רובנו חווינו את התחושה שהרגל ” נרדמה לנו ” אותה תחושת נימול, עקצוץ ואפילו כאב, המופיעה בשבתנו ברגליים משוכלות. תחושה זו חולפת כאשר אנחנו משנים תנוחת רגל, קופצים עליה או מנערים אותה. תחושת הנימול נגרמת מלחץ שאנחנו יוצרים על עצב שטחי העובר סמוך לעור. עכשיו דמיינו רוכבים, החשים תחושה דומה בכפות הידיים בזמן רכיבה. כמה ניתן יהיה לרכוב עם תחושה כזו?
מאת: ד”ר דנה בלום שניידר
הפגיעות העצביות, יכולות להתרחש לאורך כל מסלול העצב, החל מיציאתו מעמוד השדרה ולכל אורך מסלולו. פגיעות עצביות א טראומטיות ,המתרחשות לאורך מסלול העצב, נקראות נוירופטיות. והן מחולקות לפי דרגות חומרה. הפגיעות העצביות השכיחות בגפיים העליונות בקרב רוכבי אופניים הינן נוירופטיות של העצב המדיאני והאולנרי, כאשר הפגיעה בעצב המדיאני, בתוך התעלה הקרפלית, נקראת תסמונת התעלה הקרפלית.
רכיבה שעות ארוכות יכולה להוביל לנימול בכף היד (רוכבי Equip-Scott מדגימים כפות ידיים בשתי תנוחות טיפוסיות)
ועכשיו קצת הסבר, לגבי רצף ה”קללות” שנכתב בשורה למעלה
שורש כף היד שלנו בנוי בצורת תעלה, כאשר קרקעית התעלה והדפנות מורכב משמונת עצמות שורש כף היד, ואילו תקרת התעלה בנויה מקרום חזק ומעליו העור.
בתוך התעלה עובר העצב המדיאני, או בעברית: עצב התווך, שתפקידו לעצבב תחושתית ארבע וחצי אצבעות ( אגודל עד מחצית הקמיצה ), ולעצבב מוטורית חלק מהשרירים בבסיס האגודל.
בנוסף בתוך התעלה עוברים הגידים האחראיים לכיפוף האצבעות.
מעצם העובדה כי נוצרה תעלה סגורה, הרי ניתן להבין כי כל גורם שיוביל ללחץ חיצוני על התעלה, או כל גורם שיוביל לעליית נפח בתוך התעלה, יגרום ללחץ על העצב המדיאני ולתחושת נימול באותם אצבעות שהעצב מעצבב.
מצבים המעלים לחץ בתוך התעלה כוללים הריון ופגיעה בתפקוד בלוטת התריס, בהם העצב עצמו מתנפח, ושינויים ניווניים של עצמות שורש כף היד, בהם הזיזים הגרמיים שנוצרים מקטינים את קוטר התעלה. סיבות אלו הן הסיבות העיקריות, המובילות לפנייה לאורטופד. הלחץ יוצר כאב ונימול, המחמיר בעיקר בלילה, לעיתים הלחץ כל כך קשה, עד שמעיר משינה, ומחייב ניעור של כף היד.
ברכיבה, כי שניתן להבין, הלחץ נובע ממנח כף היד על הגריפים, והוא בעיקרו לחץ חיצוני. לעיתים קרובות נראים רוכבי אופניים מנערים את היד תוך כדי רכיבה. ואכן זו אחת הדרכים הטובות “להעיר” את העצב, במידה והלחץ נמשך ומתגבר ניתן להחליף גריפים, לגריפים אנטומיים, לשנות זוית אחיזה בגריפ ולשנות את הזוית של הבלמים וידיות ההילוכים. ניתן להוסיף כפפות עם ריפוד באזורי לחץ.
בחלק מהרוכבים, הלחץ החיצוני מצטרף ללחץ פנימי הקיים כבר בתעלה, מאותם סיבות, הגורמות לעליית לחץ בתעלה הקרפלית בכלל האוכלוסיה. במקרים כאלו, הלחץ גורם לכאב ממושך וחזק, וניעור היד ושינוי בגריפים לא מוביל להקלה הרצויה. במקרים כאלו יש צורך בהמשך בירור וטיפול.
ביקור אצל האורטופד
בד”כ, האורטופד אליו פניתם ישלח אתכם לבדיקת הולכה עצבית, electromyography – EMG, בבדיקה זו ניתן לאבחן לחץ על העצב המדיאני, ומה מידת החומרה שלו. במקרים נדירים יותר יפנה האורטופד לבדיקת אולטראסאונד או צילום של התעלה.
במקרים של לחץ קל, הטיפול יהיה לרוב שמרני ויכלול מנוחה וניטרול תנועות הכיפוף בשורש כף היד על ידי שימוש בסד, לעיתים ניתן להזריק סטרואידים לתוך התעלה.
במקרים בהם הלחץ בינוני או קשה, הטיפול המומלץ הינו טיפול ניתוחי, היכול להעשות בשיטה פתוחה או ארטרוסקופית. בשתי השיטות גג או תקרת התעלה, נחתך בצורה מבוקרת, דבר המאפשר הרחבת התעלה והורדת הלחץ בתוכה.
בשתי השיטות הניתוח נעשה אמבולטורית, והמטופל משתחרר לביתו ביום הניתוח. יש לציין, כי הופעה של נימול במספר מקומות ובפיזור שאינו מתאים למהלך עצב בודד, מחייב פניה לרופא משפחה, לצורך המשך בירור וטיפול.
מאת: ד”ר דנה בלום שניידר
