מרתון עין ראפה (שמו הקודם – מרתון יער הקדושים) בסוף השבוע האחרון היה תחרות מטורפת, ענקית, שאליה הגיעו מאות רוכבי המרתון הישראליים שמכוונים לאליפות ישראל הקרבה, ולאפיק ישראל! הם באו בהמוניהם עם ריאותיהם הענקיות, שריריהם המסוקסים, ספי חומצת החלב המפחידים שלהם, ומכונות הקרב היקרות שהשקיעו בהם את מיטב כספם… הם לא הפסידו את ההזדמנות, רק חודש לפני תחרויות המטרה, להתחיל את עונת המרתון הישראלית.
טוב, חבל שזה לא קרה. בטח לא כמו המתואר בפתיחה. המציאות היתה שונה בהחלט: רק כ 51 מתחרים הגיעו אל עין רפא, להנות מהמרתון הראשון שפותח חודש של מרתונים בישראל. כ 40 נוספים שנרשמו (אולם לא חויבו לשלם ברישום) ויתרו על ההתייצבות, והשאירו את התחרות לרשום עוד יתד במניין התחרויות שמוציאות אותנו עם השאלה העצובה: איפה כולם?
סיקר: גיאחה
צילמו: אמנון רבינא וגיאחה
על קו הזינוק מימין: אביב דהן, מורן תל פז, אופיר רבינא, אנג’לו די וירולי, נעם סטרשנוב (אלוף הארץ במרתון), יותם נוביק, זוהר הדרי, ארז וייסבורד, ומאט בורינדה. שאפו לאלה שבאו.
דורון אמיץ, המפיק ששומר על הגחלת הזו מ 2007 מספר על תחרות עם מסורת ארוכת שנים: “ב 2007 היה תקציב של 200,000 שקלים ליומיים של תחרות, עם צוות סיקור של ערוץ 5, פרסים כספיים, טור דה בית שמש ביום חמישי ובשישי היה המרתון הזה שנקרא אז “סובב יהודה” והרמנו הפקה מטורפת עם חסויות יפות. ב 2008 היה המשבר הכלכלי ואחריו כבר פסקו החסויות, ומאז אנחנו ממשיכים לעשות את זה בכל שנה. משנה לשנה אנחנו עושים את זה כדי לשמור על הגחלת, אבל זה לא פשוט…
יוצאים למקצה הארוך- נועם סטרשנוב בחולצת אלוף ישראל ומאחוריו אופיר רבינא מ CCC וטור הרוכבים.
…”זו אחלה חשיפה לעין רפא. מתי עברת וחנית באמצע כפר ערבי לרכיבת אופניים? אם לפני כמה שנים הייתי אומר לך שתחנה בכפר ערבי, תשאיר את הרכב, ותחזור ותהנה מעמדת רענון שפתח מקומי עם לבנה וקפה שיחכה לך בסיום הרכיבה. זה הרעיון וזה לא מובן מאליו שזה קורה. זה קורה בזכות סינגל עין רפא (לכתבה והסרט על הסינגל לחצו פה) שבנינו, ולכן גם התחלנו מפה – מעין רפא.”
דורון אמיץ על קו הזינוק. שאפו לשומר הגחלת!
ההסבר למיעוט האנשים מציאותי וענייני: “הגיעו 54 אנשים מתוך כ 90 שנרשמו. כל השבוע היה אובך, חום ולחות קשה, ומזג האוויר לא הקל. הרופאים אמרו להשאר בבית, ורוב הרוכבים כבר היו במוד של “טוב לא נרכוב בחוץ השבוע”. עוד אתמול היה אובך, אבל היום דווקא התבהר.
כמה אנשים תחרות כזו צריכה כדי לא להפסיד? “ללא שום תמיכה היא צריכה כ 120 רוכבים, וזה כמובן תלוי מה היא מכילה ומה עושים בה. פה קיבלתי מתנדבים שסייעו, רשת צל, שירותים… קק”ל סייעה. היישוב עין רפא התגייס והביא ילדים שסייעו כמרשלים (מכוונים). אבל צריך יותר: צריך את המועצה פה ואם היתה תמיכה שלה היה אפשר לעשות פרסום כמו שצריך ולהביא יותר רוכבים. זה מצב של ביצה ותרנגולת- אם יש תקציב אז אתה יכול להשקיע ואז אתה מקבל יותר, ואם אין לך תקציב אתה לא יכול להשתולל.
מימין: עלא ברהום, ראש הוועד המקומי וילדי עין רפא. שאפו למתנדבים!
דורון אמיץ נשאר אופטימי ויש לו תוכניות שהלוואי שיתגשמו: “בשנה הבאה ננסה לקבל תמיכה לשיתוף פעולה איזורי, עם ירדנים ופלסטינים שירכבו. ננסה ללכת על אירוע ספורט שיבטא לא רק את האירוח של המקום אלא גם ברמת הרוכבים- שישתתפו בו גם מהכפר ומהסביבה, ויבטא ערכים של סובלנות ודו קיום. ”
מימין: ליאור ביטון שניצח את שתי ההקפות 40+ ומשמאלו איתמר הלחמי מנצח ה 30+: הגיעו ביחד הקפה אחת מאוחר יותר מתמונה זו לספרינט פיניש
המסלול
המסלול בנוי על הקפה של 27 ק”מ, ועוד Start Loop מפנק. למה מפנק? כי הוא מתחיל בקיר אימתני 200 מטרים מהזינוק שמפצל את הדבוקה מיידית. אז יורדים די מהר למטה ונכנסים לסינגל בצד הצפוני שלו. זה מקטע טכני למדי וכייפי, במיוחד בחלקו השני שם יש כמה סלעים ומדרגות, וממנו יוצאים לטיפוס מדורג וארוך על הגדה הצפונית של הנחל.
אז – ירידה מטורפת מערבה, ארוכה ומהירה בקטעים שנועדו להעיף בקבוקים מהאופניים. בסה”כ הסימונים היו סבירים, אולם היו מקומות בהם ראוי היה להוסיף סימון מקדים לפני הפנייה ולא רק בתוכה, כשמגיעים במהירות גבוהה. נרשמו כמה פיספוסים ותיקונים מהירים בהקפה הראשונה.
אופיר רבינא – הוא הגיע ולקח את המקום הראשון בקטגוריה. הגיעו גם אחיו דר שהתחרה בילדים והגיע שלישי, והאבא הגאה בצדק- אמנון – הצלם של תמונה זו ועוד רבות בכתבה. שאפו למשפחת רבינא.
באיזור הכביש לבית שמש- פונים שמאלה ורוכבים לאורכו מקטע קצר, מקום בו יש עבודות ופודרה. גם פה היה מקום לאיזה שלט אדום להאט- נרשמו כמה רוכבים שבחרו לעשות כביסה דווקא בפודרה הזו. משם פונים שמאלה ומזרחה לעלייה מתונה, מתישה וארוכה, עד לקו הסיום. לאורך כל המסלול אבנים לא מפנקות שעושות אותו לאידאלי לאופני שיכוך כפול- את ההארד טייל עדיף להשאיר בבבית הפעם.
בסה”כ זה מרתון אמיתי, קשה, כייפי ויפה מאוד, ובהחלט מסיימים אותו בתחושת הישג.
כביסה בפודרה, מישהו? היתה רק ירידה קצרה כזו באיזור הבנייה בכביש בית שמש-שער הגיא
איתמר לחמי, בן 32 הגיע ראשון במקצה שתי ההקפות ל 54 ק”מ ומספר:
איתמר לא מתאמן בקבוצה והפסיק להתחרות כבר ב 2010-2011 אז עוד התחרה בכביש בעלית. לאחרונה החל לחזור חזרה ומכוון לאליפות ישראל במרתון ולאפיק ישראל: “היה מירוץ יפה, עם מעט משתתפים, ומזג אוויר טוב יחסית ביחס לימים האחרונים. ההקפה החלה בקצב מהיר, וסיימנו אותה כחמישה רוכבים ונכנסו לסינגל, תוך שאנחנו תופסים כמה מרוכבי הפרו של שלוש ההקפות. היו לי מעט בעיות טכניות עם המעביר האחורי עם הילוכים קשים, אבל בתחילת העליה בצפונית תפסתי את הרוכב המוביל עם עוד שני רוכבי מאסטרס פרו (שעושים שלוש הקפות). הפערים נפתחו ונסגרו ביננו ובשלב מסוים, כשהיו לי בעיות הילוכים בירידה, ליאור ביטון מאמן NCC (התחרה בשתי ההקפות אולם בקטגורית גיל 40+ בעוד שאיתמר ב 30+. ג.ח.) ברח קדימה. בתחילת קטע העליה חזרה הגעתי אליו, ולקראת הסיום הוא יצא לספרינט ועקפתי אותו על קו הסיום.”
לא צריך בריכת קרח! באיזה עוד מרתון יש לכם מעין טבעי להתקרר בתוכו מייד אחרי הרכיבה בצמוד לסיום?
ליאור ביטון – המאמן של NCC בבאר שבע הגיע ראשון בקטגורית ה 40+ לשתי הקפות:
די מייד אחרי הזינוק לסטארט לופ היה קיר מטורף ותלול שיצר סינון מיידי. ליאור ביטון ואני (גיאחה) יצרנו סוג של חבורת חוד והמשכנו לבדנו. ליאור רוכב יפה, זורם מצוין בסינגל, ועף מהר מאוד בירידות המטרטרות והלא פשוטות מההר לכיוון כביש בית שמש-שער הגיא. בעלייה של הצפונית רכבנו ועבדנו ביחד, וקיווינו שנוכל להמשיך ככה כל המירוץ ולברוח ביחד לאלה שמאחור, אלא שבירידה הזו עף לי הבקבוק וליאור נעלם לי לבלי שוב ולקח את המקום הראשון, אולם הוא היה חזק ממני, ובודאי היה מנצח גם אם הייתי מצליח לשרוד איתו מרחק נוסף בתחרות. מאוחר יותר היה זה אביב דהן, רוכב צעיר ומוכשר מהקבוצה של ליאור שמשך אותי כשאני “על הקצה” בכל הדרומית אל קו הסיום שלי, ויצא להקפה השלישית שלו.
אביב דהן, רק בן 17, רק חודש בסצינה התחרותית. מקום שני בקטגוריה – פה מצולם אחרי נפילה בקטע הפודרה. הוא הציל אותי במשיכה ארוכה במקטע האחרון והמשיך להקפה שלישית. הוא הגיע שני במקצה הג’וניורס אחרי אופיר רבינא המנצח ולפני אורי לאונציני. שאפו לנוער.
ליאור הוא המאמן היחיד שהביא קבוצה שלמה לתחרות ושאפו על כך! הרוכבים שלו נכחו ברוב הקטגוריות ונוכחותם, במיוחד לאור מיעוט הרוכבים הכללי היתה מאוד חשובה. “אנחנו שמחים שיש תחרויות באיזור ירושלים כי כל התחרויות הצפוניות רחוקות מאיתנו. קשה לנו העניין הזה של התחרויות ואנחנו מוותרים על רבות מהן בגלל המרחק, לא בגלל שום סיבה אחרת. אנחנו קבוצה צעירה, של כ 140 ילדים, גברים ונשים ואני מקווה שבעתיד נוכל לארגן תחרות של המועדון באיזור הדרום.
התחרות מגניבה. אני אוהב את האיזור הזה, וטוב שהכניסו גם את הסינגל. היא דורשת יכולות פיזיות וגם טכניות, והיה כיף!”
רמי זמיר שניצח את המאסטרס 50+ בשתי הקפות התפנה לתמוך בארז וויסבורד (מקום שני במאסטרס 50+ שלוש הקפות) בנקודת ההחלפה. שאפו למאסטרס!
יוסי פוקר, מחנות בוטקיה אנוש- החנות החברתית הראשונה:
יוסי עשה את המקצה הארוך של 81 הקילומטרים ומספר: “היה קשה, ומאתגר, אבל יופי של הכנה לקראת אליפות ישראל והאפיק. הסינגל בפעם השלישית חייב הרבה מיקוד”. יוסי יצא להקפה ראשונה בקצב שמרני יחסית ולא נגרר אחרי הקצבים הגבוהים שהתחרות החלה בהם, אבל המשיך בקצב קבוע ויעיל בהקפה השנייה והשלישית. הנסיון מדבר דרך הרגליים…
יוסי הגיע ראשון בקטגורית פרו 50+ לפני ארז וויסבורד ויונתן דשא.
פוקר רוכב יעיל וחכם בסינגל עין רפא. שאפו לצדיק.
והמנצח הכללי: אלוף הארץ המכהן במרתון – נועם סטרשנוב, בפערי רמה ויכולת ניכרים על כל השאר:
“היה חם ומגניב. ירד האובך כך שהמזג אוויר היה באמת בסדר. המסלול המוכר של יער קדושים אבל היום מזווית קצת אחרת עם סטארט לופ קטלני והשאר במסלול המוכר. קצת מעט משתתפים וחבל – אבל כמו כל שנה דורון אמיץ מארגן אחלה מסלול והתחרות היא נהדרת. היה כיף!
איפה כל החברים שלך לעלית, איפה הם נמצאים היום? שאלה מצוינת- או שחברה מתכוננים לאליפות ישראל במרתון שיש עוד מעט, או נותנים בראש לקראת אפיק ישראל… אצלי זה משתלב, זה חלק מההכנה התחרות הזו. לגבי הרוכבים האחרים- צריך לשאול אותם…
נועם סטרשנוב מתפנק על מתקן ההרעדה של דורון אמיץ
היו לך מתחרים? “ההקפה הראשונה היתה עוד עם כמה מהרוכבים האחרים הראשונים והיה די צמוד. בנקודה הנכונה נתתי לחיצה וברחתי להם ומשם זה היה כבר בעיקר עניין של לשמור על הפער. התחרות היתה עם עצמי מאותה נקודה- לא וויתרתי, סיימתי בפער של משהו כמו 15 דקות מהשני, כי אין מה לעשות צריך ללחוץ – יש לנו אליפות ישראל ואפיק ישראל על הראש”. אם תהיתם, הוא מדווח על מהירות ממוצעת של כ 25 קמ”ש!
כוכבים!
מרתון עין ראפה – סיכום
היה מאכזב לראות רק קבוצת אופניים אחת (NCC של ליאור ביטון) שאימצה את התחרות הזו בצורה מאורגנת. מי שבכל זאת הגיע, נהנה מאוד.
מעבר לגיוס ספונסרים, מינוף ותמיכה תקציבית מול הרשות המקומית, עמותות וגורמים המעודדים דו קיום, יש לקוות ליותר חיבור לקהילה המקומית בשנה הבאה: הוספת מקצה מקוצר לילדים שיוכלו להגיע אליו ילדי הכפר, וילדים נוספים ממועדוני האופניים הרבים שנפתחו לאחרונה בארץ. סיכוי טוב שבשנה הבאה לא יהיה נאחס סופת החול הזו שהרחיקה לא מעט רוכבים שכבר נרשמו לתחרות.
יש כל כך הרבה פוטנציאל למירוץ עין רפא להפוך למשהו גדול וחשוב בתרבות האופניים הישראלית- כי הוא מגלם בתוכו סיפור של דו קיום וסובלנות שאנחנו כל כך צריכים פה לאחרונה. הוא ממוקם במרכז והכי קרוב למרכזי האוכלוסייה הגדולים – תל אביב, ירושלים, וגם לדרום. הוא במסלול מעולה, יפה, עם סינגל, ואתגר, והוא הראשון בעונת המרתונים הקצרה שלנו- עם מרתון שבועי אחת לחודש עד לשיא באליפות ישראל והוט אפיק ישראל.
סיקר: גיאחה
צילמו: אמנון רבינא וגיאחה
