שלום וברכה, נודדים נכבדים. הנכם נכנסים כעת ל-Nove Mesto Na Morave, ממלכתם של נינו שורטר הראשון לשמו (6 ניצחונות) ואניקה לנגווד (3 ניצחונות), מלכת יישורי השיניים ופיצוצי הרגליים. באם הנכם מחפשים אקשן חסר מעצורים, דרמות, תהפוכות ונקניקיות עם כרוב כבוש ובירה בפחות מ-15 שקלים, הגעתם למקום הנכון. סיקור התחרות השניה של סבב ה-UCI יוצא לדרך.
מאת: יואב גריבי
תמונות: רדבול
המסלול בנובה מסטו, צ’כיה הוא אחד המסלולים האהובים בסבב, ולא סתם: בניגוד לאלבשטדט, מקדימו בסבב, שהיה בנוי מ-2 לופים במתכונת עליה/ירידה, כאן תופרים ללא הפסקה – עליה טכנית שמובילה לירידה טכנית, קטע קישור קצר ואז שוב עליה, ירידה וכל הזמן אקשן אקשן אקשן, אף פעם לא משעמם. עליות וירידות טכניות וקצרות, קפיצות, גינות סלעים ושורשים, כל אלה נותנים לרוכבים שהם Powerhouse רציני במנוע יתרון ומועמדות לניצחון מבחינתי אך יותר מכל המסלול. השנה הוסיפו מקטע קפיצות נוסף, הגביהו אחד קיים ואף הוסיפו לופ בתוך מסלול פאמפטרק חדש.
המסלול הזה אהוד לא רק בזכות האלמנטים שלו, אלא גם בזכות האוהדים שמלווים את הרוכבים בכל פינה ביער – מעל ל- 20,000 צופים מציפים את היער ואת היציעים באיצטדיון הדואטלון המקומי. במשך כל השידור שומעים את הצפצפות הזמבורות, צווחות המסורים חסרי השרשרת (Jigsaw), הקשות הכידונים בתוך חישוקים וקריאות עידוד שרק מתגברות כשרוכב או רוכבת צ’כית חולפים במסלול. רק תקשיבו כמה רעש (ותעצרו את הסרטון ב-0:47 אם לא בא לכם ספוילרים):
רגע לפני
שאנחנו מתחילים, שתי הודעות מאכזבות ואחת משמחת. אניקה לנגווד, אחרי עוד תוצאה מאכזבת בתחרות ה-ST בשישי ועם פרישה ביום ראשון האחרון מחליטה לוותר על התחרות, להתאושש ממחלה שרודפת אותה זמן מה, ולנסות לחזור לסבב בסיבוב הבא. החלטה נכונה, שכן זינוק כאשר הגוף לא במצב אופטימלי עלול להסב יותר נזק מאשר תועלת.
גם מת’יו ואן דר פואל, מוביל הסבב הנוכחי, מודיע על יציאה להפסקה לתקופה הקצרה. כפי שכתבנו בהצגת השחקנים המרכזיים העונה, ואן דר פואל מתחרה ללא הפסקה רצינית מאז העונה הקודמת של אופני ההרים. הגוף שלו מותש וזקוק להפסקה, כדי שיוכל לתפקד בהמשך העונה. כרגע ההולנדי מתוכנן להפסיד את שתי התחרויות הבאות, ולחזור רק לאחר מכן.
התחרות ב-Nove mesto מסמנת גם את חזרתה של ג’ני ריזווידז השוודית, האלופה האולימפית מ-2016, שזכתה גם באליפות העולם בקטגורית ה-U23 באותה שנה. לאחר שנה מוצלחת במיוחד, ריזווידז נכנסה למצב מנטלי קשה מאד של לחץ ודיכאון, שגרמו להתרחקות מהספורט ולקיחת הפסקה מהעולם התחרותי.
נשים
ביום שישי נחשפנו שוב לכמות הכישרון אותה מייצרת ארה”ב בתחרויות Short track: הפתעה רצינית לכל המתחרות כאשר קלואי וודרוף (מקום 6 ב-XCO בשבוע שעבר), מנצלת את חוסר הריכוז / האמון של שאר הבנות ובורחת מהדבוקה כ-שתי הקפות לסיום ולוקחת ניצחון ענק. שניה מסיימת אנני לאסט שמפתיעה את נף, שמסתפקת בשלישי.
המנצחת
בכניסה להקפה האחרונה אן טאובר ההולנדית (מקום 4 בשבוע שעבר) מובילה על קייט קורטני ב-11 שניות, והקרב על המקום הראשון מתחיל. השתיים סובלות ומכאיבות אחת לשניה ללא הפסקה, קורטני רוצה לסגור את 11 השניות הקטנות האלה אך טאובר נלחמת על כל מטר פתוח ביניהן. לשניה נראה שהמצב אבוד להולנדית, טאובר מורידה רגל בטיפוס הטכני של שימנו ומתחילה לרוץ – ורגע אחריה קורטני יורדת גם היא ומנסה לחזור לרכב – בפוזיציה המעצבנת הזו שאתה חצי יושב על האופניים ודוחף עם הרגל המנותקת כי עוד שניה אתה חוזר לפדל אבל לא באמת מצליח וחוזר חלילה.
לפתע – קורטני מובילה, ואין אף אחת איתה. מה קורה פה? לאן נעלמה טאובר? מסתבר שתקלה טכנית בשרשרת דוחקת את טאובר הרחק החוצה, אל מחוץ לפודיום, בעוד הכרישה שוחה אל חוף מבטחים, על ראש הפודיום.
הקרב
במשך חמש מתוך שש הקפות התחרות התנהלה באופן סגור וסטרילי בין החמישיה הפותחת של המירוץ – קורטני, נף, פריי ומק’ונל (לשעבר הנדרסון) כאשר ההובלה עם טאובר מחליפה ידיים עם כל חצי הקפה. קורטני מוכיחה שוב כי היא a force to be reckoned with, ומראה לעולם שוב את הנחישות שזיכתה אותה בחולצת הקשת בשנה שעברה.
יולנדה נף רודפת אחר מק’ונל
אנה טאובר ברכיבה אכזרית ונקמנית משבוע שעבר, בה סיימה רביעית. ההולנדית הצעירה רוכבת בקצב שלה ופשוט מקלפת אחת אחת את שאר ארבעת הרוכבות שאיתה בחוד המירוץ. בתחילת המירוץ יולנדה נף עוד הצליחה לעמוד בקצב ולקחת אתה ההובלה מדי פעם, אך פעם אחר פעם טאובר מבטלת אותה ולוקחת את ההובלה בחזרה לידיים שלה. אם היא תתכנון כמו שצריך לסיבוב הבא באנדורה, יתכן ונראה את הולנד מנצחת בפעם הראשונה אי פעם בתחרות גביע העולם.
כוכבות עולות: כל החמישיה הראשונה וכמובן טאובר (10). ג’ני ריזווידז (30) שחוזרת לסבב אחרי שנתיים קשות.
כוכבות יורדות: אין הפעם. תותחיות כולן!
לבסוף זו תמונת הפודיום:
- Kate Courtny – 01:27:31
- Rebecca Ellen McConnel – +00:00:36
- Hailey Smith – +00:00:42
- Sina Frei – +00:00:45
- Malene Degn – +00:01:33
פנים חדשות על הפודיום
גברים
עוד יום שישי, עוד תחרות ST ועוד ניצחון למת’יו ואן דר פואל, שמוכיח לכולם שלא לשווא אני מכנה אותו “הרוכב הכי מהיר במערב או במזרח או בכל מקום באירופה ובכלל בכדור הארץ בתחרויות האלה” (כינוי חיבה קצר כזה).
ואן דר פואל בורח לדבוקה אחרי מספר התקפות של שורטר, אבנסיני וקופר, כ-3 הקפות לסיום בהתקפה איומה ונוראית בעליה ומסיים רגע לפני ששני הרוכבים של קנונדייל, מארוט את אבנסיני, תופסים אותו. עם הניצחון הזה ואן דר פואל מגדיל עוד קצת את הפער שלו על שאר המתחרים בדירוג הכללי של הסבב.
הקרב
התחרות מתנהלת בצורת נינו שרטר Textbook: הוא מבודד רוכב יחיד יחד איתו בפרונט, ומתחיל לשחק עם הטרף שלו עד להקפה האחרונה ואז תוקף אותו ברגעי החולשה שלו. הטרף הפעם הוא מת’יו ואן דר פואל, שכל כך רוצה כבר לנצח תחרות XCO, אבל בשביל להגיע לשם הוא צריך לעבור את הבוס.
בינתיים, באזור הדקה ומשהו מאחורה, מתנהל לו מרדף לוהט אחר אונדריי סינק (Ondrej Cink) הצ’כי, שממוקם שלישי ב-no mans land, ע”י פלוקיגר ואבנסיני. אחרי מרדף עיקש השניים תופסים את הצכ’י ועוקפים אותו.
“נו מה יכול להשתנות הפעם?”
אני חושב לעצמי, ואם אתם עוקבים אחרי הכתבות האלה, בטח גם אתם אומרים: גם היום, הקפה אחרונה – נינו הולך לתקוף את ואן דר פואל בעליה, יכנס קודם לסינגל ויברח כדי להימנע מספרינט סיום עם הענק ההולנדי. גם ואן דר פואל מבין את זה, והוא מוריד קצב ומשחרר קצת את הגוף, מתכונן לבום של נינו ו… באם! ואן דר פואל מפוצץ את המסלול בכל הכוח האדיר שלו את שרטר, שפשוט נותר ללא מענה ומנסה לרדוף ללא הועיל אחרי אלוף הסייקלוקרוס. יותר משזו התקפה פיזית זו התקפה מנטלית, ונינו נשבר לחלוטין ונותר מאחור בעוד ואן דר פואל דוהר אל עבר הניצחון!
סיכום- גברים
אחרי הטראומה של אלבשטדט, שרטר משנה טקטיקה וכבר לא מפוצץ על ההתחלה, כי בפעם הקודמת המאמץ הזה עלה לו ביוקר. כנראה שטקטיקת הבליץ שפיתח נגד אבסלון בשנים שעברו קצת פחות מתאימות לשרטר גרסת 2019, והוא מעדיף לתת לעניינים להתגלגל בעוד הוא שומר על המוביל ב-7 עיניים, מבודד אותו ותוקף. ואן דר פואל מצליח לזהות סדק בשריון האימים של נינו, ומתכנן כבר מספר הקפות לפני הסיום את נקודת ההתקפה שלו. לנינו עכשיו יש יריב חדש לנתח ולנסות להבין כיצד ניתן להתמודד עם ההתקפות המפלצתיות של ההולנדי.
כוכבים עולים: סינק (5) שחוזר לעניינים אחרי עונת כביש ב-2017 (רכב בטור) והתאוששות מכך ב-2018 רוכב יפה מאד.
כוכבים יורדים: אנטון קופר (16) שלא מצליח לשחזר את ההצלחה ההיסטרית שלו בשנה שעברה. אולי זה בגלל אופני הטרק החדשים עליהם הוא רוכב השבוע?
תמונת הפודיום:
- Mathieu Van Der Poel- 01:21:54
- Nino Schurter – +00:00:19
- Mathias Flueckiger – +00:01:53
- Henrique Avancini – +00:02:01
- Ondrej Cink- +00:02:12
ואן דר פואל
קצת תמוהה להכניס את מנצח התחרות ומוביל הסבב לרשימת האכזבות בתחרות הזו, אך המילים האלה הן בדיוק הסיבה – ואן דר פואל הוא, נכון להיום, מוביל הסבב, אך יוצא כעת לפגרת מנוחה משנה עמוסת אירועים והישגים. אין ספק שזהו דבר חיובי, לרוכב, הרי לשמור על כמות כזו גובהה של פיקים עונתיים היא הישג משמעותי בפני עצמו, אך תארו לעצמך שהחולצה הצהובה תפרוש באמצע שלבי ההרים בטור דה פראנס… זה לא ממש מקובל ולא ממש תורם לתדמית של הספורט הזה. אם ואן דר פואל באמת רוצה לכבוש הישגים בעולם אופני ההרים (הצהיר כי הוא מכוון לאולימפיאדה של 2020 במסלול XCO, ולא כביש), עליו יהיה לתכנן את העונה שלו בהתאם, מבלי לנסות לדחוס כמה שיותר.
ישראלים
עילית גברים: שלומי חיימי מסיים היחיד במקום ה-56 מתוך 84 מסיימים של המרחק המלא בתוצאה של 1:29:55, כ- 08:01+ אחרי המנצח. גיא זלסר לא מצליח לסיים את המרחק המלא ומורד מהמסלול במקום ה-91 מתוך 126 מתחרים. שיפור תוצאות משמעותי יחסי לשבוע שעבר לשני הישראלים, שמיטיבים עם המסלול הטכני ועם תנאים קצת יותר ארצישראלים (= לא גשם שוטף ובוץ מטורלל).
גברים U23: תומר זלצמן הישראלי המוביל בקטגוריה מסיים במקום ה-50 מתוך 130 מסיימים של המרחק המלא בתוצאה של 1:20:49, כ- 06:25+ מהמנצח ולאד דסקלו הרומני. איתן לוי, גילי גונן, ואורי לאונציני, להב דוידסון וגיא לשם לא מסיימים את המרחק המלא ומורדים מהמסלול במקומות ה-85, 86, 109, 119 ו-127 בהתאמה, מתוך 127 מתחרים, כאשר רק 84 מסיימים את המרחק המלא.
נוער: נדב עמר מטימשגב מסיים במקום ה-23 בזמן של 1:09:07 שעות, כ-03:48+ דק’ מהמנצח הבריטי צ’ארלי אולדרידג’. נדב רייסברג, איילון כהן, עומרי חסיד ו יותם דשא לא מצליחים לסיים את המרחק המלא ומורדים מהמסלול במקומות 75, 87, 95 ו-99, כאשר 71 רוכבים מסיימים את המסלול המלא מתוך 109 מתחרים שסיימו את התחרות.
להתראות באנדורה ב 6.7!
סיבוב הבא אנו מגיעים לגבהים של אנדורה, לתחרות בגובה של 1900 מטר מעל פני הים. לתחרות כזו יש לבצע הכנה ראויה שכוללת מחנה אימונים בגובה וזמן התסגלות לדלילות של החמצן באויר, ורק ב-6.7 נדע מי הגיע מוכן ומי לא.
מאת: יואב גריבי
תמונות: רדבול