ההתחלה – בעקבות האהבה
גדלתי בקרית מוצקין ושרתתי בצבא. כשהשתחררתי רציתי לעבוד בארה"ב – כמו הרבה ישראלים שנוסעים לשם לחסוך קצת כסף ואז לחזור לארץ ללמוד. עבדתי בארה"ב, הכרתי בחור, ונשארתי פה בשבילו …
עוד בארץ חברה שלי שהיתה רוכבת אופני כביש ואופני הרים, הזמינה אותי להצטרף אליה. נתפסתי! אחרי כמה ימים קניתי אופני כניסה עם שיכוך כפול. אחרי שעברתי לארה"ב ניסיתי לשמור על כושר, ורכבתי בעיקר על דרכי עפר (4*4) ומסלולי אופניים סלולים. זו היתה השגרה שלי עד שהכרתי כמה חברה רוכבים בפורום אופניים מקומי. הצטרפתי אליהם לחווית רכיבת אופני הרים אמיתית ואז הבנתי שרכיבה יכולה להיות מאוד מאתגרת וטכנית. התאהבתי!
התחלתי לרכוב XC עם קבוצה והתקדמתי די מהר. בכל פעם שהגענו לגינות סלעים או לקטעי דאונהיל ודרופים הייתי עוברת את כולם ואת כל האלמנטים. הציעו לי לנסות DH וטענו שאוהב את זה. הם צדקו! באיזור 2009 התחלתי לעשות פרירייד ונהנתי מכל רגע. קניתי אופני 7 אינץ' אחרי התנסות אחת בלבד בהם.
מתחילה להתחרות
התקדמתי די מהר מאז. ב 2010 רכבתי DH ו FR המון, והחבר'ה הציעו שארשם לתחרות. הם אמרו שאני בטוח אהיה על הפודיום או אולי אפילו אנצח. רכבתי אז בעיקר ב Diablo (היום ב Mt Creek) והחלטתי להכנס לתחרות הראשונה שלי. סיימתי שלישית אחרי התרסקות שבזבזה לי 20 שניות רק בלשחרר את סרט סימון המסלול מהמעביר האחורי. טעות של טירונית שעלתה לי בהפסד המירוץ: אל המקום הראשון הגיע רוכבת ב…20 שניות לפני! אז הכל התחיל. ידעתי שאם לא אתרגש ואשאר רגועה אני יכולה לנצח. החלטתי להתחייב לשנה שלמה של תחרויות בחוף המזרחי ב 2011. התחרתי בקטגוריה 1 שזו קטגורית האקספרט (דרגה אחת מתחת Pro) – וניצחתי את הקטגוריה.
לא היתה לי ברירה אחרת מלבד לאתגר את עצמי ולעלות לרמה המקצוענית. המהלך הזה היה די מפחיד: הבנות בפרו היו ברמה גבוהה משלי ורכבו הרבה יותר מהר. אז ניצלתי את תקופת הפגרה שבין 2011 ל 2012 והתאמנתי הכי חזק שיכולתי לקראת עונת 2012. לעונה הזו הייתי חלק מ Fast Line Racing – קבוצה מהחוף המזרחי שספונסרה על ידי כמה ספונסרים: Zerode USA, E13, Formula brakes, Marzocchi, DSP,Schwalbe, Nema, Industry nine. גם החנות המקומית שלי תמכה בי כל הדרך מההתחלה.
ב 2013 אני עומדת להחליף קבוצה ל Femme Fatale Racing שזו קבוצת נשים בלבד. אנחנו הולכות להתחרות בכל ארה"ב וגם בכמה תחרויות בינ"ל (World Cups) אנחנו עדיין בשיחות עם כמה ספונסרים אז הדברים עוד בהתגבשות ולא סופיים, אבל זה כנראה יסגר בדצמבר.
אני מתאמנת הרבה בחדר כושר. בתור רוכבת אישה, חלק הגוף העליון שלי צריך להתחזק משמעותית כדי לשלוט באופניים ולהיות מסוגלת להכתיב להם את קו הרכיבה בעומסים שבמירוץ, אז אני חייבת לעשות משקולות ואימוני כוח. אני גרה בניו-יורק ובחורף זה די קשה פה עם הרבה שלג – אז אימוני הפגרה וכמות הרכיבות מושפעים מכך מאוד. אני רוכבת גם XC כל השנה. רכשתי אופני כביש לאחרונה כדי לשפר את הסבולת. אני גם מתכננת מסע מערבה בינואר לאימוני DH. כחלק מההכנות שלי לקראת 2013 התחלתי לעבוד עם אחד המאמנים הטובים בענף, ג'יימס ווילסון ( המאמן הראשי של יטי) ואיתו אני בטוחה שאהיה מוכנה להתחרות ברמות הגבוהות ביותר בעונה הקרובה.
רכיבת נשים – ומה צריך לעשות כדי שיהיו יותר רוכבות ב DH?
2 רוכבות השפיעו עלי: Jackie Harmony – היא מדהימה: רוכבת נקי וזורם, ומוכשרת מאוד, ויחד עם זה מאוד נעימה, חברותית ומלאת גישה חיובית וחיוכים. כמובן Rachel Atherton – בגדול בעבור אותן סיבות. היא עומדת בשורה אחת עם הרוכבות הטובות בעולם היום. רק לראות אותה רוכבת זו חוויה מדהימה, ועדיין – לא מתנשאת, ידידותית וחיובית.
הנושא הזה נמצא בפוקוס בארה"ב: נשים מפחדות מ DH. לכן התחילו להעביר קורסי רכיבה טכנית לנשים כדי לתקן את המצב ולאפשר לנשים להתקדם ל DH בסביבה תומכת. זו רכיבה מאוד טכנית בשטח מאתגר, ואם חושבים על זה – זה מאוד מנטלי וכנשים אנחנו נוטות לחשוב יותר מדי על דברים, ולעשות רציונליזציות. המוח האנושי לא בנוי לחשוב על דרופ של 2-3 מטרים כמשהו נורמלי או בטוח… הדרך לעודד ולקדם נשים נוספות להכנס ל DH היא רק באמצעות דוגמא ומעורבות של נשים. גברים לא מבינים איך המוח שלנו עובד. כשאשה מנסה לרדוף אחרי רוכב מנוסה, והוא אחרי כן אומר לה "זה קל – פשוט תשחררי את הברקסים ותשעני לאחור" זה לא מעודד ולא מלמד אותה. העברתי כמה קליניקות במאונט קריק בעונה הקודמת והיה לנו כיף ענק. כשאת מנתחת איך הבנות צריכות לרכוב על האופניים, והן רואות אותך כבחורה רוכבת עושה את זה כמו שצריך – זה נותן להן את האומץ וההשראה לנסות דברים חדשים ולשחרר… זו סביבה תומכת שעוזרת לבנות לעלות מדרגה ולרכוב משוחרר.
שם המשחק הוא חשיפה. אנחנו צריכות אירועים גדולים וקהל גדול ולעשות את התחרויות האלה כמו שצריך – זה המפתח.
הנה סרט שעשינו על אחת הסדנאות שלי לנשים:
תוצאות ותוכניות
במהלך 2011 ניצחתי את סידרת Gravity East וסיימתי שלישית ב Nationals אחרי שנקעתי קרסול באימונים. אף אחד לא חשב שאוכל להתחרות בכלל אחרי הפציעה אבל אני ידעתי שאני יכולה להגיע לפודיום! ב 2012 המירוץ הראשון שלי כמקצוענית היה ה PRO GRT ב Mt. Creek – זו הסדרה היוקרתית ביותר בארה"ב ואני הייתי מאוד מודאגת מכמות האימונים שלי עד לתחרות, ותהיתי האם אני ברמה הנדרשת לעומת שאר הרוכבות בדרג הזה. סיימתי במקום השני והייתי מאושרת!
הובלתי את הדירוג בסדרת ה Gravity East כל העונה והייתי די בטוחה שאני יכולה לנצח אותה, אבל בעיה מכנית במירוץ האחרון בעונה – גמר של מירוץ עם שווי כפול של נקודות – גרם לי לאבד את התואר וסיימתי את העונה במקום השני. סיימתי רביעית בדירוג הכולל של PRO GRT וכעת אני מדורגת שלישית במדינה. אני מאוד שמחה עם תוצאות העונה הראשונה שלי כרוכבת מקצוענית. ל 2013 אני מנסה לגייס תמיכה טובה יותר מספונסרים ומימון כדי להיות מסוגלת לנסוע לתחרויות בחוף המערבי ולעלות בדירוג. בנוסף, תחרות ה Nationals יהיו בניו-מקסיקו, וזה דורש יותר טיסות, ותקציבים.
על הסרט שלי
הימים שבהם צילמנו את הסרט היו ימי האימונים הטובים ביותר שאי פעם עשיתי! צילמנו במשך יומיים מהצהריים ועד לשקיעה. כל שוט צילמנו 3-5 פעמים. חלק מהשוטים רציתי לעשות שוב כי ידעתי שאני יכולה להגיע מהר יותר, ובחלק ביל הצלם חקר זוויות צילום מגוונות, לכן הייתי חייבת לדחוף את עצמי הכי חזק שאני יכולה ואז לדחוף את האופניים חזרה למעלה ולעשות את זה שוב… ביום השני של הצילומים חבר שלי בוב הופיע פתאום, ודחף את האופניים למעלה בשבילי, מה שהפך את זה להרבה יותר קל ואפשר לי לפדל חזק ולא לגמור את האנרגיה שלי על דחיפה של האופניים למעלה. היה אדיר לצלם את זה! ביל הוא מקצוען ונהנתי לעבוד איתו.
לגבי האופניים: ל Zerode יש גיר פנימי של שימנו Alfine עם 8 הילוכים. הוא נמצא ממש במרכז האופניים ולכן פיזור המשקל נכון וטוב. יש כמה יתרונות עם העיצוב הזה: נחמד שאין מעביר אחורי – לא צריך לדאוג לכיוון הילוכים בגלל שזה פנימי הם תמיד מכוונים ולא יצאו מכיוון אפילו פעם אחת בכל עונת התחרויות שלי! היתרון השני הוא העברת הילוכים מהירה ומיידית והעדר הצורך בפידול כדי להעביר הילוך. זה יתרון אדיר: במיוחד בתחרויות אתה לומד את המסלול וחייב לתכנן את ההעברות ההילוכים מראש ובהתאם למסלול – אבל לא במקרה הזה משום שאני יכולה להעביר הילוך באמצע גינת סלעים אם אני מפסידה מהירות וצריכה הילוך קל יותר, או אם אני יודעת שיש קטע תלול מייד אחרי כן. אני יכולה להעביר באמצע קפיצה – באוויר, ואפילו בשער הזינוק כל הבנות העלו הילוך ועמדו ואני נשארתי בישיבה על האופניים, ספרתי את הקליקים וידעתי שאני בהילוך שאני צריכה לזינוק. זו בנייה זולה יחסית כי השלדה מגיעה כבר עם שיפטר וההילוכים ובגלל שזה תכנון ייחודי אין צורך ב Chain Guide – השרשרת קרובה לשלדה והיא לא נופלת.
ביקור בישראל בינואר או פברואר?
לא הייתי בבית כבר מעל לשנתיים בגלל לוח התחרויות הצפוף. גם התקציבים שלי מתועלים כולם לתחרויות ואני חייבת להחליט האם אני מתחרה או לוקחת את הכסף כדי לבקר את הבית. התחלתי לעקוב אחרי סצינת ה DH בישראל לאחרונה והייתי מאוד רוצה להתחרות בבית – ואולי גם לארגן רכיבות נשים כדי לעזור לבחורות אחרות להכנס לספורט הזה. אני לא בטוחה עדיין – אבל אולי אבקר החורף הזה – בינואר או פברואר.
