זכרו את השם הזה – ניקולאי צ'רקסוב. יום אחד כשהוא ינצח מרוץ גדול ונראה זאת ביורוספורט נוכל לומר שראינו כוכב עולה בטור ערד 2014.
>> העליה הרוסית – סיכום הקטע הראשון בטור ערד!
>> דו קרב בעליה – לקראת הסיום המותח ביום האחרון – סיכום היום השני של טור "נגב" ערד
שלב 3 – התסריט האופטימאלי התממש
הפלוטון מוזנק בזינוק מתגלגל מעין בוקק במזג אויר מושלם.
עם הזינוק יצאה בריחה חזקה של אביב יחזקאל (CCC 1), אילן קולטון (IGP), אוליאן (Kanjers) ויורי לוינסון (TACC 3). הבריחה מצליחה לפתוח פער של כדקה די מהר.
מתי בפעם האחרונה ראיתם קבוצת אופניים ישראלית רוכבת במרוץ בצורה כזאת? IGP רוכבים מלפנים, סקאיי סטייל, ומשתמשים בכל הכלים (כולל רוכבי המסטרס המעולים שלהם) על מנת לשלוט בקצב הדבוקה ולנהל את המרוץ עבור טופצ'ניוק. הקצב לא היה גבוה במיוחד והפלוטון רכב יחד עד מעלה עקרבים.
לפני צומת הערבה יוצא בן איינהורן לגישור אל הבריחה. איתמר, אחיו וחברו לקבוצה, מחזיק בחולצה הירוקה ואביב יחזקאל, שנמצא בבריחה מהווה סיכון לניקוד. בן ינסה לגשר על מנת למנוע מאביב לזכות בכל נקודות הספרינט.
איתמר דשא ושקד פרנק (CCC 1) יוצאים גם הם ומצטרפים לבן איינהורן. באופן מוזר עוזרים CCC 1 לבן איינהורן לעזור לאחיו מול אביב יחזקאל. השלישיה סוגרת על הרביעיה המובילה.
איתמר דשא מוליך את הבריחה שמונה כעת 7 רוכבים אל עבר נקודת הספרינט הראשון.
בן איינהורן ואביב יחזקאל היו שני הרוכבים היחידים שנאבקו על ספרינט הביניים. בן הקדים את אביב.
לתוך מעלה עקרבים מגיעה הבריחה עם כמעט 3 דקות יתרון על הדבוקה. אילן קולטון משאיר את חבריו לבריחה מאחור ויוצא לסולו שיסתיים רק כעבור 40 ק"מ.
אילן קולטון (IGP) מגיע ראשון לפסגת מעלה עקרבים.
בגשם שוטף ומרענן מגיעים – אוליאן (Kanjers), בן איינהורן (500 וואט) ואביב יחזקאל (CCC 1) כ 45 שניות אחרי קולטון. אביב יחזקאל הוא הרוכב הישראלי שעשה את הקפיצה הגדולה ביותר השנה, הנוכחות שלו בכל המרוצים בולטת, אגרסיוית ומרשימה, כולל יכולת טיפוס משופרת.
קבוצת החולצה הצהובה והאדומה תופסת את פרנק ודשא כאשר יואב בר מוליך אותה אל פסגת מעלה עקרבים. מובילי הפלוטון סגרו כמעט 2 דקות על המובילים במעלה. טופצ'ניוק נראה נינוח ורגוע.
במישור רותם נוצרת בריחה חדשה ובה – ליבנר (TACC), עומר גולדשטיין (500 וואט), גיא שגיב (CCC1), יואב בר (IGP) שני רוסים ורוכב מהקבוצה ההולנדית. הם פותחים כ 1:30 על קבוצת החולצה הצהובה.
טופצ'ניוק מנהל את המרדף ומבקש לרכוב אליפסה על מנת לתפוס את הבריחה.
אנטון מיכאלוב, פשוט רוכב מדהים, מושך את הדבוקה ומגשר כמעט לבדו אל חבורת החוד.
12 ק"מ לסיום כולם ביחד.
הקצב היחסית איטי בו נרכב הקטע מאפשר דבוקה גדולה של כ 50 רוכבים לפני הטיפוס לערד. העובדה שהמרוץ לא היה סלקטיבי שיחקה לידיים של הרוסים שגם לא עבדו הרבה מקדימה וגם הגיעו טריים יותר מיריביהם לשלבי הסיום.
בנסיון אחרון לפני צומת חתרורים יוצא טל גבאי (המצוין כל הטור) יחד עם רוכב מנבחרת קאזאחסטן לבריחה שלא תצלח.
עם הפניה שמאלה לערד תוקף טופצ'ניוק. ליבנר, צ'רקסוב וקוריאנוב היחידים שנשארים איתו.
הקרב על הטור החל.
התקפה אחרי התקפה – כ 20 פעמים ניסה טופצ'ניוק לנער מעליו את צ'רקסוב העיקש.
בתמונה מתנתקים מובילי הטור מליבנר וקוריאנוב.
זו ההתקפה היחידה בה איפשר צ'רקסוב לאוקראיני המצוין לפתוח איזשהו פער.
הרוסי פשוט נעל את הגלגל של האוקראיני.
צ'רקסוב מנצח את שלב 3 בספרינט בין שני הרוכבים הבולטים בטור.
אי אפשר יותר צמוד מזה.
עומר גולדשטיין (500 וואט) מסיים שלישי את הקטע האחרון.
תם טור ערד הבינלאומי 2014 – הרוכבים הזרים שלטו בתחרות. ניקולאי צ'רקסוב (נבחרת סיביר – רוסיה) מנצח לפני ארטם טופצ'ניוק (IGP) ובן קבוצתו סטפאן קוריאנוב.
|
היתה תקרית מצערת בשלב האחרון, בו רכב הצלמים (ובו כותב שורות אלו), הפריע לספרינט הסיום בין המובילים. זה לא נעים והלוואי שזה לא היה קורה. |
מסקנות ומחשבות בעקבות טור ערד
-
התמונה מלמטה, בה הפלוטון מסיים את הקריטריום, היא למעשה נקודת ההכרעה של טור ערד. את הקטע הראשון צ'רקסוב סיים 10 שניות לפני טופצ'ניוק. את הקטע השני סיימו שניהם בדבוקה. את הקטע השלישי ניצחו IGP ב 12 שניות. את הקטע האחרון סיימו צ'רקסוב וטופצ'ניוק יחד. על פניו – טופצ'ניוק היה צריך להוביל ב 2 שניות. אבל – שימו לב לפער בין בן איינהורן ויואב בר לבין פטריק מורן השבדי של TACC ולשקד פרנק (CCC 1). בגלל הפער הזה העניקו השופטים 2 שניות יותר לקבוצה של טופצ'ניוק. היה כבר מי שאמר – Every second count…
- זה היה אחד ממרוצי האופניים הטובים שהיו בישראל אם לא הטוב שבהם. המרכיבים שהפכו את טור ערד לטוב כל כך היו שדה חזק ואיכותי, מסלול מעולה ומגוון (עם עליות אמיתיות, קשות וארוכות), ארגון כמעט מושלם, מזג אויר מעולה ובעיקר דרמה ספורטיבית שהתפתחה כפי שקיווינו – דו קרב, ראש בראש, One on One בין שני הרוכבים הטובים ביותר בטור – ניקולאי צ'רקסוב מנבחרת הנוער הסיבירית וארטם טופצ'ניוק, הרוכב המקצוען של אמורה-ויטה. דו קרב שלא הוכרע עד הסיום, בספרינט, בסיום הקטע האחרון! פשוט חוויה נפלאה של מרוץ אופניים ברמה גבוהה ביותר.
- זה לא מובן מאליו שיש כאן מרוץ ברמה הזאת. למעשה זה לא מובן איך יש כאן בכלל מרוץ. בענף האופניים קשה לדבר על הרמה של הרוכבים, כאשר הקיום הבסיסי כלל אינו ברור. באנלוגיה לכדורגל – זה לא שיש כאן אצטדיונים, טלוויזיה וכסף והרמה נמוכה. אין לנו בכלל מגרש לשחק בו… טור ערד קורה בנס, בעיקר בזכות שלושה אנשים – ירון דור, ירדן גזית ויותם נוביק. נכון זאת העבודה שלהם, אבל יש כל כך הרבה גורמים שלא תלויים בהם בכלל, ושלא נמצאים בשליטתם, שמוליכים לכך שעצם קיום המרוץ הוא משהו שנע בין חוסר אחריות כלכלי לבין חלוציות לשמה. צל"ש או טר"ש קלאסי. נקווה שהמוסדות שאמורים לסייע יקיימו את חלקם ושהמאמצים להסדיר את היחסים מול גורמי המדינה (בעיקר מול המשטרה ומנהל הספורט) יצליחו.
- האורחים מחו"ל חוזרים הביתה אחרי שחוו כאן ארוע מכונן שיהפוך אותם שגרירים של ישראל ושל ספורט האופניים בישראל. השמועה תעבור ויותר קבוצות ירצו לבוא לכאן ולהתחרות.
- חייבים לסמן את המרחקים מהסיום. כתבתי על זה בגראן פונדו ים המלח ועדיין, באורים, בבית גוברין וגם בערד, אין סימון מרחק לסיום. שלט אחד של 500 מטרים בתחרות נקודה לנקודה לא מספיק. צריך שילוט ברור: 10 ק"מ, 5 ק"מ, 3 ק"מ, 2 ק"מ, 1 ק"מ, 500 מטרים, 400, 300, 200, 100, 75, 50, 25.
- בהיבט הספורטיבי, ויהיו כאלו שלא יסכימו איתי, המרוץ הישראלי הוכרע בשלב הראשון:
- הנצחונות הישראלים הגיעו אחרי שהקרב כבר הוכרע. השלב הראשון היה הקשה והתובעני ביותר ורוב הישראלים הפסידו המון זמן (2:31 במינימום, הרוב הרבה יותר) ויצאו מהמאבק על הדרוג הכללי. בשלב השני הישראלים נלחמו אך הרוסים נתנו לבריחה הלא מאיימת ללכת עד הסוף והפסידו מעט. הנג"ש היה מוצלח עבור הישראלים אך יש לזכור שהרוסים רכבו עם מגבלת הילוכים. השלב האחרון היה איטי וזה שיחק לידיים של הרוסים. לדעתי, סלקציה גדולה יותר, וקצב גבוה יותר, לפני העליה לערד, היו מקשים על הרוסים יותר ומעניקים יתרון נוסף לטופצ'ניוק, המטפס הטוב בדבוקה.
- זה יפה לראות קבוצת אופניים מקומית שולטת במרוץ, IGP עשו זאת בשלב השלישי וזו באמת התפתחות חיובית מאד לראות קבוצה, במרוץ בישראל, רוכבת לפנים ושולטת במתרחש. יש לומר באופן הוגן, שהשולטים במרוץ בעיקר האטו את הקצב. גם 500 וואט האטו את הקצב בקריטריום על מנת לסייע לאיתמר בבריחה. יהיה זה שלב נוסף בהתפתחות הענף כשנזכה לראות קבוצה ישראלית 'מפוצצת' את הדבוקה. אולי בשנה הבאה.
