עבר כשבוע מאז אליפות ישראל וכבר אני מתרפק על יום התחרות המופלא בהרי הגליל, מכיוון שאני אוהב לנתח נתונים ולברר את כל הפרטים הקטנים על כל רכיבה, אנסה להביא פה את הסיפור שמאחורי התוצאות, ולהציג עוד מידע מעניין על התחרות עצמה וגם על הרוכבים.
מיני סידרה של BIKEPANEL על אליפות ישראל בכביש. לכתבה הראשונה – ובה הסיקור של האירוע והמון תמונות לחצו פה.
מאת: אסף צור
צילום: איל דולין
שיחה עם עומר שפירא, אלופת הארץ בפעם ה-3
עומר סיפרה על מהלך המירוץ ועוד קצת פרטים מעניינים (מי אמר טוקיו 2020?)
איך הייתה התחרות?
“המסלול מתאים לי, אני מרגישה בנוח במסלול בתוואי שכזה, זה לא היה היום הכי טוב שלי אבל מההתחלה הרגשתי שזה מספיק טוב בשביל לנצח, באתי לנצח וזהו”
שפירא וגפינוביץ
מה הייתה התוכנית שלך?
“אני ורותם רוכובת באותה קבוצה, אז היה ברור שזה חייב להיות של אחת מאיתנו, ואם שנינו נהיה מקדימה לבד זה עוד יותר טוב, ככה נהלנו את ההתחלה. ובאמת הצלחנו לבודד את שאר המתחרות בסוף ההקפה הראשונה”
עומר מספרת שרותם היא זו שהצליחה לייצר התקפה אפקטיבית ראשונה, היא ברחה לייתר הבנות ובלתה בקדמת המירוץ. לאחר מכן בירידה לקראת נחל אביב (מפגש נחל אביב מספר 2) התמקמה עומר בראש הדבוקה, ובעליית הקיר שביציאה מהנחל הכתיבה קצב חזק במטרה לסגור על רותם. רוני פישמן ופז בש עוד ניסו להיצמד לגלגל של המטפסת הטובה בישראל אבל לא הצליחו, וכך בעצם נוצר המהלך המשמעותי של התחרות.
“עבדנו יחד עוד 2 הקפות” מספרת עומר, ומוסיפה שבשלב זה של התחרות “עזרנו אחת לשנייה”. “הגודל הפיזי שלי נותן לי יתרון בעליות” – ובאמת בסוף ההקפה השלישית הגבירה עומר קצב בעליית הפיניש והצליחה להתנתק מרותם ולצאת להקפת סולו בדרך לאליפות ישראל 3 ברציפות שלה. רותם המשיכה ברכיבה חזקה והגיעה 3 דק’ אחריה במקום השני. אל המקום השלישי הגיעה פז בש, ותיקת הפלוטון סיימה בפער של 13 דק’ אחרי עומר.
הניוזלטר שלנו- לא מציק, רק אחת לשבוע ובלי ספאם. תכניסו פה מייל:
עכשיו כשאת מתחרה בתחרויות חשובות וגדולות בחו”ל, האם אליפות ישראל מרגשת אותך?
“זאת אחת התחרויות בשנה שאני הכי נרגשת בהן. כי זה בבית, וחובת ההוכחה עלי” אומרת עומר, על התחרות שבה היא צריכה להוכיח את עצמה תחת הציפיות של הקהל הביתי והמשפחה: “בתחרויות הגדולות אני לא מגיעה כפייבוריטית אז יש פחות לחץ, באליפות אני יודעת שאני יכולה לנצח ולכן יש התרגשות, חד משמעית”.
איך את מסכמת את התחרות, היה קשה?
“המסלול לא מאפשר לנוח, הייתה תחרות קשה ממש, אבל יחסית לא היה קשה לנצח”
מה את אומרת על כמות הרוכבות? ובהקשר הזה, מה אומרת על קטגוריית ה-U23?
“בדרך כלל זינקנו יותר, מרים בר-און לא הייתה, נועה בורוכביץ’, הילה יצחק, זינקנו יחסית מצומצם”…”בעיני הרוכבות הצעירות צריכות לעמוד איתנו על קו הזינוק, זה יעלה את הרמה גם אם הן לא מחזיקות מירוץ שלם”
מי הרוכבות הצעירות המובילות היום?
“רוני פישמן ושירה בירן רוכבות צעירות ומבטיחות”
האם לבישת חולצת האלופה נותנת לך יחס ותשומת לב כשאת בחו”ל?
“זה בולט, יש קבוצה מצומצמת של בנות שלובשות דגלים של המדינות, זה הופך אותך ליותר מוכרת, וגם יש תחרויות שבהן מקריאים שמות של האלופות להגיע לקו הזינוק ראשונות”
האם זה עושה לך משהו, ללבוש את החולצה?
“ברור שזה עושה לי משהו, אני מרגישה אחריות, להתנהג בצורה מכובדת – בגלל שאני לובשת את הדגל, אני לא מייצגת רק את עצמי”. עוד מוסיפה עומר: “כשאני מצליחה ואני מתבלטת ויש תקשורת, זה שיש דגל עלי זה מרגיש הכי טוב שיש – עשיתי את שלי”
לזמן אמת: קבלו עדכון על ידיעות ברגע שהן מתפרסמות בערוץ הטלגרם של בייקפאנל
מה בנוגע לאולימפיאדת טוקיו 2020, האם את מגיעה?
“זאת המטרה, יש עוד דרך, צריך להשיג את כל הקריטריונים. את הקריטריון של הוועד האולימפי הישראלי עשיתי”.
הקריטריון שהוגדר נבחר לפי סגנון המסלול שהולך להיות באולימפיאדה. שם המסלול כולל עליות ולכן נבחר כקריטריון השלב ההררי של הטור של קליפורניה והוגדר לעומר שהיא צריכה לסיים ב-14 הראשונות. בפועל היא סיימה את התחרות ממוקמת חמישית בתצוגה מרשימה במעלה הר באלדי.
“שתינו צריכות לעמוד בקריטריון הישראלי, ואחת מאיתנו בקריטריון הבין-לאומי, שהוא מיקום בתוך ה-100 הראשונות בדירוג ה- UCI של סוף חודש אוקטובר 2019, ואז יחליטו את מי לשלוח, וזה יכול להיות בהתאם למצב הפיזי לקראת האולימפיאדה”
על מנת להצליח להיות מדורגת ב-100 הראשונות, צריכה עומר להשתתף בהרבה תחרויות בתקופה הקרובה, וביום שישי הקרוב היא תזנק לג’ירו ד’איטליה נשים (www.girorosaiccrea.it), זוהי גרסת הנשים לטור היוקרתי הכוללת 10 שלבים, מתוכם 4 הרריים, ללא יום מנוחה. לפי דעתי תחרות מעניינת מאוד (במיוחד הסטייג’ החמישי שבו מטפסות לפאסו גאבייה), ובכושרה הנוכחי יש לעומר אפשרות להשיג תוצאה מצוינת.
זמני הקפות של 3 המובילות:
