לראשונה בישראל, תחרות אמיתית שמביאה את הרוכבים לטפס כמה פעמים את נס הרים – האלפ דואז הישראלי.
לישראל חן וצחי בויגן היה חזון, והם עומדים להגשים לנו חלום ישן: לנסות ולהקים תחרות קבועה על עליית הרוכבים הכי מפורסמת בישראל, שתצא מקפה הרוכבים האהוב בר-בהר, באיזור בית שמש והרי ירושלים. התחרות הזו תתיישב על “המרובע” ההררי סביב בר בהר שם נזנק, תגלוש בצור הדסה למטה, ותטפס חזרה לבר בהר מנס הרים.
העלית יעשו 4 הקפות מתישות – כ 2400 מטרים מצטברים על 112 ק”מ, הפרו יעשו 3 הקפות – 1800 מצטברים על 84 ק”מ, והשאר יקיפו פעמיים לגובה מצטבר של 1200 על 56 ק”מ.
מאת: ישראל חן וצחי בויגן – מארגני התחרות
המטרה: עוגן קבוע בלוח תחרויות האיגוד
אי אפשר בלי להזכיר את שתי התחרויות שהיו בהיסטוריה של המקום ומדדו זמנים על העליה של נס הרים: אלעד פלטין ארגן לפני שנים טיים טריאל על העליה, ובגראן פונדו ירושלים הביא אותנו שי ראשוני למאורע שלא חזר על עצמו – רכיבה המונית בהרי ירושלים, בקנה מידה ענק, עם מאות רוכבים ומדידה אישית לכל אחד.
המטרה הפעם היא שונה: לייצר תחרות אמיתית עם דגש ספורטיבי, שתהפוך לקלאסיקה כמו חץ הצפון או בית גוברין ותהייה חלק מהנוף הקבוע של לוח השנה של התחרויות באיגוד אופניים. הפוקוס הפעם – על העלייה של נס הרים ועל ההתמודדות החוזרת איתה ועם כל המסלול סביבה.
היום אין מספיק תחרויות למטפסים בלוח האירועים בישראל, אומר ישראל חן: “רוב התחרויות הם קריטריומים, ואלה מתאימים לספרינטרים בעיקר… יש את חץ הצפון של עידו סירקין בחודש מאי יוני – והיא בצפון הרחוק, ויש את טור ערד שהוא חלק מהגראן פונדו שהוא בדרום הרחוק. נוצר וואקום באיזור הרי ירושלים הכה אטקרטיבי לרוכבים – אין פה תחרות עליות דרמטית דווקא במקום בו כמויות אדרות של רוכבים מגיעות כדי לטפס. בכל שבת מבקרים בבר בהר מאות רוכבים – תמיד תמצאו שם כמה קבוצות ועוד המון רוכבים עצמאיים. זו העליה הכי מפורסמת בארץ והיא למעשה האלפ דואז הקטן שלנו.
מי לא בדק את עצמו מצומת מחסיה עד הגפרור? יש אין סוף סיפורים ואגדות על המקום הזה, ותמיד אתה בודק את עצמך ואת הכושר שלך בקו המשווה הקבוע והיציב שהיא הפכה להיות”.
מה עושה את נס הרים לנס הרים?
ישראל מנסה להסביר את המשיכה לנס הרים: “יש בעליה של נס הרים משהו קסום ומיוחד, למרות שבניתוח אוביקטיבי היא סתמית יחסית: רק חמישה ק”מ ולא ארוכה כמו החרמון או מפותלת וקיצונית כמו צובה. אבל זה קרוב אלינו, זה חלק מהסיבוב הקבוע שלנו. בר בהר, בית הקפה ומפגש הרוכבים שבו, הנופים, וגם אפשרויות והחיבורים ליד (צור הדסה, נס הרים, צובה) – כל אלה הופכים את המקום למשהו מיוחד ואטקרטיבי.”
מסלול התחרות
המסלול לא טריוויאלי בכלל: הזינוק יהיה מבר בהר. משם עם כיוון השעון יוצאים במקטע מישורי לכיוון הפנייה ימינה לנס הרים. פה מתחילה ירידה די משמעותית ומהירה שנקטעת באיזורי פידול במרכזה, ומישור שיגמר מהר מאוד בתחילת המקטע העיקרי של הירידה של צור הדסה.
הירידה היא מקטע משמעותי מאוד במירוץ הזה. היא ארוכה, מהירה מאוד וישרה יחסית, אם כי יש בה פיתולים שצריך לקחת בחשבון. זו ירידה מספיק ארוכה כדי ליצור יתרון די משמעותי למי שיש לו בטחון ושליטה במהירויות הגבוהות.
לאחר הירידה, פונים ימינה לכיוון רמת בית שמש. קטע של עלייה מתונה של כקילומטר ואז ירידה ארוכה ומתונה שתדרוש עבודת טיים-טריאל או עבודה קבוצתית של רדיפה אחרי הדיסנדרים שברחו קודם לכן. אל תטעו – כבר רכבנו באיזור הזה נגד רוחות צפוניות חזקות שהצריכו עבודה חזקה כאילו היה זה מישור.
מגיעים אל הכיכר ופונים ימינה אל תחילת העלייה המיתולוגית של נס הרים. לא צריך לספר הרבה: אין רוכב ישראלי שאין לו תוצאה פה ואין מטפס שמכבד את עצמו שלא מכיר כל מטר בעלייה הזו: את הקיר הקטן בהתחלה, את מקטע הטיימטריאל היחסית מישורי של הקילומטרים הראשונים, את הסיבוב המוביל לעליית השיפוע הראשונה, ואת מכת הישורת הקשה והארוכה. כל רוכב שהיה שם יחכה לאתנחתא הקצרה בשני שליש לפני הסיבוב ויתן בראש בשארית כוחותיו לקראת הסוף ועד לאנדרטה. 5 ק”מ של מאמץ אמיתי, מזוכך ומשווה בין רוכבים ללא רחמים וללא סיפורים – פה המספרים מדברים.
מסיימים את העלייה אבל הההקפה והמאמץ לא נגמרים – ירידה מתונה ואז עוד עליה אחת, כמה סיבובים והגעה אל סיום ההקפה בבר בהר.
היבטים טקטיים ושאלה גדולה: מי יכול לנצח?
ישראל חן מעריך שזה לא בהכרח הולך להיות מירוץ של מטפסים טהורים: “לא בטוח שתצטרך להיות המטפס הכי מהיר – בגלל שיתכן שהמטפסים החזקים ביותר ירצו ללכת על תואר מלך העליה ולא על ניצחון בתחרות. מלך העלייה יקבל פרס מחשבון רכיבה חדש של Wahho ELEMNT“.
הוא ממשיך ומסביר: “העלית הולכים לעשות 4 הקפות של 28 ק”מ עם מצטבר של כ 600 מטרים. אני רואה את ההקפות כתחרות מתחכמת – מי שיהיה חזק בהקפה הראשונה יצטרך להרוג את עצמו לא רק בצור הדסה, אלא גם באיזור רמת בת שמש – ב 120 קאדנס… נראה אותו אז שומר וואטים לעליה השניה והשלישית… לכן לא בטוח שמי שמטפס הכי מהר והכי טהור ינצח. תיהיה פה הרבה טקטיקה ואני צופה הפתעות על הפודיום.”
מאמן IGP צחי בויגן, מעריך ש”מכיוון שהזינוק ישר לתוך ירידה, זה יתן יתרון לרוכבים הטכניים שכבר שם יצרו פער לכיוון המישור המוביל לנס הרים. הרוכבים הכבדים יותר ינסו לקחת שם יתרון מוקדם כדי להגיע לעלייה בעמדה נוחה יותר.
בו זמנית יש תחרות מלך ההר על העלייה עצמה – והשאלה היא מתי זה יקרה: לא בהכרח בעלייה הראשונה. זה יכול לקרות בראשונה, בשנייה או בשלישית. המירוץ יוכרע בעליה אבל לאו דווקא במי שיתפוצץ בעלייה: יצטרכו לשמור כוחות, ולהכיר היטב את המקטע שאח”כ, כי הוא מתון ומתעתע, ושם צריך יהיה לשים לב לא לאבד את היתרון שיצרת בו בעלייה. יכול להיות מצב שמישהו יהיה חצי דקה מהיר יותר ממישהו אחר בעליה, אבל חצי דקה יכולה להסגר במהירות במקטע שבין העלייה לסיום בנס הרים. אם תהייה קבוצה חזקה שתגיע אחרי מישהו כזה שברח חצי דקה – פער כזה יסגר.
אלא אם תצא קבוצת בריחה בשלב מוקדם ולא תפרק אחד את השני בעלייה, קשה לראות קבוצה של אנשים באותה רמה מטפסת באותה מהירות, אז אנשים יגיעו אחד אחד אל סוף העלייה. רק בכביש לצד בית שמש יהיה ביטוי לעבודה קבוצתית.
צריך לגשת למירוץ הזה בתור אתגר – זה מירוץ אטקרטיבי וקשה. תבואו קודם כל כדי להנות!”
פרסים מ CRAFT, Wahoo ו Northwave והרחבת מעגל המתחרים
“החלום שלי היה לקרב בין טריאתלטים לרוכבי אופניים בתחרויות. בתור יבואן אני מכיר את חוזק עולם הטריאתלונים , הכובע השני שלי הוא כרוכב כביש תחרותי וגם חבר הנהלה באיגוד האופניים , אני מזנק לתחרויות של 200-300 רוכבים. ובהחלט הייתי רוצה לראות רוכבים נוספים שמצטרפים למעגל התחרויות לא משנה אם אלה יהיו טריאתלטים, לוחמי סוף שבוע או אוהבי אופניים ורכיבות כביש שירצו לנסות לאתגר את עצמם בחוויה חדשה, אין כמו האדרנלין של תחרויות!
אני מאמין שמנהלי הקבוצות והרוכבים מבינים את האטרקטיביות של תחרות בסגנון הזה ומעוניינים להשתתף בחוויה המיוחדת.” מספר ישראל חן.
“בתכנון הראשוני של התחרות רצינו שהעלית יעשו חמש הקפות, אבל המשטרה הגבילה אותנו בשעת הסיום ונאלצנו להתגמש ולוותר על הקפה אחת. כך העלית ניצלו מתוספת 25% של סבל מזוקק. לא רצינו ליצור תחרות שהיא רק עבור המקצוענים. אנחנו רוצים לקרב כמה שיותר אנשים לעולם הרכיבה התחרותית ולכן יצרנו גם את קטגורית לוחמי הסופ”ש. עבורם זה יכול להיות סוג של אתגר ייחודי ומלהיב. לשים צ’יפ ולבדוק את עצמך בתנאי תחרות במסלול מוכר – יש בזה המון כוח והמון מוטיבציה. המסלול אינו טכני מדי וכולם מכירים את הירידה של צור הדסה. זו הזדמנות לאנשים שלא התחרו לבוא ולקבל את האומץ והאנרגיה הטובה, להתחכך עם הרוכבים הטובים בישראל, לאתגר את עצמם, ולהיות חלק מקלאסיקה של אופני הכביש בישראל על מרחק לא נוראי של 56 ק”מ ו 1200 מטרים מצטברים. כל מי שישתתף יוכל גם לספר למשפחה ולחברים שהוא היה שם כשזה רק התחיל כי זו הולכת להיות תחרות קלאסית קבועה על לוח השנה של מדינת ישראל”.
צחי וישראל רוצים להקים פה מסורת של תחרות פופולרית שתכניס ותקרב רוכבים נוספים למעגל התחרויות – “יש 14 קטגוריות וכולן יקבלו פרסים מתנת Craft. יהיו פרסים יוקרתיים לשלושת המטפסים המהירים במדידה נפרדת על נס הרים. הפרס הראשון הוא מחשבון רכיבה חדש ELEMNT Wahoo שהושק השנה וקיבל ביקורות מעולות בעולם. הפרס השני: נעלי רכיבה מתקדמות של Northwave והפרס השלישי: אוכף של Adamo. זה אומר שווי של כ 1000-2000 ש”ח לפרסים הראשונים! בנוסף – כל הפודיומיסטים בכל הקטגוריות יקבלו פריט ביגוד ואקססוריז של קראפט ואילו מנצחי הקטגוריות יקבלו את דגם הקצה של Craft, חולצת הרכיבה Elite Mesh Superlight עם הבד רשת המקררת בשווי 700 ש”ח בעיצוב מדליק שעל הגב שלה יהיה הסלוגן Nes Harim Winner 2016”.
קשה לארגן תחרויות אופניים בישראל…
בשיחה שלנו עם ישראל לא יכולנו שלא התחושה של ישראל חן היא של מלחמה בתחנות רוח: “רק אנשים ‘שרוטים’ כמוני וכמו צחי שרוצים לעשות תחרות אמתית מהלב למען הרוכבים בישראל, תחרות אטרקטיבית במרכז הרכיבה בנס הרים, יכולים להיכנס לטירוף הזה. לא רק שלא נרוויח כסף בתחרות כזו אלא נוציא הרבה כסף מהכיס אבל יש לנו מטרה נעלה יותר – ליצור משהו משמעותי ומרגש עבור ענף האופניים בארץ. לאורך כל הדרך אנחנו מרגישים שמנסים לשים לנו רגליים , לא קל להתמודד בנבכי הבירוקרטיה בארץ אבל החזון שלנו חזק יותר”.
יש גם התלבטויות אובייקטיביות: האם להתחיל בזינוק מתגלגל כזה או אחר כדי שלא יהיה טירוף חזק מדי בירידה הראשונה ורק אחרי העלייה הראשונה ירדו אנשים במהירות הטבעית שלהם (למרות שבגראן פונדו וטראנס אלפ בחו”ל יורדים אלפים בו זמנית)? האם לפתוח את התחרות לציבור הרחב ובאיזה קונסטלציה? איך ליצור תמחור הוגן ואטרקטיבי שימשוך כמה שיותר רוכבים אך גם ישמור על היתרונות בשייכות לאיגוד האופניים? ועוד ועוד.
קשה שלא להרגיש את התסכול עקב קשיים מגוחכים שהוא נתקל בהם בניסיון להרים את התחרות. לדוגמא: “המשטרה הזיזה את התאריך פעמיים, וכעת היה איזה ניסיון הזוי לדרוש אישור בכתב לקיום התחרות מראשי כל המושבים והרשויות בסביבה” (ברור שאם כזו דרישה תתקיים לאירועי ספורט בישראל, לא יהיו אירועי ספורט או אירועי תרבות ציבורית).
הרבה התרגשות באוויר לקראת תחרות שונה באמת
שני צוותי צילום עם רחפנים, יצלמו את “קרבות הכביש” בנקודות אסטרטגיות על המסלול ויערך סרטון מרשים שיציג את התחרות ויחשוף אותה. יהיה מתחם מדליק בסיום עם חלוקת בירות לכל המשתתפים, חסות של בית הקפה בבר בהר שגם יפנק את הרוכבים ויארח אותנו במתחם ומחבק את האירוע.
ישראל חן מסכם: “אני מקווה שכל הרוכבים החזקים שמאתגרים את עצמם יבואו וסוף סוף נדע מי הכי חזק באמת”.