קובי יונתן מביא ל BIKEPANEL טעימה ותמונות ממקומות נפלאים שלא פשוט להגיע אליהם: מסע אופניים ייחודי בהימלאיה שבהודו.
לחלק ראשון של הכתבה
הטיפוס היום יומי אל עבר מעברי ההרים הופך לשגרתי. אני מתמודד עם הקשיים 12, 17, 25 ק”מ עליה בכל יום אינו גורם מרתיע יותר וככל שעולים גבוה כך הנוף משתנה ונעשה צחיח יותר. עצים כבר לא נראים ושיחים מוזרים צומחים כאן במעגלים והרי גרניט שחורים ומאימים מכל עבר מכוסים בכיפות מושלגות ולמרגלותיהם מתגלות דיונות חול. זהו מדבר בגובה של 4500 מטר. את המדבר הזה ד”ר חזי יצחק קיווה לראות, הוא קופץ מאופניו ורץ לצלם למדוד את גלי הדיונות ולאסוף דגימות קרקע שהרי לשם כך הוא יזם את הטיול למקום הנידח הזה.
הדרך ממנאלי ללה פתוחה 4-5 חודשים בקיץ בלבד ובחורף מזג האוויר כאן קשה. הכל מושלג, הכבישים חסומים ותושבי הכפרים נוטשים את בתיהם ויורדים לכפרים נמוכים יותר בהם ניתן לנהל אורח חיים סדיר יחסית. למרות שעכשיו חודש אוגוסט עדיין שוררת כאן עננות כבדה; גשמים ורוחות זה דבר שבשגרה ובבקרים ניתן לראות שלג טרי שירד על הפסגות במהלך הלילה.
כל ימי הרכיבה שלנו התחילו במגמת עליה ומזג האוויר לאורך הדרך הפכפך ומשתנה תכופות. יש שבעליה אחת אנו לובשים ביגוד חם כשקר ובהמשך כשגשום מעיל גשם ורוח, ואז בסיבוב הבא באותה עליה, השמש מבצבצת נעשה חם מאוד ואנו פושטים את כל שכבות הבגדים וחזור ונשנה כשנעשה שוב סגרירי.
ברשימת הציוד שלנו לא היה חסר דבר, שרוולי רגלים וידיים, צעיף חם לצוואר, מעיל רוח וגשם, משקפי שמש חובה להגנה מפני קרינה גבוהה של השמש, אבק דרכים וגשם שמצליף על הפנים בעיקר בירידות.
כך גם סל התרופות האישי שלנו שלא היה מבייש אף בית מרקחת וכלל כדורי מגנזיום, BCAA, תרופה להקלה בגבהים, תרופות לשיכוך כאבים, משחות שונות, פדים תחבושות, כדורי שינה למקרה הצורך ועוד, וזאת לאור ההבנה שאנו מטיילים בעולם השלישי ללא ישוב קרוב וללא קשר סלולארי ואינטרנטי לאורך ימים ארוכים.
האופניים עובדים לא פחות קשה מאיתנו והפתעות תמיד קוראות ברגעים לא צפויים. לפני הנסיעה החלפתי מעביר אחורי, שלמזלי נשבר ימים ספורים לפני היציאה, רפידות ברקס, וכבלים למעבירי ההילוכים.
אני בירידה חדה ומדורדרת לאורך של כ 20 ק”מ והברקס האחורי לא מגיב. אני לוחץ שוב על הידית ודבר לא קורה! הלב דופק, אני שומר על קור רוח ונותן לאופניים להתגלגל מטה, מטה ובעדינות אני מאט את הנסיעה עם לחיצות מתונות על המעצור הקדמי. אנחת רווחה יצאה מפי כשהגעתי לסוף המדרון. בבדיקה שעשיתי התברר שבועת אויר נלכדה בצינורית השמן ומנעה מעבר של שמן לרפידות הבלמים. מכיוון שלא רציתי להתעסק עם החלפת השמן והוצאת הבועה, המשכתי ברכיבה תוך פמפומים על ידית הבולם שעזרה במעט לבלימה של הגלגל האחורי וכך המשכתי לעשות בכל הירידות ביתר הימים.
דגש רב שמנו על כלי העבודה לתיקון האופניים וחלפים. כדי למנוע כפילות בציוד הכנו בארץ טבלה בה רשם כל אחד חלפים וציודים אותו הוא מביא לטיול וזאת כדי למנוע גם משקל יתר. כמובן שישנם חלפים המותאמים בלבד לכל אופניים כמו אוזן למעביר, שפיצים שונים וכדומה.
בדיקת האופניים לפני יציאה לטיול בחו”ל אצל מכונופן הוא דבר חשוב ביותר, שאם לא כן תקלה יכולה להשבית טיול שלם ולגרום לעוגמת נפש. כך היה עם אמנון חביב, רוכב חזק ומנוסה ששבר ביום השני לטיול את המעביר האחורי. למזלו הוא הביא עימו מעביר חלופי רזרבי ותוך כדי בדיקה של התקלה התברר שהשרשרת והקסטה שלו שחוקים עד “דמעות”. איתמר בריל לקח על עצמו את מלכת החלפת המעביר והרכיב גם שרשרת חדשה, אך ההילוכים קפצו ולא נכנעו לידיו המקצועיות של איתמר. לאחר עשיית חושבים הוחלט שקסטה שחוקה אינה אוהבת שרשרת חדשה ועל כן התקין את הישנה וכך המשיך אמנון לרכוב אל עבר השקיעה ללא תקלות נוספות.
ברכיבות ממושכות יש צורך בחטיפי אנרגיה לרגעי משבר, תזונה לאורך כל המסלול, ולשתיה מרובה בעיקר בגבהים דבר המסייע להפחתה בכאבי ראש. חשוב למרוח את המפשעה בקרם למניעת שפשפות לפני יציאה לרכיבה, קרם הגנה מפני השמש, וחשוב מאד מכנסי רכיבה עם פד נוח ועבה. מה לעשות הישבן כואב וסובל כשיושבים עליו 600 ק”מ.
הודו היא מדינה ענקית, מורכבת ומחולקת ל 28 מדינות ו 7 טריטוריות עצמאיות, הנמצאות בשבעה אזורים. אזור הרי ההימאליה בצפון בו אנו רוכבים כולל את המדינות ג’אמו קשמיר והימאצ’ל פראדש ובמעברי הטריטוריות האלו ישנם מחסומים של משטרת הגבולות. מבנים מאולתרים העשויים מפח ואוהלים בהם נדרשנו להציג דרכונים ועברנו רישום. כך גם בכניסה לחבל לדאק בו ישנה חלוקה פוליטית עם ניהול אוטונומי.
כאן לאחר רישום והתארגנות נפשית אנו מתחילים קטע רכיבה קשה לאורך 77 ק”מ 23 ק”מ מהם עליות בהם 21 סרפנטינות, שבסופם נגיע לשני מעברי הרים: האחד NAKEELA בגובה של 4738 מטר והשניLACHUNGULA בגובה של 5064 מטר.
זוהי עליה “כואבת” במיוחד. אני רוכב באיטיות ומתמודד עם קשיי נשימה, כאבי ישבן וברד שהחל לרדת. יש זמן למחשבות והם נודדות לכל הכיוונים, מה קורה בבית? בטח דואגים נורא שהרי אני מנותק מהעולם מספר רב של ימים, ומתי העלייה תסתיים? “להקות” של רוכבי אופנוענים חולפים על פנינו מסמנים באגודל סימן לכבוד, זה מדרבן ומחזק אותי להמשיך ולדווש ולמרות זאת אני חושב כמה כייף להם שיש להם “מנוע בין הרגליים”. וכשמגיעים לפסגה האושר והסיפוק העצמי כמו גם ההתרגשות אוחזת בכולנו, חיבוקים ותפיחות על השכם יוצרות קירבה של “אחוות לוחמים” שגברו בעוז על ההר המאיים, ומצלמות נשלפות להנציח את הרגע.
מכאן אופוריה נוספת אופפת אותנו, נגמרו העליות להיום! אנו לקראת ירידה אין סופית הארוכה בחיינו על אופניים לאורך דרך של כ-40 ק”מ עד למאהל שבתחתית ההר.
רגעי מחלוקת הגיעו בערב סביב השולחן באוהל , וזה די טבעי… חזי ואמנון מושכים לצאת מהדרך הראשית מחר לכיוון אגם צומורירי וללון שם בכפר המקומי, דבר המצריך תוספת של כ- 140 ק”מ לטיול. זה זמן רכיבה נוסף שאין כל כך, ויש צורך באישורי מעבר ושהייה מהשלטונות. קובי יוגב ואני חשבנו שעדיף לוותר בעבור יום נוסף לבילוי בלה ואיתמר ודני זך, היו מהאו”ם. חזי שלף רעיון שסיפק את רצון כולנו: בכדי לקצר בזמנים, אנו נעלה עם האופניים על הרכבים המלווים ונעשה חלק מהדרך בהלוך ובחזור עליהם. וכך היה, קיבלנו אישורים מהשלטונות ומרחוק נראה אגם צומורירי כחול ויפיפה מונח לו למרגלות ההרים בגובה של כ-4000 מטר פלוס.
הכפר הציורי קורזוק שוכן למרגלות ההרים לחופו של אגם צומורירי וממנו מזדקרים מבני תפילה טיבטים סטופות. בין בתי החמר נמצא מנזר בודהיסטי מסתורי ואפלולי ובו נזיר המפליא את נגינתו בתוף ומצילה תוך קריאת פסוקים מספר תפילה טיבטי ישן.
את הלינה בכפר החלטנו להעביר לא באוהלים אלה בבית מקומי העשוי מלבני בוץ כשהגג מצופה בקש ועליו גושי צואת פרות, גם זה סוג של חוויה (עם ריח). לפחות כאן היה לנו חשמל למספר שעות מוגבל לטעינת סוללות המצלמה.
את יתרת הימים עד ללה רכבנו במגמת ירידה מתונה וארוכה לאורך נהר האינדוס בתוך נופים צבעוניים של הרים המזכירים מעט את נופי סיני, כשמשאיות צבא רבות חולפות על פנינו גוררות תותחים ישנים בדרכם לבסיסים בקרבת הגבול עם סין ופקיסטאן.
לבית המלון בלה (3500מ’) הגענו בשעות הערב המוקדמות, שמחים לקראת מקלחת ראשונה מזה זמן רב, מיטה נוחה ואפשרות סוף, סוף, ליצור קשר ראשוני עם הבית. רשמנו בהצלחה מסע אופניים מאתגר ומהנה לאורך של כ-600 ק”מ, כ- 9000 מטר עליות מצטברות ב11 ימים, בחבל ארץ נידח ובאחד מהדרכים הגבוהות, המסוכנות והיפות בעולם.
שימושי
- סוכן לוגיסטי בהודו- RAJU
- טלפון נייד- 00-91-01902259157
- דוא”ל – magicmountain41@hotmail.com
- אתר הבית – http://www.magicmountainadventures.com/index.html
- קישורים לחברות המוציאות טיולים אתגריים ברחבי העולם:
קובי יונתן כותב ומצלם הכתבה בV על 16,616 פיט…
כתב וצילם: קובי יונתן
תושב מבשרת ציון וירושלמי דור חמישי. מזה 30 שנה עיתונאי צלם עבור רשתות טלוויזיה זרות וצלם סרטי תעודה ופרסומות. סגנון רכיבה מועדף ALL MOUNTAIN עם נטייה לסינגלים טכניים. לא ממהר לשום מקום, שומע ומתבונן בטבע. אוהב את המדבר את השקט ואת האנשים הרוכבים איתי. כירושלמי יוזם ומוביל טיולי אופניים בעיר וחושף בפני הרוכבים את ירושלים הנסתרת והאחרת בחוויה של סיפורים, מראות וטעמים. kobiyonatan@hotmail.com.
נהנתם מהכתבה? מהתמונות? אולי יש לכם טיפים נוספים לאיזור? תאמרו את זה בתגובות!
