לפני כחצי שנה כבר היו שמועות שגי’רו 2018 מגיע לישראל, והאמת היא שזה היה נשמע כמו הזיה של מישהו. כשהשמועות הפכו לדיווח בסייקלינג ניוז כבר אפשר היה לאמת עם הגורמים הרלוונטיים שקורה משהו, אבל זה עדיין היה בגדר חלום. אחרי מסיבת עיתונאים עם ראשי RCS, שרים וסילבן אדמס, כבר אפשר להגיד שזה קורה. בחודש מאי הקרוב ישראל תארח את אחד מאירועי האופנים המשמעותיים בעולם. המירוץ יגרור לכאן סוללת רוכבים מרשימה, עניין בינלאומי ומיליוני צופים מול המסכים. הכינו את היומנים וסיגרו את סוף השבוע הראשון של מאי 2018 לחגיגת אופנים שלא הייתה כאן אף פעם!
מאת: יניב שור וגיא חלמיש
בחודש ינואר יתברר מי הקבוצות שמקבלות כרטיס למירוץ מעבר לקבוצות שהם בסבב העולמי. באופן תאורטי לא בטוח שסייקלינג אקדמי תהיה שם, אבל באופן מעשי ברור לכולם שזו עסקת חבילה עם אירוח הג’ירו ועם הכסף הגדול שמושקע על ידי סילביאן אדמס ומשרדי הממשלה.
אקדמי ינסו לחזק את הסגל כדי להוות משקל במירוץ וכמובן יכללו לפחות רוכב ישראלי אחד. שני מועמדים מובילים: גיא שגיב עם חולצת אלוף ישראל בנג”ש יבטיח את חולצת האלוף בטיימטריאל בירושלים, ורועי גולדשטיין אלוף ישראל יהיה עם הדגל בקטעי ההמשך. מה שבטוח הוא שאת ההחלטה על הסגל יעשה רן מרגליות הכי מאוחר שהוא יכול – וכך ישמור אצל הספורטאים על מתח ומוטיבציה להצליח ולהוכיח שהם ראויים, וגם באמת יוכל לדעת הכי קרוב לתחרות מי במצב הכי מתאים.
המסלול
מסלול שלושת הימים הראשונים לא כולל את אזורי הרכיבה הקלסיים בישראל. נס הרים, צובה, המשולש המרובע, כביש הצפון, מעלה עקרבים, רמה”ג כולם בחוץ.
הג’ירו, כמו כל גראנדטור בנוי בתבנית קבועה מראש ואין מקום לעליות משמעותיות בשלבים הראשונים. עליה כזאת מגיעה רק בשלב 5 או לפעמים רק בשלב 8. הסיבה לכך היא גם איזון קטעים בין מטפסים לספרינטרים, וגם הרצון להתחיל את המירוץ בכבישים רחבים יחסית, כך שהדבוקה הטרייה ורוכבים צעירים שרוצים לגנוב בפוקס של רגע את החולצה הוורודה, לא יכניסו את המערכת לסיכונים מיותרים. כשהמירוץ נמשך, והפערים בזמנים נפתחים, הדבוקה מעט יותר יציבה ובטוחה.
מעבר לשיקולי המסלול, יש גם שיקולים לוגיסטיים. מעלה עקרבים לא מתוחזק ברמה גבוהה מספיק ובכלל לא יכול להכיל את כל שיירת הטור. זה אומר קשיים לוגיסטיים שהמארגנים העדיפו בצדק להימנע מהם. אזור רמת הגולן יכול להכניס קושי פוליטי, כביש הצפון קושי אבטחתי וכך הלאה. בסופו של דבר מדובר במסלול טוב לדעתי, לא נחות ממירוצים קודמים, ובעל יתרון גדול בצד היחצני והתיירותי. הנה המסלול כפי שהוצג באירוע בירושלים:
קטע מספר 1 – ירושלים – ירושלים – נג”ש
הג’ירו יפתח בקטע נג”ש מאתגר ברחובות ירושלים. מדובר במסלול טכני, עתיר סיבובים עולה ויורד שבהחלט מהווה בעיה למתחרים. המנצח לא יהיה דווקא רוכב נג”ש מעולה אלא מישהו שיחליט לקחת מספיק סיכונים. כמו שאמר קונטדור באירוע – במסלול כזה יש יותר מה להפסיד ממה להרוויח.
למנצח יש צ’ופר כפול – גם נצחון בקטע, וגם החולצה הוורודה שכנראה תישאר אצלו גם ביום המחרת.
עד שיעברו בסך כל המתחרים, נקבל דקות מסך של הר הבית וחומות העיר העתיקה, שרים שכבר נדחפים לתמונה, מחאה פה ושם – כל הטוב והפחות טוב של העיר שחוברה לה יחדיו. כמו שאומרים בג’ירו – אמורה אינפיניטו!
קטע מספר 2 – חיפה – תל אביב – שטוח
באופן מסורתי הקטע השני מיועד לספרינטרים, וכך גם התכנית ל-2018. פתיחה בחיפה, סיבוב קצר צפונה דרך עכו וחזרה לחוף בעליה. ביקור בזיכרון יעקב מכניס למסלול עליה שניה אבל אלו עליות לא מספיק משמעותיות, וקבוצות הספרינטרים ידאגו לספרינט המוני על חוף הים בתל אביב.
עד תל אביב המצלמות ילוו את כל מישור החוף וההליקופטרים המצלמים יתעכבו על “השאטו דה לה עכו” בעכו וקיסריה – זה בדיוק הסיבה שמשרד התיירות בעניין.
קטע מספר 3 – באר שבע אילת – גבעי / שטוח
על הנייר, הקטע המעניין ביותר. הרוכבים יבלו חצי יום במגמת עליה מתונה מאוד לכיוון מצפה רמון, ועוד חצי יום במישור במגמת ירידה לאילת. מעבר לעליה ארוכה ומתונה מבאר שבע עד מצפה רמון, יש גם מישורים סחופי רוחות בואכה שיזפון ונאות סמדר.
זה קטע קלסי לקבוצת בריחה. אם קבוצה כזאת תהיה גדולה מספיק, היא תפתח פער גדול בחלק הראשון של היום, ואחר כך תבלה בניסיון לשמור עליו עד לאילת. אם מוסיפים לזה את הנופים המהממים של מכתש רמון והערבה – מדובר בקטע מאוד אטקרקטיבי מכל הבחינות.
הצופים
מי שמצפה לרבבות אוהדי ג’ירו שיציפו את בתי המלון בישראל צפוי להתאכזב. הקהל בג’ירו מורכב רובו ככולו מצופים מקומיים, כאלו שהג’ירו עובר בסביבתם או שנסעו שעה כדי להגיע אליו. גם באיטליה, מחירי בתי המלון באזור הג’ירו לא מטפסים, ואם יש עומס הוא נובע מהקבוצות עצמן ומהגל הלוגיסטי שמלווה את הג’ירו וגם הוא צריך מקום לישון.
האתגר הגדול של המארגנים בישראל יהיה להביא את הגי’רו לתודעה ולשכנע את המוני בית ישראל שזה כיף לעמוד שעתיים על המסלול בשביל הצגה של 10 שניות שהם בכלל לא מבינים. באיטליה, ספרד וצרפת זו תרבות, אצלנו אולי יום אחד זאת תהיה תרבות, כרגע אנחנו בסטאז’.
כדי לשפר את הפופולריות, הגי’רו הופך את נקודות הזינוק והסיום למסיבות רחוב ניידות. כאן יש הרבה פוטנציאל, גם בישראל, ובזכות העובדה שבוצעה בחירה נכונה שכוללת את כל הערים הגדולות. בצורה כזו אתם יכולים לתכנן את הוויקאנד שלכם: בילוי בטיימטריאל בירושלים, זינוק או סיום בחיפה\ת”א, זינוק בב”ש או איזה חופש קטן באילת ומינגלינג על החוף עם החולצה הוורודה:
הלוגיסטיקה
סגירת מסלול של 170 ק”מ עם עשרות כלי רכב ואופנועים זה אתגר עצום. לכל כביש יש עשרות כניסות ויציאות ומספיק סדרן אחד לא מרוכז או שוטר שמועל בתפקידו כדי להגיע לאסון. באליפות העולם בקטאר בשנה שעברה היה ניכר חוסר הניסיון של הקטארים והעדר עניין מצד האוכלוסיה. רחובות ריקים מצופים וכלי רכב שנכנסים למסלול הנג”ש לא היו תפאורה יותר מדי מכובדת במקרה שלהם.
למארגנים בישראל יש אתגר עצום. לסגור נכון את המסלולים, להתמודד עם בעיות בטיחותיות, פוליטיות ואחרות, ליצור עניין כדי שההשתתפות של הקהל תכבד את המעמד ועוד ועוד. אם יעמדו בו, ישראל תקבל את הבמה לה היא מצפה ויגיעו לכאן עוד מירוצים או אירועי ספורט בהיקפים דומים.
ההשקה בישראל
זו היתה חוויה לראות את ההשקה הזו בישראל, ואיך המערכת עובדת. קונטדור ובאסו הובאו כמנצחי עבר של הג’ירו וכמגנט למדיה ולרוכבים. הם חברו אל השרים מירי רגב ויריב לוין, ואל ניר ברקת ראש עריית ירושלים שנתן לו שאפו כמי שמתגלה כספורטיבי ביותר מבין ראשי הערים בישראל – ומי שלוקח את עיר הבירה להיות חשובה גם בקידום תרבות הספורט בערים עם הג’ירו, מרתון ירושלים, וגראן פונדו וסובב י”ם באופניים… אליהם הצטרף סילבן אדאמס – והתחלנו את האירוע עם צילום על רקע מגדל דויד.
לאחר הפוטואופ המתבקש, הוסרו חולצות הטריקו ועברנו לאולם במלון הירושלמי המפואר. זה מרשים לראות הפקה מושקעת – במה גדולה, רקע עם כרזות ענק ושני מסכים גדולים שמתמזגים בהם. מאחור במה מוגבהת למצלמות הטלוויזיה מכל העולם. האיטלקים עם חליפות וחולצות לבנות לפי הקוד האלגנטי השמור לאירועי השקה (אבל לא כולם עם עניבות) והנשים עם עקבים גבוהים ולוק מוקפד. איטליה.
לישראלים (אדמס, רגב, לוין), לקונטדור ובאסו הצטרפו על הבמה – Luca Lotti שר הספורט האיטלקי, Paolo Bellino מנהל RCS ומנהל הג’ירו Mauro Vegni. הדברים עצמם שאמרו הם מתבקשים – שום דבר דרמטי. אבל הדרמטיות היא בעצם הענין – בפעם הראשונה בהיסטוריה הג’ירו מתחיל מחוץ לאירופה. זה דרמטי גם משום שזה מתחיל בישראל, על המשמעות הפוליטית והקשיים המלווים אותה.
התשובה לגבי “איך תתמודדו עם ההשמצות על ישראל” צפויה: הספורט והאופניים מקרבים בני אדם וזה מה שחשוב…”.
cof
הכרזות מהאקדמי ועוד קצת משולי האירוע
שיחק אותה אמיר פרזנטי שהתחדש בשלדת האמונדה החדשה של טרק בצביעת ספיישל אדישן מחווה לקונטדור (שפרש מאופניים והעונה האחרונה בטרק סגפרדו), הגיע עם השלדה שלו וקיבל עליה חתימה…
קונטדור כדרכו די עצור ומרוחק – טיפוס מופנם שלא מחייך הרבה. באסו – ההפך ממנו: חייכן, נגיש, סימפטי מאוד ושמח להצטלם עם כל אחד. לא פלא שהוא הפך ליקיר איטליה ואחד הרוכבים האהודים בעולם. האישיות הזו פשוט קורנת ממנו החוצה חמה ונעימה. בניגוד לכולם הוא לא נעלם אחרי האירוע עם אנשי הג’ירו ובא גם לאירוע של האקדמי, זרם עם אילתורים שהעלו אותו לבמה… כשהוא התיישב לידי כבר אמרתי טוב נו, בכל זאת סלפי… בקיצור, באסו הוא הכוכב שלנו מהאירוע הזה.
האקדמי – הכריזה על החתמת Ahmet Orken אלוף טורקיה ברכיבה נגד השעון (Time Trial) שהגיע לבוש בבגדים הדגל האדום והסהר בתוכו. זה כיוון חיובי שמשדר מסר של חיבור ושלום לסביבה מהקבוצה הישראלית המקצוענית הראשונה, שהולכת לעשות היסטוריה בהשתתפות ראשונה בג’ירו. בנוסף גיא ניב עולה מהעתודה לסגל המקצועני.
הנראטיב של הסייקלינג אקדמי ממשיך ללחוץ על כל הטריגרים הלאומים, היסטוריים, דתיים שאפשר, וזה קצת מזכיר את דיבורי השלום העולמי של מלכות יופי… בכל זאת, אנחנו שואפים לנורמליות: מדובר בספורט ולא בועידת שלום היסטורית לזכר השואה, ברטלי, הסכסוך ופתרון בעית הפליטים. עצם זה שהקמתם את הקבוצה, אתם עוסקים בספורט מקצועני, מחזיקים קבוצת עתודה של רוכבים ישראליים, מעסיקים שלושה ישראלים בחוזה מקצועני בחו”ל, מביאים רוח שרק אתם יכולים להביא לענף האופניים הישראלי, הבעלים שלכם מביא את הג’ירו לישראל, אולי תכניסו רוכב ישראלי לג’ירו, ואתם מרעננים לנו את החיים עם יוזמה מגניבה ומשמחת זה מספיק. מה מספיק? זה הרבה, זה מרשים, זה המון!
אל האירוע הגיע גם שי ראשוני, ידיד מערכת BIKEPANEL וחבר מערכת RUNPANEL – הוא השיק לאחרונה ספר לרצים מתחילים ביחד עם דנה צימרמן (גם היא פאנליסטית). שי הוא השראה ומתמודד עם ה ALS שתקף אותו באופן ייחודי ומרשים. הכנסות הספר מועברות למחקר למציאת התרופה – ואתם מוזמנים לרכוש אותו פה.
edf
תודה לסילבן אדמס
סילבן אדמס, אתה קצת משוגע. משוגע חיובי אנחנו מתכוונים… הבנאדם שם סכומים אדירים ופשוט נחת עלינו עם שפע של מתנות שיש להן השפעה בקנה מידה בינ”ל. הכניסה שלו לסייקלינג אקדמי בעקבות החלום של רון בראון המייסד והמממן הראשון, ושל רן מרגליות, הבאת הג’ירו לישראל שעולה כ 20 מליון יורו חלקם הוא תרם, וחלקם המדינה. הקמת הוולודרום מנחיתה במתנה לספורט הישראלי ענף אולימפי יש מאין, ומרכז רכיבה מדהים בתל אביב שיהפוך למוקד חשוב לרוכבי הכביש בישראל, תרומות למרכז ספורט מחקרי באוניברסיטת ת”א עם ציוד שלא היה פה בעבר… ועוד.
הבאת הג’ירו ושלושה קטעים שיהיו בישראל, זה מטורף. זה משהו מדהים שיכניס את רכיבת הכביש לתודעה של כל ישראלי, ואת ישראל לתודעה של מליוני אוהדי אופניים בעולם. האיש עושה את זה מתוך אהבה גדולה לאופניים, לישראל, והוא החליט להנות מזה עד הסוף, ולוקח אותנו איתו אל הכיף הזה. מגיעה לך תודה גדולה סילבן אדמס.
מאת: יניב שור וגיא חלמיש
