אם אתם מחובבי הגרנד פונדו, רכיבות ארוכות בדרכים מגוונות, בכל מזג אוויר ובכל תנאי השטח, כאשר השמש הבוערת קופחת על ראשכם או ענני חורף ממטירים עליכם גשמי ברכה, חורשים את כבישי ישראל מהדן ועד אילת במטרה לחוות את הארץ – לאורביאה יש משהו טוב בשבילכם (וגם: לכו להיבדק, בסה”כ רכיבת אופניים, יא קיצוניים)
מתישהו, אני לא זוכר ממש מתי, מישהו החליט ש-one bike can’t rule them all, ופיצל את ממלכת אופני הכביש. בהתחלה קמה לה “הנסיכות חסרת החיכוך” – אופנים אווירודינמיים לספרינטרים – אופניים מעט כבדים יותר אך יותר אווירודינמיים, שאמורים לעזור לספרינטרים מרובי הוואטים של עולם הפרו טור לגבור על יריביהם אחרי מאות הק”מ של איזה סטייג’.
לאחר הכרזת עצמאותה של זו, קמו להם הדוכסים מהגיהינום של הצפון ושאלו: “למה לנו לסבול מממלכה מפוצלת ושבורה?” והקימו להם את “משכני הנוחות האינסופית” – אופני אנדורנס לרכיבות ארוכות – אופניים עם גיאומטריה מעט נוחה יותר, תנוחת ישיבה זקופה יותר, ומערכות שיכוך אלסטומריות או קפיציות בשלדה. רק כדי שגם ברכיבת 150 ק”מ עם דרכי פאבה, חצץ וכביש תוכלו לשוב לאופניים ברצון אחרי הפסקת קפה.
וכך נותרו להם הנתינים המקוריים והנאמנים של ממלכת אופני הכביש, לבד. מדובר בנתינים קשי אופי, קשוחים וחזקים, צאצאי תחרויות האופניים מהמאה הקודמת, מזמנים בהם רכבו על שלדות פלדה כבדות ובלי הילוכים, שלא מוכנים לוותר על מה שאהבו והתרגלו אליו. התושבים האחרונים של בירת הממלכה “מוריד ת’ראש וסובל עד הסוף” – אופני טיפוס קלים וקשיחים – אופניים שנועדו לכבוש פסגות, עם משקל מינימלי, אפס שיכוך ו-100 העברת כוח לפדלים. The harder the better.
היום נספר כיצד נתין מהממלכה הותיקה פגש עלמה צעירה ממשכני הנוחות. הם דיברו קצת, קבעו לאיזה דרינק בכבישים של מישור החוף, המשיכו ארוחת ערב וסרט במשעולי הכרמל וסיימו את הקשר בצער רב על פרשת דרכים, בין האספלט לכורכר.
ריסייקלס מציגה: אורביאה Avant M20Team דיסק
לאחר תקופה ממושכת בה לחברת אורביאה הבאסקית לא היה ייצוג הולם בארץ, באו החבר’ה של ריסייקלס והחלו ביבוא סדיר של האופניים ב-2018, במטרה להחזיר את המותג הבאסקי לחיים בארץ הקודש. ויש להם קטע, לבאסקים. הם מאד גאים במולדת שלהם (ונלחמים שנים על עצמאות מספרד). למי שזוכר את קבוצת Euskaltel Euskadi, שהייתה מורכבת רק מרוכבים באסקים, שרוכבים על אופניים באסקים? אז אורבאה עדיין מייצרים את האופניים שלהם בספרד (לא תמצאו כאן מדבקת made in taiwan כמו בכל שאר האופניים המעפנים!) ומתגאים בזה מאד, כמובן.
גם כאן אפשר לחלק את עולם האופניים לשניים: אלה שאוהבים אופני כביש קלאסיים – צינורות דקים, פשוטים, בלי הרבה מניפולציות, ואלה שאוהבים את התחכום, החדשנות והטכנולוגיה. אורביאה אוונט לגמרי יתחבבו על המשפחה הראשונה – תומכות אוכף קשתיות, דקות ויפות (ופרקטיות – העובי הזה משכך מהמורות יופי, אך על כך בהמשך), צינורות מעוצבים בלחץ בחתכים עגולים. האורביאה לא מציעים יותר מדי בגזרת הייחודיות, למעט אולי המזלג שמתחיל עם רגליים מאד צרות המתרחבות משמעותית כאשר הן מגיעות להד טיוב. המזלג גם ארוך יותר ביחס למזלגות סטנדרטיים כדי להוסיף, גם הוא, לאפקט השיכוך של האופניים.
זקן, מקשפי שמש, ביגוד נכון… סקסאפיל קלאסי
ההיילייט בצבעים
הצבעים מיוחדים ויפים: כחול navy עמוק ומעין אדום-סלמון בגמר אנודייז שמשנים את גווניהם בהתאם לזוית שפוגעת בהם השמש הם לגמרי השיחוק של אורביאה כאן. כמו ב Project One של טרק גם פה קיימת האפשרות להזמין את האופניים בצביעת קאסטום ייחודית משלכם (ללא עלות נוספת!), אבל חבל לפספס את את הצבעים היפים האלה. הבעיה עם צביעת דמי-אנודייז (אני קורא לה דמיאנודייז כי היא למעשה מט, מאחר ואנודייז שיטת צביע בה טובלים אלומיניום באמבטיה חשמלית, שמשנה את גוון האלומיניום. כאן מדובר על שלדת קרבון) שהיא לא מחזיקה טוב נגד פגיעות מכאניות – פגיעה קלה של מולטיטול ברגל המזלג קילפה את הצבע נקודתית.
האופניים שומרים על אסתטיקה והדגש הוא על נוחות, הן לקונה והן למכונאי – הכבלים מובלים בתוך השלדה ומותירים מראה נקי וחלק, אך לא נכנסים דרך הסטם או הסטירר. כאשר חייו של המכונאי קלים יותר, כך גם משך הטיפול קצר יותר וזה מתבטא בכיס יותר מלא ללקוח. תקראו לזה ניטפיקינג, אבל אחת הבעיות המרגיזות של האופניים האלה נובעת מהצטלבות של הכבלים המכאניים בתוך השלדה. בכל פעם שמסובבים את הכידון ימינה שמאלה שומעים “קליק” מלחיץ שנשמע כמו סדק בקרבון, אך למעשה הוא שני כבלי הילוכים שמפליקים אחד בשני. רוצים לפתור את זה? שדרגו לחשמלי.
גיאומטריה ומידות
לא צריך ללבוש יותר מתחתונים כדי לרכוש את אשר חשקה נפשכם (לקנייה הישירה באתר ריסייקלס יש יתרונות רבים). לרוב המחירים יותר טובים, אם אתם אנשים מופנמים ולא חברותיים במיוחד לא צריך לדבר עם המוכר ולשמוע על רסיטל הבלט של הבת שלו כי למי אכפת. לצערכם, ה-aspect היחיד שלא השתפר הוא היכולת למדוד את המוצר ואת התאמתו לכם, ולזה בדיוק אורביאה מציעה מחשבון מידה באתר שלה.
מדובר במחשבון פשוט לחישוב ראשוני של המידה שלכם. מכניסים גובה ואורך האינסים (מהרצפה למפשעה) ומקבלים מידה מומלצת. צריך להיות מדויקים במדידה (העזרו בחבר). אני נפלתי בדיוק בתפר בין מידות 53 ו-55 בהפרש של 1 ס”מ במידת האינסים במחשבון. לקחתי סיכון והזמנתי 53 אך בפועל הייתי צריך 55… אישית אני מאמין גדול במדידה בחנות והתייעצות עם המוכרים, במיוחד אם אתם על התפר בין שתי מידות, כי זה הכי פשוט לקחת אופניים מהסטנד ולעשות סיבוב בחוץ ולראות מה הולך ומה לא.
כל הרעיון של אופני נוחות, ומכך נובע השם, הוא שיהיה נוח לרכב עליהם, וזה מתחיל בראש ובראשונה בגיאומטריה – עם כל הכבוד לכל המקצוענים, שאוהבים לרכב נמוך וצפוף עם slamthathstem#, זו לא התנוחה הנוחה ביותר שניתן להשיג על אופניים. אורביאה אוונט מגיעים עם ריץ’ קצר וסטאק גבוה יחסית לאופניים מדגמים תחרותיים יותר (כמו אופני אירו) ובסיס גלגלים ארווווך כמו הסיפור בהתחלה.
ריץ’ קצרצר של 383 מ”מ מאפשר לאורביאה לצייד את האוונט בסטם 110 מ”מ ועדיין לאפשר תחושת רכיבה נינוחה ולא תחרותית. בתור רוכב עם פלג גוף עליון קצר יחסית לרגליים, לרוב אני נעזר בסטמים קצרים יותר (80-90 מ”מ) על אופני כביש, פשוט כי אני לא ארוך מספיק שם למעלה. עם אורביאה אוונט הסיפור שונה ואני מרגיש לגמרי בבית על סטמים של 100-110 מ”מ. ברגע שמסתכלים על טבלת ההשוואה לאופני אירו מבינים איזה פינוק מקבלים מבחינת זויות בשלדה.
שיכוך
אתם בטח מתים כבר לדעת מה זה השיכוך הזה שאני מקשקש עליו כל הכתבה הזו. זה בהחלט לא נראה הגיוני, הרי מה כבר יש לנו כאן? שלדה ומזלג מקרבון וזה. אין פה אלסטרומרים, צירים או משכחי קפיץ, כמה כבר זה יכול לשכך? הסוד כאן זה נטו גיאומטריה והנדסת חומר.
אורביאה משתמשים באוונט בגמישות הטבעית של הקרבון לתת לרוכב מעין פילטר שדרכו עוברים הרעשים. הסינון הזה לא מרגיש כאילו אני רוכב עכשיו על אופני שיכוך, אבל הוא כן מעלים חלק נכבד מהמפגעים שעולים אל הרוכב דרך האופניים. ברכיבה על כביש משובש, אני יודע ושומע שאני רוכב על כביש משובש, אבל הרעידות הנוראיות האלה שבדרך כלל עולות לידיים? נעלמו איפשהו בדרך למעלה. זה לא בדיוק שיכוך אמיתי, אלא יותר כמו נפת ויברציות בכידון ובמושב. הקרבון יודע לספוג את חטטי הקרקע עד שלב מסוים, אבל אם תכנסו עם כל האהבה שלכם באיזה בור בכביש, אתם תרגישו את הבום הזה בידיים. גם למזלג הקרבון יש גבולות.
גראבל
יותר ויותר אירועי אנדורנס מוסיפים ומועדדים רכיבה על דרכי עפר סמי סלולות. ראינו את זה בגרנד פונדו ערבה האחרון, ראינו את זה באינספור טורים בשנים האחרונות וגם במסלול הטיול בכביש 10 שעשו הפאנליסטים פסח האחרון – והאורביאה אוונט, כאמור, אמורות להיות תפורות בול על האירועים האלה. אז פניתי איפה שאני לא אמור לפנות ונכנסתי עם האופניים לדרך נוף כרמל.
אני קול אני קול אני קול!
אני לא מאמין! אני רוכב בשטח, עם אופני כביש! אני סוף סוף חלק מהמועדון האקסקלוסיבי הזה, רואה לבן איפה שכולם רואים שחור, נלחם בקרבות שרוכבי שטח וכביש אפילו לא רואים כי הם כאלה עיוורים, עכשיו אני מבין על מה כל הסיפור, אני גרבליסט!
סינון הויברציות עובד נפלא, אני משייט לי במהירות שלא הכרתי בשבילי השטח שלי, כובש שיאים בעליות, מגיע למקטעי עם טיפל’ה אבנים בולטו-אחציפחסבלחססגדשג2!$!@R%.
STOP
לא טוב הגראבל הזה. לא עם אופני כביש. בתאוריה זה מגניב, אופני כביש שנכנסות לשטח ומתפקדות יופי, אבל הבעיה העיקרית היא שבישראל רוב השבילים שאולי יכולים להיות מתאימים לרכיבות האלה, נכתשים ונהרסים ע”י רכבים וטרקטורים לרוב, מה שמשאיר את הדרך למחורצת ולא סבירה לאופניים עם צמיגים דקים.
נקודת ביקורת: צמיגים…
וכאן התלונה הבאה שלי על האופניים: השלדה מסוגלת לקבל צמיגי 28, אך האופניים נמכרים עם צמיגי 25 “סטנדרטיים”. עוד עניין תמוהה הוא בחירת הצמיגים עצמם – ה-פיוז’ן 5 של Hutchinson לא מוגדרים בתור צמיגי עמידים במיוחד, אלא יותר תואמים לתחרויות (ולכן יותר רגישים לפנצ’רים וקרעים), וההחלטה לספק את האופניים איתם לא ברורה לי. אני ממליץ להחליף את הצמיגים במעמד הקנייה למשהו יותר עמיד ויותר רחב.
מילה אחרונה בגזרת התלונות לפני שממשיכים הלאה – טיובלס באופני כביש זו לא הדרך הנכונה, וספציפית כאן הטיובלס לא שרד היטב את תקופת המבחן. צמיגי הכביש נקרעים יחסית בקלות ולחטוף שפריץ כל סיבוב שני של הגלגל זה יכול להיות מרענן, אם היה בצמיג מים קרים במקום לטקס נוזלי. לצערי מאחר ולא מדובר כאן באופני תחרויות נטו, אני לא רואה סיבה למה לספק את האופניים עם צירי גלגל ללא ידית שחרור מהיר. מילא אם היה איזה פטנט לשליפה מהירה של הציר (עם מפתח אלן 6), אבל כאן יש צורך לשליפה מלאה של הציר לפני שאפשר לשחרר את הגלגל.
מערכת ההילוכים של שימנו
אם יש חלק שלא צריך היה לעבור אפילו קילומטר אחד של רכיבה כדי לקבל את ribbon מצטיין הבוחן (+יום כיף בספא לבחירתו), זוהי מערכת ההילוכים והבלימה של שימנו ברמת האולטגרה. האולטגרה היא המקבילה של מערכת ה-XT מעולם האופני השטח, שזוהי מערכת שאני מאד אוהב: רמת ה-כמעט קצה, מתפקדת ללא דופי ורק קנס המשקל נותן למערכת הדורה אייס יתרון עליה (קנס שמתאזן נפלא עם תמחור של חצי ומעלה מעלות דורה אייס). מבחינת העברת הילוכים היא חלקה, שקטה, מושלמת. אם בא לכם שהכיף הזה ימשך לנצח תעברו לחשמלי.
מישורים וספרינטים
עם בסיס גלגלים ארוך אורביאה אוונט זועקים לרכיבה מישורית. שילוב של יציבות גבוהה ושלדה מסננת רעשים יוצרים רכיבה נינוחה ויציבה מאד כל עוד אתם שומרים על טמפו במישורים, האוונט יככבו. הבעיות מתחילות ברגע שעולים על הפדלים להרביץ קצת כוח – כי במהירות תגובה קצת קשה להם לעקוב. שילוב של סט גלגלים כבד (1800 ג’) עם דיסקים ושלדה גמישה יחסית מייצרים תגובתיות איטית שלא מאפשרת לאוונט לתת בראש בספרינט סיום.
אבזור על אורביאה אוונט במבחן
מילה נוספת על אבזור נקודות המגע שמקבלים – סביב כידון האלומיניום של FSA מלופף סרט ג’ל עבה ואיכותי של חברת VELO, שהרגיש נעים למגע והיה גריפי גם ברכיבות המיוזעות שלי ללא כפפות. בהחלט מוצר מצוין שמתאים גם לימים הארוכים על האוכף. האוכף, אגב, מדגם X1 של סלה איטליה (ולא פרולוגו, כפי שמצוין באתר של אורביאה) מתאים לאחוריים שלי כמו אוכף טוב לאחוריים חטובים. הוא הגיע ברוחב 148 ולמרות שבד”כ אני מעדיף אוכפים צרים יותר, הסתדרנו יופי. אוכף זהו עסק מאד אישי, ומומלץ בחום לבצע מדידה עכוז בחנות כדי לדעת איזה רוחב אוכף יתאים לכם.
חשוב מאד לציין את רמת שירות הקאסטומיזיציה ש אורביאה מגישים ללקוחות: בשירות שלהם ניתן לבחור צביעה ייחודית לשלדה, מידות כידון, סטם, זרועות קראנק ללא תוספת תשלום וכמובן לשדרג את החלקים האלה בעת הרכישה (למען הסר ספק – זה כן בתשלום).
ירידות ועליות
גם כאן, המשקל הגבוה של האופניים (8.7 קילו) יחד עם הגמישות בשלדה מייצרים מכונה שלא מעודדת טיפוסים. אישית, אני רוכב דקיקון איטריון שמאד אוהב לטפס עליות, אוהב להוריד את הראש ולסבול בדרך לפסגה, ועם אורביאה אוונט החיבור הזה פשוט לא עבד. בכל פעם שנעמדתי על הפדלים ואמרתי: “יאללה, תוקפים את העליה הזו ומפרקים את האמ-אמא שלה” האופניים הגיבו: “מה? עכשיו תוקפים? אוקיי, שנייה, הנה אני בא. מהמ, כן, אני בדרך בסדר, מה הלחץ?”.
העובדה שהאופניים מראים עד עכשיו אופי לא מאד תחרותי התקפי מעוררת את השאלה מדוע מורכבת קסטה עם 28 שיניים ולא 32? הרי מדובר באופנייים לרכיבות ארוכות, ואף אחד לא רוצה להתקע בלי הילוכים אחרי 130 ק”מ בקיר של פרדס חנה? גם כאן מומלץ לבצע שדרוג הקסטה במעמד הקנייה.
בירידות המצב משתפר פלאים ושוב באה לידי ביטוי היציבות הנהדרת שהאופניים מעניקים. ההיגוי עם סטם 110 מרגיש מעט איטי והסיבובים נלקחים הרבה יותר לאט מהרגיל, אך כל זה מתאפשר בעזרת מעצורי הדיסק הנהדרים של שימנו. אחרי רכיבה אחת עם מעצורי דיסק אתה מבין שעד היום פשוט שיחקת עם החיים שלך כמו ילד עם צעצוע בכל הנוגע לשימוש במעצורי חישוק. אעזר במילותיו הלא ישירות של ראש ממשלתנו: דיסקים – עוצר. חזק. וי ברקס – שמאל. חלש.
אם אתם רוצים כח עצירה אמיתי, בגלגלי קרבון, אלומיניום, בכל תנאי מזג אוויר ובכל שיפוע בכביש – אתם רוצים דיסקים. אין מה לעשות. החיסרון היחיד הוא קנס המשקל – קרוב לכ-500 ג’. That’s the deal take it or leave it. לטעמי באופניים כאלה פחות סופרים גרמים ויותר סופרים קילומטרים.
אורביאה אוונט – סיכום
אם הייתי צריך לאפיין את הרוכש העתידי של האורביאה אוונט, הייתי אומר כי הוא חובב רכיבות ארוכות ומישוריות, שאינו ממהר בעליות ומרבה ברכיבות המוניות ובאירועים כמו בית השנטי או גלגלים של תקווה. הוא רוכב רגוע שלא מנסה לפוצץ פלוטונים אלא מעדיף לסובב רגליים בכיף עם החבר’ה, תוך כדי שיחה על השלב האחרון שהיה בגרנד טור. יתכן שהיתה לו איזה פריצת דיסק בעברו שלא אוהבת רכינה נמוכה מאוד אל הכידון. כלפיי הם פחות קרצו בעיקר בחוסר התגובתיות שלהם בהאצות, ולטעמי יש מקום לשיפורים בקסטה ובצמיגים. אם אתם חובבי טיולים והרפתקאות, גם בדרכים מעט לא קונבנציונליות, עם מספר שינויים האוונט יכולים להיות בני הלוויה המושלמים לחוויות הבאות שלכם.
אופני המבחן הספציפיים האלה יצאו מהניילונים והיו 3 שבועות במבחן בלבד- אתם יכולים לקנות אותם באתר Recycles ב 20% הנחה עם קוד קופון Bikepanel באתר ריסייקלס! וואלה שווה לחסוך כמה אלפים בשביל 3 שבועות בלבד!
סקסאפיל קלאסי
