גיא חלמישהכותרת של מבחן הקנונדייל SystemSix לא סתם שמה גם את הגלגלים האלה במרכז. בסופו של דבר, שלדות אווירודינמיות, מלהיבות ככל שיהיו, צריכות גלגלים אווירודינמיים טובים באמת בשביל להרגיש את ההבדל.
אבל גם במבט על האופניים עצמם- קנונדייל SystemSix החדשים הם מוצר מרשים. יש להם את זה בענק, גם בשלדה וגם בגלגלים. אחרי המתנה ארוכה הגיע סוף סוף המענה שלהם לקטגוריה הכי צומחת בעולם אופני הכביש היום: אווירודינמיות.
ההמתנה לקנונדייל SystemSix
אני לא זוכר בזמן האחרון אופניים שחיכיתי להם כל כך כמו ה SystemSix האלה. ברור שקנונדייל פישלו- בזמן שכל העולם משיק כבר דור שני ואפילו שלישי בחלק מהמקרים של אופניים אווירודינמיים, הם רק עכשיו, סוף סוף השיקו את האופניים שלהם לתחום. אבל כמו כל צפיה ארוכה, התוצאה שלה יכולה להיות או אכזבה אדירה, או וואו ענק והקלה. במקרה הזה אפשר לאמר מייד: Cannondale שיחקו אותה, והביאו מוצר מבריק, יפהפה ומהיר!
נגיד כבר פה בתחילת המבחן- בשילוב הגלגלים המבריקים האלה (שריסייקלס יציעו למכירה לכולם במה שנמסר לי כמחירים סבירים מאוד) כמה דברים מאוד חכמים בשלדה, ועיצוב מהמם, הם בטופ של האופציות האווירודינמית בשוק היום.
קנונדייל SystemSix במבחן:
- דגם: SystemSix Hi-Mod
- אבזור עיקרי:
- גלגלי Knot64
- אולטגרה דיסק אלקטרונית
- מד וואטים Power2Max
- קוקפיט קנונדייל
- משקל: 8.3
- מחיר: 32,900 ש”ח
- שיווק: Recycles
עיצוב וסקסאפיל מתפרץ
עיצוב, הוא לכאורה דבר סוביקטיבי, אבל בכל זאת, יש אופניים שישדרו לרוב מי שיראה אותם דברים מסוימים- והסיסטם סיקס משדרים מהירות וכח! אגיד בלי להתייפיף ולנסח דיפלומטי- בעיני אלה אופני האירו היפים ביותר שיש היום בשוק. זה לא רק בגלל הצביעה התואמת לחליפה שלי. נכון- עם צהוב שחור זה נראה מהיר והתקפי ומתחבר גם למסורת של עולם האופניים (ולכן גם נבחרו הצבעים האלה ללוגו שלנו ב BIKEPANEL), זה גם בגלל הלוק הקיצוני והחזק שלהם. רמת הצביעה אם כבר מדברים והתחושה הכללית של הגימור – מצוינת. הביטו על הגרפיקה הזו- היא מושלמת. צביעה מגניבה של פסים בבסיס צינור האוכף, איזון שהוא בול בין הצהוב לשחור, נקיון ומצד שני נוכחות וכריזמה מטורפת. נגיעות מושלמות של צבע גם בגלגלים.
החוויה הזו מושגת באמצעות קווים ישרים, זוויות חדות ופרופילים רחבים מאוד. העיצוב הזה משדר כח, וואטים ועוצמה. באמת, אתה מתיישב עליהם וזה מעיף אותך קדימה ברמת המוטיבציה והוייב. ככה בדיוק זה צריך להרגיש.
SystemSix והגיאומטריה הקצרה
השלדה היא תמיד לב החוויה, והגיאומטריה היא המקור המתמטי לתחושות שלנו. בוא נדבר קצת על המספרים של האופניים האלה, שמבטיחים על הנייר התקפיות וזריזות. אני בחנתי את מידה 54. במידה הזו בהשוואה לכל הזוגות האחרים שבחנתי לאחרונה, הם מתבלטים כקצרים יחסית. מבחינת התאמה למידה הריץ שלהם זהה לחלוטין לזה של הטרק מדון, והוא בר 386מ”מ. זה ריץ’ מושלם עבורי כאשר הסטם הינו באורך 11 או אפילו 12 ס”מ. (חבל שבעת המבחן עדיין לא היו הסטמים האלה בארץ ובחנתי על 10. מילא, על ההודס זה היה בסדר).
צינור הראש שלהם בר 12.8 ס”מ (בשלדת המבחן) והסטאק בן 540מ”מ – שזה כמעט בלב הסטנדרד של הז’אנר, ממנו מתבדלים רק הסקוט פויל עם סטאק נמוך ומקצועני יותר באופיו. אחד הדברים הטובים בתכנון פה הוא האפשרות לשנות ספייסרים בלי פירוק והרכבה של כבלים- אלה עוברים לפני הסטירר בחלק צינור הראש שנראה בולט ממנו וגם בעל תרומה אווירודינמית קדמית ועשינו את זה בקלות יחסית לפני המבחן.
בסיס הגלגלים שלהם הכי קצר משל כולם (975מ”מ) (לעומת הקיצון השני- ה KTM ליסה) ותומכות השרשרת- הצינורות המובילים מהציר האחורי לקראנק לאורך השרשרת, הן קצרות במיוחד: 405מ”מ (כמו בנואה פאסט). זה מרמז על שלדה לרוכבים מתקדמים. אבל גיליתי בכל זאת הבדל באספקט היציבות הכיוונית בין אלה לבין אופניים שלכאורה היו דומים להם בתומכות שרשרת ונשאל- איך זה יתכן? תשובות בהמשך…
נגיעות מגניבות בשלדה ובאבזור
מעבר לאופטימיזצית האווירודינמיות לקצה, כמו למשל דחיפה של האוויר מההד טיוב אחורה ולמעלה כדי להפריד בין הזרם הזה למה שמגיע מעורבב ומאט מקו הגלגל, יש פה עוד כמה דברים מאוד מוצלחים בשלדה הזו- שתוכננה אך ורק למעצורי דיסק, מה שמאפשר לשפר את האווירודינמיות שלה בלי להתקל בכל מני אילוצי תקנות של ה UCI שקשורים למעצורי חישוק. חוץ מזה דאגו פה לגישה קלה לניהול וטעינת ה Di2 מהצינור התחתון, וגישה נקיה לחבק האוכף ללא גומיות בחור מתחת לחיבור מוט האוכף והצינור העליון. באבזור המחובר לשלדה נציין את הספייסרים הנפתחים שמאפשרים לשנות את גובה הכידון בלי לפתוח כבלים והדרופאאוטים הגאוניים של הגלגלים והצירים שלהם- פטנט ממאביק, שלמרות צירי ה12 מאפשרים החלפת גלגל מהירה! על הגלגלים עצמם נפרט עוד. השלדה הזו שוקלת במידה 56 כ 1120 גרם בערך (עם הצבע וחלקים קטנים נוספים שמשודכים אליה).
קוקפיט אווירודינמי עם אפשרויות התאמה
יש פה מחשבה חכמה על נושא ההתאמה לרוכב- אצל קנונדייל ראיתי לראשונה את הכיוון בביקור במשרדי החברה על דגם הסינאפס- אווירודינמי ואינטגרלי כמו One Piece אולם בכל זאת עם הפרדת הסטם מהכידון. זה מקל מאוד על ההתאמה לרוכב, כולל של זווית הכידון והמפגש עם ידיות ההילוכים. יופי של דבר.
בצד הביקורת על הקוקפיט הזה נאמר שזרוע מחזיק מחשבון הרכיבה המזדקרת הזו מפריעה לי בעין והייתי מעדיף לראות אותה ממשיכה בקו ישר מהחלק הקדמי. קצת פחות מפריע שהכבלים מקופלים שם מתחת לכידון ורואים אותם. זה לא “נקי” לחלוטין אבל כמעט ולא רואים את זה מאף זווית.
מוט אוכף רחב במיוחד
הרוחב הזה בולט והוא אחד מנקודות הכח העיצוביות של הסיסטם סיקס. הטענה של קנונדייל שתנועת האוויר פה קריטית היות ונוצרת הצרה בין הרגליים של הרוכב שמגבירה את מהירות הרוח, ולכן הרוחב הזה מסייע להפוך את האופניים למהירים יותר. בצד החיסרון פה לא נוח היה לי להלביש את תיק האוכף המינימליסטי שלי ונאלצתי לוותר על הצמדת נצנץ אחורי!
מצד שני האוכף הזה (Prologo Dimension) היה ממש מעניין. הוא היה לי נוח (אבל לשמחתי יש לי סבילות רבה לכל סוגי האוכפים כמעט- עוד לא נתקלתי באוכף שהיה לי ממש גרוע והייתי חייב להחליפו במבחן). הוא הרגיש קשה יחסית, בעל הגנה טובה על מרכז המפשעה והחלקים הרכים, יעיל, ויש משהו מעניין ותומך רכיבה נמוכה בכך שהוא קצר ומושפע מעולם אוכפי הנג”ש המעודכנים- שוב, משהו שמתאים מאוד לצורת הרכיבה עם האופניים האלה.
הקראנק- עם וואטים, אבל רק אם תרצו!
אני לא מכיר קונה של אופניים כאלה שלא רוצה מד וואטים. ה SystemSix מציגים עידן חדש בתחום: אופניים שמגיעים מראש עם קראנק וואטים! זה חוסך את כל כאבי הראש של הבחירה, ההחלפה מהקראנק המקורי, הזמן וההתעסקות וזה הכיוון הנכון וההגיוני לאופנים ברמות האלה. במקרה הזה אין לי גם תלונות כי נבחר מוצר מצוין שבחנתי: Power2Max (למבחן)– מד וואטים שאחת שהוא שם אפשר כמעט לשכוח ממנו: מדויק ואמין. אבל מד וואטים עולים אלפי שקלים, אז איך מספקים אותו בלי לייקר את האופניים בסכום הזה? הפתרון גאוני- אם מנכים את עלות הקראנק ממילא, הרי שעלות החומרים (בשפה המקצועית של מנהלי ייצור מוצר BOM Cost) של רכיבי הוואטים בלבד אינה גבוהה (ברוב המוצרים עלות החומר היא חלק קטן מעלות המוצר ללקוח הקצה- כי בדרך יש עוד הרבה הוצאות). אז קנונדייל בלעו את עלות החומרים ואולי עוד קצת בתמחור המוצר, ואת העסקה במלואה מבצעים אונלין- מפעילים את מד הוואטים מרחוק ואז הוא מתחיל לעבוד!
רק מה, לפחות בתקופת המבחן- איך מבצעים את זה בפועל זו היתה תעלומה. לא באתר ספק מד הוואטים ולא באתר קנונדייל הצלחתי למצוא איפה אני קונה את זה וכמה זה עולה… אני תוהה אם זה יגדיל את המוטיבציה של האקרים לנסות לפתוח את זה? מה אתם אומרים?
Knot 64 – הגלגלים
Knot (קשר- יחידת המידה למהירות רוח באנגלית) זה המיתוג של מוצרי האווירודינמיות של קנונדייל המלווים את השלדה פה. מדובר בגלגלים מיוחדים מאוד: 64מ”מ זה עמוק יותר ממה שמסופק כעומק סטנדרטי מרוב היצרנים האחרים. הם גם רחבים במיוחד: 32מ”מ חיצוני! האווירודינמיות האופטימלית מושגת בהם עם צמיגי 23 שנפתחים ומרגישים כמו 25 על החישוקים האלה (וקצת פחות עם 25 שירגישו 28). הם גם טיובלס. הקטע המיוחד בהם הוא העיצוב שבו הצמיג נכנס אל מתחת למסילות- כדי להפחית את אפקט נורת הלהט שבה הבסיס במסילות צר יותר מהחלק העגול- ומייצר מערבולות. זה פטנט של Hed שקנונדייל קיבלו רשיון עבורו. אה, והוא גם טיובלס רדי.
לא בכדי התחלתי את הכתבה על האופניים האלה עם דגש משמעותי על הגלגלים. בסוף, אחרי אינספור רכיבות עם אופניים אווירודינמיים, די ברור שהגלגלים הם הדבר הכי דרמטי בחבילה. זה הכי פשוט שיש: כשרכבתי על אופניים אווירודינמיים עם גלגלים מהירים הייתי מהיר! השלדות- יש להן השפעה, אבל היא ההשפעה השלישית במעלתה לאחר תנוחת הרוכב (בהנחה שהקסדה והביגוד שלו סבירים באווירודינמיות) ולאחר הגלגלים.
איפה הרגשתי את האווירודינמיות בצורה הכי ברורה וחדה? כמעט בכל המקרים בהם צוידו אופני המבחן עם גלגלים מודרניים מחברות רציניות שיכולות להשקיע הרבה במחקר ופיתוח סביב כל פריט במוצר- ובמיוחד בגלגלים: בטרק מדון הקודמים עם גלגלי שימנו (למרות שלא היו רחבי פרופיל!), בטרק מדון החדשים עם גלגלי בונטרגר החדשים והעמוקים, ובקנונדייל האלה. בכל שאר המבחנים סופקו גלגלים ברמת אווירודינמיות נמוכה יותר. הגלגלים פה בקנונדייל מהירים מאוד, והחבילה כולה של האופניים והגלגלים- גורמת לרוכב להרגיש את יתרון האווירודינמיות בצורה חד משמעית. הקטע שהזכרתי כבר של הצירים- הוא פשוט גאוני ומאפשר להנות מכל העולמות- ציר 12 קשיח ושחרור מהיר. בשורה תחתונה- אני עוד לא יודע מה המחיר של הגלגלים האלה בנפרד, אבל הם לגמרי בטופ!
ביקורת בכל זאת: המסילות הגבוהות האלה אולי מהירות ברכיבה, אבל אם יהיה לכם פאנצ’ר, אתם תפסידו את כל הזמן שהרווחתם ואפילו יותר במאבק עם הצמיג על שחרורו והכנסתו בהחלפה. היה קשה:
ברכיבה
כבר כתבתי שהרגשתי מאוד מהיר עם האופניים האלה, חוויה כייפית שמתעצמת במהירויות גבוהות. קנונדייל נותנים דוגמה שממחישה את זה באתר שלהם: לדבריהם רוכב על אופניים קלים מודרניים בירידה של 5% במהירות של 60 קמ”ש, יצטרך לתת 300 וואטים כדי להשתוות לרוכב על ה SystemsSix ב200 וואט. זה פער אדיר וחד משמעית מורגש במהירויות האלה. אבל גם במהירות רגילה של 30 קמ”ש הם אומרים שתוציאו 10% פחות וואטים – ואני חייב לאמר שממש הרגשתי את זה! הרכיבה עם ה SystemsSix במישורי השרון- אזור הבית שלי היא תענוג. אתה משייט עם פחות מאמץ במהירויות גבוהות לאורך זמן וממש מרגיש חזק יותר. ממוצעי המהירות של הרכיבות עלו.
בעודי שכוב עם המרפקים על “האירובר” שאין, חשבתי לא מעט בקילומטרים הארוכים של תנוחת הנג”ש הזו, על אופני כביש אווירודינמיים, עד כמה האופניים האלה מייתרים עבור לא מעט טריאתלטים את הצורך באופני נג”ש נוספים. כמעט. משום מה אף אחד מהיצרנים לא יצא עם מערכת אירובר אינטגרלית נוחה להוספה מהירה ונמוכה לכידוני אופני האיירו-כביש שלהם. פספוס אדיר. בעודי גומע קילומטרים דמיינתי את המוצר שאשיק: אירובר Aftermarket שיתחבר מלמטה להוספת זרוע אחיזה, ויגיע עם שתי כריות להדבקה בסקוצ’ ישירות למשטח הכידון העליון- והופה- קיבלתם מכונת נג”ש שהיא הכי ורסטילית והגיונית לטריאתלטים שיש (במיוחד למרחק האולימפי)…
עם הטענה לגבי עליות אני עדיין מנסה להתיידד עם פחות הצלחה- היצרנים טוענים שהשלדות האווירודינמיות עדיפות בזוויות של עד 6%- לפי מהירויות של מקצוענים אולי. מה שחשוב הוא מהירות הרכיבה שלכם- כלל האצבע הוא שהחל מ 20 קמ”ש זה מתחיל לעזור, אבל אני בנס הרים על 12 קמ”ש בקטעים התלולים. עדיין אצטרך אופני קשיחות משקל (והחסרה של 6-10 שנים מהגיל כדי לשבור את השיא האישי שלי שם: 18:44).
במשקל של 8.3 ק”ג האופניים טובים בהרבה במתארים מישוריים וברולינג הילס. המשקל הזה כלל אינו חריג לאבזור ולז’אנר האווירודינמי. כל האופניים שבחנתי היו בסביבה הזו עם אולטגרת הדיסקים האלקטרונית, ופה יש עוד איזה 100 גרם אקסטרה על גלגלים ממש עמוקים- מחיר משקל שלגמרי כדאי לשלם כי הגלגלים האלה הם 50% מההצטיינות והמגניבות של האופניים האלה.
מה שיותר מעניין ומפליא בקנונדייל הוא התנהגות הכביש הטובה כל כך שלהם גם בסיבובים- למרות שהם בעלי גיאומטריה קצרה. אני מאוד רגיש לעניין הזה- וחלה אצלי התפתחות בשנים האחרונות עם מעבר להעדפת Chain Stays של 410 מ”מ ומעט יותר יציבות כיוונית מבעבר. אבל פה יש תומכות שרשרת קצרות 405 על בסיס גלגלים קצר. אז איך זה יכול להיות שזה הרגיש יותר נטוע בספרינטים ובירידות מהירות ממה שציפיתי? אני זוקף את זה לכמה דברים קטנים שביחד עושים הבדל מורגש: עומק הגלגלים המשמעותי- מייצר הבדל של יציבות במהירויות הגבוהות- גלגלי טיפוס של 24מ”מ פשוט אינם יציבים כיוונית כמו גלגלי איירו של 64 מ”מ ולכן ב Descending היה בר שליטה ונוחות. תוסיפו לכך את הדיסקים- ותקבלו דרגת בטחון נוספת.
דבר נוסף מעניין ב SystemSix הוא בסיבובים- לפעמים אלה דברים קטנים מאוד כמו כמה מילימטרים נוספים בדרופ של הציר המרכזי מגובה צירי הגלגל (או מגובה הרצפה) שעושים את ההבדל. האופניים האחרונים שבדקתי עם Chain Stay באורך דומה היו הרידלי נואה פאסט, שהרגישו לי פחות “על מסילה” ויותר עצבניים בסיבובים ובספרינטים. בדיקה מהירה של גובה הדרופ מראה שהפאסט גבוהים יותר- עם דרופ של 66 מ”מ לאותה מידה, לעומת 72 בקנונדייל- יותר מחצי ס”מ עושה הבדל בהיגוי בסיבובים ונוטע את הקנונדייל טוב יותר ובטוח יותר בסיבובים (צריך להקפיד יותר על פדל בצד החיצוני של הסיבוב בהשכבות כי הפדל יגיע מעט נמוך יותר).
הייתי רוצה לקבל את נתוני הרייק של כל היצרנים והמזלגות שלהם- אבל לא כולם נותנים כמו קנונדייל, שמפרטת: 4.5 ס”מ – עוד נתן שמרמז על מידת הרגישות בהיגוי מלפנים. עוד היבט שמשפיע, הוא הסטם- לצערי במבחן, שנערך על זוג האופניים הראשון בארץ, לפני יבוא סדיר לגמרי, היה סטם של 10 ס”מ. עוד לא היו סטמים נוספים – אני צריך סטם ארוך יותר בלפחות ס”מ אחד, אם לא שניים, מה שהיה יכול להרגיע את ההיגוי עוד רמה אחת כמו שאני אוהב וגם להוריד אותי נמוך ושכוב יותר.
הם הרגישו מעט יותר רגישים במהירויות הממש גבוהות (דיסנדינג- 45 קמ”ש ומעלה) מאופניים בעלי תומכות ארוכות יותר, ולכן עדיין בעלי גיאומטריה לרוכבים תחרותיים עלי מיומנות גבוהה. הדיסקים השרו ביטחון בהורדת המהירות מהמקסימום למהירות המתאימה לסרפנטינות בירידות האלה, אולם השמיעו יללות וצלילים עד כדי כך שחבר שאל אותי אם זה סראם… אבל זה שימנו, שאולי לא “נפתח” עדיין או דורש עוד נגיעת כיוון של מכונאי לאחר שבועיים שלושה של רכיבה ראשונה מהניילונים.
SystemSix: בטופ של האיירו
בחנתי לא מעט אופניים אווירודינמיים לאחרונה, ובשקלול כל החבילה, הגלגלים, והסקסאפיל, ואני מודה שהקנונדייל SystemSix האלה נכנסים לאזור של ראש הטבלה- וזה לא דבר פשוט להכנס לשם, מקום בו כל יצרני האופניים נלחמים עליו כרגע. יש להם עיצוב הורס ברמות לא חוקיות ממש, הם מהירים בדרגה מורגשת ולא ניתנת לערעור- כבר במהירויות השיוט הרגילות של רכיבות מישוריות ארוכות, והם פשוט נראים מעולה.
מאת: גיא חלמיש
צילום: אורי ניצן וגיא חלמיש
Error: Contact form not found.
