כשמאחוריה שמונה שלבים מתישים ולפניה עוד שניים, עומר שפירא עומדת להשלים הופעה ראשונה בג’ירו רוזה, הוא הג’ירו ד’איטליה של הנשים. עומר פתחה את המירוץ רע מאוד כאשר הקבוצה בה היא רוכבת הגיעה אחרונה ב-TTT של השלב הראשון והפסידה 3:03 למובילות – לא נקודת פתיחה טובה לדרוג הכללי. אבל בשמונת הימים הבאים, ובמיוחד בשלבים 5-8 שכללו יותר טיפוס, עומר משפרת מיקום בדרוג הכללי ומראה שוב את הפוטנציאל שלה ואת הנחישות שכבר הפכה לסימן ההיכר שלה.
כתב: יניב שור
המהדורה ה-28 של הג’ירו רוזה היא חגיגה לרכיבה המקצוענית לנשים. זהו למעשה הגראנד-טור היחיד שנשאר בשנה ולכן מהווה מטרה לקבוצות החזקות ביותר המביאות לטור את הרוכבות המובילות שלהן. האיכות משתפרת משנה לשנה ויש יותר קבוצות ויותר רוכבות שיכולות לנצח מירוץ כזה.
כבר היו רוכבות ישראליות שהשתתפו בג’ירו במסגרת קבוצות איטלקיות – שני בלוך ומיכל אלה – אבל עבור עומר זוהי טבילת אש בשנתה הראשונה כמקצוענית ובמירוץ כל כך ארוך – 10 שלבים רצופים ללא מנוחה.
במירוץ משתתפות חלק נכבד מהרוכבות הטובות בעולם, ולפחות 5-6 קבוצות שיש להן מספיק כוח כדי להכתיב את התנהלות המירוץ מבחינה טקטית. מדובר על פלטון מקצועני לכל דבר. זה כולל תרגילים, מרפקים, פיצולים ובריחות – כל מה שרואים גם במירוצי הגברים. ההתמודדות עם פלטון כזה דורשת ניסיון, ומכאן החשיבות העצומה של רכיבה במסגרות מקצועניות באירופה – רוכבת לא יכולה להתפתח לרמות הגבוהות ביותר ללא התנסות בכמות משמעותית של מירוצים.
למרות שהיא מוגדרת כלידרית ונושאת את הסיפרה “111” על הגב, הקבוצה של עומר היא לא מהקבוצות החזקות בגי’רו, והיכולת של הקבוצה לתמוך בה מוגבלת מאוד. ההתנהלות של השלבים, בעיקר השטוחים, מוכתבת על ידי הקבוצות החזקות, ובקטעי ההרים כל רוכבת מוצאת את עצמה מנהלת את מלחמת המיקום שלה.
בסיום שלב 8 שנערך ביום שישי, ממוקמת עומר במקום הכללי ה-39. מיקום בהחלט מכובד עבור רוכבת בגיל שלה וברמת הניסיון שלה, אבל זה עוד לא מספר את כל הסיפור. כמו שהזכרנו, עומר התחילה את המירוץ בפיגור של 3 דקות בדרוג הכללי בגלל TTT קבוצתי חלש. אם מקזזים את 3 הדקות האלו, עומר כבר ממוקמת במקום ה-35 בערך, בפיגור מצטבר של כ-14 דקות בלבד ממובילת המירוץ Anna Van Der Breggen שהיא מדליסטית אולימפית, סגנית אלופת עולם כביש ונג”ש, ומנצחת השנה את שלושת המירוצים בארדנים. והיא לא המנוע היחיד בדבוקה – מיד נחזור לזה.
איך מגיעים מהפיגור של השלב הראשון למקום 39 כללי בשלב שמיני?
בתחילת המירוץ עומר סבלה מחוסר מזל, אחרי הנג”ש הקבוצתי החלש, נתקעה מאחורי נפילה בשלב השני ובילתה את חלקו השני ברדיפה אחרי המובילות. בסיום אותו קטע עומר אומרת לנו “הלך עוד יום, אבל יש עוד שמונה. מחר יום חדש”.
למחרת, הקטע השלישי, מתחיל בשאננות כללית של הפלטון ובקצב נוח, עד שפתאום ההולנדיות מקבוצות בולס, sunweb ו-WM3 הורידו את הגרזן ובסיוע רוחות צד פיצלו את הפלטון המופתע. מאחור נתקעו ביחד עם עומר עוד רוכבות ששוב מצאו עצמן במאבק די אבוד בניסיון לצמצם נזקים. עוד קטע שטוח בשלב הרביעי לא שינה הרבה את התמונה, אך למרות זאת עומר מתקדמת בארבעת השלבים הראשונים עד למקום 95 כללי.
החלק השני של המירוץ החל בקטע 5 נג”ש אישי הררי, ואחריו עוד שני קטעים הרריים יותר, 7-8.
שימו לב לתוצאות של עומר בחלק הזה של המירוץ:
- שלב 4 – מיקום כללי 95
- שלב 5 – נג”ש – מיקום כללי 88 (מיקום בשלב 48)
- שלב 6 – שוב שטוח – מיקום כללי 83
- שלב 7 – הררי – מיקום כללי 54 (מיקום בשלב 39)
- שלב 8 – הררי – מיקום כללי 39 (מיקום בשלב 44)
השורה הסטטיסטית הזאת מרשימה ומצביעה על הפוטנציאל והנחישות של עומר שאני מקווה שאנחנו לא היחידים שרואים אותו.
קטע הנג”ש היה קצר, 12 ק”מ, אבל אכזרי. שיפועים משתנים בקיצוניות, עד רמה של 30%. באופן איטלקי משהו, פרופיל השלב (למטה) היה נראה די תמים, ורוכבות רבות פשוט הופתעו מהקושי של המסלול. אפילו מריאנה ווס הגדולה הדהדה ציוץ שכינה את הנג”ש הזה “לא שפוי”. את עומר זה לא הרשים במיוחד – מי שנתקל בסרטון שלה מהנג”ש בפייסבוק ראה שהיא נראתה פשוט טוב על האופנים, נחושה ולא מוותרת גם כשהשיפוע עולה. נג”ש הוא כמו שנהוג לכנות “האמת” והתוצאה של עומר היא בתוך השליש הראשון של הרוכבות הטובות בעולם. שאפו.
אחרי שלב 6 המישורי, הגיע שלב 7 שהיה הקשה ביותר מתחלת המירוץ. השלב נפתח בשעה וחצי של מאבקים על קבוצת הבריחה, שיצאה וחזרה כמה פעמים. בסוף נוצרה קבוצת בריחה חזקה מאוד, שהרדיפה אחריה פיצלה את הפלטון לקבוצות קטנות. עומר הצליחה להחזיק באחת הקבוצות הקדמיות והגיע שוב במיקום טוב – 39.
שלב 8 גם הוא היה הררי, עומר שוב הייתה בקבוצה המובילה (למעט בריחה שהייתה קדימה) אך התעכבה בחלק האחרון שהיה טכני מאוד, וגם ספגה נפילה (“השתפשפתי היטב”) – מקווים שלא תפריע לה בהמשך.
הדרוג הכללי
נכון לסוף השלב השמיני, מובילה את המרוץ Anna Van Der Breggen (בולס) שהיא כאמור אחת הרוכבות החזקות בעולם אם לא החזקה שבהן. בעורפה נושפות מטפסות מצוינות כמו אנמיק ואן ולוטן (אוריקה) שזכורה לנו מאותה התרסקות מפחידה באולימפיאדה, ואליזה לונגו בורגיני (וויגל) שהיא התקווה האיטלקית. מגאן גורניאר האמריקאית (בולס) שנצחה בשנה בעברה ממוקמת רביעית אבל לא נראית בכושר מספיק לחזור על אותו הישג, ואמורה לתמוך בבת קבוצתה שממוקמת ראשונה.
בשלבים 9 ו-10 יש עוד טיפוס, אבל נראה שואן דר ברגן שצלחה את שלבים 7-8 בראש הדירוג אמורה להסתדר גם בהמשך. שלב 10 ביום ראשון מעניין במיוחד כי הטיפוס הוא בחלק האחרון ומזמין תרגילים טקטיים ומאבק אחרון על הדרוג הסופי.
הכיסוי התקשורתי
הג’ירו של הנשים מצא לעצמו משבצת מאוד בעייתית במקביל לטור דה פראנס. זה משפיע לא רק על רמת העניין של הקהל אלא גם על הכיסוי התקשורתי. רוב המשאבים של הגופים הגדולים מופנים לצרפת. גם רמת הארגון באיטליה תורמת לעניין. בעוד שהמירוץ מעורר עניין רב באיטליה ובעיירות שמארחות את הפתיחה והסיום, הכיסוי שלו במדיה חלקי מאוד, אתר לא מעודכן ועוד מגבלות שמקשות לעקוב אחריו.
למרות זאת, לייצוג של עומר כאלופה לאומית יש מקום, הדגל מוטבע על החולצה מקדימה ומקבל איזו עדיפות בצילומים, ביחד עם אלופות לאומיות אחרות. הנה סיכום שלב 7, בו אפשר לראות את עומר בהצגת הרוכבות (1:10), וגם להתרשם מהאגרסיביות של המירוץ. את השלב ניצחה שיילה גוטיירז, אלופת ספרד.
מאת: יניב שור
מנוי חינם לRUNPANEL – מגזין הריצה הטוב בישראל: https://goo.gl/Auzkl9
מנוי לBIKEPANEL מגזין האופניים הטוב בישראל פה https://goo.gl/4tGh4F