אופניים ברומניה (2) – התמונות שיעשו לכם חשק ליערות, להרים ולג'יפ הדאצ'ה!

עופר עברי25 ביולי 2018

יום ההכנה השני עם Medraft Biking בטיול אופניים ברומניה התחיל בנסיעה נעימה בג'יפ הדאצ'ה השכור שלנו כשהמטרה לבדוק ברכיבה רק חלקים מסויימים מהדרך. למעשה נסענו בתוואי סינגלים ביער גשם ירוק בזמן שה GPS מקליט את הנ.צ.

כתב וצילם: עופר עברי

שלושת פרקי הסדרה הרומנית- כנסו!

מדרפט

המסלול שהתחיל טוב וברור השתנה עד מהרה והפך לחלקלק וסבוך. ככל שהתקדמנו בו נתקלנו בקוליסים עצומים ושלוליות ענק, וכאילו לא מספיק גם הגשם התחיל להתגבר.

למזלנו, טוני (זוכרים אותו מהמערכה הראשונה?) בא רגוע עם הרבה ניסיון במצבים האלו. הרכב הרומני החצי אמפיבי הפגין גם הוא יכולת שטח אמיתית ואנחנו צולחים בשלום את קטע היער המאתגר.

כמה קילומטרים אחרי אנחנו מגיעים לכפר הסמוך לעוד עצירת הצטיידות במעט בירה ונקניקים כדי להרגיע את הרעב. רן שוב מפגין ידע רק באלכוהול ובשר שומני וטוני כהרגלו מתפלפל ברומנית עם הרוכל. יום ארוך עוד לפנינו והיעד הבא שלנו הוא מכרות המלח Salina Turda.

מכרה המלח ב Turda אשר נפתח לקהל הרחב בשנת 2010 נחשב לאתר עליה לרגל. מדובר במבנה היסטורי מדהים ביופיו, שממוקם כ-5 ק"מ ממרכזה של העיר Turda שבמחוז Cluj. זהו אחד מהפלאים הארכיטקטוניים המהפכניים ביותר ברומניה. הוא כולל מספר "אולמות" כרייה עצומים בגודלם, שנוצרו בתהליך גיאולוגי מרתק של מספר שנים. האולמות מחוברים במערכת של מדרגות משוכללת ומעליות נוחות. האולמות כוללים בין היתר אגם עם סירות, שולחנות משחק לילדים ומתקנים נוספים כגון גלגל ענק.

יש כאן אפילו בי"ח ייחודי לטיפול בילדים חולי אסטמה. כאמור, אל תוותרו בשום אופן על החוויה הייחודית שמציע המקום. מדובר באטרקציה תיירותית של ממש ובמסע מופלא אל בטן האדמה שלא תחוו בשום מקום אחר. אחרי המכרה שמנו פעמינו לעבר עמק טרסקאו והכפר Buro. חבל ארץ פראי ויפה, עשיר במים, גשרים תלויים וכנסיות מטופחות.

כאן יצאנו לרכיבה נוספת בסינגל במקביל לנחל כשהמטרה המוצהרת לסיים באכילת קיורטוש בכפר Remetea דובר השפה ההונגרית.

קיורטוש אגב (Kurtosh Kalach), הוא אותו מאפה שמרים מסולסל שנאפה מעל גריל פחמים כמו שווארמה מגולגלת בטעמים. שאלתי את טוני מה מקור המאפה ומסתבר שמקורו בתרבות הקולינרית של המטבח ההונגרי אך איזור הולדתו הגיאוגרפי דווקא בשליטה רומנית נכון ליום כתיבת מילים אלה.

על מנת להיפטר מהקלוריות של בליסת הצהריים טיפסנו רגלית למצודת קולצשט (Cetatea de la Colţeşti). מצודה עתיקה ויפה שנבנתה בשנת 1296 ובגובה 705 מטרים כהמשך טבעי של הסלע שמתחתיה. המצודה מציעה פנורמה מלאה על כל האזור הצפוני של הרי טרסקאו וקניון Valisuarei הפרוש מתחתיה ממש. אם יתמזל מזלכם, תוכלו לפגוש זוגות נאהבים או אפילו כלה וחתן שיבואו להצטלם על רקע החומות העתיקות.

היום השלישי

התעוררתי חדור מוטיבציה במיוחד ולא רק כי ידעתי שיש בייקון בארוחת הבוקר. היום ינקו הבטיח לקח אותנו להרים הגבוהים באזור Bisoara. וכך לאחר נסיעה של שעה הגענו לשרשרת הרים בגובה 1680 מטרים לערך ולפסגה של אתר הסקי Buscat.

האתר משמש את קהילת גולשי הסקי והסנובורד בחורף, ובשאר העונות את רוכבי האופניים. בחניון מצאנו כמה בקתות סקי נטושות, רכבל וכמה תותחי שלג יתומים, עדות עזובה למה שמתחולל כאן בחורף.

במקום פגשנו גם עדה של כלבי הרים מקומיים וכמה סוסים שבדיוק סיימו ללחך את ארוחת הבוקר ודי שמחו על החברה.

פרקנו את האופניים מהרכב ותוך דקות כבר היינו על השביל בדרך למטה. נוף חזק של 360 מעלות מקשה מאוד על הריכוז בשביל ובגלגל האחורי של ינקו.

התוואי מתחיל מתון וצחיח אבל מתגלגל מהר מתחת לגלגלים שלנו. צמחיה ירוקה-נמוכה מתחלפת ביער מחטים אדומים וגזעים צפופים עם שורשים רטובים שרוצים לזרוק אתכם קיבינימט.

Damn זה מרגיש כמו סרט אופניים. הידיים כואבות מהשיפוע והאדרנלין זורם דוך מהרגליים.

מדי פעם אני מבליח התפרצות של צחוק על כך ששרדתי עוד אלמנט. נו אתם מכירים את זה.

זהו נגמר, הגענו למטה בשלום.

ינקו ואני מחייכים חיוך דבילי, "אני רוצה עוד מהשיט הזה!" אני מסנן אליו והוא משיב "תקבל, זה רק הקטע הראשון…".

אחרי 3-4 ראנים נוספים הגענו על סיפוקנו. שעת צהריים כבר וקבענו להיפגש עם רן לבירה קטנה בקבאנה השכונתית (בקתה ביער) במורד ההר לצד הגשרון שעל הנחל. תם פרק הרכיבה ליום זה אבל השמש שוקעת כאן רק בעשר בלילה ולפנינו עוד טרק רגלי מאתגר.

קניון Cheile turzii

חובבי ההליכות שבינכם יהנו כאן בטירוף. מדובר בטרק יפייפה לאורך נחל זורם בתוך קניון וצוקים נישאים. ההליכה מוצלת ברובה ובאורך של 5 קילומטרים (2.5 לכל כיוון). התוואי סלעי, רטוב, וכולל מעבר של מספר גשרים החוצים את הנחל.

השלווה כאן חזקה יותר מהכל.