איך זה שיש עליה כל כך קרובה לעליה המפורסמת בישראל, וכמעט אף רוכב כביש לא מכיר אותה?
טוב, אז את החלק המוכר שלה כמעט כולם מכירים – זו העליה של מערת הנטיפים נמצאת בצמוד לעליה של “נס הרים” ומשמשת לא מעט רוכבים ככניסה צדדית יפהפיה ושקטה, לקטע כביש מקסים, ולצבירת גובה מצטבר נוסף לצד העליה של נס הרים. תוכלו לקבל את המסלול המלא המומלץ באיזור בקישור זה.
שימוש אפשרי: קטע כמעט סטרילי לאימוני עליות או מקום למדיטציה:
מתחילים באנדרטה בגובה של כ 670 מטרים מעל פני הים ויורדים עד לגובה של 490 מטר מעל פני הים – מרוויחים ברכיבה עוד כ 2.5 ק”מ ירידה ועליה ובסהכ מוסיפים פינוק של 280 מטרים מצטברים באחת מנקודות הנוף היפות שיש לנו בסביבה עם תצפית לנחל שורק והצוקים היפים לצדו.
בהשוואה לעליה הבכורה שלידה, היא תרבותית יותר – הנוף המשתקף ממנה הרבה יותר יפה, היא הרבה יותר שקטה, וגם יותר קצרה ופחות תלולה. היא יכולה להוות גם יעד מושלם לאיזה אימון עליות וחזרות במנותק מרוב התנועה, בהיותה דרך ללא מוצא.
מסתבר שיש לה המשך קטן וסודי, שכמעט אף אחד לא מכיר
ההמשך הזה יאפשר לכם להאריך את הטיפוס בכקילומטר – לא המון, אבל זה קילומטר רומנטי ומיוחד. הוא יספק לכם גם תוספת גובה מצטבר של כ 90 מטרים, כלומר בממוצע 9%. הממוצע הזה מטעה, מאחר והוא לא מתפזר בצורה שווה, וכך אחרי שתעברו קטע ארוך ומתון בהתחלה תתקלו בקירות יפים ולא קלים בדרככם מטה, ותתפנקו עליהם בדרך למעלה בהתמודדות יפה…
בצהוב מקורי של המפה: העליה של נס הרים. בורוד – הקטע המוכר של מערת הנטיפים, ובתכלת- “העלייה הסודית”:
מה עצר אותנו עד היום? שום דבר רציני – איזה תמרור אין כניסה, וקטע עפר…
סיקרנו את הטרנד הזה לא מזמן (רכיבה על עפר \ gravel באופני כביש – על הטרנד המתחזק בארה”ב ובעולם). רוכבי הכביש לא ממש דמיינו עד היום שימוש מגוון של אופניהם גם בדרכי עפר. בגראן פונדו ירושלים נחשפנו לתועלת המגניבה של נכונות לרדת לעפר קצר, בתמורה לקבלת קטע יפהפה וסלול שהחל כשלוש מאות מטרים אחרי כן, ופתח לנו אופציות חדשות לטפס לירושלים. הסיפור פה דומה: קטע עפר קצרצר של 200 מטרים, והרווחתם תוספת יפה לעליה שהגעתם אליה כבר ממילא. אל תפסידו!
כל מה שתצטרכו הוא לעשות איזה קטע גרבל קצר של כמאתיים מטר ואז תגיעו לכביש סלול, שמהווה את מסלול כניסת העובדים ונכים ישירות למערת הנטיפים. מי שביקר שם יודע שמנקודת התשלום הקרובה לחניה שאליה הגעתם בד”כ עד היום, ועד המערה למטה, יש קטע לא קל של מדרגות – ולכן צריכים היו לסלול קטע שימשיך עד למטה למרכז המבקרים במערה עצמה עבור נכים, רכבי התחזוקה והצוות במקום.
יורדים עד למטה, ואפשר להסתובב בנקודה הנמוכה ביותר (יש קטע עלייה קטן למערה עצמה מהנקודה הזו – אבל אנא אל תכנסו לשם – אנחנו לא רוצים להציק לרשויות המערה ולהכנס אל מעבר לנקודת התשלום. נסתפק בירידה עד למחצבה עצמה ונסתובב).
קירות קשים ותלולים יקבלו את פניכם, לצד סיבוב או שניים. הכינו את הברקסים לירידה, ואת השרירים לעליה.
