מוצרי חברת HIGH5 יחסית חדשים בשוק הישראלי, וכשנתבקשתי לבצע בחינה מקצועית שלהם מצאתי בזה בהחלטו הזדמנות טובה להכיר את המוצרים מקרוב. באופן כללי, קיימים חטיפי ספורט רבים בשוק, חלקם טובים יותר וחלקם פחות, אבל חשוב להבהיר מהתחלה שלכל חטיף/ מוצר יש מטרה שונה. לפני שאנחנו רצים לקנות חטיף חלבון או משקה איזוטון, כדאי לדעת מהן המטרות השונות של כל מוצר, ולזכור שכל נושא חטיפי הספורט הוא מאוד אישי – לאחד יתאים מוצר אחד, ולשני אותו מוצר אך של חברה אחרת. לאחד יתאים ג’ל ולשני חטיף אנרגיה.
מבחן המוצרים
אז מהו למעשה ההבדל בין תוספי הספורט השונים? מדוע יש צורך גם בג’לים וגם בחטיפים? חשוב להבחין בין הפונקציונאליות השונה בין מוצר אחר לשני, ומהי מטרתו באימון. בבדיקה התייחסתי לכמה פרמטרים:
- הרכב תזונתי והתאמת המוצר למטרה לשמה קיים
- נוחות צריכה בזמן מאמץ
- סבילות של מערכת העיכול
כיוון שלצערי עדיין לא חזרתי אל מסלול התחרויות והאימונים באופניים (אלא בריצה)… ניסיתי כמובן את המוצרים בעצמי, אך הנסיין העיקרי שלי היה בן זוגי היקר, אלעד ניסימוב – רוכב כביש ושטח תחרותי בקטגוריית מסטרס פרו, אלוף ישראל 2011. אלעד מתאמן בכל יום, פעם בשבוע אימון ארוך, וכאמור משתתף בתחרויות רבות, ועל כן נעזרתי בו.
פחמימות בסמוך או בזמן מאמץ – חטיפי אנרגיה וג’לים
מטרת חטיפי האנרגיה והג’לים היא לספק פחמימות שמתעכלת בקלות בזמן מאמץ (נדון בסוג הפחמימות בהמשך), עם מינימום של חלבון (גרמים בודדים בלבד), פחות מ-5% שומן ודלים בסיבים תזונתיים. מטרתם לספק אנרגיה זמינה לגוף בסמיכות לאימון (15-30 דקות לפני), למהלך האימון עצמו כאשר משך האימון עולה על שעה וחצי, ולעתים גם בסמוך לסיום.
ישנם כאלו עם תוספת קפאין ו/או מלחים (אשלגן, נתרן), על מנת לספק לגוף גם את המלחים שנגזלו ממנו במהלך הפעילות דרך הזיעה. עד לא מזמן דובר על כך שהכמות המקסימאלית של פחמימות שניתן לעכל במאמץ של שעה היא כ-60 גר’ בלבד, וכי הדרך הטובה ביותר היא שילוב של פחמימות קלות לעיכול כגון גלוקוז, סוכרוז ומלטודקסטרין (מתעכלות בקצב מקסימאלי של 1 ג’ לדקה בלבד). במאמצים ארוכים וקשים, כגון איש ברזל או טור דה פראנס, הגבלה כמותית זו של הפחמימות לשעה מקשה על צריכת פחמימות מספקת, על כן עלה הצורך במציאת פתרון לאותם מאמצי endurance ואף ultra enduranc.
על מנת להעלות את קצב ספיגת הפחמימות ולהגיע עד ל-90 גר’ פחמימות בשעה (שזה המון!) מומלץ כיום לשלב בין גלוקוז ופרוקטוז, ביחס של 1:2 לטובת הגלוקוז. כיצד זה קורה? גלוקוז, וסוכרים כגון מלטודקסטרין שנמצא ברוב החטיפים והמשקאות וגם כן מתפרק לגלוקוז, עוברים מהמעי אל זרם הדם באמצעות טרנספורטר (=נשא) מסויים, ומשם אל השרירים. הבעיה היא, שקצב הספיגה המקסימאלי של הגלוקוז הוא 1 גר’/ דקה, כלומר מקסימום 60 גר’ בשעה. לעומת זאת, פרוקטוז (סוכר הפירות) עובר מהמעי אל זרם הדם והשרירים דרך נשא שונה, וכך אנו מתגברים על ההגבלה בקצב הספיגה של הסוכר. השילוב של גלוקוז ונגזרותיו יחד עם פרוקטוז מביא לספיגה גבוהה יותר של פחמימות (כ-90 גר’/שעה), ומומלץ למאמצים קשים של למעלה מ-3 שעות.
חשוב לומר: כאן לא הכוונה לרכיבה ממוצעת שאורכת זמן ממושך, אלא למאמצים ארוכים ותובעניים, כפי שציינתי בדוגמאות מקודם.
לסיכום נושא הפחמימות, ההמלצות לצריכה בזמן פעילות הן:
- בפעילות של עד 45 דק’ אין צורך בתיסוף של פחמימות בכלל
- בפעילות עצימה של 45-75 דקות ניתן להסתפק בכמות קטנה מאוד של פחמימות (פחות מ-30 גר’).
- בפעילות של של 1-2 שעות נצרוך 30 גר’ פחמימות (גלוקוז, מלטודקסטרין, סוכרוז. לא חובה להוסיף פרוקטוז).
- בפעילות של 2-3 שעות תעלה צריכה הפחמימות עד ל-60 גר’ בשעה, עם חשיבות לפחמימות שמתעכלות מהר (גלוקוז, מלטודקסטרין ותוספת של פרוקטוז).
- בפעילות עצימה (ultra-indurance ) של מעל 3 שעות עולה צריכת הפחמימות עד ל-90 גר’ בשעה, כאשר השילוב המומלץ הוא של גלוקוז ופרוקטוז (1:2 לטובת הגלוקוז).
פרוקטוז גורם לעתים לאי נעימות במערכת העיכול, על כן חשוב מאוד להתנסות בשילוב זה ו”להתאמן” עליו.
מהתבוננות באתר HIGH5, ראיתי שעל אף שהיצרן בהחלט מכיר את השימוש בפרוקטוז בתחום תזונת הספורט, חטיפי האנרגיה שלה והג’לים אינם פועלים באופן הזה (1:2 לטובת גלוקוז). לטענתם, מעטים הם הספורטאים שאכן צריכים 90 גר’ פחמימות בשעה, ועל כן ראו בייצור של חטיפים וג’לים ביחס 1:2 כדבר מיותר. האמת, אני נוטה להסכים איתם – כפנייה לקהל הרחב, נכון יותר לייצר חטיפים וג’לים לכלל האוכלוסיה, לאו דווקא עם השימוש בפרוקטוז. ראוי לציין כי החברה בהחלט נותנת את המענה גם לספורטאי אולטרא endurance במשקאות ספורט עם גלוקוז ופרוקטוז ביחס 1:2 (אותם לא ניסיתי, אך ראיתי באתר האינטרנט).
חטיף בטעם בוטנים
מזכירה שחטיפים אלו אמורים להיות עם פחמימות פשוטות, דלות בסיבים, ודלות בשומן (מתחת ל-5% שומן).
269 קלוריות
8 גר’ חלבון – מתאים
31 גר’ פחמימות – מתאים
22% שומן – גבוה
7 גר’ סיבים תזונתיים – גבוה
60 מ”ג נתרן – לא משמעותי
בשל תכולת השומן והסיבים הגבוהה של החטיף, והשילוב בין הפחמימות המורכבות לפשוטות, הוא אינו מתאים לצריכה בסמוך לתחילת האימון או למהלכו. השומן והסיבים קשים לעיכול ועל כן עלולים להקשות בזמן מאמץ, ופחמימות פשוטות (כגון גלוקוז, סוכרוז, מלטודקסטרין ופרוקטוז) מומלצות יותר לשימוש בחטיפים מסוג זה כיוון שמתפרקות ומספקות אנרגיה בצורה יעילה יותר. החטיף הזה בהחלט איכותי מבחינת רכיביו הטבעיים, הדגנים ותכולת הפירות שלו. הוא יכול להתאים בהחלט לשילוב בתפריט יומי של ספורטאי שזקוק לפחמימות גם במהלך היום, כארוחת ביניים או ארוחה למעלה משעה לפני האימון או התחרות.
חטיף בטעם פירות יער
לעומת חטיף הבוטנים, חטיף זה מתאים בהחלט לזמן אימון או 30-60 דקות לפני אימון – הוא עשיר בפחמימות המתאימות, דל בשומן ודל בסיבים תזונתיים.
212 קלוריות
2 גר’ חלבון – מתאים
44 גר’ פחמימות (יחס 1:2 פרוקטוז לסוכרים אחרים)
5.6% שומן – מתאים (גבולי)
2 גר’ סיבים תזונתיים – מתאים
30 גר’ נתרן – לא משמעותי
270 מ”ג אשלגן (יקבל התייחסות בהמשך הכתבה)
נוחות טעם – שני החטיפים נוחים לשימוש בזמן רכיבה מבחינת הארידה, וטעמם לא מתוק מידי כמו חטיפים אחרים הנמכרים בשוק. זהו ייתרון מאוד משמעותי, כיוון שברכיבות ארוכות בהן צורכים ג’לים, חטיפים ומשקאות איזוטונים – טעם מתוק מיד עלול להביא לבחילות לאחר שימוש ממושך.
ג’לים (טעמים פירות קיץ ותפוח)
הג’לים מתפקדים כמו חטיפי הספורט, אך כאן לא תמצאו שומן/סיבים/חלבון. בנוסף, תמיד ישולבו מלחים בג’לים ולרוב גם קפאין. הייתרון שלהם על פני החטיפים הוא ייתרון טכני – נוחות לצריכה מהירה בזמן מאמץ עצים. בתחרויות, למשל, קשה למצוא זמן לפעולת האכילה, וכל שנייה חשובה. ישנם אנשים (כמוני) שיעידו שעבורם ג’ל יותר נוח להם לצריכה בזמן אימונים, ואחרים שסולדים מהם לחלוטין בשל המרקם או הטעם המרוכז.
הג’לים מגיעים באריזה של 30 מ”ל (38 גר’), אריזה גדולה בהשוואה לאריזות הג’לים הסטנדרטיות והמוכרות יותר. ייתכן שחלק ימצאו את האריזה גדולה מידי עבורם, אבל קיים ייתרון, שמיד אגיע אליו, ואולי הוא עולה על חיסרון זה.
תכולת הג’לים תואמת את מטרתם – 20 גר’ פחמימות (מלטודקסטרין, גלוקוז, 15% מיץ פירות), ו- 60 מ”ג של נתרן כתוספת מלחים.
הג’ל בהחלט מתאים לשימוש כפחמימה זמינה 15-30 דקות לפני פעילות גופנית, ובזמן מאמץ גם כן. מספר הג’לים ישתנה בהתאם להמלצות לעיל: 1 ג’ל בשעה למאמץ קצר (20 גר’ פחמימות), ו 2-4 ג’לים למאמצים ארוכים יותר (40-80 גר’ פחמימות).
הייתרון הייחודי של הג’לים הוא במרקם, שבהחלט היה מפתיע, ואלעד מאוד התלהב מהמוצר הזה – מי שמשתמש בג’לים, מכיר את הצמיגיות והטעם המרוכז שלהם. יש כאלו שאין להם שום בעיה עם זה, אך לא פעם אני נתקלת בספורטאים שסולדים משימוש בג’לים בשל תכונות אלו. המרקם של ג’לים אלו נוזלי יותר מהמרקם הצמיגי המוכר והידוע, ומזכיר יותר נוזל מאשר ג’ל. הטעם עדיים מתוק, אבל פחות מרוכז מהרגיל. עבור מי שמתקשה בשימוש בג’לים בזמן מאמץ בגלל טעם ומרקם, זה יכול להוות פתרון טוב בהחלט. צריך רק לנסות ולבדוק.
גם כאן וגם בשימוש בחטיפי הפחמימות לא היו אי אלו תופעות של בחילות או כאבי בטן בעקבות השימוש בג’ל בזמן מאמץ.
עלות ג’ל: 7 שקלים לבודד, 65 ל- 10 יחידות, 120 שקלים ל 20 יחידות.
אלקטרוליטים (מלחים), נוזלים וקפאין
משקאות ספורט (איזוטון)
בדיוק כמו הג’לים גם כאן מדובר על תיסוף של פחמימות ומלחים, אך הפעם מדובר בנוזל. משקאות איזוטונים יהיו בעלי ריכוז של 4-8% פחמימות (כלומר 4-8 גר’ סוכר ל-100 מ”ל מים), כיוון שנמצא שטווח זה הוא האופטימאלי להגברת הספיגה של הנוזלים בזמן מאמץ. מעבר לריכוז זה עלולות להיות תופעות של אי נוחות במערכת העיכול.
לצערי, המוצר הספציפי לא היה ב”סל” הבדיקות שקיבלתי, אלא משקה המכיל רק מלחים.
תוספי מלחים/ אלקטרוליטים
המלצת היצרן היא להשתמש ב-2 טבליות לבקבוק של 750 מ”ל מים, לקבלת משקה בטעם הדרים המכיל:
500 מ”ג נתרן
180 מ”ג אשלגן
160 מ”ג סידן
64 מ”ג מגנזיום
מטרת תוספים אלו היא להחזיר לגוף מלחים אשר נגזלים ממנו בזמן המאמץ, וכך לשמור על ריכוז נכון של אלקטרוליטים בדם, ולמנוע עייפות, סחרחורות , התכווצויות שרירים, בחילות ועוד. ההתוויה לשימוש בתוספת מלחים של ה-ISSN היא 300-600 מ”ג נתרן (1.7-2.9 גר’ מלח) בפעילות של 4 שעות ומעלה בתנאי חום.
כמות הנתרן במשקה בהחלט מרשימה ומתאימה למטרת המוצר. ומה בנוגע לאשלגן? אשלגן, כמו הנתרן, אחראי לויסות של מאזן הנוזלים בגוף, הולכה עצבית ומאזן חומצה-בסיס בגוף. ידוע כי הזעה מוגברת גורמת לאיבוד אקטרוליטים, ביניהם אשלגן. ובכל זאת, לעומת הנתרן, ה-ISSN קובע כי עדיין לא ברור האם תיסוף של אשלגן בקרב ספורטאים יסייע בתופעות של התכווצות שרירים.
בואו נדבר לרגע על מגנזיום, שהתהילה סביבו רק גוברת בזמן האחרון (בצדק?) – ידוע שרמותיו של המגנזיום אכן יורדות בזמן מאמץ כיוון שלוקח חלק מתהליך ייצור מטבע האנרגיה בגוף (ATP). על אף ההגיון הבריא (והפרסום האינסופי בזמן האחרון) שאומר כי תיסוף של מגנזיום יכול לעזור בזמן מאמץ, הנושא אינו חד משמעי. ה-ISSN טוען כי מרבית המחקרים מצביעים על כך שתיסוף של 500 מ”ג מגנזיום ביום בקרב ספורטאים אינו יעיל, אלא אם קיים חוסר במינרל. בכל מקרה, תוספת של 64 מ”ג מגנזיום במשקה הנ”ל היא זניחה ואינה משמעותית, כיוון שההמלצה לצריכה יומית של מגנזיום היא 320 מ”ג ביום לנשים ו-420 מ”ג לגברים.
למי שאינו מעוניין בתוסף של כדורי מלח, המוצר יכול להוות פתרון – שתיית בקבוק עם 2 טבליות לכל שעת אימון בחום (כאשר האימון מעל 3 שעות) יכולה להועיל ולמנוע מצבי חסר, התכווצויות שרירים ולשמור על איזון ברמות האלקטרוליטים בגוף.
נוחות וטעם – טעם המשקה עדין ומרענן, ושוב לא מתוק מידי. כאשר שמים בהתחלה את הטבליה יש מעט גזים במשקה שמתקבל, אולי לחלק מהמשתמשים זה יכול להפריע, אבל לי ולאלעד זה בכללל לא הפריע. לעומת משקאות איזוטונים שמגיעים באבקה שפחות נוח להכין ממנה משקה תוך כדי רכיבה, כאן מדובר בטבליות שמגיעות באריזה נוחה לנשיאה ולשימוש בזמן האימון עצמו. כמובן שזה מאוד אינדיבדואלי, על כן מומלץ לנסות ולבדוק את ההשפעה בעצמכם.
מחיר 20 טבליות מלחים – 45 שקלים.
קפאין
על אף שקצרה היריעה מלהכיל את כל התיאוריה סביב קפאין חשוב לדעת קצת רקע על השימוש בקאפין כתוסף תזונה. קפאין הוא אחד מתוספי התזונה שאכן יש להם השפעה מטיבה בזמן מאמץ, ואין רבים כאלו (תוסף ארגוגני, בשם המקצועי). בתחום הספורט התחרותי העולמי ישנם איסורים והגבלות לגבי שימוש בתוספים ארגוגניים רבים. ארגונים כמו WADA, NCAA, UNITED STATES ANTI-DOPING AGENCY ועוד מנסים להלחם בחומרה בשימוש בחומרים ארגוגניים אסורים, ומפרסמים רשימות ארוכות של חומרים אסורים לשימוש.
לצערנו בארץ הנושא עוד בחיתוליו, אך אין ספק שספורטאים המתחרים בחו”ל חייבים לבדוק היטב כל חומר ותוסף בו הם משתמשים על מנת למנוע טעויות מיותרות (והיו מקרים מעולם).
כאשר בוחנים את תוספי הספורט הארגוגניים מקובל לחלק אותם לכמה קבוצות:
- תוספים שפועלים כמצופה מהם (perfom as claimed)
- תוספים שעשויים לפעול כמצופה מהם אך לעת עתה אין מספיק הוכחות לכך , או שההוכחות הקיימות אינן מספקות.
- תוספים שאינם פועלים בהתאם לתיאוריה שמאחוריהם
- חומרים מסוכנים או לא חוקיים ועל כן אסורים לשימוש
קפאין שייך לקבוצה הראשונה ברשימה, ובתחום הספורט מיייחסים לקפאין 2 תפקידים עיקריים, אותם אסביר בפשטות:
- פעילות מעוררת על מערכת העצבים המרכזית – ע”י עיכוב פעילות חומר האדנוזין שמשרה רוגע ומפחית עירנות, כלומר השימוש בקפאין יגביר את העירנות.
- יכולת ניוד חומצות השומן וניצולן להפקת אנרגיה (וכך לחסוך בגליקוגן).
האפקט הארגוגני של קפאין קשור יותר לפעילות שלו במערכת העצבים המרכזית ופחות לנושא חומצות השומן. בשנת 2004 הסיר WADA את הקפאין מרשימת החומרים האסורים לשימוש, אולם ארגון NCAA עדיין מחשיב את הקפאין כחומר אסור לשימוש במידה וקיימת כמות קפאין של מעל 15 מיקרוגרם/מ”ל בבדיקת שתן. במחקרים ניתן לראות כי צריכת קפאין לפני אימון סבולת ממושך דוחה את תחושת העייפות, מאריכה את זמן המאמץ ומגבירה את העירנות והריכוז, אך מעניין לראות כי מי שצורך קפאין באופן רגיל ביום יום לא יהנה מיתרונות הקפאין. כאן גם המקום לומר שלקפאין ולקפה – לא אותה השפעה. ככל הנראה עקב המצאות חומרים שנוצרים בקפה בעקבות הקלייה שלו (חוצמה כלורגנית), ושיש להם השפעה פיזיולוגית הסותרת את השפעת הקפאין.
הכמות המומלצת כיעילה לשימוש בשל קפאין היא 3-6 מ”ג קפאין לכל ק”ג ממשקל הגוף, כחצי שעה לפני התחרות.
הרעיון במוצר הקפאין שבדקתי הוא טבליה, אשר מוסיפים לחצי ליטר של מים לקבלת משקה עם קפאין, מלחים וללא קלוריות. המשקה המתקבל מגיע בטעם נחמד ועדין של אשכולית אדומה (גם כאן יש מעט גזים בהתחלה), וממותק באמצעות סוכרים אלכוהולים (דהיינו, ממתיקים מלאכותיים).
לגבי ההמתקה – מאחר וזהו משקה ספורט, הייתי מעדיפה שימוש בפחמימות ולא בממתיק מלאכותי. ספורטאי שישתמש במשקה בכל מקרה זקוק גם לתוספת הפחמימות, וסוכרים אלכוהולים עלולים לגרום לאי נוחות במערכת העיכול לחלק מהאנשים.
תכולת הקפאין במשקה די זניחה (65 מ”ג). ניקח, לדוגמא, אדם השוקל 70 ק”ג – עליו לצרוך 210-420 מ”ג קפאין כחצי שעה לפני התחרות על מנת להפיק תועלת מתיסוף הקפאין, וכמובן שאין מספיק בטבליה אחת שהיא המינון המומלץ עפ”י היצרן.
תוספת הנתרן לטבליה אחת טובה (250 מ”ג), ואם נחזור שוב למגנזיום שנמצא במוצר – 32 מ”ג מגנזיום הם זניחים, כאשר ההמלצה לצריכה יומית של מגנזיום היא 320 מ”ג ביום לנשים ו-420 מ”ג לגברים.
לסיכום – ראשית כל, איני רואה סיבה למי שאינו ספורטאי תחרותי לצרוך תוסף קפאין. לספורטאים תחרותיים המעוניינים להתשמש בתוסף קפאין עדיף לצרוך תוסף קפאין בנפרד כיוון שיכיל כמויות גבוהות ויעילות יותר.
חטיפי חלבון
חטיפי חלבון (טעמים שוקולד, בננה-וניל)
אחת הבעיות עם רוב חטיפי החלבון בשוק היא תכולת חלבון גבוהה ללא צורך, ויחס לא מתאים בין הפחמימות לחלבונים. לחלבון “תהילה” גדולה בתחום הספורט, ורבים מייחסים לו את החשיבות הכי גדולה בהתאוששות לאחר האימון. למעשה, החלבון אינו יעיל לאחר אימון, אלא אם נתסף את הגוף קודם בפחמימות. על כן, חטיפי חלבון צריכים להכיל חלבונים ופחמימות, ביחסים שונים (תלוי במתאמן, עצימות ותדירות האימונים ועוד). טווח היחסים נע בין 1:2 עד 1:5 לטובת הפחמימות. רוב חטיפי החלבון בשוק מגיעים ביחס של 1:1, ומפספסים את המטרה לשמה קיימים.
גם תכולת החלבון לא אמורה להיות גבוהה מידי בסיום האימון: כמות החלבון המומלצת עם סיום האימון היא בסה”כ 0.2-0.4 גר’ חלבון לכל ק”ג משקל גוף, כך שאדם ששוקל 70 ק”ג צריך בסה”כ 14-28 גר’ חלבון (עם תוספת הפחמימות כמובן).
שני החטיפים מכילים בממוצע כ-200 קלוריות, עם 13 גר’ של חלבון ו-24 ג’ פחמימות – יחס טוב בין הפחמימות לחלבון.
כמובן שהצורך ביותר פחמימות בסיום האימון משתנה בהתאם לתדירות האימונים של המתאמן, עצימות האימון, ומשך האימון.
מהתבוננות ברכיבי המוצר, ניתן לראות כי החלבון מגיע משילוב בין חלבון סויה ובין הידרוליזט של חלבון החלב (ככל הנראה קזאין ומי גבינה), אך לא ברור מהו היחס ביניהם במוצר.
החלבון המומלץ לצריכה בסיום אימון הוא שילוב בין חלבון מי הגבינה (whey) שמכיל ריכוז גבוה של חומצאות אמינו BCAA (בעיקר לאוצין שתורמת רבות להתאוששות) , יחד עם חלבון הקזאין שמתעכל לאט הוא השילוב האופטימאלי לאחר מאמץ. דווקא חלבון סויה פחות איכותי לסיום האימון, והיה נחמד לדעת מהו היחס בין שני החלבונים בחטיף.
נוחות וטעם – חשוב לזכור שאין צורך לאכול חטיף חלבון בזמין האימון עצמו, כך שפחות חשוב הפרמטר של נוחות האריזה בזמן רכיבה. מבחינת טעם, כיאה לחטיף חלבון, הוא משביע אך לעומת חטיפי חלבון אחרים בשוק – הוא קליל יותר ואינו מכביד יתר על המידה.
היחס הנכון בין הפחמימות לחלבון, כמות החלבון המתונה והנכונה, והמרקם שאינו “כבד” מידי כמו חטיפי חלבון אחרים הופכים את המוצר בהחלט לאטרקטיבי ומתאים.
אז מה היה לנו?
הייתרון המשמעותי של התוספים הוא בתכולת הרכיבים האיכותיים והטבעיים שלהם. חטיפי החלבון, הג’לים וחטיפי הפחמימות מצויינים (למעט חטיף הבוטנים שפחות מתאים לזמן ספורט, כפי שציינתי, אך מתאים כאשר אוכלים אותו שעה ומעלה מהפעילות).
תוסף המלחים יעיל כאשר צורכים 2 טבליות עפ”י המלצת היצרן, ומצאתי פחות תועלת בתוסף המלחים עם הקפאין, בשל המינונים הנמוכים של הקפאין.
ראוי לציון לחיוב גם כי כל המוצרים שבדקתי היו עם טעם עדין ולא מתוק מידי (הכל יחסי כמובן), ומרקם “קליל”. זהו פרט טכני, אך מאוד חשוב כאשר צורכים מוצרים בזמן מאמץ גופני עצים.
בכל מקרה, לפני שמשתמשים בתוספי ספורט כדאי לדעת מהי מטרתו של כל אחד מהם ולאיזה תוסף אנו זקוקים.
חשוב של ספורטאי יכיר את גופו וידע איזה סוג תוסף מתאים לו יותר ואיזה פחות, ולא לחקות אחרים – כי כמו שלכל אחד מאיתנו מידות שונות לאופניים, לכל אחד גם טעם שונה, רגישויות שונות במערכת העיכול, ותגובות שונות לתוספים.
* ניתן יהיה לרכוש מוצרים ולפגוש את היבואנים על מסלול הישראמן צפון הקרוב (4.5.13).
מאת: יעל רותם
