סדרת המתח של יואב מאור. הנה הפרקים הקודמים: הראשון, והשני.
טיפ אנונימי שהתקבל במערכת, מדווח על חנות אופניים שנסגרה זה מכבר ב…זכרון יעקב. מעבר לעובדה שהיא נמצאת במיקום מצוין, גם עבור רוכבי שטח וגם עבור רוכבי כביש – זכרון נמצאת במגמת גדילה, עם התרחבות מתוכננת בטווח של חמשת השנים הקרובות. בנוסף, מסתבר שזכרון מלאה ברוכבים מכל הסוגים והמינים, כולל קבוצת טריאתלון ענפה. אלה נאלצו לחפש אלטרנטיבות רחוקות, בעקבות הוואקום שנוצר לאחר סגירת החנות המקומית, לפני כשנה.
אם כך, הוחלט – זכרון יעקב. אבל איפה בזכרון? המדרחוב בהחלט לא בא בחשבון, בעיקר בגלל השכירות הגבוהה וחוסר בחנייה. “מול זכרון”, מנגד, מציע רק חנויות עם שטח עצום, שיכפו עלינו הוצאות עתק גם בדמות כוח אדם, חשמל, ארנונה ו…פתיחה בשבת (כאן המקום להצדיע לכל אותן חנויות אופניים הפותחות בשבת!). אז מה עושים? פונים למשרד תיווך מקומי. לכל אחד יש דיעה על מתווכים, ובטוח שהיא לא חיובית במיוחד. המתווך ידע להציע לנו חנות במתחם “השמורה”, בסמוך לשכונה צעירה עם אותו השם. ראינו ונדלקנו. חנות של כ-60 מ”ר, במיקום טוב, עם חלונות גדולים ופוטנציאל גדול, כמו שאומרים בשפת התיווך.
למראה שלושה צעירים נלהבים, המתווך שלנו לא יכל להתנגד ל-DNA התיווכי שלו. תוך הפעלת טריק מספר שלוש בספר “המדריך לתחמן הנלהב”, גרס שמדובר בחנות מאוד מבוקשת. למעשה, ברגעים אלה ממש הוא נמצא במשא ומתן עם עוד זוג, בעל ואישה, שמעוניינים גם הם לפתוח חנות אופניים. אה, וגם עוד בחור צעיר, שהוא רוכב וותיק, מתעניין באותה החנות – לאותה המטרה בדיוק. אז, נכון לכרגע, הבעלים והמתווך מתלבטים אם בכלל לתת את זה לחנות אופניים, או שמא יפתחו שם פיצרייה…ולנו לא נותרה ברירה, אלא להילחץ, למהר לסגור את העסקה המפוקפקת ולסמן V ברשימת המכולת, בדרך להגשמת החזון.
על חברים ושקלים. שלווזר (מימין) ובמבי (משמאל) בתמונת ארכיון מימי הקמת החנות:
שותפות – יש, לוקיישן – יש, נותר רק לבחור מה רוצים למכור. פשוט וקל. אז זהו, שלא. כל אחד רוצה למכור (ולקנות, כנראה) TREK ו- SPCIALIZED, גם כי לשכן שלו יש כאלה, וגם כי כמו שאומרים בעברית: “עם הצלחה – לא מתווכחים”. אך עם כל הרצון הטוב, ברור שהיבואנים הללו, לא יירו לעצמם ברגל. במיוחד בזמן שברדיוס של זכרון, יש להם כבר נציגויות מכובדות. אז עוברים מפגישה לפגישה, מספרים על החנות שבדרך, ושומעים מהצד השני מה הוא יכול להציע. אחד טורח ומספר לך כמה לא כדאי לפתוח חנות אופניים, ושאתה עושה את טעות חייך. השני לא נותן להרוויח מספיק והשלישי לא רוצה לתת לך קרדיט – עד שתוכיח את עצמך. וכך חזרנו ל”אני מאמין” שלנו, מסרבים להיכנע לדיעה הרווחת על חברים ועסקים, ולחצנו ידיים עם חברינו מ”פדלים”. תודה רבה, כנה ואמיתית, על הרוח הגבית – מתחילת הדרך ועד היום.
מאת יואב מאור
