גיא חלמישמה הסיכוי שתנחת עליכם פתאום קבוצת וורלד טור, תרכבו לצד כוכבי ענק באופניים, ותשתתפו בגראנד טור? לארבעת הישראלים של הסייקלינג אקדמי, שמשנה את שמה ל Israel Startup Nation זה קרה. קיבלתי את הזמנת הקבוצה למחנה האימונים הראשון שלה כקבוצת וורלד טור במלון Valamar שנערך בחסות מרוץ חדש בשם Istria300 בקרואטיה.
ביד ימין טור, ביד שמאל ג’ירו, מה תבחר?
ארבעת החבר’ה האלה רוצים לשמוע דבר אחד השנה: “נבחרת להגיע לטור דה פראנס”. השנה, הגענו למצב שבו רוכב ישראלי שיבשרו לו שהוא נבחר לסגל הג’ירו או הוואלטה אולי יגיב באכזבה. כן, מי מארבעת המופלאים: גיא שגיב, גיא ניב, עומר גולדשטיין ואיתמר איינהורן, שיקבל את הבשורה הזו, יבין ממנה שבטור דה פראנס הוא כבר לא יהיה, כי לעשות גם ג’ירו וגם טור זה לא מעשי. ג’ירו וואלטה? אולי… אבל יותר סביר שיחלקו את זה בין הארבעה. חלמנו על אכזבות כאלה…
להערכתי שני הוותיקים יותר בקבוצה: גיא שגיב וגיא ניב שוב ימצאו את עצמם בעמדת תחרות זה עם זה, ויכוונו לטור דה פראנס, ואילו שני הצעירים – עומר ואיתמר ישמחו לקבל הזמנה לג’ירו או לוואלטה. השאלה המעניינת תהייה האם זה שלא יקבל כרטיס לטור יספיק להתחרות בג’ירו, ואז נקבל תשובה סופית לגבי זהות בר המזל שהולכים איתו לטור מוקדם יחסית השנה. במקביל הם מזכירים ובצדק: יש עוד הרבה תחרויות מדהימות, יוקרתיות וחשובות בעולם האופניים. בכלל דומה שהקלאסיקות בשנים האחרונות קיבלו עדנה מחודשת ופוקוס אדיר, יוקרתי ותקשורתי.
התפקיד של הישראלים בקבוצה הוא להיות מסייעים לאלה שמסומנים כמיועדים לנצח, וככאלה היכולת שלהם לבלוט היא נמוכה יחסית. כשאתה נשלח להוביל דבוקת וורלד טור כדי לסייע למוביל שלך, כנראה שלא ישאר לך הרבה במחסנית כדי לעשות משהו לאחר מכן. המטרה שלך לאחר מבצע כזה היא לשרוד במרוץ, ביצעת את התפקיד שלך, ולפעמים גם השרידה היא פריבילגיה. לכן מטרה נוספת שמציינים דווקא הצעירים בשיחה שלנו, היא הצורך שלהם להתחרות ולהצליח בכל זאת לקבל מרוצים מדרגים מעט יותר נמוכים כדי לקבל הזדמנות גם לצבור מוניטין אישיים ולהתבלט.
מימין: גולדשטיין, שגיב, ניב, איינהורן
אווירה אחרת בקבוצה
כל הרוכבים שמכירים את העולם המקצועני והקבוצות מציינים שבאקדמי יש משהו אחר. מהתמונה שמתקבלת אצלי, נראה שלעבוד בקבוצות אופניים מקצועניות זה די חרא של ג’וב, וכשמגיעים לקבוצה שמתיחסת טוב לרוכבים ואכפת לה מהם, מאמינה בהם, מקשיבה להם ומנסה לתמוך בהם, הם אולי אפילו קצת מופתעים.
צ’ל קלסטרום האיש שאחראי על התחום הספורטיבי באקדמי, וכנראה ללא מעט מהרוח הזו. הוא הספורט דיירקטור המנהל, מייצר סביבו אווירה אחרת. הוא אחד האנשים היותר חכמים ונחמדים שפגשתי בתחום. הוא לא מתנשא, מאוד ענייני ופתוח. תענוג לדבר איתו ולהקשיב לו. הסייקלינג אקדמי מורכבת מסגל ומגישה אנושית כנראה והיא מחלחלת לרוכבים שאוהבים את הקבוצה. זה לא אומר שהמיזוג, והשחרור של כמה מהרוכבים הטובים שהיו בה לא הותיר משקע- כמו בכל חברה ממוזגת, זו חוויה קשה. אבל בתוך המערכת הזו דומה שהסייקלינג אקדמי מתבלטת לטובה.
מימין: צ’ל קלסטרום מהאקדמי והמארח: ולדימיר מיקולוביץ מבחריין מרידה ו Istria300
גם כוכב רוצה לרכוב עבור רעיון
גם כרוכב אתה רוצה משהו מעבר למסחר: לרכוב עבור מותג מסחרי כמקצוען זה מעולה, אבל עדיף לגמרי לרכוב עבור רעיון גדול יותר. הרוכבים מעדיפים לרכוב עבור רעיון שאינו רק שיווק ומסחר, אלא משהו שמייצג ערכים. הסייקלינג אקדמי מביאה איתה את הדבר הזה: קבוצה שמטרתה לעזור לקדם את ענף האופניים במדינה שבה הוא מפגר מאחור. מבחינת האירופאים זו מטרה נעלה שהם שמחים להרתם לה.
הרעיון השני הוא יותר ישראלי ספציפי: לקדם את שם ישראל בעולם. כחלק מזאת, ומהמניע הציוני של סילבן אדמס ורוני בראון, השנה שונה שם הקבוצה בוורלד טור ל Israel Startup Nation (או בקיצור ISN). השם “Israel Cycling Academy” נשאר אצל מה שהיה בשנה שעברה קבוצת ה Development Team שהשנה הופכת להיות קבוצה בפני עצמה ברמת קונטיננטל. חצי מרוכביה יהיו ישראלים וחצי משאר העולם. היות והישראלים חיילים ברובם (ספורטאים מצטיינים) הם יתחרו בכמה גלים מרוכזים- מקבצי תחרויות מרוכזות בעולם אליהם יסעו ביחד, קצת שונה מההתרוצצות האינסופית אחרי מרוצים שמאפיינת את הקבוצות בד”כ.
בהשקה בת”א (צילום: נועה ארנון, Israel Start-up Nation)
רשימת הכוכבים שיש בקבוצה הבכירה מדהימה. הבולטים שבהם:
- דן מרטין- אירי בן 32, ניצח ליאז’ בסטון ליאז’ ולומברדיה )2013-2014), ושני קטעים בטור דה פראנס. טופ 10 עקבי בטור דה פראנס. 2016-2018. נכנס לאקדמי לפני שמוזגו עם קטושה.
- אנדריי גרייפל, 37, 156 נצחונות ו22 בגראן טורס. שנה קשה ב 2019 עם קבוצה שלא התחברה, ועם תקווה גדולה לחזור לעצמו ולתת שנה שנתיים אחרונות כמקצוען שיהיה לו נעים לפרוש מהן- עם נצחונות. הוא חבר טוב מאוד של הגרמני השני בקבוצה: נילס פוליט, ושניהם יהוו צוות חשוב בחלק הקלאסיקות של הסייקלינג אקדמי.
- נילס פוליט, הוא צעיר יחסית וגם גרמני מקטושה. הוא כוכב עולה, והגיע שני בפריז רוביי אחרי ז’ילבר. הדבר הזה שובר אצלו את המחסומים הפסיכולוגיים והוא נמצא בעמדת הזינוק להיות כוכב ומנצח קלאסיקות. ביחד עם גרייפל הם יכולים להוביל צוות שיעשה את זה.
- אלכס דוסט – מקטושה, אלוף בריטניה בטיימטריאל 6 פעמים, שיאן עולמי בשיא השעה ב 2015, הדבר העיקרי שהוא מכוון אליו השנה זו האולימפיאדה, אבל אין לפסול כלל אפשרות של נצחונות בטיימטריילס נוספים מצדו.
- בגזרת המטפסים: בן הרמנס הבלגי – ניצח את טור יוטה, חבר של גיא ניב, וגם פיצ’ולי הקנדי שהתחרה בהרמנס בקבוצה אחרת והגיע שני ביוטה.
בצד הביקורת נאמר על הכוכבים של הסייקלינג אקדמי שיש בה הרבה מבוגרים יחסית או צעירים אבל את האמצע. על הגיל אומר לי צ’ל קלסטרום- ש”גיל הוא רק מספר”. הוא באמת מאמין בזה, ומבחינתו – יש מספרים חשובים יותר, וואטים ומדדים נוספים, שגרייפל אומר לנו ששלו לא ירדו מתקופת הנצחונות שלו. קלסטרום אומר עוד שלנסיון יש ערך אדיר.
להפוך לקבוצת וורלד טור
להפוך לקבוצת מהדרג הגבוה ביותר זה אומר קפיצת מדרגה תקציבית, ניהולית, וספורטיבית. זה אומר שהקבוצה תתחרה בכל הגראנד טורס השנה, כלומר היא צריכה עומק וכמות כזו של רוכבים, מנהלים, וצוותי תמיכה מסביב שיכולה להחזיק לפחות שני צוותים ברמה הנדרשת לכך. בנוסף לכך יש עוד כמות מרוצים אדירה ברחבי העולם ולכן למעשה קבוצה כזו מכילה תתי קבוצות ויותר מכוכב, או מנהל ספורטיבי אחד. כל תת קבוצה כזו מפעילה מרוצים אחרים במקביל. תקציבי קבוצות כאלה נעים בין קצת פחות מעשרה מליון דולר לשנה ועד לכמה עשרות במקרה של Ineos וקבוצות הכוכבים הגדולים.
המשמעות היא גם בציוד. השנה הקבוצה עזבה את דה רוסה האיטלקית, ועברה ליצרן אוסטרלי-אסיאתי חדש בשם Factor. זו חברת שלדות חדשה מהסוג של “פרימיום מעבדה”- מותג שהוקם עם הנדסת מותג שאמורה ליצור לו תדמית יוקרתית, למרות שלא צבר יוקרת אמת לא כתוצאה מהיסטוריה של נצחונות ולא מטכנולוגיה או חדשנות מוצרית משמעותית. איכשהו אין מזל ליבואנים המשמעותיים בישראל והקבוצה לא רוכבת על אחד הדגמים היותר פופולריים פה שיש להם יבואן חזק, וכך כמו במקרה של דה רוסה, הדבר לא מתמנף למכירות משמעותיות. אבל השוק הישראלי, למרות שמעניין אותנו- הוא לא המטרה של הספונסרים של הסייקלינג אקדמי היום אלא השוק הבינ”ל. לאקדמי יש בהחלט סיפור שיכול לפרוץ את האדישות וליצור עניין. היא אחת משתי קבוצות חדשות בלבד השנה בוורלד טור.
האופניים והצביעה החדשה
מחנה ראשון טכני- מה זה אומר?
המחנה הראשון הזה הוא מחנה טכני. הרוכבים עדיין ללא בגדי הקבוצה החדשים (שיסופקו על ידי קטושה- מותג הביגוד שנתן חסות עד היום לקבוצה שמוזגה לאקדמי). הוא נערך בדצמבר בטמפרטורות של בין 5-10 מעלות קרות, ולמזלנו לא היה גשם. בקרואטיה היה זה מחנה מקדים למחנה בישראל, עם איסור פרסום של התכנים עד להשקה הרשמית בתל אביב. זהו מפגש ראשון של כל רוכבי הקבוצה שהחותמו. פה לראשונה הם עוברים שיחות עם המנהלים הספורטיביים ומציגים להם את תוכנית התחרויות שלהם לשנה הקרובה עם 90% של ודאות. השאר- מוחלט לאורך העונה בהתאם לביצועים ולהתפתחויות.
החלק הטכני מאוד משמעותי- האופניים והציוד של הרוכבים נמסרים להם פה גם כן. לצד המלון אולם ספורט ענק שהכיל עמדות מכונאים ומאות זוגות אופניים. לכל רוכב כ 3 זוגות (עליות, אווירודינמי ונג”ש), והיות וכל הציוד חדש, יש להכין אותם עבור הרוכבים. לצד עמדות המכונאים באולם גם היתה עמדה של שיקון (Scicon) שנכנסה לתחום התאמת האופניים ולתחום משקפי הספורט ונתנה לאקדמי חסות. הרוכבים נמדדים בעמדה, ובשבוע הזה פה מקבלים הזדמנות לבצע כיוונונים לציוד החדש.
מכאן ממשיכה הקבוצה לבלות במחנה אימונים ספורטיבי ותרבותי בישראל: סדרת רכיבות וביקורים בישראל והכרת המדינה והרעיונות שאותם הם נבחרו לייצג.
הכנת האופניים לרוכבים
עם Istria300 ב Valamar
המיקום: חצי האי איסטריה בקרואטיה, שעל הים ממול לאיטליה. המארח הוא אירוע אופניים חדש עליו אספר בכתבת המשך: Istria300. זהו מרוץ ל 300 ק”מ (ומעל 3000 מ’ מצטברים) שיתקיים ב 10.10.20 עם מקום ל 1000 משתתפים בלבד. כדי לקדם את השקת המרוץ הזמינו המארחים ורשת מלונות Valamar את הסייקלינג אקדמי ואת העיתונאים לערוך את המפגש הזה ביחד איתם. לדעתי מרוצי 300+ הם הדבר הגדול הבא בעולם האופניים ואנחנו נראה עוד כמה כאלה מושקים בקרוב. כשכל אנשי הקעקוע מיצו את האיירונמן, הם ימצאו בזה אתגר חדש. וזה לא פשוט: כדי לעבור את הקאטאוף מה 150 ל 300 צריך ממוצע גבוה מ 25 קמ”ש עד נקודת ההחלטה.
הסייקלינג אקדמי- התחלה חדשה ומבטיחה
קבוצת וורלד טור זה דבר ענק, טור דה פראנס זה מדהים. תקציב גדול, המון עובדים, רוכבים, ציוד… מרשים מאוד. וכעת הסייקלינג אקדמי, שרכשה את קטושה עם כמה מהכשרונות הגדולים שלה, והוסיפה עליהם עוד כמה כוכבים לא קטנים, הולכת לעבור שנה מדהימה. היא נתפסת בדבוקה כקבוצה דינמית, בצמיחה קבועה, וכהצלחה.
אנחנו עוד הולכים לשמוח לא מעט עם הקבוצה הזו השנה – וזה כיף ומשמח, ופשוט אדיר!
