עד לפני פחות משנתיים המותג הגרמני Bergamont היה בבחינת לא-קיים מבחינת רוב הישראלים. מי שרכב בגרמניה או הסתובב ביורובייק נחשף אליו, אך בארץ הגל הגרמני הסתכם ב-Focus וב-Cube. כל זה השתנה כשהחנות Rockn’Road בלטרון הפכה ליבואן ולרשת אופניים ששיקשקה היטב את המים באגם האופניים הישראלי (אני מסרב לקרוא לענף שלנו ״ביצה״).
כתב: נמרוד כהן
צילם: עופר עברי
הרשת הצעירה החלה בייבוא ושיווק אגרסיבי של המותג הבלגי Ridley – ואת התוצאות בהחלט אפשר לראות בתחום הכביש – ובתחום השטח דוחפת את המותג Bergamont. החברה הצעירה יחסית החלה את דרכה בכלל כסדנת טיפולי אופניים רצינית (תחשבו על מוסך גרמני…) בהמבורג ב-1993, ומאז גדלה בקצב מעורר השתאות, עד שהפכה לאחד היצרנים הגרמנים המובילים, עם קרוב ל-200 דגמים המחולקים לחטיבות האופייניות לכל היצרנים הגדולים: עיר, כביש, הרים, חשמליים, קרוס, טורינג, ילדים וכולי. אות לכך שהחברה נחשבת לנכס רציני הוא רכישתה ב-2008 על ידי אנדי ריס (הבעלים של המותג השוויצרי היוקרתי BMC), ורכישתה ממנו השנה על ידי תאגיד הספורט Scott, שמייצר את אופני… סקוט. בתקופה הזו, אגב, החברה הכפילה את שווי השוק שלה.
המהלך שרשת רוק אנ׳רואד ביצעה עם המותג הגרמני דומה מאוד לזה שביצעה בכביש עם רידלי: היא ״החתימה״ טאלנטים ממותגי ברגמונט דוגמת רותם גפינוביץ׳ (אלופת ישראל הטרייה-טרייה בהרים והטרייה בכביש), גיא לשם, בן קדמי, וגם את סגל מועדון TACC מודיעין/Bike Guide ועוד. המהלך הגיע לשיאו עם חסות ראשית לכל אליפויות הארץ: בקרוס קאנטרי ובמרתון, גילוי נאות: בשיתוף פעולה עם BIKPEANEL ואיגוד האופניים. עד כאן רקע וענייני שיווק, עכשיו נעבור לעניין עצמו, קרי לאופניים…
- דגם: Bergamont Trailster EX 9.0
- משקל: 13.9 עם דוושות XTR Trail
- מחיר: 21,900 שקלים, 19,700 לחברי מועדון (חברות במועדון Rockn’Road עולה 30 שקלים)
- משווק: Rockn’Road
בעבר בחנו כבר ב-BIKEPANEL שני זוגות אופני הרים של המותג, ה-Revox, ז״ק אלומיניום במחיר כניסה תחרותי, וה-Fastlane Team, אופני קרוס קאנטרי/מרתון ברמה גבוהה מאוד עם שלדת קרבון, גלגלי 29״ ו-100 מ״מ שיכוך מלפנים ומאחור. הניסיון הזה הראה לנו שהחבר׳ה מהמבורג בהחלט יודעים את העבודה, ומצליחים להעמיד אופניים מודרניים ומוכחים במחירים תחרותיים למדי. כעת הזדמן לנו לבדוק את אופני האול-מואנטן שלהם, ה-Trailster בעלי 140 מ״מ שיכוך מאחור, 150 מ״מ מלפנים וגלגלי 27.5 אינץ׳.
במבט ראשון
הטריילסטר הגיעו אלינו בגרסתם העליונה, דגם 9.0 עם מכלולים שקשה לשדרג כי הם כבר משודרגים. האופניים צבועים בשילוב של שחור ואדום מט, והקומבינציה נוכחת בכל מקום: בכידון, בחישוקים, בכיסא וכולי. זו לא ממש צביעה סולידית או קלאסית, אבל היא בהחלט נעימה לעין. על האופניים יש המון מדבקות של ראשי תיבות באנגלית, פירוט החומרים, טכנולוגיית המתלה ועוד – קצת בהגזמה לטעמי האישי, אבל קחו בחשבון שזו הערה קטנונית… לבוחן מהצד האופניים נראים מכונה רצינית, שלדת האלומיניום משדרת שתוכל לשרוד עונה אחרי עונה של רוכב אגרסיבי שגר ליד פארק אופניים. הרושם הראשוני שלי מהם: שאצטרך לחרוג מהלופ הרגיל שלי, ה״אגרסיבי״ לכאורה, בפארק קנדה כדי להבין את האופניים האלו.
השלדה
שלדת האלומיניום מודרנית ומתוחכמת, ומכילה כל פרט שצריך להיות בשלדת אנדורו בשנת 2015:
צינורות בעלי עובי דופן משתנה (שלוש פעמים – Triple Butted) בחתך ובפרופיל משתנה, אבל ממש, בכל מקום וברמה גבוהה ומרשימה. ראו לדוגמא את צילום צינור הכיסא: עבה מאוד, ריבועי וא-סימטרי בתחתיתו, עגול בחלקו העליון על מנת לאכלס מוט כיסא, מחורר לחיווט פנימי של מוט כיסא טלסקופי, מתעקל באמצע על מנת לאפשר בסיס גלגלים קצר ועליו מרותכים תושבת הבולם, ציר המתלה הראשי, ציר חוליית המתלה ומחבר המעביר הקדמי/מתקן הובלת שרשרת. זה הרבה וזה מבוצע באופן נקי ומרשים וכנראה שלזה מתכוונים עם הסלוגן German Precision Design שמעטר את השלדה. נמשיך: צינור ראש Tapered, חיבור למעביר הילוכים קדמי Direct Mount או למתקן הולכת שרשרת (Chain Guide) כמו באופני המבחן, ציר גלגל אחורי Maxle Lite 142 על 12 מ״מ, צינור עליון משופע מטה בזווית חדה למרווח עמידה מעולה וגשר חיזוק חלול ואלגנטי לצינור הכיסא, גשר חיזוק עליון בתומכות הכיסא, תומכות שרשרת א-סימטריות וחוליות מתלה ותושבות גלגל מחושלות וציר מרכזי בסטנדרט המוגדל והמודרני BB92.
המתלה – X Link
המתלה של ברגמונט נקרא X Link System, וזוהי הגרסא שלהם למתלה ציר יחיד בעל חוליות שמפעילות את בולם הזעזועים האחורי. יש לו קשיחות צידית מצוינת ועקומת עבודה טובה: רך בהתחלה, עם ״בשר״ באמצע המהלך ומתקשח משמעותית בסופו על מנת לא להיטרק ולסגור מהלך בנחיתות קשות. אבל אין למתלה הזה הפרדה מושלמת בין כוחות הדיווש לפעולת המתלה, ולכן האחיזה שלו תחת דיווש בעליות טכניות או מדורדרות רק בינונית ולא מצוינת, וגם יכולת הדיווש על גינות סלעים אלימות והאחיזה בשטח בעת הפעלת המעצורים מקבלות ציון דומה.
יכולת השיכוך והבליעה הניטראלית של המתלה, קרי כשלא מדוושים או כשלא מפעילים מעצורים, היא מצוינת: במקטעי דאונהיל אלימים ומהירים המתלה נצמד, בלע, שיכך, אפשר שליטה וייצר ביטחון כמו כל מתלה מוביל אחר בשוק.
בשורה התחתונה מתלה ה-X Link הוא מתלה פשוט, אמין ויעיל, אך ביצועיו נחותים במעט בהשוואה למתלים כפולי החוליות הנפוצים בשוק, למתלה ארבע הזרועות עם ה-Horst Link הנפוץ בגרמניה ( פטנט לשעבר של ספשלייזד שלא חל מעולם באירופה) ואף ביחס לגרסאות מתוחכמות יותר של מתלים דומים (כמו של TREK ו-KTM לדוגמא) בהן בולם הזעזועים צף לגמרי בין שתי זרועות המתלה ולא מעוגן לשלדה בחלקו התחתון כמו ב-Trailster. בדגם האנדורו האגרסיבי יותר של החברה, ה-En-Core שהושק לפני כחודש, יש גרסה מעודכנת יותר של המתלה, עם ציר גלגל אחורי שמאוחד בתוך ציר המתלה האחורי (קונספט שמזכיר את ה-ABP של Trek) ומחבר בולם מתחלף המאפשר לשנות את גיאומטריית השלדה.
מכלולים נבחרים
בולמי זעזועים – Pike מלפנים, Monarch מאחור
בהצהרת כוונות ברורה ובהשקעה נבונה של מנהל המוצר, בולמי הזעזועים הם הטופ שיש לרוקשוקס להציע בתחום האנדורו, תחום חזק מאוד שלה. מלפנים שמחתי לפגוש שוב את ה-Pike RCT3 עליו הרעפתי שבחים במבחן ל-YETI SB5c. מאחור היה זה לי המפגש הראשון עם ה-Monarch Plus Debonair RC3, בולם אוויר בעל תא נפרד למנגנון השיכוך (Piggy Back), שליטה מעולה ומובחנת על מהירות ההחזרה ומנוף גדול וברור בעל שלושה מצבי קשיחות לפלטפורמת הדיווש.
גלגלים – SUN Ringle Helix TR27
סט הגלגלים כמו גם אבזור הקוקפיט מגיעים מתאגיד ״אמריקאי״ אחר, החברה שמאגדת את גלגלי ומכלולי SUN Ringle, מעצורי Hayes, אביזרי Answer ובולמי Manitou. הגלגלים בנויים על ידי ברגמונט על צירי גלגל SUN Jumping Flea וחישוקים שחורים עם מדבקות אדומות תואמות שלדה Helix TR27. השפיצים שחורים והפטמות שמחברות אותם לחישוקים מאלומיניום באדום-אנודייזד, לתיאום צבעים קפדני ומלא… חישוק ההליקס שוקל 489 גרמים, שזה משקל הגיוני ואפילו קל לקטגוריה האגרסיבית הזו והרוחב שלו 23 מ״מ, הגיוני אך לא בסטנדרט הסופר רחב שהולך והופך נפוץ בקטגוריות האול מאונטן-אנדורו.
מעצורים – SRAM Guide RS
התשובה של תאגיד SRAM לעליונות המסורתית של SHIMANO בתחום המעצורים. מערכת חדשה לחלוטין, עם תכנון שונה ושם שונה מכל מערכות העבר של AVID. לשמחתנו גם הרעש שונה: ל-Guide החדשים לא היו חריקות או שריקות מעצבנות בזמן הפעולה, וזה כבר השדרוג הכי מורגש והכי חשוב ביחס למערכות העבר של התאגיד. לידיות ארגונומיקה נוחה ואפשרות נוחה ופשוטה לכיוון למרחק ההתחלתי של הידית מהכידון.
הינע – SRAM XO1
זהו המפגש השני שלי עם ה-XO1, המערכת הפשוטה והאלגנטית של SRAM, שהורידה את טכנולוגיית ה-1X11 של מערכת ה-XX1 היוקרתית להמונים, ומה רבה שמחתי. פלטה אחת עם 32 שיניים מלפנים. מעביר אחורי בלבד, שמעביר 11 הילוכים על פני קסטה אחורית בעלת טווח רחב לאללה ומעולה לרכיבת שטח בכל מתאר ושיפוע, 10 עד 42 שיניים. ידית ההילוכים והמעביר הם XO1, הקראנק והקסטה הם X1, מערכת פשוט יותר מה-XO1.
קוקפיט
הכידון והסטם מאלומיניום תוצרת ANSWER, סטם AME בריון וקצר באורך 50 מ״מ וזווית 0 וכידון Pro Tapper יפיוף בצבעי, ניחשתם, שחור אדום וברוחב 750 מ״מ עם רייז נמוך של רבע אינץ׳. מוט כיסא ״דרופר״ KS LEV Integra, האינטגרה מסמלת חיווט פנימי, ומעטר אותו מלמעלה כיסא SDG Falcon בקומבינציית הצבע הנדרשת.
משקל היצירה ומחירה
13.9 עם דוושות SHIMANO XTR Trail פרטיות, טיובלס וכלוב בקבוק אחד. זה משקל לגמרי לא-רע לאופניים ומכלולים המיועדים לשימוש אגרסיבי על טוהרת האלומיניום, אך מי שירצה להתחרות עם האופניים האלו בליגת האנדורו בארץ – ולהיות תחרותי – ייאלץ לקצץ מהמשקל הנ״ל, במיוחד בקומבינציית הגלגלים-צמיגים. קחו בחשבון שכדי לרדת מהמשקל הזה באופן מורגש, צריך כבר להשקיע בשלדת ומכלולי קרבון ותוספת תקציב של כמה עשרות אחוזים.
מחיר הצרכן המוצהר של ה-Trailster 9.0 עומד על 21,900 שקלים לפני הנחות מועדון. זהו מחיר מקביל מאוד לדגמים המקבילים של ״הגדולים״ דוגמת טרק וספשלייזד ויקר משל חברות כמו KTM וג׳יאנט.
הרכיבה
את השורה התחתונה של הרכיבה על הברגמונט אפשר לנסות ולהסיק מכותרת המבחן: גרזן. הטריילסטר התגלו ככלי מאוד חד וקטלני, עם ביצועים מעולים בתחום ממוקד וצר יחסית. האופניים האלו מסוגלים לחצוב ולחתוך במסלולים טכניים ותלולים כמו גרזן חד, לנקות קפיצות של מסלולי דאונהיל אמיתיים ולבלוע דרופים גדולים למדי. אבל כמו גרזן קטן ועצבני, הם לא כלי רב תחומי וה״כסאח״ הוא השדה העיקרי בו הם מצטיינים.
ביצועי קרוס קאנטרי, עליות, יעילות דיווש
סינגלי קק״ל ״רגילים״ (כלומר לא אגרסיביים במיוחד) לא ממש מאתגרים את המתלה האחורי על 140 המילימטרים שלו, אבל הם בהחלט בוחנים את יעילות הדיווש שלו ואת ״תגובת הדוושה״ של האופניים.
כמפורט לעיל, ה-X Link הוא מתלה פשוט למדי וכדי להרוויח ממנו ביצועים טובים בעליות יש להשתמש תכופות בנעילת הבולם האחורי. זו, אגב, מאוד מאוד קלה לתפעול תוך כדי רכיבה: ממש מונחת בין רגלי הרוכב ולא דורשת התכופפות אקרובטית מדי.
אז אין פה מתלה קסום שמוצא את ״הגביע הקדוש״ ומצליח להיות יעיל דיווש מחד, ואקטיבי (נוח ובעל אחיזה עילאית) מאידך. ביצועי המתלה תלויים במצב הפלטפורמה של הבולם האחורי: נעול ואפשר לטוס בעליות כורכר, במצב פלטפורמת דיווש מתקבלת פשרה טובה למדי בסינגלים אנ-אירוביים ואת המצב הפתוח לגמרי שמרו למקטעי דאונהיל אלימים בלבד, כי אז המתלה אקטיבי לחלוטין, עם נענוע מורגש תחת דיווש ותגובת דיווש עצלה בספרינטים.
על אף גיאומטרייה מודרנית למדי עם אורך צינור עליון אפקטיבי של 610 מ״מ בשלדת המדיום שלנו, נתון שפעם היה מפאר אופני לארג׳, החלפתי את הסטם המקורי לאחר באורך 70 מ״מ, דבר שעזר לי במישורים ארוכים ובעליות מבלי לאבד הרבה בקטעי האטרף.
נקודה טעונת שיפור היא מיקום כלוב הבקבוק במרכז המשולש הקדמי של השלדה. אני חוטא בשימוש בבקבוק גם גם כשאני רוכב עם מנשא מים על הגב (משקה אלקטרוליטי צונן בא לי טוב בימות הקיץ החמים). כלוב הבקבוק ממוקם כך שכשהמתלה מתקרב לסגירת מהלכו, חוליית המתלה פוגעת בבקבוק ומזיזה אותו. מי ששדרגו את כל ביצועי הטיפוס הטכני והאחיזה בתנאי הדרדרת הם צמיגי ה-MAXXIS Ardent ברוחב הלא צנוע של 2.4 אינץ׳. הפלוס הוא שהם פשוט נותנים אחיזה מעולה, מה שאפשר לי לכבוש מקטעים אתגריים בעלייה והציל אותי לא אחת בירידות מהירות. המינוס – ברור, לא? – הם איטיים למדי מבחינת התנגדות גלגול ובעלי משקל מורגש (775 גרמים) אך הגיוני לקטגוריה.
סיכום – האופניים האלו יטפסו את הכל – תלול, חלק, טכני, מדורדר, אבל יגבו מהרוכב מחיר בהתאם. העליות פה למטרה אחת: להגיע לתחילת הירידה.
אקסטרים – או רודפים אחרי שמוליק
אחרי שכיליתי כוחותי במרדף אחרי עופר עברי על אופני קרבון קלילים וקשיחי זנב במשעולי בן שמן, ואחרי שנתתי סשן עצבני כמירב יכולתי בפארק קנדה, הבנתי שלאופניים האלו מגיע יותר, אם כי לא בטוח שהרוכב יעמוד בזה… התקשרתי לפחון הראשי שמוליק האוזר והזמנתי רכיבת אול מאונטן ביער משמר העמק.
לשמוליק יש סגנון רכיבה שיכול להכין מתחרים פוטנציאליים לתחרויות אנדורו באופן מעולה. הוא לוקח את ארבעת-חמשת השבילים הכי אגרסיביים ביער, מגיע מוקדם בבוקר, טוחן כל אחד 2-3 פעמים הכי מהר שהוא יכול ועובר לבא. בין לבין הוא מטפס בחזרה למעלה הכי חזק שהוא יכול. כך יוצא שאתה מעמיס על האופניים 25-30 ק״מ ברכיבה, נותן בראש ב-8-9 ירידות קשות, צובר 1,000 מטרים טיפוס עם דופק ממוצע 166 על אופניים במשקל 14 ק״ג… חתיכת אימון, שלא לומר כיחדון.
פה התגלה האופי הגרזיני של האופניים. כמה שיותר מהר, יותר אלים, יותר מסולע ויותר תלול – האופניים הרגישו יותר טוב, יותר נכונים ויותר עזרו לי כרוכב. השלדה החסונה והמתלה הפרוגרסיבי בנויים לפארק אופניים אמיתי ובנוי, לא לסינגלים הטבעיים שנפרצו ביער משמר העמק, ומעט הדרופים והקפיצות הבנויות שהיו במסלולים לא הזיזו לאופניים. הגיאומטריה של האופניים מצוינת בירידות ובמקטעים תלולים (67 מעלות בזווית הראש, 75 בזווית הכיסא, ציר מרכזי נמוך), אם כי עולם האנדורו המקצועי כבר הולך רחוק יותר. הטריילסטר אוהבים סיבובים מכל סוג וצורה, בעיקר בשל גובה ציר מרכזי נמוך, שמסתייע באחיזה טובה של הצמיגים ובקשיחות המבנית המעולה של השלדה.
נקודת התורפה היחידה שהרגשתי בתחום האגרסיבי, קשורה שוב למתלה ה-X Link. במצב הפתוח לגמרי המתבקש, תגובת הדיווש לא הייתה מהירה ו״תחרותית״ מספיק, במיוחד כשמנסים לרדוף אחרי ״הר האוזר״ שדוחף דיווש בכל ס״מ אפשרי. מאידך, אם כשניסיתי לרכוב בראן הבא במקטעים האלימים על מצב פלטפורמת דיווש ודיוושתי חזק, הרגשתי שהגיהוץ והאחיזה נפגמו עקב כך, מה שמיד הוריד לי את הביטחון והמהירות. כשפשוט טסים בירידה ומתרכזים במנח גוף ובמבט – המתלה עובד נפלא ובולע וסופג. כשמדוושים או מפעילים מעצורים – ביצועיו נפגעים קלות.
צמיגי הארדנט 2.4 הפכו לחברים רשמיים שלי אחרי מספר הצלות חיים… איטיים אולי, אבל מהאוחזים שפגשתי בקיץ דרדרתי ישראלי. גם העמידות שלהם לצביטות פנימית וקרעים הרשימה אותי.
הגלגלים הנחבאים אל הכלים עבדו מעולה – שמרו על חוסן וקשיחות, בלי דנטים ובלי בריחות צמיג והשפרצות חומר אטימה. עם צמיג ברוחב 2.4 לא הרגשתי מגבלות אחיזה, אבל חישוק מודרני יותר, עם רוחב פנימי של 29 מ״מ נגיד (כמו גלגלי ה-Wide Lightning של AC בהם ציידתי את אופני ה-XC הפרטיים) יכול לאפשר לרכוב עם צמיג 2.25, שייפתח כמעט לאותו רוחב וכך ייתן אחיזה דומה במשקל נמוך יותר.
כמה מילים על SRAM
בולמי הזעזועים שלהם הם top, אין שאלה. מפגש שני עם הפייק 2015 וההתרשמות לא נפגעה. זה מזלג אנדורו מעולה. המונארק מאחור הרשים גם הוא וייצר עקומת מתלה פרוגרסיבית ונשלטת לאורך כל המהלך, עם שינויים מורגשים מאוד כשמשחקים עם בקרי השליטה ומנוף ברירת מצבי בולם אחורי מאוד קל ואינטואטיבי לשימוש.
ברקס ה-Guide חדש עובד מעולה ושקט, ברוך הבא לעולם המעצורים שאני מוכן שיהיו על האופניים שלי… עוצמת המעצורים, אגב, לא הייתה יוצאת דופן, על אף 4 בוכנות בכל קליפר במקום ה-2 המסורתיות. כפתורי כיוון ה-Reach (המרחק ההתחלתי של ידיות המעצור מהכידון) לא שידרו לי איכות ויציבות. באנגלית קוראים לזה flimsy, שזה רועד וקצת מקרקש. פרט לכך ההתאמה והאינטגרציה של SRAM בקוקפיט מעולה: טבעת אחת על הכידון מחברת הכוווול, ומשאירה כידון נקי ופנוי. לו מנהל המוצר היה בוחר במוט כיסא טלסקופי של Rock Shox במקום של Kind Shock, גם ידית השליטוה ההידראולית שלו הייתה מתווספת לאותו חבק בודד. זה פרקטי, נראה טוב, הגיוני, חוסך מקום ומשקל. ביחס ל-Thumb Shifters של SHIMANO, את הידית שמעלה הילוך ב-XO ניתן להניע רק לצד אחד (ב-SHIMANO לשני צדדים לכן ניתן להעלות הילוך עם הבוהן או האצבע, פטנט שאני אוהב). לעומת זאת טווח ההילוכים הרחב יותר של סראם (10-42 שיניים לעומת 11-42 ב-XT החדש) עדיף לזוג אופני ״כל ההר״ שמתמודד גם עם העליות הכי קשות וגם עם הירידות הכי תלולות.
טענות, מענות?
החיווט הפנימי של מוט הכיסא הטלסקופי של Kind Shock נקרע ברכיבה הראשונה. הוא הוחלף בכמה דקות בחנות רוק אנ׳רואד תל אביב ומאז הבעיה לא חזרה על עצמה.
סיכום
הטריילסטר של ברגמונט הם אופניים עם אופי מאוד מובחן. הם מתבלטים ומצטיינים בתחום אחד: רכיבות טכניות, מהירות, תלולות ואלימות ופחות מתבלטים בשאר חלקי ההר, קרי מישורים ועליות. אם אתה רוכב שקונה אופני אול מאונטן בדיוק בשביל זה, הרי שהטריילסטר הם האופניים בשבילך: יש להם שלדה איכותית וקשוחה שמצדיקה את כל מה שנאמר על הנדסה גרמנית, ותשרוד עונה אחר עונה של abuse אצל רוכב שאוהב לפרק שבילים אבל לא את הארנק במוסך. הרוכב הזה, ייהנה מהשקעה מאוד נבונה ברכיבים שעושים את הרכיבה הטכנית למהנה ועתירת יכולת – מבולמי זעזועים שהם כמעט הטופ שכסף יכול לקנות בפלח השוק הזה וממכלולים מוכחים ועמידים (אלומיניום).