קיה אפיק ישראל 2014 – סיכום היום השלישי

מה אומר ומה אגיד? כבר שמעתם מחבריי לפאנל על חוויות היום הראשון והשני של ה-Kia Epic Israel:

• קיה אפיק ישראל 2014- היום השני והמאיים \שי הר-זהב
• קיה אפיק ישראל – סטייג' ראשון – דיווח מהשטח \ חנוך רדליך

ישראל חן מוביל או מעכב? 😉 את הרוכבים בסינגל… לא מעט רוכבי כביש מובהקים הגיעו השנה לחווית השטח הזו, יצאו מאיזורי הנוחות שלהם וטעמו חוויה אחרת (צילום: אלון רון)

נמשיך מהמקום בו סיימנו אתמול

אז אחרי כמה וכמה בירות-שאחרי, החבר'ה של Rock & Road פינקו אותנו בקבלת שבת נחמדת עם קידוש קליל, סלט פירות ותירס חם (בים בם בם), ואחר כך ניגשנו לחדר האוכל.

אחרי ארוחה והחלפת חוויות מהיום עם החברים שמענו ברכות מנציג של משרד הספורט והתפנקנו על "טקס השאפו" של נימי כהן האחד והיחיד. לאור הצלחת האילתורים של השנה שעברה, השנה הקהל דרש את שלו – נימי נתן שאפו למארגנים, לשותף שלו, לספונסרים ולכל מה ומי שעלה בראשו השנון, וכרגיל הוא היה מצחיק, חד ומרושע במידת העדינות הראויה.

משם המשכנו לתדריך של היום שלמחרת, טקס הפודיומים היומי, טקס חלוקת החולצות, וקינחנו בסרטון סיכום היום שחן צחור – האח הצעיר למשפחת צחור המוכשרת – כבר הצליח לערוך בזריזות ולפנק אותנו בצילומים שלנו מלפני כמה שעות.

בסינגלים (צילום: אלון רון)

קמנו ליום האחרון של המרתון, שהיה גם הוא חם, קשה וארוך…

המסלול התחלק לשני חלקים, כשהראשון יצר לופ של 38 ק"מ באזור הסינגלים של יער משמר העמק. כמו ביומיים הקודמים, השעה הראשונה של התחרות היא בעיניי הכי מיוחדת. השמש בדיוק מתחילה לזרוח, הקרניים שלה מבצבצות מבעד לעצים ומתערבבות באבק הרב שעולה מהגלגלים של מאות הרוכבים, הצינה של הבוקר וההתרגשות של ההתחלה מספקים חוויה מיוחדת במינה, ששווה את כל הקושי הרב שמזמן לנו המשך היום.

הרוכבים עוברים ליד הקהל ביום השלישי (צילם: שביט כוכבי)

בתוך כל הקסם הזה ישנם המון דרמות קטנות-גדולות – זוגות חזקים המתמודדים בגבורה על הדירוג הכללי בקטגוריה שלהם, חבר'ה פחות חזקים שבאים רק בשביל החוויה והאתגר ובשבילם סיום של כל יום הוא נצחון בפני עצמו, פנצ'רים, מעבירי הילוכים שבורים, נפילות כואבות – כל אלה הם חלק משיגרת האפיק.

ארי מ Ari Cycles ועמרי זרח מ BIKEPANEL ומועדון Mt. 546 בדרך נוף כרמל (צילם: גיאחה)

בסיום החלק הראשון עברנו בפיד זון (נק' ההאכלה) הראשונה, שהיתה בתוך מתחם התחרות והיוותה עוד מוקד עניין לקהל שהקדים. משם יצאנו לחלק השני והקשה של היום (58 ק"מ), שהביא אותנו שוב לאזור שטח האש אליקים בעל הדרכים המשובשות והעליות הכואבות. משם לכיוון שמורת הר חורשן דרך אזור בת שלמה. בהר חורשן תפרנו עליות והרבה סינגלים כיפיים, וכשממש כבר לא נשאר כלום ברגליים, הואיל בטובו גלצה להחזיר אותנו לקו הסיום מותשים ונרגשים.

נמרוד כהן (משמאל): ב-2013 סיימתי על פודיום מאסטרס. ב-2014 סיימתי. את חולצת אפיק 2014 שבתמונה, אני אעריך הרבה יותר. אין לי כוח לפרט. — עם זוהר גלילי מימין

רכבתי את האפיק עם חברי ארי רוזנצווייג לאחר מספר מגוחך של רכיבות אימון ועם מחסור מצטבר וכרוני של שעות שינה. שנינו רכבנו על אופני זנב קשיח שפירקו לנו את הגוף אבל עמדו בגבורה במשימה. כל טיפת זיעה הייתה שווה את המאמץ, וסיימנו את שלושת הימים המפרכים האלה ללא תקלות באופניים ובגוף, ועם חיוך גדול על השפתיים.

אווירת התחרות, המספר על הכידון, הג'לים בכיס, מסוק צוות הצילום שריחף מעלינו כל שלושת הימים, וכל זה ברכיבה על השבילים הביתיים שלי בכרמל ובחורשן, נתנו לי תחושה מיוחדת, קצת כמו להיות תייר בבית שלך.

מגיעים לשער הסיום (צילם: אלון רון)

רמה בינלאומית

תקלות קטנות וחורים בהפקה ניתן היה לספור בקושי על יד אחת, וגם הם מתגמדים כל כך אל מול ההפקה המרגשת והמפוארת הזו, שלפרט אותם באזניכם יהיה פשוט קטנוני ומיותר. כבר שמעתם אינספור קומפלימנטים נלהבים – ומוצדקים – למארגני האירוע ובראשם גל צחור, ובאמת – גלצה, והצוות שהוא הצליח לרתום סביבו, עשו פה היסטוריה אמיתית, והרימו את הענף המקומי לגבהים חדשים. התרומה הענקית הזו לענף האופניים, ולכלכלה המקומית בכלל, התחילה כבר לפני כמה חודשים, כשבתי עסק רבים התחילו להינות – במישרין או בעקיפין – מהגלגל הגדול הזה שגלצה הזיז לנו פה: ציוד רכיבה, תכניות אימון, אופניים, תוספי תזונה, ארוחות במסעדות ובתי קפה אחרי אימונים, דלק, בייביסיטר, טיפולים למיניהם ועוד רשימה ארוכה של מצרכים ושירותים, מתגלגלת פה כבר די הרבה זמן סביב האירוע הנפלא הזה.

ביום השני הגיעו הרוכבים לדרך נוף כרמל המדהימה, ונזכרו שכדאי לרכוב שם יותר… (צילם: גיאחה)

בפעם השנייה ראינו פה, ממש בבית, סטנדרטים מקצועיים וספורטיביים שעד היום היו נהוגים רק בתחרויות מקבילות בחו"ל. שוחחתי עם כמה מתחרים ועיתונאים שהגיעו מעבר לים וכולם הופתעו מאוד מהרמה המקצועית והארגונית שהצוות המארגן הציב.

אני מזמין כל רוכב שטח שאוהב לאתגר את עצמו לקחת את החוויה הזו בשתי הידיים בשנה הבאה. זה קשה, כואב, מאתגר אבל זה לא בלתי אפשרי. עם השקעה סבירה של זמן ואימונים, ובעיקר עם הרבה כוח רצון – כל אחד יכול לעשות את זה ולהרוויח חוויה בלתי נשכחת.

עמרי זרח מצליח להנות גם בתוך הקושי הארוך הזה… (צילם: אלון רון)

שאפו ענק, חברים. נתראה בשנה הבאה!

ואל הסרט…

מנצחי היום השלישי:

• גראנד מאסטרס – לני אנגלהרדט ויוסי פוקר
• מאסטרס – גלי רונן וליאור זך-מאור
• קטגוריה המעורבת – רז ועומר שפירא (אבא ובת מוכשרים וחזקים)
• נשים – Jovana Crnogorac ו-Anne terpstra
• גברים – Ibon Zugasti Arrese ו-Francesc Guerra Carretero

מנצחי קיה אפיק ישראל בדירוג הכללי

תמונות: אלון רון, גיאחה, שביט כוכבי
כתב: עמרי זרח

עמרי זרח, אול אראונדר על שני גלגלים, אושיית רכיבה שחי את החלום. הקים וניהל מספר מיזמים מגניבים בתחום הרכיבה. מתכנן שבילי אופניים, מדריך ומאמן רכיבה. כיום עובד כמנהל מוצר בWatteam – סטארטאפ ישראלי המפתח ומשווק מדי וואטים לרוכבים. עמרי כותב פה על ציוד, תרבות רכיבה ושאר עניינים שמעניינים אותו אותו על אופניים, שזה כמעט הכל.