ג’ירו 2015 מאחורינו ואנחנו ב-BIKEPANEL מביאים לכם את סיכום המרוץ ביחד עם תמונות שישאירו לכם טעם של עוד.
צילום: RCS Sport @ANSA
מאת: יניב שור
אין גבול ליצירתיות ולהשקעה של הקהל באיטליה
ג’ירו 2015 יחרט בזכרון כאחד ממירוצי הקטעים המעניינים ביותר בשנים האחרונות. כשהוצג המסלול בשנה שעברה הוא דווקא עורר ביקורת ואף נטען שניתפר עבור ניסיון הדאבל של קונטאדור – ללא קטעי הרים מטורפים שאפיינו את המהדורות הקודמות ועם נג”ש ארוך, היה נדמה שהמסלול קצת אנמי. בפועל קיבלנו מרוץ אגרסיבי במיוחד שהגדיר מחדש את המושג “קטעי מעבר” והפך גם אותם לאתגר לא פשוט עבור הרוכבים. אמנם המתח סביב החולצה הורודה התעמעם מעט אחרי קטע הנג”ש אבל בכל זאת קיבלנו קטעי הרים משובחים ובראשם קטע 20 על הססטרייר.
הג’ירו הוא באופן מסורתי מירוץ פחות טקטי מהטור והשנה אף יותר מבשנים קודמות – ראינו מהלכים מרתקים שהתחילו 60 קילומטרים מקוו הסיום, בידוד של קונטאדור בשלב מוקדם מאוד בכל קטעי ההרים, רוכבים שלא מפחדים להתקיף, קבוצות בריחה שלא עושות חשבון לפלטון, רוכבים צעירים עם טונות של אומץ, פחות מגבלות ג’נטלמניות ובסך הכל מירוץ דינמי, מעניין לצפייה ופותח הזדמנויות עבור רוכבים רבים – תענוג.
שילוב צבעים באיטליה
בצד הפחות מחמיא, בעוד המאבק על החולצה הורודה והעשיריה הראשונה להט, הג’ירו לא הצליח להרים את המאבק על החולצות האחרות. פאביו ארו הוביל את דירוג הצעירים עם החולצה הלבנה בפער הולך ועולה ולא ניכר מאבק משמעותי על המקומות האחרים על הפודיום. בגזרת המאיצים והחולצה האדומה השורות דוללו עם פרישתו של גרייפל ואל התחרות נכנסו מאיצים שאינם מהשורה הראשונה בעולם מה שהוריד את העניין בתחרות (בונן ופטאקי שפרשו גם הם לא שיחקו תפקיד בתחרות). בנוסף הדומיננטיות של טינקוף-סקסו ובעיקר אסטנה באה לידי ביטוי גם בקטעי המאיצים ואילו קבוצות המאיצים שאמורות לסגור את הבריחות לא עשו זאת ואיפשרו לא מעט נצחונות של קבוצות בריחה, כולל בשלב האחרון אל תוך מילאנו! בסופו של דבר לוקח את החולצה האדומה ניזולו, ספרינטר שלא ניצח באף קטע…פדיחה.
למפרה-מרידה הצליחה לייצר ליד-אאוט מסודר פעמיים לסאשה מודולו
מודולו מציג – תאונת עבודה…
חולצת מלך ההרים הכחולה החליפה כתפיים ומחטף של ויסקונטי בקטע 19 לא זכה למענה של המתחרים האחרים והכריע את התחרות. גם כאן לא ראינו מאבק מעניין על החולצה.
ויסקונטי מלך ההרים מקבל עצה טובה מפאולו בטיני הגדול
הטריו שהוביל את המירוץ מטפס בקטע 15
הרוכב המצטיין – אלברטו קונטאדור
בקטגוריה הזאת אין לנו הרבה שיקול דעת. כמו שהערכנו מראש, קונטדור הפגין דומיננטיות לכל אורך המרוץ ולמעט קטע 20 בו נכנס למצוקה מסויימת היה נראה שהוא עושה את המינימום הנדרש כדי לזכות במרוץ ולא יותר. קונטאדור הוא רוכב אדיר, ורסטילי, מחושב, מנוסה, אגרסיבי וכריזמטי. בקטע 14 הוא גם הוכיח כי הוא בכושר נג”ש טוב יחסית למה שציפינו. בקטעים שלפני קטע 20 היה קשה להעריך אם הוא באמת לא הצליח להיצמד לארו ולנדה בהרים או שבחר בצורה מחושבת לא לעשות כן. כשעבר את קוו הסיום של קטע 20 ולמעשה הבטיח את הנצחון הרשה לעצמו הנפת אגרוף צנועה ולא יותר. אחרי הכל הוא השלים בסך הכל חצי משימה (או אולי שליש??) והחלק הקשה יותר – ניצחון בטור ודאבל היסטורי – עוד לפניו. עם הבטחון שהפגין לאחר יום המנוחה השני כמעט כבר שכחנו איך פרק את הכתף פעמיים בקטע 6 ועמד לאבד הכל עוד לפני שהתחיל.
נתן הכל בנג”ש אבל אולי לא נתן ממש הכל בהרים. קונטאדור
הקבוצה המצטיינת – אסטנה
שתי מקומות על הפודיום, חמישה נצחונות בקטעים על ידי שלושה רוכבים שונים – ארו, לנדה וטירלונגו, דומיננטיות יוצאת דופן כמעט בכל שלב במרוץ – אסטנה היא הקבוצה המצטיינת של הג’ירו השנה. נכון שלא היה להם בסופו של דבר את הרוכב שמסוגל להכניע את קונטאדור אבל היכולת שלהם לבודד אותו פעם אחר פעם היתה מאוד מרשימה ודרשה מאמץ קבוצתי מאוד משמעותי שמצביע על גיבוש ומשמעת.
צריך להזכיר כי עד לפני כחודש אסטנה הייתה מועמדת להדחה מסבב התחרויות המקצועני לאחר שנטען כלפיה כי יש בה מנגנון של שימוש בחומרים אסורים בראשות וינוקורוב שהורשע בעברו כרוכב. האיום הוסר לבסוף, אבל רכיבה כל כך דומיננטית עשויה להחזיר את חרושת השמועות לגבי טיב הפעילות של הקבוצה הקזחית.
מובילים את העדר. דומיננטיות מוחלטת של אסטנה
הרוכב המפתיע – מיקל לנדה
מי ספר את מיקל לנדה לפני הג’ירו? למיטב ידיעתי הוא לא הופיע בשום רשימת מועמדים לנצחון או ברשימת הרוכבים שכדאי לעקוב אחריהם. מיקומו הגבוה ביותר בארבעת הפעמים שבהם השתתף בגראנדטור היה 28 ו-34 (וולטה וג’ירו של שנה שעברה) ולגי’רו השנה הגיע פשוט כפועל של פאביו ארו בהרים. נכון שבמרוצים מוקדמים השנה השיג תוצאות יפות, ובראשן מקום שני בג’ירו-דל-טרנטינו (לאחר ריצ’י פורט…) אבל מי חשב שהוא יהיה הראשון לברוח לקונטאדור?
מיקל לנדה הוא רוכב חופשי בסוף השנה ולא יכול היה לבחור תזמון טוב יותר להראות את יכולותיו. עם כמות הרוכבים המובילים שכבר יש באסטנה קשה לראות אותו ממשיך שם עוד שנה ושיפור ביכולות הנג”ש שלו יכול להפוך אותו למועמד לגיטימי לפודיום בכל גראנדטור. לנדה יותר מרמז בסיום קטע 20 כי לאחר שניצח את ה- CIMA COPPI יכול היה גם לנצח את הקטע ולעבור למקום השני הכללי אך קיבל הוראה מרכב הקבוצה לחכות לארו. כנראה שמישהו חשב שלארו יש סיכוי לעבור את קונטאדור בדרוג הכללי או שפשוט החליטו להעדיף את טובתו של רוכב איטלקי בג’ירו. מצד שני, באופניים, באסטנה, אנחנו כבר לא יודעים אם לשמוח על הפתעות או לחשוש מהן.
הוציא לשון לכל מי שלא ספר אותו. לנדה מנצח את קטע 16
הרוכב המבטיח – פאביו ארו
שימו לב לנתון מעניין – הדירוג הסופי מציב את פאביו ארו 02:02 מאחורי קונטאדור, זאת לאחר שהפסיד לו 2:47 בקטע הנג”ש (14) ועוד 6 שניות בנג”ש הקבוצתי (1). במילים אחרות, ללא נג”ש פאביו ארו מקדים את קונטאדור בדקה בערך. מדובר כמובן על חישוב היפוטטי וחסר משמעות אמיתית לתוצאות התחרות אך הוא אומר משהו על מה שצפוי לפאביו ארו אם ישפר את יכולות הנג”ש שלו.
פאביו ארו הראה בג’ירו 2015 שהוא רוכב גדול ושיש לו חוסן מנטלי מהסוג שמאפשר לרוכבי גראנדטור להתאושש מימים קשים תוך כדי המירוץ. התכונות האלו בתוספת לעוד כמה שנות ניסיון ושיפור יכולות הנג”ש יכולות להפוך אותו בעתיד לרוכב שלם יותר וורוד יותר.
פאביו ארו ניסה לשמור על הורודה אבל הנג”ש הרחיק אותו מנצחון בג’ירו.
בכל זאת מסיים כווינר. פאביו ארו על קוו הסיום של קטע 20 היוקרתי
דור העתיד – דוידה פורמולו
רק שנתיים צעיר מארו ומנצח הקטע הצעיר ביותר השנה – דוידה פורמולו מקנונדייל-גרמין. קטע 4 אותו ניצח היה קטע גבעות לא פשוט ובמהלכו התפתח מאחוריו קרב קשה על החולצה הורודה שנגס ביתרון של פורמולו. אבל הילד לא נבהל ורכב אל התהילה במפגן של עוצמה ובגרות. גם אחרי רגעי התהילה להם זכה בקטע מספר 4, המשיך פורמולו להרשים עם דירוג מכובד בקטע 15 ובקטע 18. היו לו לעומת זאת כמה נפילות והוא עוד לא בשל לספק ביצועים טובים לאורך שלושה שבועות. יהיה מעניין להמשיך לעקוב אחריו ולראות לאיזה רוכב הוא מתפתח.
אמא ניצחתי בג’ירו! פורמולו
הקאמבק – ריידר הדג’דייל
כל כך הרבה פרשנויות לא מחמיאות קיבל ריידר הדג’דייל מאז אותו ניצחון בג’ירו 2012. הוא באמת נראה כמו סיוט היפסטרי עם המשקפיים המגוחכות והזקן, וכאילו עוד רגע הוא מת, אבל בג’ירו של 2015 עשה הדג’דייל קאמבק כפול. גם חזר לתודעה כרוכב גראנדטור אמיץ ולגיטימי וגם ביצע מהלך מרשים בתוך העשיריה הראשונה בשבוע האחרון כאשר התקדם עד למקום החמישי והמכובד מאוד. הדג’דייל לא רשם ניצחון בקטע אבל רשם הרבה מאוד דקות מסך בזכות רכיבה אגרסיבית וחסרת פשרות.
הדג’דייל מוביל את קונטאדור לקוו הסיום של קטע 19. יצא גדול
המרהיב – פיליפ ז’ילבר.
מה יש בו ברוכב הזה שמבדיל אותו מהמנצחים האחרים? הכוח המתפרץ? החוכמה? החיוך השובב? הרעב גם אחרי קריירה מלאת הישגים על פני 12 שנה? מה שזה לא יהיה, ז’ילבר סיפק שני נצחונות מרהיבים בג’ירו של 2015. בראשון (12) יצא בתזמון מושלם לספרינט בעלייה והראה שעוד יש לו את זה (למרות עונת אביב מאכזבת במיוחד) ובשני (18) לקח סיכון בקטע הררי, שילב יכולת נפלאה עם ניסיון וסבלנות כדי להתקיף מתוך קבוצת הבריחה ולהגיע סולו אל הקו.
נהנה מכל רגע וגם אנחנו. פיליפ ז’ילבר חוצה את קוו הסיום של קטע 18
הרוכב המאכזב – ריגוברטו אורן
מי שציפה למצוא כאן את ריצ’י פורט מוזמן לעבור לקטגוריה הבאה. ריגוברטו אורן הגיע לג’ירו כמועמד לניצחון ולא הראה אפילו צל של יכולת כזאת. בקטעי ההרים האחרונים התעורר פתאום, מה שתומך במשהו בטענות שלו על מחלה ממנה סבל בחלקו הראשון של המרוץ. אם מסתכלים על השורה התחתונה, מקום 14 עם פיגור של 28:00 דקות, הפסד של כמעט 3 דקות בנג”ש שאמור היה להיות הצד החזק שלו וכמעט ללא השפעה על המרוץ – תוצאה מאכזבת במיוחד עבור הקולומביאני של אטיקס-קוויקסטפ שכבר הגיע להישגים מרשימים בהרבה. ימים יגידו אם ג’ירו 2015 היה מעידה חד פעמית כתוצאה ממחלה או שסימל את דעיכת הקריירה שלו.
לא השאיר חותם על ג’ירו 2015. ריגוברטו אורן
האם זה אנחנו הבעייתיים שמצפים מכוכבי עבר שמושכים את הקריירה והפרנסה על האוכף משהו שלא פייר לצפות מהם? איבן באסו זוכה ליחס מועדף מהתקשורת אך למעשה הקריירה שלו לא לגמרי חזרה לעצמה מאז שהואשם ב”טיפול” אסור אצל ד”ר פוארטו בשנת 2007. דני אסקרוב טוען שהוא היה יותר משמעותי מקרוזיגר ורוגרס, רכב הרבה מקדימה אך בחלקים המוקדמים יותר של המרוץ. נכון, לא משך לתוך הקמ האחרון אבל היה בגיל 37 הדומסטיק הכי טוב של קונטדור. בטור יהיה מאייקה ומי עוד? שאלה גדולה בסקסו. אני סבור שבג’ירו השנה הוא כמעט לא הורגש ולא תמך בקונטאדור בצורה משמעותית. נכון שהוא בן 37, אבל גם פאולו טירלונגו של אסטנה בן 37. מצא את ההבדלים.
הקבוצה המאכזבת – סקיי.
כמות המלל וההודעות לעיתונות ששפכו בסקיי רק על ה”אוטובוס של ריצ’י פורט” הייתה מספיקה כדי לסקר שלוש קבוצות רכיבה אחרות. הודעות אחרות עסקו ב”נבחרת” שתתמוך בפורט במהלך המרוץ ועוד ועוד. אך כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. ריצ’י פורט לא סיפק את הסחורה זה ברור וגם המזל שיחק לרעתו בצורה יוצאת דופן. אבל איפה הייתה הקבוצה בסיפור הזה?
ביום הראשון בנג”ש קבוצתי הפסידו 27 שניות יקרות, מה שעשוי היה להיות קריטי עבור רוכב כמו פורט. בהמשך לא השכילו להגן עליו מהתאונות בקטעי המעבר או למשוך אותו חזרה לפלטון. השיא הגיע כמובן באותו אירוע אומלל של החלפת גלגל בו מצא עצמו ללא רוכב של הקבוצה ונגרר לטעות מיותרת.
ריצ’י פורט לא עמד בעומס המנטלי ולא הצליח לחזור למרוץ, או שאולי היו אלו פציעות שהטרידו אותו. בכל מקרה הכשלון בעייני שייך יותר לזחיחות של הקבוצה העשירה מאשר לפורט החביב.
בעיני דני אסקרוב “ההשוואה היא בעיקר אל מול הכח המנטלי של קונטדור. גם לספרדי היו ״מכות״ בגירו אבל הוא קם ונלחם. פורט לא קם מהמכות. יקבל עוד נסיון אחד אבל לא יותר. מצד שני – זה ככה אצל סקאיי, או שהכל הולך בדרך שלהם, או שזה נשבר לגמרי. אין לבריילספורד יכולת לנהל משבר ולהיות יצירתי. מכונות.”
סקיי מאחורי טינקוף-סקסו. לא הגיעו למרוץ
הספורטיבי – “קלארקי”
נכון שהוא נענש והוסיפו לו שתי דקות. נכון שגם לפורט הוסיפו שתי דקות. נכון שזה היה מוצדק ולפי הכללים, אבל בכל זאת לסיימון “קלארקי” מגיעה חולצת הרוכב הספורטיבי בזכות אותה החלפת גלגל. התמונה שלו מחליף לריצ’י פורט את הגלגל תשרוד הרבה אחרי שכבר נשכח מי ניצח במרוץ ולמה.
עוד תעודת ספורטיביות מגיעה לדארברידג’ של אוריקה-גרינאדג’ שהפסיד בכבוד בחתול-עכבר שהתפתח בקילומטר האחרון אל תוך מילאנו בקטע 21 והיה הראשון לברך את המנצח המפתיע איליו קייז של אטיקס-קוויקסטפ.
אז מה למדנו?
ב Giro של איטליה תמיד אפשר לצפות לבילתי צפוי, זה הקסם של המרוץ לטוב ולרע.
קונטאדור ענק אבל האם זה יספיק לדאבל? מתחריו בג’ירו הם הפועלים של מתחריו בטור (פאביו ארו של וינצ’נזו ניבאלי, ריצ’י פורט של כריס פרום, אמאדור וויסקונטי של קואינטנה).
תצוגה קבוצתית ענקיתשל אסטנה לא הספיקה כדי לזכות בחולצה הורודה. האם צריך לשנות טקטיקה כדי לזכות בצהובה?
להתראות בג’ירו 2016!
צילום: RCS Sport @ANSA
מאת: יניב שור
