סדרת "המכונאים חוזרת, והפעם בביקור בסדנה של עדי רימון, בן 37 אבא ליובל ושחר, נשוי לאפרת, ועובד במושב גני יוחנן באיזור השפלה. שם נמצאת סדנת המכונאות וחדר התצוגה שלו ואופני ההרים של בולד (BOLD) השוויצריים אותם החל לייבא.
המפגש עם עדי והשיחה איתו על התגלגלותו בענף האופניים עד ליום בו החליט לייבא את בולד מעניינת במיוחד, כיוון שהיא מלמדת המון על התפתחות הענף והמגמות שבתוכו בשנים האחרונות. בעיני עדי מייצג את העתיד של ענף האופניים. מדוע? קראו בכתבה… ואם תרצו תיקונים או לשדרג את עצמכם עם אופני הקצה של Bold (למבחן האופניים כנסו לפה)- הוא ישמח לסייע לכם: התקשרו אליו אל 054-5465708. או במייל: Rimonbikes@gmail.com.
מאת: גיא חלמיש צילם: עופר עברי
הסרט, אם לא לחצתם למעלה:
איך נכנסת לאופניים?
התחלתי בתור תחביב: עבדתי באבטחה חמש שנים ובסוף התקופה, באילת, הייתי צריך כלי תחבורה וכך התחיל החיבור שלי לאופניים. כשחזרתי למרכז חיפשתי מה לעשות איתם- לקחתי את הספר של אלי סט, החלוץ בענף האופניים, והתחלתי לכסות את הטיולים המומלצים שלו, בעיקר באזור שלי: נווה שלום וכיסלון. עשיתי את זה לבד בהתחלה, וכשסיימתי את הרכיבה הלכתי לחנות האזורית. ההילוכים קפצו לי ואחד המכונאים נזף בי שאני מזניח את האופניים וצריך להחליף כבלים ומובילים. נהניתי מהנזיפה הנכונה: הוא כעס עלי מכל הלב- כאב לו שלא טיפלתי באופניים. הערכתי את זה!
אחרי שטיפלתי באופניים זה גרם לי לרכוב יותר, האופניים עובדים ומהנים יותר… וכך הפכתי לאט לאט לבן בית בחנות. אז כבר נכנסתי לרכיבת כביש. באחת הרכיבות נשברה לי אוזן, התקשרתי לאמא לחילוץ והיא אמרה לי: "שבעל החנות שאתה מוציא אצלו כל כך הרבה כסף יאסוף אותך!"… ובאמת זה מה שקרה!
המכונאי רצה לשים על הסטנדט, נגע לי במוט כיסא המכוון למידתי, ועל כן ביקשתי שלא יעשה את זה, היה ריב… שבסופו הבוס של החנות הבין שהמכונאי לא מתנהג יפה ללקוחות והציע לי להיות מכונאי!
עזבתי את העבודה, הלכת לעבוד חודשיים בהתנדבות בחנות של Scott שהייתה אז בת"א, וככה למדתי את הניהול האדמיניסטרטיבי של החנות, מכונאות, וכו'. אני ממשיך ללמוד עד היום. אחרי חודשיים חזרתי לחנות ההיא ועבדתי בה תקופה נוספת.
חדר התצוגה: Bold לשטח, ו Wilier לכביש
האינטרנט נכנס לתמונה
אז כבר המיתון הורגש: משבר הסאב פריים ונפילת הבורסה ב-2008 השפיע על ענף ההיטק, שהתחיל לשנות ראשון את דפוסי התנהגות ולקנות באינטרנט. ראינו את השינוי הזה וזה היה מאוד חזק. עד 2008 ענף האופניים היה במקום מעולה והעסקים עבדו וצמחו. ב 2008 החלה ההתדרדרות. האינטרנט החל לתפוס גל. אז עוד יכולת לקנות נעלי כניסה ב 600 ש"ח בארץ ולא לחשוב שזה מוגזם. לא היו כל האתרים שיש היום, אבל זה החל. החנות נכנסה להפסדים כתוצאה משכירות יקרה, עובדים, ולא מספיק הכנסות. תזרים המזומנים היה לקוי… היא נסגרה.
לצד בולד הוא משווק גם את וויליר שמיבא שרון פירסט (רוכבים באהבה)
חזרתי "הביתה" ל Scott תל אביב
זו היתה תקופה מעולה ותקופה קשה: אתה לומד הרבה דברים, וגם מתחיל להרגיש את התחרות. חוויתי גם את תפקודי הניהול האדמיניסטרטיבי, גם מכונאי, ולאחר מכן גם עברתי לסקוט קידרון (שהיתה מייק בייק) ואתה ניהלתי כמה שנים. היתי סוכן בחברה, ומנהל מותג לכמה חודשים עד שהגיע מחליף. למדתי להכיר את כל החנויות בארץ כשהייתי סוכן, וכך גם למדתי על כל הצרות של כולם… לא רק מהצרכן, המוכר, המכונאי, אלא גם מהיכרות של אזורים אחרים בארץ, מהעיניים של חנויות מגוונות – ולראות מה אנשים אוהבים וקונים.
השפעת הקבוצתיות של הקונה הישראלי
"הענף בגלל שהוא צובר תאוצה, יותר אנשים נכנסים כאופנה, כיף וספורט, כאורח חיים. האנשים מתלכדים סביב זה ונוצרת קבוצתיות. נוצרת התחברות, והשלב הבא הוא עזרה של אחד לשני להשיג את הדילים היותר טובים. גם אני כלקוח רציתי להיכנס פנימה לקבל את המחירים הטובים. הידע הזה יוצר מידע- וקשה מאוד ליבואן להלחם בזה. צריך כל הזמן להביא דברים חדשים שאין לאף אחד אחר. גם כל דבר שאתה מביא – זה זמני: יש לך משהו חדש, ואז נכנס משהו מחליף או זול יותר. זו הבעיה של הענף- כל דבר שאנשים עושים מאבד את זה בין ההתחלה אצל מהנדס המוצר ועד החקיין שעושה אותו זול.
הקושי הוא גם בבירוקרטיה בישראל- מכון התקנים מקשה ומייקר מאוד את הייבוא. על כיסאות תינוק אין תקן אבל על בחינת זוג אופניים של חברה מסוימת – צריך להביא להם למבחן את כל הדגמים אם יש אביזרים שונים. זה מחייב חישוב של כמה אופניים צריך להביא, להכניס את העלויות האלה לתמחור המוצרים, וזה יוצא יותר יקר בסוף ללקוח. זה הקושי.
בנוסף לזה- יש מצב כלכלי כללי של המדינה: אם המחיה היתה זולה יותר, הכסף היה פה זורם לא נראה לי שמישהו היה בוכה על מחירים.
עוד תופעה – קנית אופניים ב 30,000 ש"ח, אתה הרי לא חייב אחרי 3 שנים להחליף אותם. הלקוח רוצה להחליף יותר ולקבל יותר הנחה כתוצאה מהקנייה השנייה שלו. לקוח חוזר מצפה לרווחיות נמוכה או הנחה גבוהה עבורו". כל הדברים האלה שוחקים את הענף, מסביר עדי.
דוגמה ליוזמה יפה שנסגרה
עבדתי מאז סקוט בעוד הרבה מקומות, כולל אצל חיים וויזמן, שפתח את חנות "דרך בורמה" במסילת ציון, בכניסה ליער. זה היה Trail head shop עם מסלול רכיבה מהחנות, השכרות, טנדמים, נגררים וכו'. הושקעה שם השקעה גדולה. אבל אז פרצו לחנות ונגנבה סחורה בסכומים גדולים (לא היה ביטוח בגלל המיקום). בפריצה השנייה- הוא החליט לעבור למקום אחר בטוח יותר, ושוב רכש סחורה לחנות החדשה ושיפץ. החנות לא הכניסה מספיק לכסות את כל ההקמה, ההוצאות, המלאי, המכירות החלו לרדת. היה לו Vision יפהפה אבל זה הלך ודעך, ואז הוא החליט לסגור. הוא החליט לאמן ריצה במקום…" והיום הוא בכיר בביה"ח אלין.
חנות קטנה וחכמה
"משם עברתי ל"מתגלגלים" בצומת שילת. זו היתה אחת התקופות הטובות שלי מבחינת זה שהמקום עובד, אז אתה לא מתעסק בלמה לא טוב לי, למה רע לי, ולא רב עם אף אחד. המקום הזה יודע לעבוד! חנות חכמה. החנויות האחרות שהייתי בהן התפרשו על יותר מ 100 מטר, תצוגה מרשימה, ולפעמים מיקום לא נכון.
פה החנות קטנה בהרבה (שכירות נמוכה), סובלת מפחות תחרות, אמנם הרבה יותר צפוף עבורינו העובדים, אבל העבודה לא הפסיקה שם- הלקוחות הגיעו כל הזמן. היתה שם נחישות ועקשנות. היה שם מבחר טוב, גם עממי ולא רק יוקרתי. הבעלים היה מאוד חד בקשר עם ספקים, ולא קיבל "משחקים". אחרי כן עברתי לקל גב- וניהלתי את חנות BikeOut בבילו, שכשקראו לי היא כבר די קרטעה."
להיות עצמאי
"אחרי 9 שנים של כיסוי של כל ההיבטים בענף הזה, הבנתי שמיציתי את תקופת היותי עובד שכיר. התסכול על בוסים אחרים שעצרו אותי על סיבות כאלה או אחרות, גרם לי לרצות לקחת את העניינים לידיים של עצמי.
זה פחד גדול – יש לי משכנתה. לפתוח עסק זה לא ביצי ברזל- זה לקחת את הביצים שלך ולשים אותם בשמש… זה הימור. אי אפשר לשלוט ברצון החופשי של לקוחות. אנחנו קצת משחקים אותה אלוהים – נותנים לעצמנו טפיחה על השכם על האומץ, אבל מספיק עיטוש לכיוון לא טוב -הפסדת לקוח. לא ענית לטלפון – הפסדת לקוח…"
הסדנה בגני יוחנן – הוקמה לפני כשנה וחצי
"האהבה שלי זה לתיקונים ולעבודה עם הידיים: לבנות סדנה עם הכלים הכי טובים שיש בשוק. לבנות חדר שהוא מעבדה או "קליניקה". כזה שכשאתה נכנס למקום אתה יודע איפה הדברים נמצאים, שטח סטרילי וסביבת עבודה מאוד נוחה ומסודרת. עדיין לא הגעתי לסידור ה"יפני" האולטימטיבי, אבל הכיוון הולך לשם. עם השנים אגרתי עוד כלי ועוד כלי. זה סיפור יקר, כי אתה יכול לקנות את אותו כלי בכמה ואריאציות וחומרים (למשל כלי טיטניום יהיה הרבה יותר יקר). לוקח זמן למצוא את הכלים שאתה מתחבר אליהם.
איך משיגים לקוחות?
"יש לי לקוחות שמלווים אותי לאורך שנים ואנשים שרכבתי איתם והוצאתי רכיבות עמם לאורך שנים, ותמיד שמרתי על קשר וטלפונים עם כולם. הרכיבות האלה הן אמנם שעות נוספות – אבל הן מאוד מהנות. החנות עובדת מ 9 עד 19:00 אבל זה נכס שאתה משלם עבורו שכירות של 24 שעות… אין סיבה שהחנות לא תעבוד גם אחרי כן כמרכז מפגש של חברים, יציאה לספורט וחזרה לקפה או לבירה אחרי.
גם היום אנחנו יוצאים וחוזרים לפה לסדנה בגני יוחנן. לפעמים עושים פה על האש, ומעבירים ערב בכיף, עם בירה. זה גם ספורט וגם חברה, וגם לפרוק את היום. לא כולם עושים את מה שהם רוצים, ורבים עובדים כדי להתפרנס וזקוקים לאופניים ולשחרור הכייפי של סוף היום.
להיות אמיץ – אופני בולד
האני מאמין שלי הוא לתת לאדם את ההנאה ותרבות הרכיבה וזה מה שיחבר אותו אלי. לא לגרום לו לחשוב שהאופניים ישנו לו את החיים. לכן אני מארגן את הרכיבות- תרכוב, תזיע, תעבור את המכשולים, תעשה את הספורט…
ההישג שלי היה כשעברתי מכשולים פיזיים ומרחקים – כשאתה עובר מכשולים ופורץ גבולות, זה הכיף באופניים וזה הרעיון. הגבול שלי הוא לפרוץ להיות בעל עסק, ולהביא אופני בוטיק ולנסות לייבא אותם ולהצליח בשוק מוצף. זה כמו ברכיבה: אני אוהב עליות- אם הדופק לא עולה, אתה לא מרגיש חי!"
החיבור לעובד, השותף לייבוא Bold
את עובד אני מכיר שנים, גדלנו כילדים באותה שכונה. יום אחד הוא שמע במקרה, על הסדנה שרצה בהתחלה רק מפה לאוזן. הוא הגיע, נסענו ביחד ליורובייק כדי למצוא מותגים. לי כבר היה את המותג הזה בראש וראיתי את האתר של בולד. טסנו, נפגשנו איתם אחרי כמה שיחות טלפוניות, וחומר מקדים שעבר מצד לשני עד שהגענו לשם. ביורובייק ראינו את המוצר פיזית, ועוד יותר התאהבנו בו.
לדעתי BOLD זה הדבר הכי יפה שראיתי עד היום: הכי אקזוטי, הכי יפה, הכי קווים נקיים. שלמות. זה לקח מו"מ של חצי שנה, והבאנו את ארבעת זוגות המבחן הראשונים.
משתחררים מההתמכרות לפייסבוק! נרשמים לקבלת עדכוני BIKEPANEL ו
הבעלים של Bold פתח את החברה ב 2014 אחרי שעבד ב BMC כמהנדס והוא המציא את הפטנט הזה של בולד עם הבולם הפנימי. הרעיון המרכזי פה – לא בהכרח הבולם בשלדה, אלא דווקא המיקום הנמוך שמייצר מרכז כובד נמוך ומשפיע על כל חווית הרכיבה. לצדו – הקשיחות של האופניים – הלינקים מאוד קצרים וקטנים (סוג של FSR), והאופניים מאוד שקטים- רוכבים איתם ולא שומעים רעש.
הדור הבא של היבואנים: רזה ויעיל
הדור הבא של היבואנים, לצד הגדולים והמבוססים שכבר תפסו את המותגים המוכרים והגדולים בעולם, הוא הדור הבייתי, המינימליסטי ומותגים ייחודיים: "אחד הדברים שלמדתי מיבואנים שהם נתקעים עם סחורה, מורידים מחירים מהלחץ, ואז הלקוח מתרגל. הרעיון פה- להביא רק אופני מבחן, והאופניים הם בקסטום. הבנאדם בוחר שלדה, צבע, ואבזור, ואני בונה לו את זה לפי תמהיל האבזור, גלגלים, מזלג, וכ' של קיטים של בולד.
מהקנייה לוקח שבועיים לאופניים להגיע – יתרון אדיר כי אין מלאי, והאספקה היא מאוד מהירה. זה מגיע בהטסה! הלקוח הישראלי מקבל את אותו המחיר של חו"ל למרות ההטסה לארץ.
בולד – בוטיק במחיר תחרותי בזכות תפעול יעיל
"אנשים מאוד מתרשמים לטובה, עפים על המותג, נהנים, ואוהבים את המותג – אבל במצב השוק היום מאוד קשה לאנשים להוציא כסף מהארנק. אני לא חושב שזה רק עניין המחיר, כי אנשים מוציאים הרבה כסף על אופניים היום. פשוט – לוקח זמן עד שהאנשים מקבלים ומכירים מותגים חדשים! זה רק עניין של להתרגל ולהכיר את המותג לאורך זמן. אם תיקח את המוצר הזה ותשווה אותו לכל המותגים המובילים – אנחנו יותר זולים מהמותגים הגדולים בישראל עם אותה רמת אבזור, אנחנו זולים ב 2000-3000 ש"ח!
לדוגמה: דגם הקלאסיק במפרט הבסיסי של בולד. הוא מגיע עם איגל 12X, מעצור גייד RS (4 פיסטונים), גלגלי DT 1700 שהם לא גלגלים בסיסיים בשוק, מוט כיסא מתכוונן אינטגרלי KS, ורוקשוקס רבליישן RCT3 (קונפיגרוציה מעולה) – חבילה שעולה בסביבות ה 23,000. דגם של חברה מקבילה, נשים את איכויות הקרבון והחדשנות בצד, תגלו תמיד במחירים דומים פשרות באבזור או מחיר של כ 2000-3000 ש"ח יותר."
סיכום: הענף אל הסדנאות המשודרגות
עדי צופה את המגמות הבאות, ופועל בהתאם: "היבואנים הגדולים ימשיכו לשלוט בשוק, אבל החנויות הקטנות לאט לאט ייעלמו- כיוון שהכיוון הולך לסדנאות כמו שלי, והכיוון הרחוק יותר יהיה לחנויות אינטרנטיות. תמיד תהייה סדנה שתחזיק מעמד, או יבואן גדול, אבל אנשים יעדיפו לקנות הכל בחו"ל. יהיו או הגדולים החזקים, או המכונאים הרזים שצריכים בסה"כ שולחן ולקוח אחד ביום.
מה שאנחנו מנסים לעשות עם הייבוא של אופני בולד- הוא לבסס סביבם גם מותג איכותי. השילוב של סדנה עם קהל וזרם של מכירות אופני בוטיק במחיר תחרותי (בזכות עלויות שוטפות נמוכות והעדר מלאי)- יכול להצליח. ימשיכו להגיע מותגים שכן בענף האופניים, תמיד מנסים להמציא את הגלגל מחדש."
אם תרצו אופני קצה של BOLD (או שגם אתם קניתם חלקים באינטרנט ומישהו צריך להתקין אותם) הוא ישמח לסייע לכם:
