טיפוסים קצרים ועשרות עיקולים שיקשו על מרדף מסודר מתוך הדבוקה. הצפי הוא למרוץ פרוע ומותח רווי בהתקפות. תחזית עם סיכוי גבוה לגשם עלולה לסבך את העניינים, ולשחק לרגליהם של מומחי קלאסיקות האביב.
מעניין מה קורה שם? בקבוצה השקטה של בייקפאנל בווטסאפ…
נבחרת החלומות של ואן ארט ורמקו
לאחר הניצחון אשתקד, גם הפעם בלגיה מגיעה עם סגל מפלצתי: מעל כולם עומד רמקו אוונפול, האלוף המכהן, שמגיע אחרי ניצחון משכנע ביום ראשון בקלאסיקה של סן סבסטיאן. הפעם האחרונה בה לא ניצח חד-יומי בסבב עולמי הייתה באפריל 2022. הטקטיקה אצל רמקו די ידועה, הוא תוקף מרחוק ולא מביט לאחור עד לקו הסיום. במידה ומרדף יעיל יצליח לסגור, יהיה זה ואן-ארט שיתקוף את הרודפים המותשים. בנבחרת הבלגית ירכוב גם המאיץ הטוב בעולם יאספר פיליפסן שינצח את המאוץ במידה ויהיה כזה אחרי הבליץ מרגליהם של רמקו וואט. ניצחון בלגי הוא התסריט הסביר ביותר ביום ראשון, גם היריבים יודעים זאת וינסו לאתגר אותם בכל הזדמנות.
פוג מגיע אחרי האכזבה בטור
מתוך עשרת המקומות הראשונים בדירוג הכללי טור דה פראנס, רק פוג יעמוד על קו הזינוק בגלזגו. לצערו בנבחרת סלובניה לא יזנקו לצידו רוגליץ’ ומוהוריץ’ שבחרו לנוח. אוהדי הענף כבר למדו שלא מומלץ להמר נגד הפוג, מדליה סלובנית שנייה אי-פעם וראשונה מאז 2001 היא תרחיש הגיוני בהחלט. חולשת הנבחרת למול העוצמה הבלגית תחייב את הפוג להמר במדויק על המהלך המכריע ואיתו לצאת קדימה.
ארבעה אלופי עולם על קו הזינוק
לא פחות מארבעה אלופי עולם בעבר יעמדו על קו הזינוק. יחד עם רמקו הבלגי, צרפת שולחת את אלאפיליפ, שזכה פעמיים בשלוש השנים האחרונות. אלאפיליפ מגיע אחרי עונה בינונית ובהובלה משותפת עם כריסטוף לאפורט. דנמרק מגיעה עם הרכב חזק במיוחד שכולל את פדרסן, אלוף 2019. פולין שולחת את מיכל קוויאטקובסקי אלוף 2014 הנמצא בכושר טוב, אחרי ניצחון בשלב הררי בטור דה פראנס. אחרון חביב והיחיד שניצח 3 פעמים רצוף הוא הסלובקי פטר סגאן ומגיע לסיבוב פרידה בגלזגו ללא הרבה ציפיות.
נבחרות נוספות שיאתגרו את הבלגים
יש עוד רוכבים רבים אליהם כדאי לשים לב במאבק על הניצחון. נבחרת הולנד החזקה מגיעה עם מומחי הקלאסיקות ואן-דר-פול ודילן ואן-בארל, יחד עם אולב קויי הצעיר לספרינט בסיום. האוסטרלי הותיק מייקל מת’יוס יקווה לשרוד את הטיפוסים בדרך יחד עם קיילב יואן. האירי בן הילי והקנדי דרק ג’י מגיעים אחרי שהיו תגליות האביב. נילסון פאולס מוביל נבחרת אמריקאית איכותית שיכולה לחלום על זכיה ראשונה מזה שלושים שנה. ז’ואו אלמיידה מוביל את פורטוגל אחרי ג’ירו מוצלח באביב, השוויצרי מרק הירשי מגיע בכושר מצוין למסלול שמתאים לו היטב, ולבסוף ביניאם גרמיי האריתראי חולם על תוצאה היסטורית לאפריקה.
שליטה של הולנד במרוץ הנשים
השליטה המוחלטת של הולנד במרוץ הכביש לנשים בולטת עוד יותר מהדומיננטיות הבלגית בגברים. בחמש מתוך שש השנים האחרונות ניצחה באליפות רוכבת הולנדית. אלופת 2022 אנמיק ואן-לוטן, דמי וולרינג מנצחת הטור דה פראנס לנשים ומריאן ווס מובילות את הנבחרת. בין המועמדות להפתיע אפשר למנות את הבלגית לוטה קופקי, הדנית ססיל לודוויג, האוסטרליות גרייס בראון ואמנדה ספראט, אשלי מולמן מדרום-אפריקה, אשלי דיגרט מארה”ב והפולנית קאשיה נייוויאדומה. בנג”ש, אגב, המצב לא שונה. מתוך 21 מקומות על הפודיום בשבע השנים האחרונות, 14 הלכו לרוכבות הולנדיות, והמגמה כנראה לא הולכת להשתנות השנה בגלזגו.
קישור ללוח הזמנים המפורט באתר האיגוד הבינלאומי: https://www.cyclingworldchamps.com/schedule/